נוריתE
|
לפני 14 שנים •
29 ביולי 2010
מה קרה לך? יו
בזמן האחרון אני רואה פה דווקא יותר ויותר מיתקרבנים מסכנים שבוכים על מר גולרם מפני ייתר שמנדדיות,מחסור במללטטביות צעיורת ורזות וחתיכות,שלא לדבר על עליה במספר הסוררות ונוטשות ובוגדות ולא מפרגנות ולא עוזרות ולא ואל ולא ולא ולחשוב שצריך גם כזה לרחם עליכם? צ' אין רחמים. היחלטתי. תתקרבנו אווי.. ב-כייף 
|
|
|
L איה
|
לפני 14 שנים •
31 ביולי 2010
ראשית, תעשה מצווה- אם כבר הגעת לבית המקדש, תביא איתך איזו קטורת סמים ולבונה- יובש היסטרי..
וזה בסדר, תגיד לאהרון שmia שלחה אותך -הוא יפנק. (במחשבה שנייה- אין צורך,בתור פסיכיאטר ועוד מתורבת- בטח כבר רשמת לעצמך כמה כדורים...) שנית-הכשל שלך הוא בזיהוי אלו הטובעים ברגשות אשם,אלו המחזיקים בצורך להיות קרבן על מנת להתנער מאחריות ומזינים לך את המרמור. ובכן, אין אני למדה מכך על כל כישורי הדיאגנוזה שלך, על שום כך שרבים וטובים ממך נופלים תדיר לסחי זה. הקרבן עשוי להיות מניפולטור רגשי לא קטן, לאחרונה נחשפתי למקרה בו 'אישה-קרבן' ממשיכה להאשים את בן זוגה לשעבר "בהרס חייה" - כאומרת: שליטתך בנעשה בחיי עדיין קיימת ושרירה.בהבינה היטב כי אמירות מעין אלו ממשיכות לייצר אצל האקס תחושת אחריות וכח- וכך גחלת המזבח ממשיכה לבעור להנאתה. לרוב מקריב הקרבן הוזה ובודה קולות מליבו התומכים בהצלת "בנו יחדו" ומקריב תחתיו איילה שנתקעה בסבך. על כן אני תומכת נלהבת ברעיון זיהוי מוקדם של 'הקרבן המניפולטיבי' והקרבתו באופן מיידי . ככתוב: " והקרבתם אותו לעולה, ואכלתם את העולה, ולא נותר ממנה דבר". השלמת מעגל ההזנה טמונה בכך שהעגל רוצה לינוק יותר משהפרה רוצה להניק... אלו המקריבים מאפשרים לקרבן להיות קרבן לצורך סיפוקם האישי ובו בעת מלינים על 'התמסכנותו' של הקרבן- והרי לך מימוש אופטימלי של הכמיהות המנוגדות בנפשו של האדם. אכן, הסיכויים למצוא "קרבן אמיתי"ביחסי זוגיות של s&m לגווניהם הוא אפסי. צריך שניים למנגו. ואם לא, לא נורא, מחר קונים עוד אבוקדו... mia |
|
|
פסיכיאטר מתורבת
|
לפני 14 שנים •
31 ביולי 2010
mia walles כתב/ה: ראשית, תעשה מצווה- אם כבר הגעת לבית המקדש, תביא איתך איזו קטורת סמים ולבונה- יובש היסטרי..
וזה בסדר, תגיד לאהרון שmia שלחה אותך -הוא יפנק. (במחשבה שנייה- אין צורך,בתור פסיכיאטר ועוד מתורבת- בטח כבר רשמת לעצמך כמה כדורים...) שנית-הכשל שלך הוא בזיהוי אלו הטובעים ברגשות אשם,אלו המחזיקים בצורך להיות קרבן על מנת להתנער מאחריות ומזינים לך את המרמור. ובכן, אין אני למדה מכך על כל כישורי הדיאגנוזה שלך, על שום כך שרבים וטובים ממך נופלים תדיר לסחי זה. הקרבן עשוי להיות מניפולטור רגשי לא קטן, לאחרונה נחשפתי למקרה בו 'אישה-קרבן' ממשיכה להאשים את בן זוגה לשעבר "בהרס חייה" - כאומרת: שליטתך בנעשה בחיי עדיין קיימת ושרירה.בהבינה היטב כי אמירות מעין אלו ממשיכות לייצר אצל האקס תחושת אחריות וכח- וכך גחלת המזבח ממשיכה לבעור להנאתה. לרוב מקריב הקרבן הוזה ובודה קולות מליבו התומכים בהצלת "בנו יחדו" ומקריב תחתיו איילה שנתקעה בסבך. על כן אני תומכת נלהבת ברעיון זיהוי מוקדם של 'הקרבן המניפולטיבי' והקרבתו באופן מיידי . ככתוב: " והקרבתם אותו לעולה, ואכלתם את העולה, ולא נותר ממנה דבר". השלמת מעגל ההזנה טמונה בכך שהעגל רוצה לינוק יותר משהפרה רוצה להניק... אלו המקריבים מאפשרים לקרבן להיות קרבן לצורך סיפוקם האישי ובו בעת מלינים על 'התמסכנותו' של הקרבן- והרי לך מימוש אופטימלי של הכמיהות המנוגדות בנפשו של האדם. אכן, הסיכויים למצוא "קרבן אמיתי"ביחסי זוגיות של s&m לגווניהם הוא אפסי. צריך שניים למנגו. ואם לא, לא נורא, מחר קונים עוד אבוקדו... mia בלה בלה , אמרתי לאהרון , בתור סוטה , יש רק להשקותך במיים ארורים ולקוות שבטנך תתפקע ולא מצחוק . כך הוא אומר ולא יסף . מכל מקום , אל תבלבלי את העובדות . יש קורבן יש מקריב ויש מתקרבן ויש מקרבן ויש ויש . |
|
|
ראובן
|
לפני 14 שנים •
11 באוג׳ 2010
נתן בהם סימנים
פסיכ',
כולנו קרבנות: מוכחשים, מוצהרים ומקרבנים. גם המתקרבן עודנו קרבן, אלא שמודחק. מיעוטנו הצליחו לפתח הומור עצמי, כי העובדה שהבדיחה הקוסמית על חשבוננו, אין משמעה שאסור לנו לצחוק גם. מה שבאמת מעניין הוא, היכן יש פה קורבות, מה שמזכיר לי: (הצעת הגשה) את mia יש להשקות מים חיים דווקא, ואז להצחיק אותה עד שהיא מרטיבה את הספה. המהדרין מוסיפין נזיפה כבושה. חן חן למתקרבן, R |
|
|
|
חושנית וחושקת(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
23 באוג׳ 2010
[B]
אמרתי לך כבר שאתה קשקש??? 
|
|
|