עוצמה מלכותית
|
לפני 14 שנים •
3 באוג׳ 2010
המפלצת- סיפור בהמשכים.
יושבת על אדן החלון וצופה בשמש שוקעת לאיטה
ברקע מתנגן שיר לא מוכר ואני במעין טראנס כוס וויסקי ביד אחת וסיגריה בשנייה מתרוממת והולכת למראה, דמות לא מוכרת משיבה לי מבט, עיניה אדומות ואיפורה מרוח. הבגדים מקומטים מהטיול על שפת הים ומלאי חול. אני שומעת את הברז במקלחת נפתח, המים לא מפסיקים לזרום יודעת שהוא שם, עושה בדיוק את שביקשתי לוגמת את המעט שנשאר ומוזגת עוד. נשכבת על הספה, עוצמת עיניים ונותנת למוזיקה לקחת אותי למקום אחר, שליו, נקי. הזמן עומד מלכת וכשלבסוף פוקחת את עיני הוא עומד מולי נבוך, ממתין ללא מילה. גופו חלק ונוטף מים, שיערו סתור ועיניו הכחולות שגורמות לי לרטוט כל פעם מחדש מושפלות ארצה, ידיו שלובות כרוצות להגן על גופו החשוף. בוחנת אותו במבטי מכף רגל עד ראש, אני אוהבת את מה שרואה. מרימה את רגלי והוא כבר על ברכיו, מגניב אליי מבט וכשמתקבל האישור המיוחל רגלי נמצאת עמוק בתוך פיו. לשונו חופנת במעגלים את אצבעותיי, החספוס של החול מורגש היטב אך הוא בשלו, מתענג על כל גרגר כאילו זאת הסעודה האחרונה אני מתמסרת לתחושה, נותנת לו לענג אותי ואז מרגישה את העקצוץ המוכר, את השד שמחכה בפינה אפלה להזדמנות לצאת הגיע הזמן להאכיל את המפלצת. הרגל שלי מתרוממת בבעיטה לפרצופו, הוא נשאר שוכב המום על הרצפה מביט בי בתמיהה מעורבת בעלבון אני מתיישבת ומסמנת לו עם אצבעי להתקרב הוא חושש, מתקרב באיטיות ובזהירות ראשו מושפל, שולחת את אצבעי לעבר סנטרו ופוגשת את מבטו. מקרבת את פניי לשלו, פותחת את פיו ומנשקת בתשוקה לשוני תובענית דורשת את שלה מוצצת את שפתיו ומרגישה את טעם הים, את הגלים. עיניי פקוחות, מתענגות על המראה. אני אוספת את הכול ויורקת בפיו סוגרת לו את הלסת ואומרת, תבלע. אוספת אותו אליי בחיבוק גדול, מכניסה את ראשו בין שדיי ומעבירה את ידיי על גבו חריצים חריצים מעבירה בבשרו, טיפות של דם מתחילות לנזול באיטיות משאירות שובל של קטיפה אדומה, גופו בוכה יחד איתי. מעמידה אותו על רגליו וקושרת את ידיו, חוסמת את פיו ומכסה את עיניו. נוגעת בו בעדינות, לטיפות שכמעט ולא מורגשות הקרח שבכוס כמעט ונמס, מוציאה אותו ומעבירה על גבו, הוא נרתע. ששששששש הכל יהיה בסדר, אני לוחשת. מעכשיו הכל יהיה בסדר. שופכת את מעט הוויסקי שנשאר והוא כנשוך נחש קופץ, ככלב פצוע מיילל בכאב. מרגישה את האדרנלין מבעבע בתוכי ואת השליטה שמקבעת את עצמה בעורקיי. ********** המשך יבוא... |
|
|
פ ש ו ט
|
לפני 14 שנים •
3 באוג׳ 2010
מממ
זה לא נגד החוק ככה לגרום פה ליושבי הכלוב חרמנות כזו
|
|
|
האזוקים
|
לפני 14 שנים •
3 באוג׳ 2010
כתיבה יפה הגורמת להרגיש כאילו נמצאים שם
וחשים את שתי הדמויות. אהבתי מאוד ומחכה להמשך. }{ |
|
|
| מואה ענק |
לפני 14 שנים •
3 באוג׳ 2010
כתבה מעולה אהבתי מאד מכה להמשך כתוב בטוב טעם
|
|
|
יערה46
|
לפני 14 שנים •
3 באוג׳ 2010
מעולהההההה
וכאן זה נשמע לי יותר טוב
למרות שאהבתי לשמוע את הסיפור בפון ולשמוע את הרטט בקולך וההמשך....מתי?????? |
|
|
|
Aציבעוני(אחר)
|
לפני 14 שנים •
3 באוג׳ 2010
יעוצמה
לא חבל לבזבז ככה תוויסקי
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
3 באוג׳ 2010
אוחחחח...
[size=24] [/size
מי, מי עוצמתית כל כך? אהבתי...בכלל ובפרט (: |
|
|
|
עוצמה מלכותית
|
לפני 14 שנים •
4 באוג׳ 2010
תודה
תודה לכל המפרגנים.. עושים טוב
|
|
|
|
עוצמה מלכותית
|
לפני 14 שנים •
4 באוג׳ 2010
המפלצת-חלק ב'
זעקות הכאב שלו נשלחו כחיצים ישירות אל מרכז הלב ומשם לכל הגוף
זה עושה לי טוב, זה גורם לי להרגיש שלמה. אני צוחקת בהנאה ומשפשפת עם ידי את גבו. המפלצת יצאה והיא שוחרת לטרף.. מביטה סביבי ורואה את ההשקעה שלו לערב הזה בקבוק וויסקי עם כוס אחת על השולחן, צלחות של פיצוחים כי עם השתייה בא התיאבון שושנים אדומות המפוזרות ברחבי הבית שפיזרו ריח עדין ונרות, כל כך הרבה נרות מכל הצבעים והריחות. דחפתי אותו קלות והוא נפל על הספה כשפרצופו דחוס פנימה הרמתי את ישבנו כלפי מעלה לא לפני שהכנסתי מתחתיו כרית להגבהה. מכיון שהנרות דלקו זמן ממושך כמות השעווה שהצטברה היתה גדולה במיוחד. עליתי על הספה, לקחתי את הנר האדום והתחלתי לטפטף על גבו זעקות הכאב החנוקות פילחו את ליבי והרטיבו את תחתוניי. הוא קפץ כל כך מהר ולמרחק כל כך גדול שלקח לי כמה שניות כדי להבין שהוא כבר לא על הספה אלא יושב שפוף מתחת לשולחן המטבח ומתייפח בבכי התקרבתי באיטיות לכיוונו זה המבט שרציתי לראות כלבלב שלי,אומרת לו. שלחתי את ידי אליו," צא חמוד שלי בוא, בוא אלי.." מפוחד כמו גור שננטש, מגשש את דרכו אלי הסרתי את כיסוי העיניים, ניגבתי את הדמעות שבעיניו, קינחתי את אפו והסרתי מפיו את הגאג. הורדתי באיטיות מכוונת את תחתוניי והתמקמתי בדיוק מעל ראשו. עצמתי את עיניי והרמתי את ראשי למעלה, מתרכזת הנה זה מגיע, זרם חם ורטוב נוזל במורד ירכיי אל כולו, שוטפת את הזוהמה בזוהמה. הנחתי את התחתון מתחת לזרם השתן שלי, דחפתי לתוך פיו ואטמתי עם נייר דבק. כשסיימתי קשרתי חבל נוסף לקשירה שעיטרה את ידיו וגררתי אותו לכל אורך הסלון בעוד הוא מתפתל על הרצפה ומנסה להשתחרר אך ללא הואיל. סמרטוט רצפה אנושי. "ככה ייעשה לאפס המזוין שבורח ממלכתו!!" אני קוראת בקולי קולות וצוחקת צחוק עמוק ואמיתי. לאחר 3 סיבובים בין הסלון למטבח, נפלתי מותשת על הספה העמימות שבקולו וההתנשפויות שבקולי גרמו לגופי לרעוד מתשוקה בלתי מרוסנת וחסרת מעצורים. "הפעם אתה תבחר את הנר" אני מחייכת בקול.. הוא מסתכל עלי ועל ידיו הקשורות בבלבול מנסה לגמגם משהו אך קולו מעומעם ולא ברור . אני קמה, מוזגת לי עוד כוס ובוחנת את הסמרטוט שמתחתיי והחיוך לא מש מפניי הוא לא נראה כבן אדם יותר, אלא כצל של משהו לא מוגדר, כעיסה לא ברורה של איברים הצמרמורת שבגופי חוזרת, מזדחלת לאיטה במורד גבי ובין ירכיי המפלצת יצאה וכבר אין דרך חזרה. מסתובבת בבית, בין החדרים ומביאה איתי 5 נרות בצבעים וגדלים שונים מניחה אותם מולו על הרצפה בסדר מופתי ואומרת- "איזה נר אתה בוחר ראשון? הכחול?" הוא מניד לשלילה. "הסגול? גם לא?" "הכתום?" הוא מהנהן. הופכת אותו על בטנו ומטפטפת את השעווה לאורך גבו החבול והמדמם צעקותיו האילמות כמוזיקה ערבה לאוזניי ואני מזמזמת עם 'נקמת הטרקטור' שברקע "זה הכול רק משחק של דמעות, אני עף למקום אחר.." הנר נגמר, גם השיר ואני כבר בדרך לחדר.. חוזרת עם הזין עליי וקושרת את החבל לידית הדלת, קושרת היטב. הרגשה של אמיתות, טבעיות מוזרה ולא הגיונית. כוח שמגיע משם, כוח אחר. כל מה שהייתי, שהנני ושאי פעם אהיה התרכז במקום אחד, בזין שלי. חמימות החלה פושטת בי..מאכלת כל פיסה של שפיות כאש בשדה קוצים אני מסובבת אותו אליי, הוא שכוב על הגב. אני מחייכת ברשעות ואומרת, " Ready or not, here I come " ********** המשך יבוא, גם יבוא... |
|
|
אתנה
|
לפני 14 שנים •
4 באוג׳ 2010
ככה ?
כתבת יפה יקירתי
עוד ! |
|
|