זאלופון(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
לא הצלחתי להבין איך בדיוק ה-DM מהווה פתרון קסמים לסיטואציה. כל ההבדל בינו לבין אחד המבלים הוא שהוא רשאי להגיד "עצור!" ועל המסשן יהיה לכבד זאת, בעוד שאם אחד המבלים יגיד "עצור!" המסשן יכול בכיף להגיד לו להתחפף. זה יופי של הבדל, אבל הוא לא נוגע בעיקר: היכולת של ה-DM לזהות "משהו לא בסדר" אינה עולה בהרבה על זו של שאר בני התמותה שנמצאים במסיבה, ועוגמת הנפש שנגרמת לזוג שהרסו לו רגעים אינטימיים ומענגים אינה פחותה אם מי שהפריע להם נושא בתפקיד רשמי מטעם מארגני המסיבה.
אני חושב שצריך להיות סופר זהירים בכל מה שנוגע להפרעה לסשן, גם אם הדבר נעשה מתוך הכוונות הכי טובות וטהורות שאפשר להעלות על הדעת, וגם אם אתה DM. נדמה לך שקורה משהו לא בסדר? אל תמהר להתערב. המשך לצפות עד שתהיה בטוח. שתף בדעתך אנשים נוספים וראה שהם מסכימים איתך. זכור שגם ל"רק שאלה" שלך יש מחיר, והיא יכולה להרוס לאנשים ערב במקרה הטוב, ואת החשק להגיע לערבים נוספים במקרה הרע. ואם אתה כבר משוכנע לגמרי שמשהו רע קורה ואתה לא DM - פנה אליו בכל זאת במידת האפשר. הוא אמנם לא תרופת פלא, אבל אולי הוא מכיר את הנוגעים בדבר ואולי יש לו יותר ניסיון מאשר לך בבירור פולשני במידה מינימלית של עניינים כאלה. |
|
|
Perplexed
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
מה השאלה בכלל?
אם אחותכם היתה נקלעת לסיטואציה כלשהי, שהיה בה מינימום ספק שלא טוב לה, ומשום מה אין היא יכולה להפסיק אותה, הייתם חושבים פעמיים?
לא. אבל הואיל ולא מדובר באחותכם, השיקול מכאן ואילך, הוא בעיקרו שיקול של תועלת/נזק: נזק: פאדיחה אם יש טעות בפרשנות המצב. לא נעים לצאת אדיוט. פאדיחה גם אם אין טעות בפרשנות המצב, כי אפשר להחשב כ-יפה נפש צדקני. הסתכנות בקלקול רגע של אינטימיות בין שני אקסביציוניסטים ובין סביבתם החברתית. אוי יו יוי. אבדן רגעי חרמנות אישיים, יקרים מפז, הנרכשים תוך הבנה שמדובר בחוסר אונים וכאב אמיתיים. באסה. באמת באסה. רווח: נשלט/נשלטת אחד/ת חוזר/ת הביתה עם פחות נזק נפשי/פיסי מאשר עלול היה. תזכירו לי מה היתה השאלה? חולרע, שלא לומר אפס מאופס, מי שלא מתערב. |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
Re: מה השאלה בכלל?
כבוד.
Perplexed כתב/ה: אם אחותכם היתה נקלעת לסיטואציה כלשהי, שהיה בה מינימום ספק שלא טוב לה, ומשום מה אין היא יכולה להפסיק אותה, הייתם חושבים פעמיים?
לא. אבל הואיל ולא מדובר באחותכם, השיקול מכאן ואילך, הוא בעיקרו שיקול של תועלת/נזק: נזק: פאדיחה אם יש טעות בפרשנות המצב. לא נעים לצאת אדיוט. פאדיחה גם אם אין טעות בפרשנות המצב, כי אפשר להחשב כ-יפה נפש צדקני. הסתכנות בקלקול רגע של אינטימיות בין שני אקסביציוניסטים ובין סביבתם החברתית. אוי יו יוי. אבדן רגעי חרמנות אישיים, יקרים מפז, הנרכשים תוך הבנה שמדובר בחוסר אונים וכאב אמיתיים. באסה. באמת באסה. רווח: נשלט/נשלטת אחד/ת חוזר/ת הביתה עם פחות נזק נפשי/פיסי מאשר עלול היה. תזכירו לי מה היתה השאלה? חולרע, שלא לומר אפס מאופס, מי שלא מתערב. |
|
|
nomorenomore
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
Re: מה השאלה בכלל? Perplexed כתב/ה: אם אחותכם היתה נקלעת לסיטואציה כלשהי, שהיה בה מינימום ספק שלא טוב לה, ומשום מה אין היא יכולה להפסיק אותה, הייתם חושבים פעמיים?
לא. אבל הואיל ולא מדובר באחותכם, השיקול מכאן ואילך, הוא בעיקרו שיקול של תועלת/נזק: נזק: פאדיחה אם יש טעות בפרשנות המצב. לא נעים לצאת אדיוט. פאדיחה גם אם אין טעות בפרשנות המצב, כי אפשר להחשב כ-יפה נפש צדקני. הסתכנות בקלקול רגע של אינטימיות בין שני אקסביציוניסטים ובין סביבתם החברתית. אוי יו יוי. אבדן רגעי חרמנות אישיים, יקרים מפז, הנרכשים תוך הבנה שמדובר בחוסר אונים וכאב אמיתיים. באסה. באמת באסה. רווח: נשלט/נשלטת אחד/ת חוזר/ת הביתה עם פחות נזק נפשי/פיסי מאשר עלול היה. תזכירו לי מה היתה השאלה? חולרע, שלא לומר אפס מאופס, מי שלא מתערב. תגובה כ"כ קולעת 
|
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
Re: מה השאלה בכלל? Perplexed כתב/ה: אם אחותכם היתה נקלעת לסיטואציה כלשהי, שהיה בה מינימום ספק שלא טוב לה, ומשום מה אין היא יכולה להפסיק אותה, הייתם חושבים פעמיים?
לא. אבל הואיל ולא מדובר באחותכם, השיקול מכאן ואילך, הוא בעיקרו שיקול של תועלת/נזק: נזק: פאדיחה אם יש טעות בפרשנות המצב. לא נעים לצאת אדיוט. פאדיחה גם אם אין טעות בפרשנות המצב, כי אפשר להחשב כ-יפה נפש צדקני. הסתכנות בקלקול רגע של אינטימיות בין שני אקסביציוניסטים ובין סביבתם החברתית. אוי יו יוי. אבדן רגעי חרמנות אישיים, יקרים מפז, הנרכשים תוך הבנה שמדובר בחוסר אונים וכאב אמיתיים. באסה. באמת באסה. רווח: נשלט/נשלטת אחד/ת חוזר/ת הביתה עם פחות נזק נפשי/פיסי מאשר עלול היה. תזכירו לי מה היתה השאלה? חולרע, שלא לומר אפס מאופס, מי שלא מתערב. אם בכל מקרה של "מינימום ספק" אנשים יחבלו בסשן של אנשים אחרים, מהר מאד לא יהיה בכלל שום בדסמ במסיבות, והנה הרווחנו נשלטים/נשלטות רבים/רבות שיוכלו/תוכלנה להמנע מקבלת הנזק הנפשי/פיסי שכה רווח בהן. שווה. הנטיה לראות בבדסמ משהו שבו מעבר לכל פינה אורבת סכנת נכות פיזית או נפשית שלא ניתן להתאושש ממנה תמיד היתה אחת הרעות החולות של הקהילה הזו, שבשמה אנשים מרשים לעצמם להכנס לתחתונים של אחרים ולשפוט את הגודל ורמת השעירות. התיימרות ליכולת לרדת לנבכי נפשו של אדם זר ולהבינו טוב יותר מאשר אדם הנמצא איתו בקשר או אינטרקציה קרובים היא רעה גוססת נוספת מהמשפחה הזו. כשמשלבים את שתי הרעות האלה, המסקנה היא שאם תתערבי בסשנים במקרים של "מינימום ספק", כמעט בטוח שלא תצילי שום דולצינאה אומללה משום טראומה פסיכולוגית בלתי הפיכה. הרבה יותר סביר שתטעי בפירוש הסיטואציה ותבאסי את המסתשנים ואת עצמך, וגם אם תצדקי, לא מנעת שום נזק נפשי אלא בסך הכל אי נעימות שתישכח עוד שבוע. הרי היו מיליון מסיבות עד היום. כמה מקרים זכורים לך שבהם סשן פומבי כלשהו גרם נזק פסיכולוגי ארוך טווח או פגיעה פיזית משמעותית? רק במקרי קיצון, שבהם יש יותר מ"מינימום ספק" של איזו בליינית שתויה, ולרוב כרוכים בסיכון פיזי נראה לעין ולא מצוקה פסיכולוגית סמויה, ההתערבות שלך עשויה למנוע נזק רציני. נוח, דון קישוט. בדוק שוב אם אלה לא סתם טחנות רוח. כמעט בטוח שזה בדיוק מה שהן. |
|
|
TV_Eye(שולט)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
Re: מה השאלה בכלל? Perplexed כתב/ה: אם אחותכם היתה נקלעת לסיטואציה כלשהי, שהיה בה מינימום ספק שלא טוב לה, ומשום מה אין היא יכולה להפסיק אותה, הייתם חושבים פעמיים?
לא. אבל הואיל ולא מדובר באחותכם, השיקול מכאן ואילך, הוא בעיקרו שיקול של תועלת/נזק: נזק: פאדיחה אם יש טעות בפרשנות המצב. לא נעים לצאת אדיוט. פאדיחה גם אם אין טעות בפרשנות המצב, כי אפשר להחשב כ-יפה נפש צדקני. הסתכנות בקלקול רגע של אינטימיות בין שני אקסביציוניסטים ובין סביבתם החברתית. אוי יו יוי. אבדן רגעי חרמנות אישיים, יקרים מפז, הנרכשים תוך הבנה שמדובר בחוסר אונים וכאב אמיתיים. באסה. באמת באסה. רווח: נשלט/נשלטת אחד/ת חוזר/ת הביתה עם פחות נזק נפשי/פיסי מאשר עלול היה. תזכירו לי מה היתה השאלה? חולרע, שלא לומר אפס מאופס, מי שלא מתערב. ואווו!!!!! איזה דמגוגיה זולה !! אם אחותי היתה כמוני, אדם חושב שיודע מה הוא עושה. אז כן הייתי סומך עליה שאם היא נכנסה לסשן עם מישהו היא עשתה את זה עם ידיעה לאן היא נכנסת. ואם תקראו כאן תגובות של אנשים שהפריעו להם בסשן הם יגידו לכם, שכן זה גורם לעוגמת נפש רצינית, ואף לנזק נפשי. כן גם שחודרים לך למרחב הפרטי וגם שמנסים ליטול עליך בעלות (בזה שסוחבים אותך פתאום הצידה באמצע סשן) גם זה יכול להיחשב לנזק נפשי. אז די עם דמגוגיות זולות. עזרה לזולת זה חשוב וניתן להערכה. הפרעה לזולת בחשיבה שאתה יודע מה טוב לזולת זה דוחה דורסני וביריוני |
|
|
לילה לבן
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
זאולופון ואחרים: השאלה לא באמת הייתה על "מינימום ספק" של משהו ערטילאי ולא ברור. זה היה שנראה לך שהדברים "יצאו מכלל שליטה", שזה ביי דפינישן מצב מסוכן. לא מצב של אקט דוחה או אקסטרימי ומן הסתם לא סשן שעומדים שם חברים שדואגים לסאבית, שמן הסתם זה לא עונה על ההגדרה של "יצא מכלל שליטה" זה לא מצב שאתה לא חושב שהקשירות של השולט הזה לא מספיק אסתטיות. זה שנראה לך שהבחור/ה בסכנה. ומי שחושב שמישהי בסכנה ולא עושה כלום -- נמושה. וזו גם דמגוגיה לומר שזה שיש אנשים שחושבים שקיים מצב שמותר להתערב בסשן (או לצורך העניין בכל מצב -- מה זה הכאילו קדושה של בדס"מ, שבשמו מותר לפשוע?) זו הסיבה שהקהילה נהייתה פטישיסטית ולא בדסמית... יותר ודאי שהיא נהייתה כזאת כי היא היום יותר מתוקשרת ומושכת "תיירים" שהם במקרה הטוב פטישיסטים, ולא בשום אופן בדסמיים. |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
אותי מדהים בכל הקטע הזה כמה זלזול יש פה כלפי נשלטות(שימו לב, אף אחד לא ממש דיבר על נשלטים...מעניין הא..) הן כנראה לא ממש בנות אדם בעלות חשיבה או רצון עצמאי,
כנראה הן סתם גושי סשן רוטטים ללא שום יכולת לגבש מחשבה או תחושה משל עצמן. |
|
|
|
לילה לבן
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
Tebayes, בשתי התגובות שלי אני התייחסתי לנשלטים וזה לא זלזול בסאביות. מן הסתם בסשן מסוכן עד כדי אובדן שליטה של השולט -- בהנחה שיש דבר כזה, כי כנראה שיש פה אנשים שחושבים שזה דבר בלתי אפשרי -- הנשלט/ת הוא במצב חסר אונים. זה קורה בסשנים, לא? הרי אם היא לא קשורה, לא חסומה, לא פצועה... היא יכולה לקום וללכת. אז פשוט ברור שלא מדובר במצב כזה. |
|
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 14 שנים •
22 באוג׳ 2010
לילה לבן כתב/ה: זאולופון ואחרים: השאלה לא באמת הייתה על "מינימום ספק" של משהו ערטילאי ולא ברור. זה היה שנראה לך שהדברים "יצאו מכלל שליטה", שזה ביי דפינישן מצב מסוכן. לא מצב של אקט דוחה או אקסטרימי ומן הסתם לא סשן שעומדים שם חברים שדואגים לסאבית, שמן הסתם זה לא עונה על ההגדרה של "יצא מכלל שליטה" זה לא מצב שאתה לא חושב שהקשירות של השולט הזה לא מספיק אסתטיות. זה שנראה לך שהבחור/ה בסכנה. ומי שחושב שמישהי בסכנה ולא עושה כלום -- נמושה. וזו גם דמגוגיה לומר שזה שיש אנשים שחושבים שקיים מצב שמותר להתערב בסשן (או לצורך העניין בכל מצב -- מה זה הכאילו קדושה של בדס"מ, שבשמו מותר לפשוע?) זו הסיבה שהקהילה נהייתה פטישיסטית ולא בדסמית... יותר ודאי שהיא נהייתה כזאת כי היא היום יותר מתוקשרת ומושכת "תיירים" שהם במקרה הטוב פטישיסטים, ולא בשום אופן בדסמיים. לא ממש. מה שנאמר פה בשרשור היה שיש אנשים במקום שתפקידם הוא להחליט בנושא ויש להם את הסמכות וההיתר להתערב אם לדעתם צריך, והעובדה היא שבמקום יחסית אפור כמו שלנו, וכמו שחלק מהתיאורים של אנשים פה הראו, מה שאת תחשבי לסכנה לא חייב להיות סכנה כלל, לכן, כדאי באם את חושבת שמישהי בסיכון, תפני ל DM ובקשי ממנו לבדוק את העניין. עכשיו, כשאני אומר סכנה, אני לא מדבר על מצב שבו את רואה את היד של הצד הנשלט מכחילה בקשירה, את העובדה שהוא מדמם בצורה רצינית, או אם הוא התעלף וכו.. מדובר פה על חשד. לקחת צד מוחלט לכאן או לכאן בעיניי שניהם גרועים, צריכה להיות מידה לנושא, לא לקבוע שאי אפשר בשום מצב להתערב למישהו בסשן ומי אתם בכלל, ולא לקבוע מצב שתמיד צריך בכל מקרה שמשהו לא בא לך טוב ישר ללכת ולהפסיק את הסשן. מידתיות. וכמו תמיד, קל יותר לבחור קיצון אחד מאשר להתאמץ מעט ולהשאר על קו האמצע ההגיוני יותר, שמצריך מודעות מתמשכת וחשיבה. אף אחד פה לא מאחל למי שנשלט להפגע, להנזק, לקבל טראומות פיזיות או נפשיות. |
|
|