פרלין(נשלטת){ש} |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
פרלין(נשלטת){ש} • 9 באוג׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה: סבבה, לצעירה יש תחת יותר יפה.
מה, היתרונות של אשה בוגרת מסתכמים בזה שהיא מודעת למגרעותיה? באמת? כל מה שיש לכם לומר עליה זה שהיא לא צעירה? לכל גיל, היתרונות שלו והחסרונות שלו. לזה מוצקות של הישבן, לזה מוצקות של האישיות. וכל אחד ומה שחשוב לו. מי שמעניין אותו העור החלק והגמיש, ומי שמעניין אותו נסיון וקבלה עצמית. ואגב, גם לבנות 40 רבות לא חסרים יופי וגמישות, וגם לבנות 25 רבות לא חסר אופי. היתרון הוא שהן יותר קלות? נו, באמת. כאילו שחסרים פה הציידים שמחפשים את הצעירות מכולן, כי דווקא הן קלות יותר להשפעה. האמת היא שאשה היא קלה או קשה לא בהתאם לגילה, אלא בהתאם לנסיונה, אופיה, מצב רוחה וכו'. פתרון טוב למבוגרים? כולנו יודעים לקרוא לאב"ב בשלל שמות גנאי, אבל נדמה שאימצנו את תורתו: יחסים מסתכמים בכוחות שוק, מי יותר שווה ומי משיג מה, ואין מקום לחיבור רגשי ממשי בין אנשים. ולי נראה, שבגיל 20 העדפתי בני 20, ובגיל 40 אני אעדיף בני 40 - כי בכל גיל, עם אנשים בגילי יש לי סיכוי טוב יותר להבנה הדדית, שאיפות דומות, ואורח חיים דומה שיאפשר מערכת יחסים כלשהי, גם אם זו מינית בלבד. אבל אולי זו רק אני שלא בוחרת את הפרטנרים שלי לפי כמה הם מסוגלים לטחון בלילה. או יותר נכון, מאמינה שמי שיש לו אשה שנותנת לו כח, יהיה לו כח גם בגיל 70. כי אני בפנסיה, מתכננת להזדיין כמה שיותר, ועדיף עם פנסיונר נמרץ כמוני. בדיוק! (תכל'ס הייתי צריכה לחכות שתבואי. את אומרת את מה שאני חושבת הרבה יותר טוב ממני...) |
|
Brave Dwarf |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
Brave Dwarf • 9 באוג׳ 2010
[quote="פרלין"]
Brave Dwarf כתב/ה: אני מדבר על האמת שלה שאיני יודע מדוע את חושבת שאין לה או לא תהיה לה זכות קיום להבדיל מזו שלה. ][/quote
בטח כן. אבל אני לא חושבת שהיא דיברה על אמת שלה. היא דיברה על ה-אמת. וזה בדיוק מה שמרגיז אותי. אני לא מתוסכלת, גמד. פשוט קצת נמאס לי מהנוהג הזה להגיד דברים מרושעים בשם ה-"אמת". בגלל זה אני מתרגזת, כי אני לא חושבת שיש איזו אמת חכמה מאחורי העלבתן הבלתי פוסקת של נשים. אני לא חושב, פרלין, שגבירה בן אדם רע או התכוונה לפגוע. ואם את חושבת שהיא טועה או מפספסת הרי שיש לך מקלדת ואת תמיד יכולה להגיב תגובה מלאה ויפה כפי שהגיבה יולי. שם בחוץ יורים ללא אזהרה בטענה שהעץ שנכרת שייך למישהו אחר כי שם בחוץ אורבים מאחורי השיחים לסיבה. כאן, יש לנו אפשרות לנהוג אחרת. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני אוג' 09, 2010 3:05 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 9 באוג׳ 2010
Cauchy כתב/ה: פרלין כתב/ה: נשים שממהרות להסכים עם התאוריות של אב"ב חשודות בעיניי בשנאה עצמית.
הרי מה תעשו כשתגיעו לגיל 40? תתגלגלו על הרצפה ותמותו? ואם אתן לא רזות במידה 38, מה תעשו? תשנאו את עצמכן למוות? זה מוזר ועצוב לי. פרלין, הן יעשו אותו דבר שכל אדם עושה - מתרגל ומשנה את הדעות שלו בהתאם. אני לא חושבת שזה ככה. כלומר, אני לא חושבת שזה דווקא עצוב שבנות 25 חושבות שבנות 40 הן זקנות ולא רצויות, ואני לא חושבת שמה שגורם להן לשנות את דעתן זו הנטיה להתאים את דעותינו למצב. זה נראה לי טבעי ואף רצוי, שצעירות יעריכו את הנעורים שלהן וישאפו לנצל אותם היטב ולהנות מכל יתרונותיהם. זה נראה לי טבעי שבגיל 25, להיות בת 45 נשמע נורא, נורא מבוגר, ואיננו מצליחות לדמיין איך נרגיש אז, והאם עדיין נהיה כאלה נהדרות גם אז, אולי עד אז נדעך ונתקלקל, ואנחנו רוצות להיות כמו שאנחנו עכשיו ולא להתבגר ובטח שלא להזדקן. זה כמו בני 18 שחושבים שביום החתונה החיים נגמרים. חלקם כבר אז מבינים שזו בסך הכל בחירה, ומי שזה מרגיש לו נכון ומתאים יכול להפיק מזה שמחה גדולה. חלקם יבינו את זה רק כעבור עשור ואולי יותר. חלקם לא ירצו לחוות, אבל הם יבינו את ההבדל בין חתונה להתאבדות. אז כל הצעירות שמפחדות נורא שיום אחד כבר לא יהיו יפות ומושכות, בעוד עשר-עשרים שנה יסתכלו על תעודת הזהות שלהן ויחשבו - "מוזר, אני בכלל לא מרגישה זקנה". טבעי שצעירים מזלזלים בבגרות. ואז הם מתבגרים, וזה עובר להם, כי הם מגלים איך זה. ככה העולם עובד, לא? |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 9 באוג׳ 2010
פרלין -
זו זכות גדולה, מה שאמרת שאני עושה. כי את הרבה הרבה פעמים עושה את זה בשבילי ואולי גם... אולי יצא לי יותר טוב, כי אותי זה מרגיז פחות? |
|
פרלין(נשלטת){ש} |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
פרלין(נשלטת){ש} • 9 באוג׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה: Cauchy כתב/ה: פרלין כתב/ה: נשים שממהרות להסכים עם התאוריות של אב"ב חשודות בעיניי בשנאה עצמית.
הרי מה תעשו כשתגיעו לגיל 40? תתגלגלו על הרצפה ותמותו? ואם אתן לא רזות במידה 38, מה תעשו? תשנאו את עצמכן למוות? זה מוזר ועצוב לי. פרלין, הן יעשו אותו דבר שכל אדם עושה - מתרגל ומשנה את הדעות שלו בהתאם. אני לא חושבת שזה ככה. כלומר, אני לא חושבת שזה דווקא עצוב שבנות 25 חושבות שבנות 40 הן זקנות ולא רצויות, ואני לא חושבת שמה שגורם להן לשנות את דעתן זו הנטיה להתאים את דעותינו למצב. זה נראה לי טבעי ואף רצוי, שצעירות יעריכו את הנעורים שלהן וישאפו לנצל אותם היטב ולהנות מכל יתרונותיהם. זה נראה לי טבעי שבגיל 25, להיות בת 45 נשמע נורא, נורא מבוגר, ואיננו מצליחות לדמיין איך נרגיש אז, והאם עדיין נהיה כאלה נהדרות גם אז, אולי עד אז נדעך ונתקלקל, ואנחנו רוצות להיות כמו שאנחנו עכשיו ולא להתבגר ובטח שלא להזדקן. זה כמו בני 18 שחושבים שביום החתונה החיים נגמרים. חלקם כבר אז מבינים שזו בסך הכל בחירה, ומי שזה מרגיש לו נכון ומתאים יכול להפיק מזה שמחה גדולה. חלקם יבינו את זה רק כעבור עשור ואולי יותר. חלקם לא ירצו לחוות, אבל הם יבינו את ההבדל בין חתונה להתאבדות. אז כל הצעירות שמפחדות נורא שיום אחד כבר לא יהיו יפות ומושכות, בעוד עשר-עשרים שנה יסתכלו על תעודת הזהות שלהן ויחשבו - "מוזר, אני בכלל לא מרגישה זקנה". טבעי שצעירים מזלזלים בבגרות. ואז הם מתבגרים, וזה עובר להם, כי הם מגלים איך זה. ככה העולם עובד, לא? לא יודעת. אני כולה בת שלושים וגם בגיל 25 לא חשבתי שלנשים בנות 45 אין ברירה. יש לי בעיה עקרונית עם כל הדיון הזה. הוא שוב יוצא מאיזו נקודת הנחה שכל מה שיש לאשה להציע זה את הגוף שלה. זה נורא מעליב אותי. את אמרת יפה קודם: זה כל מה שיש לאשה להציע? אין לי מושג איך אני אהיה כשאהיה בת 45 או חמישים. איך אני אראה. אין לי מושג איך המיניות שלי תהיה, מה יהיה טיבה. אבל אני כן יודעת שגם אז אני אהיה אשה מעניינת, חכמה ועמוקה שיש לה מה להציע לעולם ולבן זוגה ואין לי ספק קל בקלים שאם אני אהיה לבד אז, אני בטח לא אתפשר במציאת בן זוג. ואני רוצה לנצל במה זו כדי להגיד עוד משהו: יש גברים אחרים. בחיי שיש. הם עושים הרבה פחות רעש אבל יש גברים שאשה, כאדם, באמת מעניינת אותם. שהאישיות שלה יכולה להיות סקסית, הראש שלה סקסי בדיוק כמו השדיים שלה. |
|
פרלין(נשלטת){ש} |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
פרלין(נשלטת){ש} • 9 באוג׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה: פרלין -
זו זכות גדולה, מה שאמרת שאני עושה. כי את הרבה הרבה פעמים עושה את זה בשבילי ואולי גם... אולי יצא לי יותר טוב, כי אותי זה מרגיז פחות? כנראה... נו. אני חמומת מוח. זה ידוע. |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 9 באוג׳ 2010
פרלין כתב/ה: לא יודעת. אני כולה בת שלושים וגם בגיל 25 לא חשבתי שלנשים בנות 45 אין ברירה. יש לי בעיה עקרונית עם כל הדיון הזה. הוא שוב יוצא מאיזו נקודת הנחה שכל מה שיש לאשה להציע זה את הגוף שלה. זה נורא מעליב אותי. את אמרת יפה קודם: זה כל מה שיש לאשה להציע? אין לי מושג איך אני אהיה כשאהיה בת 45 או חמישים. איך אני אראה. אין לי מושג איך המיניות שלי תהיה, מה יהיה טיבה. אבל אני כן יודעת שגם אז אני אהיה אשה מעניינת, חכמה ועמוקה שיש לה מה להציע לעולם ולבן זוגה ואין לי ספק קל בקלים שאם אני אהיה לבד אז, אני בטח לא אתפשר במציאת בן זוג. ואני רוצה לנצל במה זו כדי להגיד עוד משהו: יש גברים אחרים. בחיי שיש. הם עושים הרבה פחות רעש אבל יש גברים שאשה, כאדם, באמת מעניינת אותם. שהאישיות שלה יכולה להיות סקסית, הראש שלה סקסי בדיוק כמו השדיים שלה. בדיוק. שמעי, אני בת 25 וגם אני לא חושבת שלנשים בנות 45 אין ברירה. אבל זה נראה לי בסדר שכמה בחורות בגילי חושבות ככה. כי לי נדמה, ש-25 זה הכי טוב בעולם. אבל בגיל 18 חשבתי ש-18 זה הכי טוב בעולם. והיום לא. היה כיף והכל, אבל לא הייתי רוצה להישאר שם לנצח. אז אני מניחה שבעוד עשר שנים, אחשוב על גיל 25 שהיה סבבה והכל, אבל אני שמחה שאני לא צריכה להיות תקועה באותו מקום לנצח. בכל מקרה, מקווה. ואז, כל מה שאמרת עד "אני רוצה לנצל במה" - בדיוק בדיוק בדיוק בדיוק. ואז לגבי השאר: נו, בדיוק בגלל זה כל ה"שווה יותר שווה פחות" הזה זה לא מרגיז אותי. כי זה בכלל לא רלוונטי לעולם שאני חיה בו. בעולם שבו אני חיה, גם גברים הם בני אדם, עם תחומי עניין רחבים יותר מ"איזה כוס טרי יותר". נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני אוג' 09, 2010 4:08 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
Cauchy{Venus Blue} |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
Cauchy{Venus Blue} • 9 באוג׳ 2010
ההנחה המובלעת שלך היא שהחיים הם טובים, ובגיל 45 פשוט רואים שזה מי שאתה ושזה נחמד.
אבל טוב הוא עניין יחסי. הרי כולם היו מעדיפים להיות בני 25 ולא 45, אף אחד לא רוצה להתקרב לסוף. אין לזה קשר למראה, אינטיליגנציה או כל דבר אחר. מצד שני, לא משנה מה אתה ואיפה אתה, ההגדרה שלך ל'טוב' תתאים את עצמה אליך. החיים הם כאלה שבכל דבר יש טוב ורע, חצי כוס ריקה וחצי כוס מלאה. האדם מאזן את הטוב והרע ביחס לחיים שלו, ומסביב האיזון הזה יש את האנשים היותר יציבים ויש את הפחות. מבלבד כל אלה - יש את מה שקרוי 'השיא'. ילד בין 5 כן רוצה להיות גדול, ולא מזלזל בבגרות, אדם בן 90 היה שמח גם למרץ של גיל 50. כולם שואפים במידה מסויימת לשיא - איזור שיא היכולת שלהם. נקודת השיא בתכונות שונות ובאנשים שונים היא אחרת. שוב, אפשר להתרכז בנקודות השיא שאתה נמצא בהן או בנקודות השיא שעברת או באלה שעוד תגיע אליהן. בכל מקרה, אדם ישנה את צורת חשיבתו ואת איזונו במהלך החיים בהתאם אליהם. את התופעה הזו נהוג לכנות בזלזול - בועה. יולי Yuli כתב/ה: Cauchy כתב/ה: פרלין כתב/ה: נשים שממהרות להסכים עם התאוריות של אב"ב חשודות בעיניי בשנאה עצמית.
הרי מה תעשו כשתגיעו לגיל 40? תתגלגלו על הרצפה ותמותו? ואם אתן לא רזות במידה 38, מה תעשו? תשנאו את עצמכן למוות? זה מוזר ועצוב לי. פרלין, הן יעשו אותו דבר שכל אדם עושה - מתרגל ומשנה את הדעות שלו בהתאם. אני לא חושבת שזה ככה. כלומר, אני לא חושבת שזה דווקא עצוב שבנות 25 חושבות שבנות 40 הן זקנות ולא רצויות, ואני לא חושבת שמה שגורם להן לשנות את דעתן זו הנטיה להתאים את דעותינו למצב. זה נראה לי טבעי ואף רצוי, שצעירות יעריכו את הנעורים שלהן וישאפו לנצל אותם היטב ולהנות מכל יתרונותיהם. זה נראה לי טבעי שבגיל 25, להיות בת 45 נשמע נורא, נורא מבוגר, ואיננו מצליחות לדמיין איך נרגיש אז, והאם עדיין נהיה כאלה נהדרות גם אז, אולי עד אז נדעך ונתקלקל, ואנחנו רוצות להיות כמו שאנחנו עכשיו ולא להתבגר ובטח שלא להזדקן. זה כמו בני 18 שחושבים שביום החתונה החיים נגמרים. חלקם כבר אז מבינים שזו בסך הכל בחירה, ומי שזה מרגיש לו נכון ומתאים יכול להפיק מזה שמחה גדולה. חלקם יבינו את זה רק כעבור עשור ואולי יותר. חלקם לא ירצו לחוות, אבל הם יבינו את ההבדל בין חתונה להתאבדות. אז כל הצעירות שמפחדות נורא שיום אחד כבר לא יהיו יפות ומושכות, בעוד עשר-עשרים שנה יסתכלו על תעודת הזהות שלהן ויחשבו - "מוזר, אני בכלל לא מרגישה זקנה". טבעי שצעירים מזלזלים בבגרות. ואז הם מתבגרים, וזה עובר להם, כי הם מגלים איך זה. ככה העולם עובד, לא? |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
מיתוסית(שולטת) • 9 באוג׳ 2010
אין לי כל כך מה להוסיף למה שנאמר, שלא נאמר, אבל יש לי שאלה שאני רוצה להציג במיוחד לפותח השרשור- אולי תסביר לי למה שאישה בשנות העשרים שלה תרצה גבר בשנות הארבעים והחמישים שלו? מה יש *לך* להציע לה?
למה שלא תעדיף גבר צעיר, חטוב וסקסי בלי קרחת, בלי כרס, בלי קמטים, בלי בעיות זקפה ולחץ דם? למה שתרצה להסתובב בפאב עם מישהו שכולם יהיו בטוחים שהוא אבא שלה? למה שתרצה להיות עם מישהו זקן בגוף ובראש? |
|
blue roses(אחרת) |
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
כמה תמימה שאני...
לפני 14 שנים •
9 באוג׳ 2010
blue roses(אחרת) • 9 באוג׳ 2010
בקומונה שלי לימדו אותנו ש"מי שחושף- חוטף".
אז חשפתי, ותיארתי לעצמי שאחטוף, אבל לא חשבתי שאחזור מקהילת המחנכים בערד, ישר לתוך משפט שדה. לא רוע, ובטח לא טמטום, כל חטאי הוא קצת פחות מידי תקינות פוליטית. אני אפילו לא אשמה- הכל בגלל הקשת האוטיסטית בתפקוד גבוה (אספרגר). תשאלו את ויקיפדיה: "יכולת דלה לאמפתיה קוגניטיבית או אפקטיבית, נטייה לעשות אינטלקטואליזציה של רגשות ונטייה להשתמש בסגנון דיבור ארכני, לא קשוב ופורמלי מדי (צורת דיבור של "פרופסורים קטנים")... במיוחד מורגש הפער בין יכולות אינטלקטואליות גבוהות למדיי לבין "כישורי חיים" נמוכים". פרלין ובוטן, נעלבתן, אולי בצדק, אבל בהתרעמות שלכן איששתן כל דימוי אפשרי של האישה הקנטרנית בגיל הבלות. בחוץ מזה, אני באמת לא מבינה מה כ"כ רע בלהיות נואש וקל להשגה, אין הצהרה כנה, חזקה וסקסית מזו, במיוחד במרחב הבדס"מי. אבל אולי זה שוב האספרגר מדבר מגרוני... |
|