על הברכיים

על הברכיים

זר​(שולט) • 27 באפר׳ 2004

על הברכיים




ישבתי על הספה וצפיתי בתמונות החולפות על מסך הטלוויזיה ללא קול. השעה היתה שעת אחר צהריים מוקדמת, שבה בדרך כלל הייתי בעבודה. אבל הבוקר חזרתי מחו"ל, יום אחד מוקדם מהצפוי, והחלטתי לבוא ולהפתיע אותה. חילקתי את הלילה בין שדות תעופה, מעברי גבול, וכסאות צפופים במטוסים כך שמדי פעם נעצמו עיניי, וראשי נשמט אל חזי.

שמעתי את קול המפתח מסובב את המנעול, וניעורתי. הדלת נפתחה ונטרקה חרישית לאחר רגע. צעדים קלים לכיוון המטבח. דלת המקרר נפתחת. מצרכים מוכנסים. הדלת נסגרת. מרימה את שפופרת הטלפון, אני שומע את את צלילי החיוג, מרגיש את הרעד בכיסי, אין מענה, שומע את קריאת האכזבה הקלה מפיה.

היא נכנסת לסלון בפנים חתומים, ולפתע אורו פניה:
"מאסטר ....." - היא קוראת, ומזנקת לעברי.
אני מביט בה, מחייך, והיא חולצת את סנדליה, קופצת ומתיישבת ורוכבת על הברכיים שלי.

אני מחזיק אותה בזרועותי, מאמץ את גופה החם והיא נדחקת אלי. ברכיה המקופלות מקיפות את האגן שלי, ישבנה נח על הירכיים שלי. אף היא מחברת את צווארי בזרועותיה, ושפתינו מתאחדות לרגע הנמשך לנצח.

"התגעגעת אלי, ילדונת שלי?"
"המון, ניסיתי אפילו להתקשר אליך עכשיו ...."
"כן, הרגשתי" - אני מחייך.
"איזו הפתעה כיפית ... אתה לא אמור היית לחזור רק מחר?"
"אמור, הייתי, אבל ה"אמור" הצרפתי, הכריע. התגעגתי, והקדמתי."

אני מאמץ אותה אל ליבי, מחליק את ידי לאורך הגב שלה, מלטף אותה. היא נמסה בזרועותי. ידי חודרות את מתחת לחולצתה, חשות את חום בשרה, חלקלקות עורה. אני טועם עוד ועוד את מתיקות שפתיה. כשעולות ידי עוד מעלה, היא מרימה את ידיה מעל ראשה, ומאפשרת לי להרים את חולצתה מעל כתפיה ולהפשיט אותה.

אני מחזיק את תאומי הצביה בכפות ידי. הן ממלאות אותן לגמרי. לש בעדינות את הבשר הרך שבידי. אצבעות ידי השמאלית מונחות ממש מעל הקעקוע שעל השד הימני שלה. האגן שלה נע בתנועות מעגליות על הברכיים שלי. היא עוצמת את עיניה, ומתמכרת לעיסוי שאני מעניק לה. בעוד יד השמאלית ממשיכה לחפון את שדה, השניה מלטפת את בטנה כל הדרך כלפי מטה, עד לקעקוע אשר על מותנה השמאלי, ומשם הדרך קצרה אל כפתור המכנסיים. פתחתי אותו ואחר כך, בא תורו של הרוכסן הנמשך כלפי מטה.

היא מתרוממת ונעמדת על ברכיה משני צידי הירכיים שלי, ואני מושך את מכנסיה ותחתוניה בבת אחת כלפי מטה. היא מתרוממת עוד, ועומדת בשפיפה על כפות רגליה, ומאפשרת לי להפשיט אותה לגמרי, מכנס אחר מכנס.

השפחה היפה שלי. הילדונת המתוקה שלי. האוצר היקר מפז שלי. בזרועותי. על ברכיי.

שפתיה מנשקות ברכות את אוזני, לחיי, צווארי, כתפי. יד אחת שלי מלטפת את הגב שלה מהמותניים כלפי מעלה, עולה לשכמות לכתפיים, לעורף, האצבעות חודרות בעדינות מתחת לשערותיה. השניה מלטפת מהמותניים כלפי מטה, הגב התחתון, הישבנים, ועד לירכיים.

"תגידי לי מלאכית קטנה שלי ...." - שאלתי אותה בקול שהיתה בו נימה מבודחת.
"מה, מאסטר?" - היא לוחשת לי באוזני בקול מפתה.
"זה מכובד לקפוץ ככה על המאסטר, ישר על הברכיים?"
"לא, מאסטר, כלל לא מכובד."
"ומה ייעשה במי שככה עשתה?"
"צריך להעניש אותה, מאסטר, בחומרה." - ענתה לי בשובבות מה.
"להעניש - מה?!"
"כן, מאסטר" - אישרה והדגישה - "בחומרה."

ליטפתי אותה עוד קצת, וליקקתי את הצוואר והאוזן שלה. ואז לחשתי:
"קומי, תעמדי לפני."
היא מיהרה למלא אחר הצו.
"שכבי על הברכיים שלי."
השתרעה על הספה, כך שהאגן והבטן התחתונה שלה על הירכיים שלי, רגליה מזה וגווה מזה, שוכבת נינוחה, מפקירה-מפקידה את עצמי בידי. שערה הארוך והכהה משתלשל כלפי הרצפה מעבר לצווארה וכתפה.

הנחתי את שתי כפות ידי עליה, על הקעקוע אשר על גבה התחתון. משם משכתי את ידי האחת אל עבר הקעקוע אשר על השכמה, והשניה לכיוון העכוזיים. החלתי מלטף אותה, מרפרף עליה, מעסה אותה, לש. גופה נע יחד עם תנועות ידי, והאגן שרקד אל מול חלצי העיר בי זקפה אדירה.

הנפתי את ידי וסטרתי על לחי העכוז שלה. סטרתי שוב ושוב, בעוצמה חלשה עד בינונית. לא רציתי ממש להכאיב לה, רק לחרמן ולגרות אותה. והיא אכן שיתפה פעולה, ועד מהרה ניגרה לחלוחית רבה בין רגליה. בין סטירה לסטירה החלקתי את כף ידי על ישבנה העגלגל המוצק ומדי פעם החדרתי את היד עמוק יותר פנימה אל בין עגבותיה, חורש את התלם בינותן.

אט אט החילותי מחדיר אצבע אחר אצבע לתוכה, עד שלבסוף היתה הזרת שלי בתלם הקדמי שלה, הקמיצה והאמה במבוא הקדמי, האצבע במבוא האחורי, והאגודל בתלם האחורי. חפרתי בידי עמוק פנימה וקמצתי אותה, לוכד את בשר העכוז שלה מבחוץ ומבפנים.

הריגוש שלה הלך וגבר ויחד עימו הלכו וגברו עוצמת החדירה של אצבעותי, ועוצמת הסטירות שהענקתי לישבניה בידי השניה. לבסוף אמרתי לה:
"עוד חמש הצלפות, חזקות יותר. בחמישית את גומרת. מובן?"
"כן ...." - השיבה בקול מקוטע.
"אחת" - הצלפתי בישבנה בידי.
"שתים" - הצלפתי שוב וקמצתי את היד שבתוכה.
"שלוש" - הטבעתי את ידי בבשרה, ודחקתי את השניה עוד פנימה.
"ארבע" - סטרתי לה ולשתי את בשרה בשתי ידי.
"ח-----מש" - הענקתי לה את מתנתי.
היא גמרה.

לאחר שפסקו הגלים, הרעידות, האנקות, ההתפתלויות והאנחות, שלפתי את עצמי מתוכה.
"נראה שעשית עבודה יפה, פרח קטן שלי."
"תודה, מאסטר" - ענתה לי בחיוך שובב.
"את רוצה לבקש ממני משהו בתמורה?"
"לשבת לך על הברכיים, אם אפשר."
"לשבת איך?"
"או עם הפנים אליך, או עם הגב, אבל ...."
"אבל מה, שובבה קטנה" - שאלתי ביודעי את התשובה.
"אבל שתתפשט קודם, גם אתה." - סנטה בי.

הקמתי אותה מעלי, ומיהרתי לפשוט את בגדי. ואז עירום כביום היוולדי התיישבתי שוב עם הספה. היא עמדה מולי, מביטה בחלצי מלקקת את שפתה למראה האיבר הזקוק שניצב בין רגלי. אני יכול להושיב אותה על ברכיה, ולחדור אל פיה. אני יכול להושיב אותה על ברכיי, עם הפנים אלי, ולחדור לנרתיקה. אני יכול להושיב אותה על ברכיי, עם הגב אלי, ולחדור לאחוריה. במה אבחר?

אני שולל את אפשרות א'. היא הרי ביקשה לשבת על ברכיי. נותרו אם כן אפשרויות ב' ו-ג'. כיצד להכריע? במה אבחר? היא איננה יודעת על התלבטותי. איננה יודעת משמעותם של דברים.
"במה את בוחרת? באפשרות ב' או אפשרות ג'?"
"מה עם אפשרות א'?" - היא שואלת.
"נפסלה."
"המממ .... אני מוכרחה לבחור?"
"כן, אין ברירה. אני כל כך מחורמן, שאי אפשר גם וגם."
"טוב, אז אפשרות ב'" - היא עונה, בלי לדעת משמעותה.

"שובבית קטנה שלי, בואי אלי, שבי לי על הברכיים, תשפדי את עצמך עלי."
"באיזה כיוון אתה מעדיף, מאסטר שלי?"
"אין לי העדפה, אבל את בחרת - עם הפנים אלי."

היא התיישבה עלי, ודחקה את האיבר שלי עמוק לתוכה. קצה העטרה נדחק אל תוך הרחם בעודי דוקר באגני מעלה מעלה. חיבקתי אותה אלי, ודשתי ונגחתי, ונרעדתי, והסתחררתי, וגמרתי, והזרמתי, ומילאתי, וסיפקתי. למזלי היא היתה מאוד מגורה, ושניות אחרי גמרה גם היא, בטרם חלפה זקפתי לגמרי.

ישבתי על הספה כשהיא על ברכי, חבוקה בזרועותי, וצפיתי בתמונות החולפות על מסך הטלוויזיה ללא קול. השעה היתה שעת ערב מוקדמת, שבה בדרך כלל הייתי חוזר מהעבודה. אבל הבוקר חזרתי מחו"ל, יום אחד מוקדם מהצפוי, והפתעתי אותה. חילקתי את הלילה בין שדות תעופה, מעברי גבול, וכסאות צפופים במטוסים כך שעתה נעצמו עיניי, וראשי נשמט אל חזי.

אהבתי ...

Nelly​(נשלטת) • 27 באפר׳ 2004

מדליק, אירוטי , מגרה....
גאה בך על השליטה בשמות האצבעות...

Terra incognita​(נשלטת) • 28 באפר׳ 2004

מאוד נהינתי מהסיפור

שולמית​(לא בעסק) • 28 באפר׳ 2004

מתוחכם

אהבתי מאד את הסיפור

האביר​(שולט) • 28 באפר׳ 2004

יפה מאוד.