חורשת העגבניות 11.12.03 "מחר אנחנו נוסעים לדודה ברוריה" הודיעה אשתי באחד מבקרי יום השישי. "לאן?" שאלתי, ולגמתי מהקפה הבוער בניסיון לפזר את ערפל ההנג-אובר מהקרחת שלי. "למושב, לדודה ברוריה" סיננה אישתי מבין שיניה.