שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נכתב במצוותה של גבירתי - סיפור

אש התשוקה{Fanny Pist}
לפני 14 שנים • 8 באוג׳ 2010

נכתב במצוותה של גבירתי - סיפור

אש התשוקה{Fanny Pist} • 8 באוג׳ 2010
נכתב במצוותה של גבירתי, חלק ראשון

את דנה הכרתי באחד מאתרי ההיכרויות השחוקים לעייפה. בשעה שדפדפתי בעצלתיים בפרופילים השונים, בוהה בשעמום בבחורות בביקיני שעושות פוזות למצלמה, לכדה תמונה אחת את עיני. הייתה זו בחורה שחורת שיער ובעלת מבט שובב, פרח אדום שזור בשיערה, ושדיה הלבנים מציצים בצורה מתגרה משמלתה הירוקה. הייתה זו בת דמותה הסטריאוטיפית של כרמן של ביז'ה, אך עם אווירה ישראלית ים-תיכונית שהקרינה יופי ונעורים שקשה היה להתעלם מהם. הצצה עמוקה יותר בפרטי הפרופיל גילו לי כי היא בת 24, שנה אחת בלבד מתחתיי, וכי היא מחפשת "ריגושים לא רגילים לגבר שיוכל לעמוד בהם". הסתקרנתי, ושלחתי לה הודעה גנרית בתקווה לקבל תגובה כלשהי. הזמזום על מסך המחשב הודיע לי כעבור מספר דקות כי הודעה חדשה מחכה לי בתיבת הדואר הנכנס. ממנה.

השעון מצלצל שש בבוקר, ואני מתעורר משינה. אני פותח בזהירות את הכלוב שלי, נזהר שהרעש לא יעיר את גבירתי, וזוחל החוצה לסלון. ניתן היה לחשוב כי בזמנים כאלו, כשאני לבד ואין היא מביטה בי ושופטת את מעשיי, כי ארמה מעט – אעמוד זקוף במקום לזחול, אוכל בידיי במקום בלשוני כמו כלב, אעיף מבט חטוף בטלוויזיה או שאר מיני מותרות שכאלו השמורות לאנשים ולא לי. עברה שנה מאז הפעם האחרונה שיכולתי להיחשב כגבר. עברה שנה מאז השלתי מעליי כל אשליה של רצון חופשי או זהות והתמסרתי כל כולי לשירותה של גבירתי.
הכנתי את ארוחת הבוקר בזריזות האופיינית לזה שיודע את מלאכתו היטב – סלט ירוק, קפה שוקו וצלוחית עוגיות קטנה. פתחתי בשקט את דלת חדרה של הגבירה והנחתי את המגש על שולחן הקפה הקטן. קפאתי לרגע קט כששמתי לב כי גבירתי איננה לבד במיטתה. לידה שכבה דמות נוספת, ומבט מעמיק גילה לי כי מדובר באישה בעלת שיער אדום עז, כפות רגליה הלבנות מציצות בשובבות מחוץ לשמיכה.
לא ידעתי מי הייתה או מתי הביאה אותה לכאן גבירתי, את הערב הקודם ביליתי מקרצף בעקשנות את רצפת המטבח לפני שנכנסתי לכלוב בשעה היעודה. ברור היה כי הן ניהלו מפגש מיני משום שבגדיהן היו זרוקים בצורה מרושלת על הקרקע. לא ידעתי כעת כיצד עלי להתנהל. מצד אחד לא ידעתי מיהי האישה הזו או עד כמה היא תדע על פעילויותיה האישיות של דנה. מהצד השני ידעתי היטב מהו עונשו של חוסר צייתנות, נשאתי על גופי סימנים רבים שהזכירו לי היטב מדוע יש לציית תמיד ובאופן מוחלט להוראותיה של הגבירה. כך למשל הייתה כוויית בדל הסיגריה שגבירתי חרכה אל תוך בשרי בהנאה מרובה כאשר סירבתי לראשונה לנשק בהערצה את גושי הצואה שלה בשעה שהם מבצבצים כראשו של צב מישבנה, או כך למשל העידו סימני ההצלפות שעדיין נשאתי על גבי משבוע קודם לכן, כאשר ליקוקיי לא היו טובים מספיק והיא זכתה באורגזמה חלשה יותר משרצתה. לאחר מחשבות אלה ירדתי על ברכיי וניגשתי לשמיכה שכיסתה את רגליה של גבירתי. הורדתי אותה בעדינות והתחלתי מלקק את אצבעות רגליה, את כף הרגל ואת החלל שבין האצבעות שהיה דביק מזיעת הלילה שלה. נזהרתי שלא לגעת בכפות רגליה של הזרה המסתורית, אך נגחתי בה קלות מספיק על מנת שתתעורר. הבחורה אדומת השיער הביטה בי במבט תמה. היא הייתה יפה מאוד, כמובן שגבירתי לא תנמיך את הסטנדרטים שלה, למרות היותה שמנמונת. גבירתי החלה להתעורר גם כן, וליטפה את פניה של הבחורה. "זה העבד שלי שסיפרתי לך עליו" היא אמרה, והבחורה הנהנה לאיטה, "כן, יכולתי להבין את זה לבד".

מאז אותו יום עברו שבועיים ימים, והילה הפכה לבת בית קבועה במעונה של הגבירה דנה. היא הייתה מגיעה כל כמה ימים, ומשתעשעת בי כצעצוע חדש. מעולם לא זכתה לנהוג כך בגבר, והיא הרעיפה עלי את כל הרגשות הסדיסטיים שהיו עצורים בה כל חייה מבלי שיהיה להם מוקד ראוי לשחרור. במיוחד אהבה הילה להתעלל באיברי המין שלי, והייתה בועטת בהם בלא רחם בכל פעם שנחה עליה הרוח לעשות כן. דנה עודדה את הפן האכזרי הזה שבה, והחל להתפתח ביניהן קשר אינטימי שהיה ספק יזיזותי וספק תחילתה של חברות אמת. אולי לא צריך להיתפס בכלל להגדרות שכאלה.
חיי עם דנה נהפכו לפתע לקשים פי כמה, או מענגים פי כמה – תלוי בנקודת המבט. כאשר שתי נשים דורשות ממני לשרת אותן ללא הרף, כאשר כל אחת מהן מתחרה עם השנייה על מזג חם ויד קלה על השוט, ימי התמלאו במילוי משימות אינסופיות. אם לא הייתי עסוק בניקיונות או בישולים, אזי שימשתי כדום לרגליה של אחת מגבירותיי. אם לא הייתי מטפח את ציפורני ידיהן ורגליהן, הרי שהייתי מנפנף עליהן בעת שהן קוראות על מנת לחסוך בחשמל, או שהייתי כורע ליד האסלה על מנת שאוכל לנקות את ישבניהן וערוותן בלשוני לאחר שיתפנו. זיקפתי הייתה כמעט תמידית – הפעם האחרונה בה גמרתי הייתה חודשיים לפני כן. מדהים איך פנטזיה אישית ששמרת עמוק בתוך ליבך משך שנים, מחשש שכל מי שיגלה אודותיה ידחה אותך בבוז, פתאום מושלת בחייך בצורה כה מוחלטת. אילו הייתי גומר אולי הייתי משתחרר מהכישוף הזה, תובע את חיי בחזרה כאינדיבידואל. אך דנה ידעה היטב כיצד לשלוט בי ולעשות מניפולציות על מוחי. ואהבתי אותה בשל כך.
אש התשוקה{Fanny Pist}
לפני 14 שנים • 17 באוג׳ 2010
אש התשוקה{Fanny Pist} • 17 באוג׳ 2010
פרק 2


באחד מימי הקיץ החמים ביותר, חזרתי הביתה עמוס שקיות מצרכים, חולצתי הייתה רטובה בכתמי זיעה בדפוס האופייני וכל רצוני היה להוריד אותה ולהתקרר במזגן המכוון על 18 מעלות. התחושה הכרוכה במעבר מעומס חום קיצוני ומאמץ לבית שקורר זה כמה שעות גרמה לעיקצוצים על עורי. גבירותיי ישבו להן בנחת על הספה מול הטלוויזיה, צופות בסרט מחובקות.
"בוא הנה כלב" ציוותה לעברי דנה.
נאנחתי בליבי משום שידעתי כי את המנוחה לה נזקקתי לא אקבל, אך ההתרגשות שהתעוררה בי בכל פעם ששמעתי מפיה של מלכתי את הטון המצווה הזה עוררה אותי ונחפזתי לכרוע על ארבע למולה. ללא מילים היא הצביעה למרגלותיה, וניגשתי לנשק בהכנעה את כפות רגליה היפות.
"לא אדיוט!" אמרה לי בטון קצר רוח, "הרגליים שלנו זקוקות למנוחה".
חרף העובדה כי הוראתה לא הייתה ברורה, נשאתי את הערתה המעליבה בשתיקה. הייתה זו טיפשותי שלי בלבד שגרמה לי לא להבין את כוונתה. המלכה תמיד צודקת, ואינה יכולה לטעות. אלו היו המחשבות שהחדירה דנה אל ראשי ושכעת צצו באופן אוטומטי. עברו הימים בהם היה זה משחק תפקידים של עבד וגבירה – לכל דבר ועניין הייתי השפוט של דנה, והיא יכלה לעשות בי כרצונה. כך האמנתי.
זחלתי קרוב יותר לעברן והן הניחו על גבי את רגליהן בהנאה מרובה, רק על מנת לגלות את חולצתי המזיעה. "כלב טיפש" סיננה לעברי הילה, ומיהרה לזרוק מגבת שנחה על הרצפה על גבי. הן המשיכו לצפות בסרט בשעה שרגליהן נחות על המגבת שעל גבי. ניסיתי להקשיב לקולות שעלו מהמרקע, אך ויתרתי על הניסיון והתרכזתי כל כולי בתפקיד שיועד לי – היותי דום לרגליהן של מלכותיי, מנסה לנשום כמה שפחות על מנת לא לזוז ולהפריע לריכוזן.
כעבור עשרים דקות שמעתי קולות שהבהירו לי כי הן אינן צופות עוד בסרט, ומהמעט שכן הספקתי לשמוע אינני יכול להאשים אותן, היה זה סיפור אהבה בנאלי של גבר רודף אחרי בחורה. דבר בסיפור אהבתן של גברותיי לא היה בנאלי.
הן התמזמזו בהנאה רבה, רגליהן עדיין על גבי. ההתרגשות שאחזה בי הייתה רבה – לא היה דבר אירוטי יותר בעיני מצפייה בשתי האלילות הללו. הנשיקות נמשכו זמן מה, ויכולתי לדמיין את ליטופיהן ההדדיים, את ידה של הילה מעסה את הדגדגן של דנה, את ידיה של דנה לשות בתאווה את שדיה הגדולים של הילה. בזמנים כאלה נבחנת צייתנותו של עבד. יכולתי להסתובב ולהביט, אך רגליהן עדיין היו מושטות על גבי ולפיכך המשכתי למלא את תפקידי. צייתנות עיוורת היא תכונה מועילה לאדם שכמותי.
כעבור זמן מה הרגליים ירדו מעלי, וידעתי שהן מתחרמנות בתשוקה על הספה. הרשיתי לעצמי להעיף מבט קל, ואכן לא התאכזבתי. הן היו חצי ערומות, מחפשות זו את לשונה של זו כחיית פרא, ידיהן אוחזות ותופסות בכל פיסת בשר שיכלו למצוא. הייתה זו תשוקה של חיות מיוחמות, ורגש של אהבה והערצה מילא אותי כלפי השתיים.
"עבד!" קראה לי דנה, ותפסה את שערות ראשי בחוזקה. היא הוליכה אותי כך אל השטיח שבסלון והשכיבה אותי עם הפנים למעלה. דנה עמדה מעליי והביטה בי בהנאה, דוחפת את כף רגלה עמוק לתוך פי. "תמצוץ אפס שכמוך" אמרה, ונישקה את הילה העומדת לידה בעוד אני יונק בתאווה את כף רגלה. כעבור דקה או שתיים הוציאה מלכתי את כף רגלה מפי ובעטה בי בחוזקה באשכיי. זעקתי בכאב לכל צחוקן של השתיים. לא הייתה כל סיבה מלבד רצונה של דנה לראות את הסבל על פניי. לפני שפגשתי אותה לא ידעתי שבאמת קיימות נשים כאלה בעולם, נשים שלוקחות הנאה כה טהורה מגרימת כאב וסבל. היו אלה רגעים כאלה שגרמו לי להרגיש כאילו זכיתי בלוטו בשירותי את השתיים הללו.
הילה הסתובבה לעברי ויכולתי לבהות בהערצה בישבנה הלבן. הוא היה גדול אומנם, אך מעוצב להפליא, ונדמה היה שהוא מתאים לפניי כסיר אל מכסה. היא הורידה אותו לאט לעבר פניי, וחשתי את החמימות הרבה בשעה שנח במלוא כובדו על אפי ופי. הריח היה חזק והיה ברור שישבנה לא היה נקי. אך ללא היסוס התחלתי במלאכת הליקוק, טועם את הזיעה המלוחה של פי הטבעת שלה. דנה התיישבה על איזור חלציי, ובצעד של נדיבות יוצאת דופן שיחררה את הזין שלי מכלא מכנסיי. היא הביטה באיבר הזקור וסטרה לו בחוזקה מספר פעמים, אחר תפסה את פטמותיי וצבטה אותן בכוח. היה זה כל תשומת הלב שהגיעה לי מסתבר, משום שמהר מאוד חזרה לנשק וללטף את הילה, ויכולתי לחוש את מיצי הכוס שלי ניגרים על הזין שלי. היא החלה להתחכך בו, משתמשת בי כאמצעי אוננות ותו לא, בשעה שאני מענג בלשוני את ישבנה של הילה. הייתי בגן עדן, שום מין ונילי עוצמתי ככל שיהיה לא יכול להשתוות לתחושתו של עבד בשעה שהוא מענג את שתי גבירותיו. משהו בתחושה הזו של היותך כלי בלבד, ושסיפוקן מצוי במקום הגבוה עשרות מונים על סיפוקך – וניל לא יבין זאת.
Fanny Pistor​(שולטת){אש התשוקה}
לפני 14 שנים • 20 באוג׳ 2010

אמממממ

קצר מדי ולא סוחף מספיק!
אתה ואני יודעים שאתה יודע לכתוב קצת יותר טוב מזה
icon_twisted.gif
יש לך עוד הזדמנות להפתיע ולרגש אותי...
אחר כך... אחר כך (: