שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שליטה מנטלית: הפרוטוקול האוטיסטי

ראובן
לפני 14 שנים • 27 ביוני 2010

שליטה מנטלית: הפרוטוקול האוטיסטי

ראובן • 27 ביוני 2010
אחד היסודות עליהם מושתתים יחסי שליטה, הוא ההיענות של צד אחד לגחמותיו של הצד האחר. בכוונה אני משתמש במילה ''גחמה'', כדי לסייג בין אקטים של שליטה לבין דברים שהם צורך לגיטימי גם במובן החברתי-ונילי.

על מנת שיווצרו יחסי שליטה מענגים, נחוץ כי לפחות לאחד מבני הזוג יהיה ''פרוטוקול אוטיסטי'' מפותח - כלומר: סט של גחמות שאינן קשורות למציאות הפרקטית, שניתן להתענג עליהן בצוותא, תוך שימוש בחלוקה תפקידית (שולט/ת-נשלט/ת). הדבר עולה בקנה אחד עם המונח ''שגעון בשניים'' - folie a deux - שהינו סלנג קליני למצב בו שני אנשים חולקים גחמות של אחד מהם.

המצב הטוב ביותר, מבחינת יחסי שליטה, הוא הפרייה הדדית בין הפרוטוקולים האוטיסטיים של השולט והנשלטת - כך גם מתאפשרת צמיחה של הדיאלוג וביסוס קשר משמעותי, אולם לרוב דבר זה אינו מתקיים, ומערכת יחסי שליטה תישען על הגחמות של אחד מבני הזוג וההשראה הכרוכה בהן.

***

ככל ששולט הינו מנוסה ומפותח יותר - כך גם שדה הגחמות שלו ובעיקר: השחרור שלו מרגשות אשמה לגבי אותן גחמות. מצורפת דוגמה לגחמה שלי, כפי שעלתה בפגישה עם נשלטת.

זו הייתה פגישה ראשונה, בבית קפה ביום שישי אחה''צ, עם נשלטת שבמשך זמן רב רצתה להכיר אותי אולם חששה גם מפני, היות ואני ''יותר מדי רציני בשליטה'', כדבריה. ישבנו ושתינו מרגריטות, כאשר לפתע היא התחילה לחטט באוזנה באופן נמרץ. הדבר שיעשע אותי ואמרתי ''אני לא אוהב שאישה מתגרדת בציבור''. הדבר גרם לה לכעס רב - ''מה זאת אומרת? אני מתגרדת איפה שבא לי!''. שאלתי אותה - ''איך היית מרגישה אם הייתי מחטט באף עכשיו?'' על כך היא ענתה: ''זה ממש לא אותו הדבר''. לאחר מכן, היא אמרה ש''זה לא בשבילה'' - כלומר שליטה שאינה מינית פרופר, ושיחררתי אותה והמשכתי לשתות.

זו הייתה נקודת ההתנגשות בין הפרוטוקול שלה לפרוטוקול שלי. יש לציין שעד אותה נקודה, היא נענתה בשמחה לפרוטוקול שלי (לא הרשיתי לה לאחר, ביקשתי ממנה גם לא לשבת עם התיק שלה בחיקה). בנוסף - הרי זו הייתה פגישה ראשונה, ואני זוכר שהיא לא שלי ואינה חייבת לי דבר מלבד נימוסים סבירים - ובהתאמה - הבקשות שלי ממנה.

נכון הדבר שבפרוטוקול האוטיסטי שלי יש מקום נכבד לחינוך אנגלי ונימוסים אינטימיים, אבל לדעתי גם בעולם הונילי חיטוט נמרץ באוזן לא היה מתקבל בעין יפה, במיוחד בסיטואציה חברתית.

***

אשמח לדוגמאות משלכם, מובאות מתוך הפרוטוקולים שלכם - הגחמות האישיות הנהדרות שהופכות אותנו ליחודיים - שולטים, שולטות, נשלטים ונשלטות.

R


נ.ב
השימוש המגדרי ב''שולט-נשלטת'' הינו לצורך פשטות הכתיבה. הדברים אמורים בשני המינים, בכל מבנה תפקידים.
ראובן
לפני 14 שנים • 27 ביוני 2010

הפרוטוקול האוטיסטי - הבהרה

ראובן • 27 ביוני 2010
פרלין,

אוטיזם מתאפיין ברצון עז שהעולם המציאותי יכפיף עצמו לרצונות של ה''אני''. כמובן שמבחינה פרגמטית, הדבר אינו מאפשר קיום של חיים חברתיים תקינים, ויוצר סימפטומים של הפרעה בתקשורת ובקשרים החברתיים, כמו גם התנהגות כפייתית. למרבה המזל, עולם השליטה מאפשר לנו ליהנות ממנת האוטיזם הקטנה שלנו: אנו מכפיפים את המציאות (באמצעות הנשלט/ת) לגחמות ולצרכים הלא הגיוניים שלנו. כעת, איני טוען שאנחנו אוטיסטיים, אלא שהפרקטיקה של השליטה מתאפיינת בסממנים אוטיסטיים.

המילה פרוטוקול משמעותה ''סט של קווים מנחים וחוקים''. לפיכך, הפרוטוקול האוטיסטי במובן עולם השליטה, הינו סט אישי של רצונות, לרוב בהקשרים אירוטיים, שאנו כופים על האחר או שהאחר כופה עלינו.

***

ניתן למצוא דוגמאות רבות לכך בכתיבתם של חברי האתר: מניעת גמירה, השפלה בציבור, איסור שימוש במלים מסוימות, ולמעשה כל היבט שהוא, שהינו נגזרת של גחמות הנפש האינדיווידואלית. ברשומה הקודמת שלי, נתתי דוגמה מתוך הפרוטוקול האישי שלי: ''אני לא אוהב שאישה מתגרדת בציבור''. הרי מצד אחד - אין קשר בין זה לבין אירוטיקה (מקסימום לנימוסים), אבל מצד שני, הדבר מיד מיתרגם לאקט של שליטה מנטאלית וחינוך אנגלי - ואלה כבר דברים שיש להם קשר מובהק לאירוטיקה.


מה שאני מבקש הינן דוגמאות שלך, שלכם, לכל מיני העדפות קטנות, קינקיות ומיוחדות - כי אלוהים באמת נמצא בפרטים הקטנים - ושם, רק שם, אנחנו יחודיים באמת.

R
Perplexed
לפני 14 שנים • 27 ביוני 2010

פרוטוקולים אוטיסטים

Perplexed • 27 ביוני 2010
R, קראתי מתחילה לסוף ומסוף להתחלה; לא מצליחה להתחבר להגדרותיך ל"פרוטוקול אוטיסטי". כאוטיסטית מן המניין, אני יכולה לומר לך ש, פרוטוקול אוטיסטי הנו רצף התנהגויות המכפרות על ליקויי תקשורת, ובכלל זה: שתית אלכוהול, עגבנות, פלרטטנות, שימוש בשפה פלצנית שאיש לא מבין, שתיקה תהומית, הפגנת ידע מוגזמת, גרנדיוזיות, ועוד כהנה התנהגויות המאפשרות להסיט את תובנת הזולת מכך שאין לו, לאוטיסט, שמץ של מושג איך לנהל מערכת תקשורתית אדפטיבית עם הסובבים.

בהקשר של יחסי שליטה, סאדיזם ומזוכיזם כמו גם שליטה וכניעה, הנם דרך תקשורת מכפרת נפלאה. לא צריך לתקשר באמת עם זולתך, רק להרביץ, לחטוף, לנבוח, וליבב "יס מאסטר". ועוד לא אמרתי מילה על החפצה – האמא והאבא של פרוטוקולים אוטיסטים.

תאר לך, עד כמה לא פשוטה יכולה היתה פגישתך להיות, אילו היית צריך בפשטות *לדבר* עם הנשלטת שלפניך, או לציין בפניה כי היא אינה רצויה. וכמה הרבה יותר פשוט להבריח אותה עם איסור מופרך לגרד באזניים.
ראובן
לפני 14 שנים • 27 ביוני 2010

החוקים הפנימיים

ראובן • 27 ביוני 2010
Perplexed,

כאשר את כותבת ''פרוטוקול אוטיסטי הנו רצף התנהגויות המכפרות על ליקויי תקשורת'' - הדבר מרגיש לי כמו ציטטה מספר לימוד. כמובן שזה עניין של תפישה אישית, אולם שימי לב - ההתנהגויות שציינת ''אלכוהול, עגבנות...'' וכו', הן הדרך של ה''אוטיסט'' לנסות ולהסתגל לצורך החברתי בתקשורת מתפתחת. לדעתי, החלק המעניין אינו שם - החלק המעניין מתחיל כאשר האוטיסט נהיה מודע לעצמו, ואז כמובן נסוג אל תוך התנהגויות אישיות - ובכך מנסה ''לסגל'' את החברה אליו.

הרי שתייה, עגבנות, גבהות-רוח וכל השאר, הינן דרכים מקובלות-חברתית להסרת/ עקיפת חסמים אישיים בתקשורת. אלו דרכים אוניברסליות. אותי מעניינות הדרכים האישיות, החוקים הפנימיים שאנשים מנסחים לעצמם כדי להשיג תחושת משמעות בחייהם. אני מדבר על האקזוטיקה, היחודיות של הנפש האישית, המסתתרת מאחורי הטקסים הרגילים והנורמטיביים.

המיוחד בעולם השליטה הוא, שיש מידה של כבוד הדדי לפרוטוקולים האוטיסטיים ונעשה בהם שימוש על מנת להגיע ללמידה חדשה ודיאלוג עשיר יותר. רק כאן אנחנו יכולים לחגוג את הטקסים הקטנים שלנו והדבר אפילו ייחשב ל''מדליק'' (או למצער, לנסבל). בהתאמה - נסי לחלוק משהו משל עצמך, לא רק לקעקע את תפישתי האוטיסטית icon_smile.gif

R


נ.ב
לעניין הבחורה שחיטטה באוזנה - הרי טעית - שיתפתי אותה בפרוטוקול האוטיסטי שלי, דווקא משום שהיא מצאה חן בעיני. אחרת, פשוט הייתי מנומס וקורקטי ולאחר מכן נפרד מעליה לשלום. מזל שהיא נסוגה בשלב המקדמי, אחרת הייתה מוצאת את עצמה נאלצת ללכת רבע צעד מאחוריי עד סוף ימיה.
שולה פנינים
לפני 14 שנים • 27 ביוני 2010
שולה פנינים • 27 ביוני 2010
ההגדרה שלך לאוטיזם היא ייחודית לך, כנראה.
לא נראה לי שכדאי להכנס כאן לדיון על אוטיזם, אבל למיטב ידיעתי ונסיוני אתה טועה.
אם מעניין אותך אשלח לך מראי מקום באופן פרטי.

בכל מקרה, "פרוטוקול אוטיסטי"? אומץ מייד בהקשר המתאים. icon_cool.gif
ראובן
לפני 14 שנים • 27 ביוני 2010

tit for tat

ראובן • 27 ביוני 2010
עליה יקרה,

אשמח למראי מקום. גם כך מתנהל ב''פרטי'' שלי דיון סוער על הגדרות לאוטיזם.
בלי שום קשר - שמח שאימצת אל לבך את הפרוטוקול האוטיסטי הגלמוד, בהקשר המתאים כמובן icon_smile.gif

מה דעתך לגמול לי באיזה תופין של הנפש - משהו מנטאלי, אקזוטי, שעשית למי מנתיניך? משהו שהוא כולו שלך, שנובע ממך, מכוח היצירה שלך.

בתודה,
R
בטי בום​(שולטת)
לפני 14 שנים • 27 ביוני 2010
בטי בום​(שולטת) • 27 ביוני 2010
תופין של הנפש, אהבתי. ראובן אתה ממש כרואוגרף של מילים היום.
וPerplexed אני לחלוטין מסכימה איתך (כרגיל)
kasandra​(מתחלפת){jegularis}
לפני 14 שנים • 29 ביוני 2010

....:)

kasandra​(מתחלפת){jegularis} • 29 ביוני 2010
ר' היקר .
בעניין האוטיזם אני עדיין מתעמקת עם עצמי ,כך שלזה תגיע תגובה בהמשך .
דוגמא קטנה ופשוטה לטעמי:

נניח שזוג חיי במערכת יחסים של שליטה - היא השולטת והוא הנשלט .
הוא אינו מעוניין בהפגנתיות פומבית בוטא במיוחד לא בפניי אנשים שהוא מכיר,מסיבות כאלה ואחרות שידועות לרובנו.
ניתן לסגל במקרה כזה פרוטוקול התנהגותי פומבי שיהיה מושתת על שליטה וחינוך ויחד עם זאת כלפיי החוץ יראה כמו ג'נטלמניות פשוטה ונדירה בחיינו היומיומיים.
לדוגמא-
הליכה ביחד לאיזה שהוא אירועה חברתי \משפחתי שבמהלכו הוא מתנהג לפי פרוטוקול הבא:
פותח לה את הדלת ,עוזר לה לסדר את דבריה הלא הכרחיים בפינת ההלבשה ,מגיש לה כיסה ישיבה נוח,מציג אותה בפניי מקורביו ,וכול זה מתוך פניה מכובדת ומנומסת של "גברתי " או כול דבר אחר שמוסכם לגביי שניהם בדיאלוג האינטימי שלהם .
במקרה של סיטואציה הכוללת סעודה - הוא זה שמזיז לה את הכסה שתשב בנוח  ,מוזג לה לשתות ומגיש לה זאת בצורה אלגנטית ויפה,יודעה מה להזמין עבורה לאכול מבלי שהיא תציין זאת (הכרת הטעם והפרטים הקטנים של הבת זוג ).
מצד אחד ביניהם יכול להתנהל דיאלוג תרבותי שלם של שליטה נימוס טוב ,וחברה נעימה :
שכמובן כולל בתוכו את הפרוטוקול התנהגות המתאים והמסוכם לשניהם ,את הרצון שלו והשתתפותו בתהליך נשלטות אקטיבי ואת היכולות לימוד הכלה ונתינה שלה .
מצד אחר מבחוץ זה נראה ג'נטלמניות טובה ויפה בקשר בין בניי זוג .
כי מבחוץ מי שלא מכיר באמת לא יודע איך השפה משוטפת שלהם בנויה לעומק.

אני לא יכולה לציין בודעות האם זה עניין של חינוך אנגלי טוב ,או פשוט חינוך טוב לנימוס ותרבות עליונה, ובניית דיאלוג אינטימי מפותח ,שלצערנו גם כך היא מצרך נדיר מאוד בארצנו, בלי קשר לכלוב עצמו.
אך יחד אם זאת כמו שאתה אומר שאלוהים נמצא באמת בפרטים הקטנים ,כך גם יכולת התענגות ובניית דיאלוג אהבה ושליטה איכותי ומפרה לשניי הצדדים הוא יכולת גישוש וגישור בין הטיפות הקטנות בקשר.
מה דעתך\כם?
מיקל
לפני 14 שנים • 4 ביולי 2010

עם ברווזים או בלי ברווזים

מיקל • 4 ביולי 2010
"האוטיזם הוא תרבות. תרבות שאני יכולה להזדהות עמה יותר מכל תרבות אחרת.
גם אני קצת אוטיסטית לפעמים ואילמת בשאיפה, עיני הירוקת שלי נפתחות
לא בכוונה להכיל עולם ולא בתחינה שיכיל העולם אותי אלא
בשביל חווית ההיפערות."
אוקטובר 2002

בעיקר אני רוצה מישהו שייכפה עלי את הרצונות (המוזרים והמשוגעים) שלו ויוציא אותי מהאוטיזם, אבל בכל זאת אנסה להעלות כמה רצונות ורעיונות משלי:

בתחילת קשר תמיד אציע או אענה להצעות למפגשים בלתי שגרתיים: פיקניק אננס/ הזמנה לקרטיב /עם ברווזים או בלי ברווזים/שינה על גג ועוד. זה נובע בעיקר מכך שבמפגשים שגרתיים בבתי קפה אני אוטיסטית גמורה.

רצון לקרוא כל מה שהוא קרא או לפחות את הספר שהוא הכי אוהב –מקפידה על כך.

יש לי רצון לטבול את עצמי במים קפואים בכל הזדמנות – לכן אשדל אותו לעשות לי מבחני אומץ בנושא, בעיקר בשביל הכיף שלי אבל כמובן שגם בשביל הכיף שלו לראות אותי ערומה ורועדת בטבע. כמובן שבשל כך ניסע למקומות יפים בעולם ונטייל הרבה.

קטיעת דבריו על ידי הוצאת לשון פתאומית– מתוך רצון עז לראות מוח לוגי מתבלבל.

תודה ויום נעים
מיקל