כשהיסטרית פוגשת פסיכופט

כשהיסטרית פוגשת פסיכופט

בכוח המוח​(שולטת) • 2 ביולי 2010

את פשוט נמשכת לפסיכופטים, הוא אמר. כדאי שתתחילי להזהר.

בהתחלה התנגדתי מאוד. אני הרי האדם הכי שפוי שאני מכירה, והרי ידוע שפתולוגיה ממגנטת פתולוגיה.

אלא שחפרתי בזה קצת, וזה אולי נכון, אני מודה, המשיכה הזו שלי לפסיכופתים, כמו המשיכה שלי לפתולוגיות אחרות.

זה, בעיקר אם מאפייני הפסיכופט מזכיר את ההגדרה הויקיפדית :

שופעי כריזמה וקסם אישי. לפסיכופת יכולת תפקוד גבוהה מהרגיל, החשיבה הקרה גורמת לפסיכופת עם מנת המשכל הכי נמוכה להדמות למבריק. יכולת התיכנון לפרטים הכי קטנים, במצבים שבן אדם בריא ימצא את עצמו במערבולת רגשית, הוא דבר שמביא אותם ליתרון על פני אחרים. למרות האסוציאציה החזקה לפשעים ואלימות, ישנם בחברה פסיכופתים לא קרימינליים. בניגוד להפרעת אישיות אנטיסוציאלית, לפסיכופתים שליטה אדירה בדחפים, ועם יכולת התיכנון המפלצתית שלהם, הם מוצאים דרכים שבהם יוכלו לספק יצרים לא מוסריים ולא חוקיים. הם יכולים להצטייר כיפי נפש, מוסריים ואנושיים, כי זו תדמית שעמלו עליה קשה. התדמית שלהם מקדמת אותם למקומות עבודה שבהם הם יוכלו לנצל את הכח שלהם לרעה, ולצאת מזה נקיים. החולשה היחידה של הפסיכופת היא המעמד שלו בחברה. הוא יהייה מוכן לעשות הרבה בשביל לשמור על התדמית שלו, אם הוא יחשוב שהיא נמצאת בסיכון ממשי.

פחות אם מתייחסים להגדרה הפסיכיאטרית,(ע"פ PCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיה) אבל עדיין -

1.קלות-לשון וקסם שטחי (גורם 1)- הנטיה להיות מקסים, כובש ובעל לשון חלקלקה. פסיכופתים אינם ביישנים או בעלי מודעות-עצמית.
2.ערך עצמי גרנדיוזי (גורם 1)- הערכה מופרזת של יכולות ושל הערך העצמי. פסיכופתים הם אנשים יהירים המאמינים שהם בני אנוש נעלים.
3.צורך בגירויים או נטיה לשיעמום (גורם 2)- צורך מוגזם בגירויים מלהיבים ומרגשים. פסיכופתים מתקשים להשלים משימות עד תומם או להחזיק במשרה קבועה משום שהם משתעממים בקלות.
4. שקרנות פתולוגית (גורם 1)- יכולה להיות מתונה או גבוהה; במקרה הראשון תתבטא בערמומיות ופיקחות, בצורה הקיצונית תתבטא במניפולטיביות, חוסר-מצפון וחוסר-יושר
5.הונאה ומניפולטיביות (גורם 1)- השימוש במרמה כדי להונות את הזולת למטרת רווח אישי. פריט זה נבדל מפריט 4 במידה בה ניצול ואכזריות קיימים, כפי שהם מתבטאים בחוסר התייחסות לרגשות ולסבל של קורבנות הנבדק
6.חוסר בחרטה או אשמה (גורם 1)- חוסר ברגשות או בהתייחסות ללאבדות, הכאב והסבל של הקורבנות והנטייה להיות חסר-אמפתיה וקר-לב. פריט זה מתבטא בד"כ בבוז שמפגין הנבדק לקורבנותיו.
7.אפקט שטוח (גורם 1)- דלות רגשית או טווח או עומק רגשי מוגבל
8.קשיחות וחוסר אמפתיה (גורם 1)- חוסר ברגשות כלפי אנשים באופן כללי
9.סגנון חיים פרזיטי (גורם 2)- תלות פיננסית מכוונת, מניפולטיבית, אנוכית ונצלנית בזולת המשתקפת בחוסר מוטיבציה, משמעת-עצמית נמוכה וחוסר להתחיל או להשלים מחויבויות
10.שליטה עצמית נמוכה (גורם 2)- תגובות של עצבנות, חוסר-סבלנות, איום, אגרסיביות ואלימות מילולית ושליטה בלתי מספקת על כעס
11.התנהגות מינית בלתי-מובחנת- מגוון יחסים קצרים ושטחיים ובחירה בלתי מובחנת של פרטנרים מיניים; קיום מספר מערכות יחסים באותו זמן; היסטוריה של ניסיונות לאלץ אחרים לבצע פעילות מינית
12.בעיות התנהגות מוקדמות (גורם 2)- מגוון התנהגויות לפני גיל 13 הכוללות שקרים, גניבות, ונדליזם, בריונות, פעילות מינית, הצתה, שימוש באלכוהול ובריחה מהבית
13.חוסר במטרות ריאליסטיות ארוכות-טווח (גורם 2)- חוסר יכולת או כישלון מתמיד בפיתוח תוכניות ומטרות לטווח הרחוק; קיום נוודי וחסר כיוון
14.אימפולסיביות (גורם 2)- ביצוע משעים ללא מחשבה מוקדמת וללא תיכנון; חוסר יכולת לדחות פיתויים ודחפים; התנהגות בלתי צפויה ונמהרת
15.חוסר-אחריות (גורם 2)- כישלונות חוזרים לעמוד בהתחייבויות. לדוגמא: אי תשלום חשבונות, אי החזרת הלוואות, היעדרות או איחור לעבודה
16.קושי לקחת אחריות על מעשים (גורם 1)- מתבטא במצפוניות נמוכה, חוסר צייתנות, התכחשות לאחריות ומאמץ לבצע מניפולציה בזולת ע"י התכחשות זו
17.ריבוי קשרי נישואין קצרי-טווח- חוסר יכולת להתחייב לקשר ארוך טווח המשתקף בהתחייבויות בלתי עקביות ובלתי-מהימנות, כולל התחייבויות נישואין
18.עבריינות נוער (גורם 2)- בעיות התנהגות בין גילאי 13-18; לרוב התהגויות שהן פשעים או שמערבות באופן ברור אנטגוניזם, ניצול או אגרסיביות
19.הפרת תנאי שיחרור (גורם 2)
20.ורסטיליות קרימינלית- מגוון סוגי עבירות פליליות; גאווה רבה על כך שהנבדק לא נתפס על ביצוע עברות.

אני חושבת שאני לא במיעוט כאן, ואני חושבת שבאמת ישנו קשר בין המשיכה לעולם הבידיאסאמי למבנה אישיות וטראומות ילדות.

לפני שקופצים פה ואומרים שמדובר בחיבורים מסוכנים, וששדה מיני לא צריך להיות
בהכרח מחובר לשדה נפשי, אני רוצה להעלות כאן מאמר, הפעם במלואו למרות אורכו -
אני לא יודעת אם אני מסכימה עם כל מה שנאמר כאן, אבל הצלחתי למצוא קשר בין סאדומזוכיזם, או משיכה לתחום, בעקבות ההסברים בכתבה, ויש שם איזה בונוס בדבר מבנה הגוף השייך לכל "טיפוס":

ברחוב צדדי על גג בניין בלב ת"א התארגנה לה מסיבת חברים ראשונים הגיעו ההיסטרית והפסיכופט , הם התחילו לשוטט בין האנשים שהגיעו ולחייך בנימוס, כאשר הפסיכופט הלך לשוחח עם מישהי אחרת ההיסטרית נכנסה לחרדת נטישה ומיד היא פיתתה את הגבר הראשון שנקרה בדרכה.

בזמן שהפסיכופט היה עסוק בהאדרת עצמו למול הבחורה החדשה, הוא נזכר שהוא ממזמן אינו יודע מה אמת ומה שקר בחייו למולו הופיע האוראלי בוהה בעיניו הגדולות והכובשות מחבק ומנשק את כל מי שעובר לידו עד שמזוכיסטית יפה אחת משכה את תשומת ליבו, המזוכיסטית חייכה אליו בסבלנות למרות שבתוך תוכה היא רצתה לדחוק אותו לפינה ולהמשיך הלאה היא שונאת את עצמה ברגעים כאלו שהיא לא מצליחה לומר את מה שמרגיש לה עמוק בפנים.

בפינת הגג עמד לו הרג'יד שחייך לעבר כל בחורה שעברה ובמבט אחד כבש אחת אחת... כאשר הסכיזואידית עברה מולו, הוא זרק לה מבט צדדי של צייד מיומן והיא שמרגישה שהיא לא שווה כלום

השפילה מבטה והמשיכה בשלה .

בדיוק ככה אנו מסתובבים בעולם, כל אחד מביא איתו את הטראומה שלו ולא , לא מדובר כאן בכנס חגיגי של המחלקה הסגורה, הדפוסים האלו קיימים בכל אחד מאיתנו.

כבני אדם קיים בנו הרצון להיות במערכות יחסים עם סביבתנו מרגע לידתנו אנו עוברים תהליכים רגשיים המשפיעים על גופנו ובאופן ישיר על אופי מערכות היחסים שלנו בחיים.

מחקרים רבים שנעשו בתחום שפת הגוף שלנו מגלים ש- 70% מהתקשורת שלנו מתבצעת באמצעות מחוות גופניות ורק 30% מהתקשורת שלנו מתבצעת באמצעות התקשורת המילולית.

הגוף מונע ע"י רצונות פנימיים, שנולדו מתוך מאווים עמוקים. מאווים אלה, הבלתי נראים, ש"מתגוררים בתוכנו הקרויה נפש ומחפשת אהבה קשר והתקרבות לאחר.

הגוף שלנו לא רק "מדבר" אלא הוא גם משמש כמעיין מפה שבה אנחנו יכולים לראות גם את החוויות הרגשיות שעיצבו את גופנו בעבר.

תיאורית טיפוסי הגוף

תיאורית טיפוסי הגוף פותחה על ידי לואן ורייך תלמדיו של פרוייד שאיבחנו 6 טיפוסים שונים שלכל אחד מהם הטראומה המאסיבית הראשונה שלהם בתור ילדים עיצבו אותה ודפוסיה ממשיכים איתנו גם בתור בני אדם בוגרים לא רק שהם נמשכים אלא אנחנו משחזרים את אותה טראומת ילדות בסיטואציות שונות כבוגרים.

כל אחד ואחת מאיתנו חוו טראומה כלשהי בילדות שעיצבה אותנו למי שאנחנו בתור בוגרים, לרוב חוויה ( טראומית זו) זו נטבעת בנו עד הגיל 7 .

כל אחד מאיתנו סוחב איתו "פצעים" רגשיים אשר עדיין מהדהדים בחייו וממשיכים להכאיב לנו, אנחנו מביאים את דפוסינו האחד מול השני בתקווה שהצד שממולו יעזור ויבין את אותם פצעים והאחר מגיע מולנו עם הפצעים והטראומות שלו .

אנחנו כל כך מפחדים לפתוח את הכאבים שלנו ובכל פעם שמישהו מעיר אותם זה פשוט כואב , אנחנו נוגעים בפצעיו של האחר וגם אצלו זה כואב ואז הפחד בנו מתעורר והולך וגדל עד שאנחנו נכנסים למערבולת של כאב ומשחק הדדי זה בפצעים של השני.

אך אינסטנקט האהבה והצורך במערכות יחסינו מביא אותנו שוב ושוב להתקרב לאנשים בתקווה שהם ירפאו את הכאב ומשחזרים את הטראומה שוב ושוב במעגל קסמים אינסופי.

החוויה הזו מלווה אותנו כל חיינו היא זו שמשפיעה על המבנה הגופני- נפשי שלנו ומעצבת את מי שאנחנו ואת הבחירות שלנו במערכות יחסים , בקריירה ולמעשה משפיעות בכל תחום בחיינו.

אנו יוצרים לעצמנו מערכת הכחשה מושלמת לחלוטין איננו מבחינים בכך שאנחנו משקרים לעצמנו ועדיין אתם נוגעים בפצע במוחו בנקודה גישה ואפילו לא מבינים שטראומת העבר היא זו שמנהלת אותנו.

מה אומר הגוף שלכם?

לכל טיפוס גוף קבע ו רייך ולואל יש קווים מאפיינים בכל אחד מאיתנו הם קיימים טיפוס גוף טהור או לעיתים מעורבב עם טיפוסי גוף נוספים אצל רב האנשים ניתן למצוא 2 טיפוסי גוף באחוזים משתנים . הריפוי מתחיל במקום שבו אנחנו מוכנים "לראות" את הדפוסים האלו בגופנו וממקום מודע יותר אנחנו יכולים להתחיל להתקרב חזרה לאנשים ממקום קצת שונה.

הסכיזואיד " מצטער, לא הייתי בסדר"

המאפיין הבולט אצלו הוא ילד שמרגיש שאינו רצוי, אצל טיפוס זה הטראומה נוצרה בשלב הטרום לידה ברחם או במהלך הלידה.

האמא דוחה את הילד וילד כזה יהיה מוצף לאורך חייו בתחושה שהוא "לא בסדר" שאין לו זכות קיום אמיתית בעולם , שהוא אינו שייך לשום מקום באמת לכן הוא מחזיק את כל אנרגיית החיים שלו בתוכו, שומר על שליטה וירגיש מאוים על ידי החיים.

הסכיזואיד במהלך חייו מתנק רגשית מעצמו ומהסובבים אותו והוא מפתח דפוסי התנהגות מכנים עם השנים שחוסר היכולת להרגיש מתחזקת בו הוא מפתח דפוס התנהגות בלתי צפוי ויכול להתפרץ ברגע או לחלופין להירגע ברגע.

זהו אדם שבחר בהישרדות כדרך חיים בעולם הזה ולכן הוא נוטה להיות מבודד ובודד בחברה ורק בכדי להגן על עצמו , הוא ישתדל להימנע מקשרים חברתיים היות ואין לו אמון בבני אדם.

בשל הקשיים שלו לתקשר עם בני אדם זהו טיפוס אשר יעדיף לתקשר עם בע"ח , מוזיקה ומחשבים כל מה שלמעשה אין בו אנטרקציה אנושית ואינה יכולה לאיים עליו והמציאות שלו היא יצריתי אינטואיבי ומפותח.

זהו טיפוס שמנותק מהמציאות ואחוז פחד במערכות היחסים המעטת שקיימות לו, הפחד מאינטימיות מאוד גדול והתשוקה למיניות ולדחף מיני מאוד נמוכים כמו התשוקה שלו לחיים.

מבנה גופו הוא חסר הרמוניה ונראה כיאלו הוא "מורכב מחלקים שאינם מתאימים זה לזה.

האוראלי " אני רוצה לינוק "

המאפיין הבולט וס גוף זה הצורך הבלתי פוסק בעזרה של הסביבה, אצל טיפוס גוף זה הטראומה נוצרה עד גיל שנתיים והיא נובעת מהפסקת ההנקה.

הילד חש שאמו לא הניקה אותו מספיק זמן והמחסור בהזנה אינו רק פיזי אלא גם רגשי בתת מודע שלו הוא מרגיש נבגד , לא נתמך ואפילו נטוש והכול מבחינתו מסתובב סביב צרכיו הרגשיים והחומריים.

טיפוס זה בר,כ מסרב לגדול ולכן גם כאשר הוא מתבגר הוא נראה ילד עם עיניים גדולות ורכות והוא מסתובב עם הרגשה שהוא עדיין גוזל קטן שאינו מספיק בוגר לספק את הצרכים שלו בחייו.

במערכות יחסים הוא כל הזמן שואב אנרגיה ותשומת לב מאחרים, הוא כל הזמן מוזן על ידי העולם אך לא נותן חזרה, מבחינה רגשית הוא שואב את בן זוגו "מוצץ אנרגיה " עד שבן הזוג שמולו מואס בו והוא שוב נדחה וחווה את טראומת הדחייה מהאמא שוב ושוב בחייו.

טיפוס זה הוא פתיין והוא מפתה אחרים למערכות יחסים איתו למרות שבחיי המין יעדיף טיפוס זה ליטופים חיבוקים ונשיקות וחיי מין חלקיים.

מבנה הגוף שלו בדרך כלל נערי דקיק עם קימור קטן בגב התחתון ועיניים גדולות בוהות כשל ילד קטן המבקש עזרה.

אנשים אלו מסתובבים ביקום ללא היכולת לגדול מבחינה רגשית הם נמצאים במעגל קסמים בלתי פוסק של קבלה ודחייה.

המזוכיסט " אני יודע שאני לא שווה כלום"

המאפיין הבולט של טיפוס זה הוא ההרגשה שהוא אינו שווה המגיע לתיעוב עצמי ושנאה. הוא אינו נותן ביטוי לכעס שבו ולכן הוא מפתח דפוס של פאסיב אגגרסיב כלפי חוץ הוא חברותי ונעים אך מבפנים הוא אגרסבי ומבעבע כלבה רותחת.

אצל המזוכיסט הטראומה נוצרה מגיל שנתיים עד 4 זהו בדרך כלל ילד מאוד שובב ומלא אנרגיה האמא אינה יודעת איך להתמודד איתו ולכן היא משתמשת נגדו באלימות רגשית מילולית או פיזית בכדי להתמודד עם עצמאותו של הילד וכך היא מדכאה אותו.

האמא של הילד המזוכיסט היא בדרך כלל מזוכיסטית בעצמה ותעשה הכולל שהילד יהיה שתקן וצייתן .

במערכות יחסים הוא טיפוס מאוד אוהב ויש לו צורך רב באהבה וקשר עם אחרים מאוד אוהב אינטימיות ויכול להכיל הרבה מבנית הזוג ועם קושי להתעמת עם בן הזוג.

מאוד נאמן במערכות היחסים בעל חיי מין פעילים וטובים לעיתים אף עם נטייה ליחסי סאדו – מאזו .

מבנה גופו מוצק ודחוס והבטן והחזה מכווצים אחד לשני הכול נשאר לו בבטן יתכן שאפילו יהיה שמנמן.

הפסיכופט " בואי נשחק משחקי שליטה"

המאפיין הבולט אצל הפסיכופט הוא מינפולציות לאורך השנים זו הוםכת להיות האסטרטגיה שלו , הוא נהייה מומחה בלרמות, הוא כבר מזמן אינו מבחין מה אמת ומה שקר מכיוון שהוא כבר מאמין לשקרים של עצמו.

הילד גדל להיות אדם שזקוק להיות בשליטה ולרוב יימצא בעמדת כוח , מאוד תחרותי ואצלו המטרה מקדשת כל אמצעי לתמרון ושליטה באנשים סביבו.

אצל טיפוס גוף זה הטראומה נוצרה בין גיל 2 ל4 ( כמו אצל המזוכיסיט) אך הוא התרגל למינפולציות מהאמא , הוא נמצא במלחמת מוחות עם האמא .

באמצעות צ'ופרים היא מנתבת את הילד שיעשה כרצונה, הילד אשר מנסה להשיג את אהבתה לומד ממנה את אומנות התמרון להשגת רצונותיו וזוהי האסטרטגיה שהולכת ומשתכללת עד לדרגת רמייה עצמית וכמובן גם לסביבתו.

במערכות יחסים , קשה לו לייצור יחסים שוויוניים, הוא תמיד מחשיב את עצמו טוב יותר ומיוחד והוא נסחף לאשליה של להיות המציל והמושיע כאשר הוא בעמדת כוח וזוהי תחושת המגננה מהאמא.

מבנה גופו חזק, חזה נפוח ורגליים דקות ואין איזון בין פג גופו העליון לפלג גופו התחתון.

רג'יד " כובש הלבבות האולטימטיבי "

טיפוס גוף זה אופייני לגברים בלבד , זהו ילד שמנסה לנצח לרצות את אביו להיות טוב יותר , הוא מצא בתנועה מתמדת הוא גבר מצליח ועסוק מהבוקר עד הערב.

אצל טיפוס גוף זה הטראומה התרחשה מגיל 3-7 זהו הגיל שבו האבא נהיה נוכח יותר בחייו ומעודד אותו להצליח בכל מחיר , הילד מפסיק להיות ספונטאני אלא נהפך לממוקד מטרה, האהבה של אביו

מותנית בהצלחה.

במערכות יחסים הוא כובש לבבות , הוא לעולם אינו מוצא סיפוק , נמצא בחיפוש מתמיד אחרי בת הזוג המושלמת ומחליף בנות זוג לעיתים קרובות .

הרג'יד מוקף בחברים רבים, בעל נוכחות חזקה בכל מקום בו הוא נמצא , מקסים ופעיל מאוד מבחינה מינית, אך המיניות ולב שלו אינם מחוברים הוא נתון בפחד מלפתוח את ליבו ומסתפק בכיבושים מיניים שרק מגדילים את חוסר הסיפוק שלו ונשים נוטות ליפול לרגליו.

מבנה גופו אתלטתי ומוצק ונראה כאלו באופן תמידי הוא מוכן לקרב.

ההיסטרית " אני לא רוצה לגדול "

טיפוס גוף זה אופייני לנשים בלבד, זוהי ילדה שהייתה הנסיכה של אבא , כאשר הילדה מתחילה לגדול האבא מתרחק ממנה בשל היותה אישה .

הילדה מבינה שהאבא לא אוהב אותה בשל היותה אישה והיא מנסה להיפך לטום בוי בכדי לזכות באהבתו שתקבל את אותה אהבה מאביה , כאשר היא מבינה שזה לא עוזר היא מפתחת טכניקה חדשה ומתחילה לעשות דרמות להינס להיסטריה ובכי בכדי ללכוד את תשומת ליבו של אביה .

אצל טיפוס גוף זה הטראומה מתרחשת בין הגילאים 3-7 שהאב מתרחק ממנה הם אינם יכולים להתקלח יחד ולישון יחד והתקשורת בינים נהפכת למילולית וללא מגע.

במערכות יחסים היא מוקפת בהרבה חברם גברים ומשתמשת בסקס בכדי לפתות את הגברים האמון שלה עם גברים מעורר היות והיא חוותה נטישה ולכן היא מקפידה להפריד בין אהבה למין.

שהיחסים עם גבר מתהדקים היא יוצרת דרמות בכדי לקבל הוכחה על אהבת הגבר אליה , המיניות מבחינתה היא כלי לפיתוי והשגת גברים.

מבנה גופה הוא אגסי ירכיים עבות וחלק עליון צנום יותר.

מה עושים עם זה?

זוכרים את הפצעים הרגשיים שעליהם דיברנו בתחילת הכתבה? אנחנו הרי סוחבים את הטראומה שלנו על גופנו והם משחקים תפקיד משמעותי במערכות היחסים שלנו, בוא ניקח לדוגמא דינאמיקת

יחסים קלאסית בין היסטרית לפסיכופט.

הפסיכופט וההיסטרית הוא למעשה "הזיווג המושלם" להיסטרית הוא נמצא בתפקיד ה"מושיע" וההיסטרית עדיין בתוכה מופעלת על ידי הטראומה יוצרת דרמות ומוכנה לעשות הכול בכדי ש"אבא" שלה למרות שמיניותה מפותחת ייתן לה חיבוק יירשה לעצמו לאהוב אותה על אף המיניות שלה, היא משתמשת במיניות בכדי ללכוד את תשומת ליבו של הפסיכופט ומחכה שהפסיכופט יושיע אותה ממצוקתה.

הפסיכופט היה ילד שפחד מאמא שלו בשל ההתעללות הרגשית שלה בו והוא נמצא במלחמת מוחות תמידית מול בת זוגותו וההיסטרית מספקת לו התעללות רגשית בדמות הדרמות שהיא יוצרת לו שנובעות מחרדת הנטישה שלה.

ככל שמערכת היחסים בין שני אלו מתפתחת היא יוצרת דרמות גדולות יותר" בכדי להחזיק את "אבא" והוא ייצור מניפולציות רגשיות מתוחכמות ישקר לה ויתמרן אותה בכדי להתגונן "מאמא".

רק שההיסטרית כבר מזמן לא ילדה, אלא אישה וזה לא אבא שלה שעומד מולה והפסיכופט מזמן כבר לא ילד וזה לא אמא שלו שעומדת מולו ושניהם משחזרים שוב ושוב את הטראומה שלהם מילדות.

מתי זה יסתיים אתם שואלים? שתי אפשרויות האחת:

שהמניפולציות שלו יפסיקו לעבוד עליה או לרגש אותה והדרמות שלה יתחילו להימאס עליו והכאב יהיה יותר גדול מההנאה של להיות יחד הם ייפרדו תוך כדי שכל אחד יאשים את השני בהריסת מערכת היחסים.

אפשרות נוספת היא ללמוד את הגוף שלנו להיות מודע לטראומה שחרטה בנו את הצלקת ונהיה מוכנים לראות את הדפוסים שמנהלים אותנו ולשחרר אותם מאיתנו.


רייך פיתח על בסיס תיאורית טיפוסי הגוף שיטת טיפול בנשימה ביו-אנרגטית, שמטרתה להתמודד עם חוויות ילדות אלו והדפוסים שבהם אנו משתמשים בחיינו הבוגרים. הנשימה הביו-אנרגטית מאפשרת באמצעות תרגילי נשימה, תנועות גוף וביטוי קולי, לשחרר את החסימות הפיזיות ולהתמודד עם החוויות הרגשיות המודחקות, לחוותם מחדש ולהביאם לידי ביטוי באופן בוגר ואחראי. בכך מתאפשר תהליך של שחרור הדפוסים הישנים ורכישת דפוסים חדשים המשרתים את צרכינו.

זהו כלי רב עוצמה המאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להתחקות אחר הדפוסים הבסיסים המניעים אותנו, לעיתים במודע ולרוב שלא במודע, ולהחליפם באחרים הנכונים לנו והמשרתים אותנו בצורה הטובה ביותר בחיינו.
http://www.reader.co.il/article/43999/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%92%D7%A9%D7%94-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%98

האם אכן אנחנו כאן כי מדובר בפתולוגיות נפשיות ולא איזה שדה מיני נרחב?

מעניין, לא?

Cauchy{Venus Blue} • 2 ביולי 2010

הטיפוסים המתוארים בכתבה ובכלל אופי האדם נקבעים על פי חינוך ועל פי גנטיקה, זה ידוע. אדם יכול לאהוב שיער מתולתל כי לאמא שלו יש שיער כזה. ילדה יכולה לאהוב מכות בטוסיק כי זו הייתה האינטרקציה עם אבא שלה.

כיצד מבחינים בין פתולוגיה או מחלת נפש לבין אדם 'שונה'? ובכן, זו השאלה העוסקת באבחון. לצערי, המידע באינטרנט על אבחון עוסק בכלל בסיווג (אין לי מושג מדוע בויקי הם קוראים לזה אבחון). אבל לפני זמן מה למדתי את 'מבוא לפסיכולוגיה' ואני משתמש בידע שנשאר לי בזכרון.

ישנן בDSM (ספר האבחון והסיווג של מחלות נפש) מספר תכונות, אם אדם לוקה בכמות מסוימת מהם אזי הוא מאובחן כחולה נפש. למשל - האם הוא פוגע בסביבה, האם הוא פוגע בעצמו, האם התנהגותו מפריעה לאורח חייו, האם הוא נוהג בהגיון, וכדומה.

מפתיע לבדוק מכרים אל מול פרמטרים אלה, ולגלות שחלקם כנראה באמת חולים (שלא לדבר על עצמך).

הפואנטה שלי היא שצריך לבדוק האם המוזרות שלנו מגיע לכדי מחלה של ממש שיש לטפל בה או פשוט מהווה את טביעת הנפש שלנו בעולם הזה. באופן דומה, אפשר לבדוק האם הזוגיות שלנו היא 'שונה' או 'חולנית'.

זו אגב גם הדרך הנכונה בעיני לבחון 'כתות' כמו גואל רצון או חב''ד. אין במילה 'כת' בכדי להעליב, אלא מטרתה להדגיש שיש אנשים שיראו בהתנהגות מסוימת לגיטימית לחלוטין ואחרים שיראו בה שטיפת מוח. הקבוצות האלה מתהפכות ככל שהנושא מתקרב/מתרחק מעולמן. לפיכך יש לבחון בצורה אנליטית האם יש כאן פגיעה נפשית או פשוט מוזרות ושונות.

נחמד אבל דבילי ומופרך.

gilsherr • 2 ביולי 2010

אין קשר בין מבנה הגוף לאישיות או לנטיות המיניות. תיאוריה ישנה אשר הייתה יכולה להתאים לגבלס.

Re: כשהיסטרית פוגשת פסיכופט

Vestri • 3 ביולי 2010

אני מכירה אותו, את זה שמתואר פה... רק איך הוא הגיע לספרות הפסיכיאטרית?

מאהב שחושל בגיהנום​(שולט) • 3 ביולי 2010

כל כך הרבה זיבולי שכל ובולשיט פופוליסטי לא ראיתי הרבה זמן. תודה על הזתכורת שלא רק אב"ב יכול לקשקש שטויות.

פסיכו לוג​(שולט) • 3 ביולי 2010

לרוב המאפיינים המוזכרים בכתבה יש בסיס ביולוגי מאוד פשוט. תפקוד לקוי באמיגדלה ובאיזורים לימבים במוח שבעקבותם לדוגמא הם לא חווים חרדה בעוצמות הרגילות ומתוך כך אין להם הרבה מעצורים או מצפון.
כתוב בצורה די פופוליסטית לדעתי. ולגבי הקשר בין מבנה גוף למבנה אישיות... מישהו כבר הגיב פה לפני.

אפשר להתמקד?

בכוח המוח​(שולטת) • 3 ביולי 2010

הכתבה היא לא איזו אמת מדעית ומאוששת שיצא תחת ידיו של מדען שזכה בנובל על פריצת דרך.
השאלה היא לא אם זה פופוליסטי או לא.
השאלה היא אפילו לא אם מדובר בבעיה חברתית או אורגנית כמו שפסיכולוג בספת עור מסביר.

השאלה היא:
אנחנו כאן כי אנחנו מרחיבים שדה מיני, בבחינת מתיחת גבולות והתנסויות יוצאות דופן,
או שהמיניות שלנו היא ברובה נוצרת בגלל הפתולוגיות שלנו.

האם במרחב הכלובי יש יותר פסיכופטים למשל, או נוירוטיות, או בעלי פתולוגיות אחרות?
האם זו לא נטיה מינית שהיא "בסדר", אלא משהו שמצריך טיפול כולל?
האם וניל הוא משהו שעל כולנו לשאוף אליו רק משום שזה מראה על נפש בריאה יותר?

Re: אפשר להתמקד?

מאהב שחושל בגיהנום​(שולט) • 3 ביולי 2010

אולי
תלוי מי כמה ולמה
לא

בהתאמה

Re: אפשר להתמקד?

בכוח המוח​(שולטת) • 3 ביולי 2010

אחר שנתת לנו את השורה התחתונה, אפשר לסגור את הנושא.

Siren​(מתחלפת){Misha} • 3 ביולי 2010

וואו, אסור לי לקרוא דברים כאלו.
אחר כך אני מאבחנת בעצמי מלא הפרעות נפשיות ומאמצת הרגלים לא בריאים.
בכל מקרה שרשור מעניין