איך לעורר את הדומיננטיות של האישה?

meniman​(נשלט) • 19 ביולי 2010

שולטות יקרות, אני לא יודע מה אתן חושבות, אבל אנחנו מדברים פה על שני צרכים:
1. לעזור לבחורה למצוא את הצד היותר דומיננטי שבה ולעורר בה ביטחון להפעיל אותו
2. הבחור צריך להיפתח ולחשוף בפני אישתו את רצונו להישלט.

בלי אחד מהשניים שום דבר פה לא יפעל. ברור שהמדריך הזה לא מושלם, פשוט בשל העובדה שהוא לא גמור (הוא בתהליכי כתיבה).
במקום להגיד גועל נפש בלי הסברים, תתנו קצה חוט ממה שאתן חושבות, כי עד עכשיו, תגובותיכן הסתכמו בשני פוסטים כבר בתקיפת אלו ששואלים שאלות ובקטילת אלו שנותנים תשובות, מבלי לספק דבר מה"אמת" שלכן.
אני פותח פה פתח לשיח אמיתי, חוו דעתכן, כי זו שאלה מאוד חשובה עבור זוגות נשואים ומתעניינים בתחום. להבא, ביקורת בונה בבקשה!

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 19 ביולי 2010

להלן ביקורת בונה:
בעצם, מה שהמדריך אומר לאשה הוא זה: "תהיי כוסית וסקסית אחושילינג, תשתמשי בזה שהבחור מת לזיין אותך כדי לשלוט בו ובכספו. ואז הוא יבין שהוא רוצה שתשלטי בו".

ביקורת:
1. אם אני לא סקסית וכוסית?
2. אם לא מתאים לי לקנות בגדים מעור ואת כל הגועל נפש שמוצג שם? (מחוכים?????)
3. אם אני חרמנית הרבה יותר מהבחור?
4. אם הבחור לא יאהב את זה? (רמז: לא כל הבחורים אוהבים להישלט)
5. אם אני לא זונה, כלומר לא מקיימת את המשוואה שהוזכרה שם: סקס תמורת כרטיס האשראי שלו?

סעיף מס' 6, החשוב מכל: אם אני אשכרה מכבדת את הגבר שלי כאדם? אם אני מחפשת הערכה הדדית בזוגיות שלנו?

זה מספיק "ביקורת בונה" עבורך?

(יש כאן רק חלק קטן ממה שיש לי להגיד, כי פאקינג אמצע הלילה ועוד שנייה אני הולכת לישון)

Morticia • 19 ביולי 2010

עם זאת בהחלט נתת פה שיעור די מאלף בדומינציה יה אישה!


ולפותח השרשור, אני מבינה מה זה צורך שמישהו ישרת את הפנטזיות שלי
אבל אני תוהה...
האם אתה מבין מה משמעות המילה דומיננטית?
מה לגבי להיות עבד לאחת?

(ואגב, אף אחת כאן לא כתבה "גועל נפש", אני אישית הבעתי את עמדתי הנחרצת בנושא, שהיא אכן נוטה לראות את כל הסיפור הזה כטכני, מאולץ ומטופש בעליל, שלא נדבר על מסע להכנעת האישה, ובכלל, פה בפורום השליטה הנשית, אתה לא נותן הוראות ומתבקש לדבר יפה)

underfoot • 20 ביולי 2010

מה שנותן את התחושה שה"עבד" רוצה אישה "דומיננטית" והכל במרכאות כפולים כי בעצם הוא רוצה לבוא על סיפוקו. הוא רוצה ליצר סיטואציה מבויימת היטב שבה הוא כביכול נשלט, לא פלא שיש אוניברסיטאות וחומרי קריאה לגבר ולנשים, הוראות ומיני עיצות. בסיטואציה הנכונה (לא חייב עקבים ועור אבל צריך מוטיב של השפלה או הכאבה בשביל סאדו-מאזו) הבמאי יכול לעצב את הרגשות אותם הוא רוצה לחוות ולוודא שהם יתרחשו באופן שיביא אותו לסיפוק מיני. אם היה רוצה השפלה סתם כך היה יוצא מהבית לקניון לבוש בתחתונים וסנדלים תנכ"יות. אם היה רוצה לספק אישה היה מביא לאשתו מתנה מושקעת או עודר לשכנה שלו בגינה, אבל לא, הוא רוצה השפלה וכאב שבאים ביחד עם עונג ולכן הוא מביים סצינה שבה יש גם מקום למעט ביטוי שליטה אותנטי, אבל לא יותר מדי כי עניינים עלולים לצאת משליטה.
ה"עבד" שולט באופן מוחלט בסיטואציה והוא בורא ממוחו הקודח את "עבדותו" וגם את ה"מלכה" שהיא "דומיננטית" בהתאם לדרישות התפקיד.

מי שמחפש אותנטיות במשחקי המין של הסאדו-מאזו שקול בעיני למי שמחפש אהבה בבית זונות, או אידיאלים של עזרה לזולת בקרב סוחרים בבורסה.

אישה דומיננטית תהיה סביר להניח מלכת סאדו די מוצלחת, אבל נשים דומיננטיות הן מוצלחות כמעט בכל תחום ממילא. כל אישה אחרת יכולה להיות מלכת סאדו סבירה עם קצת נסיון למידה ומוטיבציה לספק את הסחורה למישהו שאולי אכפת לה ממנו.

לאחר שקראתי בבלוג המדובר

Mary Jane • 20 ביולי 2010

לדעתי זהו מדריך גרוע לעורר דומיננטיות באישה או בכל יצור חי, ומדריך נהדר לעוררות מינית אצל פלח ספציפי מן האוכ', שהכותב וודאי נמנה עליו. בייחוד חרו לי שני משפטים, כדלקמן:

א. "חשוב! לא משנה מה הוא אומר- קבלי בהבנה ובאהבה, הוא פותח את הלב עבורך!"
אני לא רואה שום סיבה לקבל בהבנה או באהבה עניינים שלא מוצאים חן בעינינו. לא הגענו לכאן על מנת להתחשב בזולת ולקבלו כפי שהוא, על מגרעותיו והחן היחסי והחסר שלו, אלא לעצבו כרצונינו. כל מה שאינו מוצא חן ידחה על הסף ויובהר, כי אינו לגיטימי. באם הדברים אינם בהירים דיים, רוך הוא הפתרון האווילי ביותר בסיטואציה כזו, ודווקא סטירה אחת חזקה עולה בערכה על אלף מילים של התחשבות ושאר ירקות.

ב. "בבוקר, תעירי אותו עם הפגנת אהבה גדולה, ועוררי אותו מינית בצורה רצינית מספיק כדי שיהיה במצב רוח לשרת אותך".
זהו משפט המגלם את כל הרע שישנו בעצות מסוג זה. אם צריך לעבוד על מנת לרצות את האחר, כך שהוא יואיל לשרת אותך, הרי שללא ספק עדיף להיות אדונית לעצמך ולדחות מעלייך כל 'שירות' מעיק ומדרדר שכזה. לא זו בלבד שאין כאן כבוד לעלמה או היחלצות מן הסדר הישן, אלא שיש כאן שכפול מביך, שאין לו דבר או חצי דבר עם טיפוח מיניותה ורווחתה של האישה. אם בעצות עסקינן, העצה התקינה למעוניינים בכך אמורה להראות כך : " בבוקר, הער אותה עם הפגנת אהבה גדולה, ובקש לעורר אותה מינית, במידה והיא תראה עניין בכך. באם לא תקבל משוב חיובי בעניין זה, שמח בכל זאת, כי וודאי תהיינה הזדמנויות רבות עבורך לשרתה במהלך היום הבא עליך לטובה".

רצון כן לעורר דומיננטיות בבריה כלשהי עליו להתחקות בראש ובראשונה אחר דרכה והנאותיה האישיות. יתכן והדבר יכה בך בתדהמה, אך לא כל הנשים מוצאות עניין בעריכת קניות, לבוש חושפני, קיום מטלות הבית על הצד הטוב ביותר, מחוות בדמות זרי פרחים וכיו"ב. זוטות העולם אינן ערובה לצרכיה ותענוגותיה של האישה, ובאשר לבעייתיות הטמונה בפרספקטיבה כזו אודות נשים, די לחכימא ברמיזא...

יתכן ועליך להשכיל בתחום ראשית, ורק אחר כך להשיא עצות מסוג זה.

קייסי • 20 ביולי 2010

אוי, זה היסטרי.
אחד המניואלים המשעשעים שנתקלתי בהם.

מזכיר לי יותר מכל את אחד הסיפורים המפורסמים בספר 'שלושה בסירה אחת, מלבד הכלב!' לג'רום ק. ג'רום: 'הדוד פוג'ר תולה תמונה'.
להלן קטע קצר ממנו, לרווחת מי שטרם זכה. ניתן לנחש לבד מה עלה בגורל התמונה בסופו של יום(או לפתוח את הספר ולהתעדכן).



"מעודכם לא חזו עיניכם מהומה כזו, המשתוללת ברחבי הבית, שעה שהדוד פודג'ר נוטל על עצמו משימה. לדוגמא, תמונה הובאה הביתה מאצל חרש המסגרות והרי היא ניצבת בחדר האורחים ומצפה, שיגיע זמנה להיתלות. הדודה פודג'ר שואלת, מה יהא בסופה של זו, והדוד פודג'ר עונה:"את זה תשאירי ל י. אל דאגה - א נ י אעשה את כל הדרוש."

ואז פושט הוא את מעילו ומכריז בבית גיוס כללי. הוא שולח את הבת לקנות מסמרים בשש אגורות, ומיד שולח אחריה את אחד הבנים, שיאמר לה איזה מסמרים לקנות, ומכאן ואילך הריהו הולך ומתגבר כארי ומזעזע את אמות הספים.

"אתה, ויל, לך והבא לי פטיש," הוא צועק, "ואתה, טום, קפוץ ןהבא לי סרגל. אני אהיה זקוק גם לסולם הקטן וכדאי שתביאו לי גם את הכסא מהמטבח. ואתה, ג'ים, קפוץ אל השכן, מיסטר גוגלס, ואמר לו: "אבא דורש בשלומך. הוא מקוה שרגלך אינה כואבת עוד, ואולי אתה מוכן להשאיל לו את פלס המים?" ואת מריה, אל תלכי, מפני שמישהו מכרח להחזיק לי את המנורה, וכשתחזור הילדה, יש לשלוח אותה בחזרה, שתביא פיסת חבל לתלות את התמונה; ואתה, טום - איפה טום? - אה, טום, טוב שבאת, אני זקוק לך שתגיש לי את התמונה." ואז הוא מעלה את התמונה והיא נשמטת מידיו ומתפרקת וצונחת מתוך המסגרת והוא - בנסותו להציל את הזכוכית משבירה - חותך את אצבעו. ואז הוא מתחיל לקפץ על פני כל החדר ולחפש נואשות את מטפחתו. אין הוא מצליח למצוא את המטפחת, משום שזו חבויה בכיס המעיל אשר פשט והוא אינו יודע, היכן הניח את המעיל; ואז חדלים כל בני הבית מחיפוש כלי עבודה בשבילו ומתחילים לחפש את מעילו. וכל אותה שעה הוא מתרוצץ ומפריע להם.

"אין בכל הבית הזה אף אחד, שידע היכן מעילי?..."

ואז הוא קם ומגלה, שבעצם הוא יושב על המעיל, ולפיכך הוא קורא בקול:

"בסדר, אתם יכולים לחדול. מצאתי אותו בכוחות עצמי. אילו ביקשתי מהחתול שימצא לי אותו, הייתי מצפה לאותן תוצאות."

ואחרי כן, לאחר שבזבז חצי שעה בנסיונות לחבוש את אצבעו... הרי הוא מתחיל מבראשית, בעוד כל המשפחה... מוכנים ומזומנים להושיט עזרה בכל אשר יידרשו. שנים מחזיקים בכסא שלא יתמוטט, השלישי מסיע לו לטפס עליו ותומך בו. הרביעי מושיט לו את המסמר, החמשי נותן לו את הפטיש, וברגע שהוא נוטל את המסמר, זה נופל מידו ארצה.

"הרי לכם", הוא אומר, נעלב עד עמקי נשמתו. "עכשיו המסמר איננו."

ואז מתנפלים כלנו ארצה וזוחלים על גחוננו ותרים אחרי המסמר, בעוד הדוד פודג'ר ניצב על הכסא, פולט אנחות וטרוניות ומבקש לדעת, אם נגזר עליו לעמוד ולהמתין לנו כל הלילה...."

מיצי 2000​(לא בעסק) • 20 ביולי 2010

ואיך זה קשור ליחסות כללית ?

האם יש שליטה שהיא לא מלמטה? לפחות חלקית ? כזו שמביאה לאינטרקציה מוצלחת?

אבל בסוף לא למדתי יחסות כלליות ואני בכלל לא בעסקי בדס"מ

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} • 20 ביולי 2010

די, תמשיכי!

זו אני, מודה. בהתאם לתחושבת הקבס שעלתה בי כשקראתי את זה.




מרי ג'יין - מסכימה עם כל מילה.
קייסי - קטע חזק ביותר, אהבתי!


מה הקשר ליחסות כללית?
יש שליטה מלמעלה, מן הסתם, שליטה של השולט/ת בנשלט/ת.

הדורבנים​(נשלט) • 20 ביולי 2010

בעקבות דבריה של מרי ג'יין, האם שווה לדעתכן לעשות מדריך (אמיתי הפעם) לעבדים שילמד כבוד בסיסי, התנהגות נאותה בתנאי משבר (פמ"ס, למשל) וכו'? או שכל אחת רוצה לעצב כרצונה ואין מכנה משותף?
קייסי - מגניב ביותר, ומוכר בצורה חשודה...

ועוד - ברור שיש קשר ליחסות כללית. המדריך הוא עיוות ברצף החלל-זמן. גו'רדי, וורפ-ספיד 9, פנייה לאחור, שלב מנועים!

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 20 ביולי 2010

אבל כבר כתבנו מדריך!
בכל פעם שמישהו שואל, אני עונה כמיטב יכולת ההסברה שלי. יש עוד כמה שעושות כך.

אבל יוהרה ואגוצנטריות לא נרפאים על ידי הודעה בפורום, וכבוד, אהבה, הערכה, צניעות ודרך ארץ - לא נלמדים באחת כזו. אין לי בעיה לנסח מדריך ארוך ומפורט - אבל יש לי תחושה שהנמענים שלו לא יבינו אותי. יש פה קיבעון חשיבתי, שעד שלא ייפתר - לא יועילו ההסברים.

זה שלא שאין תשובה טובה - אלא שנשאלת השאלה הלא נכונה.
מה שהחבר'ה שמעלים את הנושאים האלה שואלים זה - איך אוכל לגרום לאשתי לעשות כרצוני.
שזו לא שאלה רעה, אבל אין לה דבר וחצי דבר עם פמדום. אני מניחה שבפורום השכן ישמחו להתייחס לשאלה כזו.
מי שרוצה שולטת, עליו לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות למענה, ולא מה היא יכולה לעשות למענו.

ואם הוא רוצה "לעורר בה את היצר" - הרי שהמשמעות היא *לגרום לה לרצות* את זה, להבדיל מלגרום לה להיענות לרצונו.

לעורר אדנותיות בזולת זה לא דבר קשה. אבל לתת לו הוראות זו ממש לא הדרך. הרי שזה אבסורד ממש.