זהירות וניל לפניך -

משפט אחד קטן - כל כך הרבה אמת

עוֹלָם • 22 ביולי 2010

ואני בכלל מוקה פליק. תרגישו חופשיים להגדיר זאת איך שבא לכם. אני באופן אישי מאסתי בהגדרות. דיונים מהסוג הזה משום מה תמיד מוציאים את הרע שבאנשים אינטליגנטים. או שמא אולי הם לא כל כך אינטליגנטים...

זה הרבה הרבה יותר פשוט ממה שזה נחזה להיות

Perplexed • 22 ביולי 2010

בכח,

א. ודאי שיש יהירות וזלזול. יהירות וזלזול גלויים אפילו. בתור ונילית מומרת אני יכולה לומר, שספגתי לא מעט התנשאויות לגבי היותי ונילית אאוטסאידרית, כגון "הונלית של", או "אויש, האינטימיות הונילית שלה...", ועד לשיא, שבו עלבו בי בהודעה שאינני בדסמית כלל כי אם ונילית קינקית. זה היה עלבון צורב כל כך, שהוביל למשבר נפשי של יומיים תמימים, והיה כמעט שווה ערך בחומרתו לעלבון בדבר העדר יכולותי האוראליות.

ב.ומדוע שלא תהיה יהירות? יהירות גלויה אפילו. בתור ונילית מומרת אני יכולה לומר, שהתנשאתי לא מעט "מעליכם", סוטים מטונפים אווילים וחסרי מוסר "שאתם", המכורים להרגלים מביכים ועלובים "שלכם" מבלי אפילו להכיר בכך. "אתם", היתם בזויים. "אני" היתי מהטובים והשווים והשפויים.

ג.אני מאמינה שמי שסבור שאיננו יהיר כלפי מי ששונה ממנו, בד"כ חוטא ככל הנראה ביוהרה בעצמו. אנחנו זקוקים לאחר השונה כדי להרגיש שווים. אנחנו ממש מוכרחים להיות סוטים בלתי שגרתיים נעלים, ליברלים ו"קולים" ולא משמימים, בניגוד לאחינו הונילים, שהנם כמובן אפרוריים ולא מעניינים. זה עושה אותנו שווים יותר. ויש מי שיאמר בבחינת "אצולה" מורמת מעם.

ד. אין לזה שום קשר לBDSM. אני אישית נוהגת להתייהר איפה שאני רק יכולה. גנים, זה בסיס נפלא ליהירות, למשל. כך גם תארים אקדמים וכל המרבה וגו'. כל רכש תרבותי כזה או אחר שאין לאחרים הוא בסיס טוב להתייהרות. אם היתי יפה היתי מתייהרת גם בכך, אבל הלך עלי. גם כסף אין לי הרבה, אז בעניין הזה אני לחלוטין ענווה.


היתי אומרת משהו על ההקבלה בין התייהרות לבין החפצה מבחינת תוצאת התהליכים, אבל זה יהיה נורא יהיר מצידי להתיימר להבין בכך. אז אחסוך מכם.

Re: זה הרבה הרבה יותר פשוט ממה שזה נחזה להיות

kasandra​(מתחלפת){jegularis} • 22 ביולי 2010

אין עלייך,
כול מה שרק נשאר לי להוסיף זה שהשבעה לא מאמין לרעב עד שהוא בעצמו לא הופך להיות לכזה.
בכולנו יש מזה ,פשוט כצורך טבעי מאותו הדרק האנושי שאנחנו מורכבים ממנו,הכל עניין של מדתיות ומכלול נפשי והאם זה בונה או הורס אותנו.
אף אחד לא נולד כדיי להיות מושלם נאור וחסר חסרונות,תצאו מהאלטיזם הטהור הזה.
שלא נדבר על זה שעצם היוהרה מחליפה לנו בתודעה האנושית את הצורך בלהרגיש שווים משהו בעיניי מישהו בעולם הערכים החברתיים שלתוכם נולדנו.

ולהוא:
שבאופן כללי אני אוהבת את תפיסת עולמו.
אני אזכיר במשפט פשוט שיש כאן לא מעט שולטים שמוכנים לעשות הכול כדיי להשיג זיון,ושופעים אגו יוהרה וסנוביות מתנשאת,במה זה בדיוק מבדיל אותם מאלו שמלקטים פירוררים של צומי וקוראים לעצמם נשלטים?
במשפט פשוט שפעם אמרו לי" לי אין גבולות ,הגבולות הם נטו של הנשלטת"- במילים אחרות אני יעשה הכול בשבילך כדיי שבסוף תתני לי לזיין אותך,אותו הדרק מצידו השני של המטבע.


באשר לונילים עצמם , ןלעניין היוהרה :
הרבה פעמים יותר קל למצוא אנשים מתאימים בעולם הונילי וללמד אותם שליטה ,מאשר למצוא בניי אדם שולטים ביד רמה בעולמנו.

Re: זה לא וניליות

בכוח המוח​(שולטת) • 22 ביולי 2010

אתה בז למי שהבדס"ם לא בוער בו, אבל עדיין סקרן וחש צורך להתנסות?
ומה - זה כבוד גדול להיות מישהו שזה בוער בו?
ונניח שיש מישהו ש"זה" בוער בו יותר, הוא יכול לבוז לך?

ולא ענית, לא היית מעדיף להיות וניל?
אתה לא מקנא בהם?

Re: זהירות וניל לפניך -

בכוח המוח​(שולטת) • 22 ביולי 2010

במסגרת האתר.
לדעתי רובנו היינו הרבה יותר ונילים, ולאט לאט התמכרנו לצרכים נוספים שגרמו ל"וניל" להיות פושר. זה קצת כמו ההבדל בין להיות בעל נטיה להתמכרויות ובין להיות מכור לסמים.
יש הבדל.

Re: וניליזציה

בכוח המוח​(שולטת) • 22 ביולי 2010

טרור ונילי?
ואיך זה קשור לרגשות אשמה ובורות?
ונילים הם כאלה בגלל רגשות אשמה ובורות?
ומה זה: כל אדם שהגיע היה רציני במעשיו ודעותיו?

או: כל התפיסה הזו היא לא קצת מופרכת, כאילו שיש איזה "אנחנו" שיותר בדסמי ולכן יותר טוב מ"ההם"?

Re: עצור, וניל לפניך.

בכוח המוח​(שולטת) • 22 ביולי 2010

אין אף אחד כאן שמצחיק אותי כמוך (:

}{

בגדול - לדעתי רובנו היינו מוכנים להיות ניל.
וניל אינו בן אדם לא מודע, הוא יכול להיות קינקי, זה מצוין.
הוא יכול היות מנוסה מאוד גם בבדס"ם,
רק שהוא לא סאדו-מזוכיסט, והאישיות שלו אינה גבולית,
הרבה פעמים הוא יכול לכונן קשרים נורמטיביים אוהבים ותומכים לאורך זמן,
דבר שבדסמים רבים לא מסוגלים לו מסיבות שונות.
אז מהיכן מגיעים הזלזול והיוהרה בעצם?

Vestri • 22 ביולי 2010

לא בטוחה שהבנתי -- את אומרת שכדי להיות בדס"מי צריך אישיות גבולית? וגם, שבדס"מ = SM? (ואז למה לא להשמיט פשוט את האותיות האחרות של המושג...)

ז"א, שאין בבדס"מ להגדרתך אנשים שהם בעניין של חינוך, בונדג', התמסרות, שירות וכו... בלי להיות סאדיסטיים או מאזוכיסטיים במיוחד?

לא אתווכח איתך על הגדרות, פשוט רוצה להבין אם ככה את רואה את זה...

כי זה ממש משנה את איך הייתי עונה לשאלה

Re: זהירות וניל לפניך -

קיפופיף​(מתחלפת) • 22 ביולי 2010

[
אבל הבלונד שבי באמת ובתמים רוצה לשאול: באמת צריך גאג ושוט כדי להרגיש בדס"מ?! או שאולי הכוונה שצריך גאג ושוט כדי להרגיש פחות ונילי?![/quote]

והבלונדה הפנימית שלי עונה: צריך אביזרים בשביל שהסביבה תרגיש...(-:
היות ואני קצת משקיפה מבחוץ אז כן-ה"תחום" נהיה מאוד אופנתי. בחורף ראיינתי משהיא שאיך שהוא קשורה לנושא שאמרה לי : חכי חכי בקיץ, כל האופנה שתראי תהיה איך שהוא מבוססת על זה. וצדקה. ראבק. יש ניטים ועור שחור גם על סנדלים של תינוקות!!!
ההתנשאות כלפי ה"ונילים" מזכירה קצת את מה שעברה הקהילה ההומוסקסואלית- מקהילה בחושך -פיתאום בתחילת שנות ה90 זה נהיה שיא האופנה. אם לא הייתה לך לפחות חולצת פאייטים אחת בארון-אין לך מה לצאת מבית. ואז גם נוצרה התנשאות על הסטרייטים האומללים עם החיים המשעממים שלהם. הייתה תחושה שת"א ,לפחות, מתחלקת לשניים-אילו שכבר יצאו מהארון ואילו שעוד לא "גילו את עצמם" וכמובן-מי שמעיז לקבל בתחת- מן הסתם- נעלה יותר על הפחדנים שלא. משפט נפוץ בקרב חברי ההומאים היה שכמה שבנאדם יותר מתנגד להומסקסואליות- ככה זה אומר שהמשיכה הנסתרת שלו לגברים יותר חזקה. ממממ....לא הייתי חותמת בעיניים עצומות על התיאוריה הזאת...
אח"כ מארגן מסיבות "אהבה חופשית" עשה שני ילדים (אומנם מאמא פונדקאית, אבל הם עדיין קמים לגן ומישהו, סטרייט או לא-צריך לדאוג שהם יגיעו לשם...),משכנתא, רכב משפחתי והיום נרדם בימי שישי מול הטלוויזיה ב 22.30 אחרי ארוחת ערב אצל ההורים... היום להגיד שאתה הומו בדרך כלל יעבור ברוב המשפחות בלי דרמה גדולה.
אולי עוד חמש עשרה שנה מהיום-תוכל להביא את חברה המקולרת שלך לארוחת ערב עם ההורים ,לצוות עליה לבלות את הארוחה מתחת לשולחן- וסבא שלך יסתכל בשעמום ויבקש מימך להעביר את המלח.
או שלא.
++++פתק לעצמי: אם שותים - לא נכנסים לפורום++++++

the rain song • 23 ביולי 2010

פעם מישהו התווכח איתי שעות וטען שאני נשלטת במהותי רק בגלל שאני מנומסת ובעלת דרך ארץ. ושהוא שמע שאני מאוד מסורה למשפחה שלי, לחברים שלי ולעבודה שלי הוא בכלל חרץ את גורלי לעד.
אז לקחו כמה תכונות, חיוביות בסך הכל, והחליטו שהן בדסמ. התמסרות..... וואו מהות הבדסמ.
ואם מישהי או מישהו נהנה לעשות טוב ונעים לאדם שהוא אוהב - אז בכלל הוא יכול להצטופף עם המייסדים המכובדים של "עולם השליטה". (מהצד הנשלט כמובן)
אני וונילית. לגמרי. קינקית, פרועה ופעם גם סקרנית ואמיצה (ואם להיות כנה גם טפשה לא קטנה). מה שהוביל להתנסות אקסטרימית למדי בבדסמ. משיחות עם אנשים שונים כאן עשיתי דברים שבעלי ותק רב לא מעיזים לחלום עליהם בכלל. ועדיין אני וונילית. כי שום דבר מזה לא מצא חן בעיני.
ראובן מתנבא שלא אהיה כאן עוד שנתיים-שלוש. אולי הוא צודק - אין לי מושג מה יהיה.
אני שמחה מאוד להיות וונילית. לא בגלל התנשאות, לא בגלל שאני טובה יותר ממישהו. אני שמחה כי ככה אני וככה טוב ונעים לי. להיות בדסמית היה רע רוב הזמן. ואמנם הייתי מול אדם אחד (שדרך אגב, שייך לדור הדינוזאורים) אבל הוא הצליח למחוק כל "פוטנציאל בדסמי" שהיה בי. ואני מיציתי ואין לי עניין לגלות את המשמעות הנסתרת של "כל אחד והבדסמ שלו". את שלי עברתי וחזרתי בצעדי ריקוד קלילים לווניליות הקינקית הפרועה שלי.
להיות מזועזע מקיצוניות לא מעיד על בדסמ כזה או אחר, זה מעיד רק על השקפת עולם מסויימת של אנשים ולפעמים על קצת שמרנות. (לפעמים)
אין שום רע בסקרנות, בקינקיות, בפנטזיות (ובהגשמתן), בווניליות או בבדסמ - לכולם יש זכות קיום בכבוד ובשמחה. התנשאות וזלזול בכל תחום ומכל צד תמיד יהיו דביליות.
וכל זה כמובן לדעתי שלי.