שוסי |
לפני 14 שנים •
16 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
16 באוג׳ 2010
שוסי • 16 באוג׳ 2010
פוג אתה כזה טיזר
|
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 14 שנים •
16 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
16 באוג׳ 2010
הדורבנים(נשלט) • 16 באוג׳ 2010
זונת סושי כתב/ה: פוג אתה כזה טיזר
טיזר? חס וחלילה. פשוט חורה לי מצב שבו יש אנשים שחוששים קצת להתעמת עם פותח השרשור, ולכן עלולים חלילה להיות מתוייגים כ"מוגי לב" לעד. לכן באתי לנסות לתקן עוול. |
|
נוריתE |
לפני 14 שנים •
17 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
17 באוג׳ 2010
נוריתE • 17 באוג׳ 2010
זאולופון,צודק
ופוג גם צדק ואת כל שאר מה שהלך פה לא ממש הבנתי אלו היו בטח בדיחות פרטיות בין משתתפים בלבד. |
|
Cauchy{Venus Blue} |
לפני 14 שנים •
18 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באוג׳ 2010
Cauchy{Venus Blue} • 18 באוג׳ 2010
fog כתב/ה: זונת סושי כתב/ה: פוג אתה כזה טיזר
טיזר? חס וחלילה. פשוט חורה לי מצב שבו יש אנשים שחוששים קצת להתעמת עם פותח השרשור, ולכן עלולים חלילה להיות מתוייגים כ"מוגי לב" לעד. לכן באתי לנסות לתקן עוול. פוג, אולי האנשים האלה מסכימים עם פותח השרשור? הרי מספר רב של אנשים קורא את הפוסטים, ומספר מועט מגיבים. מגיב בדר"כ מי שיש לו משהו להגיד/לחדש. יכול להיות שהם קראו את הפוסט והסתכלו על התנהגותם והתנהגות הסובבים להם באור חדש. |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 14 שנים •
18 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
18 באוג׳ 2010
הדורבנים(נשלט) • 18 באוג׳ 2010
אולי.
|
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
הדורבנים(נשלט) • 20 באוג׳ 2010
במחשבה שנייה, אולי הם לא מסכימים, והשרשור הזה שלך קצת אילף אותם.
הרי זהו אופיו של האיפוק: להתנהג יפה, ולא להגיב. לתת לאחרים להינות, לסבול מעט ולהפנים הכל בתוכך, כיאה לנשלט/ נשלטת טובה. |
|
קייסי |
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
קייסי • 20 באוג׳ 2010
fog כתב/ה: במחשבה שנייה, אולי הם לא מסכימים, והשרשור הזה שלך קצת אילף אותם.
הרי זהו אופיו של האיפוק: להתנהג יפה, ולא להגיב. לתת לאחרים להינות, לסבול מעט ולהפנים הכל בתוכך, כיאה לנשלט/ נשלטת טובה. אני לא בטוחה שזו פרשנות הוגנת למושג "איפוק". איפוק יכול להיות גם אי רצון להגרר לביצה של הכפשות, שפה נמוכה, צרות עין, שקרים, רדידות מחשבתית, התנהלות סרת טעם - או כל דבר אחר שיכול להרתיע אדם שברצונו להתדיין עם אנשים על בסיס של כבוד הדדי והרחבת אופקים משותפת. לתחושתי, כשאתה נגרר לעימותים מהסוג שאתה בז לו, ואני לא מדברת כרגע על ויכוח הוגן, ביקורתי ומפרה, משהו מכל זה דבק בך. לפעמים פשוט לא לכבודך להגיב. איפוק במקרים כאלה, *אין* פירושו לסבול ולשתוק. להיפך, לטעמי. לכבוש את הדחף הראשוני להראות ששלך יותר גדול, לסתור את הרעל, להעלות טיעוני נגד, לחבוט חזרה בפטיש גדול יותר שיש באמתחתך, יוליד בדיוק את ההיפך, לתחושתי. כשאתה משתף פעולה עם התנהלות לא ראויה, לטעמך, אתה תורם בכך משהו ממך, מתשומת לבך, מהאנרגיות שלך. אתה משקיע מאמץ אינטלקטואלי מיותר בייצור תגובה לפרובוקציה נחותה ובכך מכבד אותה. לסיכום, איפוק זו מעלה טובה בעיני. ויתור על השמעת דעתך, אם יש לך כזו, בדיון ראוי שיש לך ענין בו, זו כניעה או רפיסות. |
|
Cauchy{Venus Blue} |
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
Cauchy{Venus Blue} • 20 באוג׳ 2010
קייסי,
עמדת על שני סוגי איפוק: איפוק שהוא לעצור את עצמך מלעשות משהו שתתחרט עליו אחר כך, והאיפוק שקראת לו ויתור על השמעת דעתך - ואני קורא לו דחיית סיפוקים. דחיית סיפוקים הינה סוג של איפוק, וגם היא מעלה טובה בעיני. כאשר אתה אומר משהו בקול רם, אפילו לעצמך, הוא מחייב אותך. לעיתים עדיף לשתוק, להקשיב, לנסות להפנים (כפי שפוג אמר) ואחר כך להתפתח. הרי איזה עוד דרך יש לשנות את הדעות שלך שכבר נקבעו? קייסי כתב/ה: fog כתב/ה: במחשבה שנייה, אולי הם לא מסכימים, והשרשור הזה שלך קצת אילף אותם.
הרי זהו אופיו של האיפוק: להתנהג יפה, ולא להגיב. לתת לאחרים להינות, לסבול מעט ולהפנים הכל בתוכך, כיאה לנשלט/ נשלטת טובה. אני לא בטוחה שזו פרשנות הוגנת למושג "איפוק". איפוק יכול להיות גם אי רצון להגרר לביצה של הכפשות, שפה נמוכה, צרות עין, שקרים, רדידות מחשבתית, התנהלות סרת טעם - או כל דבר אחר שיכול להרתיע אדם שברצונו להתדיין עם אנשים על בסיס של כבוד הדדי והרחבת אופקים משותפת. לתחושתי, כשאתה נגרר לעימותים מהסוג שאתה בז לו, ואני לא מדברת כרגע על ויכוח הוגן, ביקורתי ומפרה, משהו מכל זה דבק בך. לפעמים פשוט לא לכבודך להגיב. איפוק במקרים כאלה, *אין* פירושו לסבול ולשתוק. להיפך, לטעמי. לכבוש את הדחף הראשוני להראות ששלך יותר גדול, לסתור את הרעל, להעלות טיעוני נגד, לחבוט חזרה בפטיש גדול יותר שיש באמתחתך, יוליד בדיוק את ההיפך, לתחושתי. כשאתה משתף פעולה עם התנהלות לא ראויה, לטעמך, אתה תורם בכך משהו ממך, מתשומת לבך, מהאנרגיות שלך. אתה משקיע מאמץ אינטלקטואלי מיותר בייצור תגובה לפרובוקציה נחותה ובכך מכבד אותה. לסיכום, איפוק זו מעלה טובה בעיני. ויתור על השמעת דעתך, אם יש לך כזו, בדיון ראוי שיש לך ענין בו, זו כניעה או רפיסות. |
|
קייסי |
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
קייסי • 20 באוג׳ 2010
Cauchy כתב/ה: קייסי,
עמדת על שני סוגי איפוק: איפוק שהוא לעצור את עצמך מלעשות משהו שתתחרט עליו אחר כך, והאיפוק שקראת לו ויתור על השמעת דעתך - ואני קורא לו דחיית סיפוקים. דחיית סיפוקים הינה סוג של איפוק, וגם היא מעלה טובה בעיני. כאשר אתה אומר משהו בקול רם, אפילו לעצמך, הוא מחייב אותך. לעיתים עדיף לשתוק, להקשיב, לנסות להפנים (כפי שפוג אמר) ואחר כך להתפתח. הרי איזה עוד דרך יש לשנות את הדעות שלך שכבר נקבעו? קייסי כתב/ה: fog כתב/ה: במחשבה שנייה, אולי הם לא מסכימים, והשרשור הזה שלך קצת אילף אותם.
הרי זהו אופיו של האיפוק: להתנהג יפה, ולא להגיב. לתת לאחרים להינות, לסבול מעט ולהפנים הכל בתוכך, כיאה לנשלט/ נשלטת טובה. אני לא בטוחה שזו פרשנות הוגנת למושג "איפוק". איפוק יכול להיות גם אי רצון להגרר לביצה של הכפשות, שפה נמוכה, צרות עין, שקרים, רדידות מחשבתית, התנהלות סרת טעם - או כל דבר אחר שיכול להרתיע אדם שברצונו להתדיין עם אנשים על בסיס של כבוד הדדי והרחבת אופקים משותפת. לתחושתי, כשאתה נגרר לעימותים מהסוג שאתה בז לו, ואני לא מדברת כרגע על ויכוח הוגן, ביקורתי ומפרה, משהו מכל זה דבק בך. לפעמים פשוט לא לכבודך להגיב. איפוק במקרים כאלה, *אין* פירושו לסבול ולשתוק. להיפך, לטעמי. לכבוש את הדחף הראשוני להראות ששלך יותר גדול, לסתור את הרעל, להעלות טיעוני נגד, לחבוט חזרה בפטיש גדול יותר שיש באמתחתך, יוליד בדיוק את ההיפך, לתחושתי. כשאתה משתף פעולה עם התנהלות לא ראויה, לטעמך, אתה תורם בכך משהו ממך, מתשומת לבך, מהאנרגיות שלך. אתה משקיע מאמץ אינטלקטואלי מיותר בייצור תגובה לפרובוקציה נחותה ובכך מכבד אותה. לסיכום, איפוק זו מעלה טובה בעיני. ויתור על השמעת דעתך, אם יש לך כזו, בדיון ראוי שיש לך ענין בו, זו כניעה או רפיסות. קושי יקר, זו הצרה עם נסיונות "לתרגם" אחרים. לא טענתי שאיפוק הוא עצירה בעצמך מפני עשיית דבר מה שתתחרט אליו, אלא הדרת עצמך מראש מכל מדמנה שאין ברצונך ליטול בה חלק, גם אם מפתה להראות שגושי הבוץ שאתה יכול להטיח כבדים יותר. שהרי בכל מלחמת בוץ, הסחי דבק בכל משתתפיה. לתחושתי, לפסוע לתוך הזירה הנחותה הזו, הוא גם לכבדה בנוכחותך. לא כל זירה הייתי מכבדת בנוכחותי. זו בעיני משמעותו של איפוק. מה שטענת שכיניתי סוג שני של איפוק, הוא בעצם ממש לא איפוק בעיני. ויתור על השמעת דעתך בפלטפורמה ראויה ומכובדת, מחשש לא לשאת חן, זו הרכנת ראש גרידא, כניעה, רפיסות, או כל כינוי אחר שתבחר. אם איפוק ראוי בעיני - ויתור מהסוג הזה אינו לטעמי, אלא אם מקורו בנשלט שאילפתי לכך |
|
Cauchy{Venus Blue} |
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
לפני 14 שנים •
20 באוג׳ 2010
Cauchy{Venus Blue} • 20 באוג׳ 2010
קייסי,
אין אני יכול מלבד לתרגם אחרים לשפתי. אוקיי, אז לא משהו שתתחרט עליו אלא החלטה מראש שאתה לא מעוניין בכך, למרות זה מקרה פרטי של משהו שתתחרט עליו (: את רשמת שזה מחשש לא לשאת חן, אבל זה לא מה שפוג ואני תארנו. זה איפוק אסטרטגי - ואת יודעת מה? גם אותו אני מכבד לפעמים. תלוי במחיר העצמי שצריך לשלם. עכשיו יש 3 סוגי איפוק, יפה מאד. |
|