אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה קורה כשנשואים לונילי?

the rain song
לפני 14 שנים • 26 באוג׳ 2010
the rain song • 26 באוג׳ 2010
אצלי המצב הפוך
אני הוונילית שהיה לה בן זוג בדסמי
כיוון שאני מוכנה לנסות כל דבר (כמעט) הסכמתי לכל מה שהיה לו להציע בעניין.
הוא הכניס אותי לעניין בהדרגה אבל ממש לא ברגישות שיולי וכחולית מתארות.
ככל שהזמן עבר הבדסמ השתלט על מערכת היחסים ואני בעיקר סבלתי.
היו התנסויות נחמדות אבל שום דבר מזה לא באמת רציתי. הסכמתי בעיקר כדי לשמח אותו.
עם כל אהבתי אליו לא הצלחתי להתמסר עד הסוף. כלפי חוץ הייתי הכי מסורה בעולם אבל בתוך תוכי הפכתי לאומללה יותר ויותר.
בסך הכל השנה איתו זכורה לי היום כטראומה. כן, אני יודעת שזו מילה קשה אבל לא עולה לי מילה טובה יותר.
הרגעים הטובים והיפים שלנו מבחינתי היו הוונילים
לחוויות הבדסמ לא הייתי חוזרת בעד שום הון
שנפרדנו הרגשתי שבורה ומרוסקת (שוב, סליחה על המילים הקשות)
אולי הוא לא היה הפרטנר הנכון להכרת הסצינה ואולי אני פשוט וונילית icon_smile.gif
מיתוסית​(שולטת)
לפני 14 שנים • 26 באוג׳ 2010
מיתוסית​(שולטת) • 26 באוג׳ 2010
לא הצלחתי להבין משהו בסיסי. את בעצם טוענת ששניכם בדס"מים, כלומר שהכרת לו את העולם הזה והוא גילה שהוא אוהב את זה פחות או יותר כמוך?

ברור שגם אם שני בני הזוג הם בדסמים, הם לא אוהבים הכל באותה דרך, אבל עצם זה ששניהם כאלה ויש יותר הבנה ויש לפחות כמה דברים משותפים שהם אוהבים זה עושה הבדל ענק. כי ההבדלים בין שני אנשים שאוהבים רק סקס או אנשים שאוהבים בדסמ קטן ביניהם מאשר בין אדם שאוהב רק סקס ואדם שאוהב רק או גם בדסמ.

גם בין שני אנשים ונילים שאוהבים סקס יש הרבה הבדלים בין מה שהם אוהבים ולמרות השונות הזאת, זה לא אומר שהסקס ביניהם לא יהיה טוב ומספק.

אני מזדהה עם הדינמיות שסיפרת עליה בגלל מה שעבר עלינו בחו"ל ואני מניחה בגלל ההורות החדשה שלכם ובגלל שנות הנישואין הרבות והשיגרה שאף הן משפיעות.

אולי תוכלי לתרום מניסיונך על איך שניכם הצלחתם לגדול לתוך התחום כשאת משכת אותו יותר פנימה (כזכור לי מבלוגך, לפחות)? על איך הבדמס מתבטא בנישואים שלכם בכל זאת, למרות שיש לכם פחות זמן, חשק ומרץ?
מיתוסית​(שולטת)
לפני 14 שנים • 26 באוג׳ 2010
מיתוסית​(שולטת) • 26 באוג׳ 2010
the rain song כתב/ה:
אצלי המצב הפוך
אני הוונילית שהיה לה בן זוג בדסמי
כיוון שאני מוכנה לנסות כל דבר (כמעט) הסכמתי לכל מה שהיה לו להציע בעניין.
הוא הכניס אותי לעניין בהדרגה אבל ממש לא ברגישות שיולי וכחולית מתארות.
ככל שהזמן עבר הבדסמ השתלט על מערכת היחסים ואני בעיקר סבלתי.
היו התנסויות נחמדות אבל שום דבר מזה לא באמת רציתי. הסכמתי בעיקר כדי לשמח אותו.
עם כל אהבתי אליו לא הצלחתי להתמסר עד הסוף. כלפי חוץ הייתי הכי מסורה בעולם אבל בתוך תוכי הפכתי לאומללה יותר ויותר.
בסך הכל השנה איתו זכורה לי היום כטראומה. כן, אני יודעת שזו מילה קשה אבל לא עולה לי מילה טובה יותר.
הרגעים הטובים והיפים שלנו מבחינתי היו הוונילים
לחוויות הבדסמ לא הייתי חוזרת בעד שום הון
שנפרדנו הרגשתי שבורה ומרוסקת (שוב, סליחה על המילים הקשות)
אולי הוא לא היה הפרטנר הנכון להכרת הסצינה ואולי אני פשוט וונילית icon_smile.gif


קודם כל, צר לי מאוד על החוויה שהייתה לך, אני מקווה שלא חשבת שזה מייצג את כל או רוב האנשים בתחום. סביר להניח שבן זוגך לשעבר היה מתוסכל מאוד וחסר סבלנות וציפה לקבל תוצאות מהירות, ואולי גם היה חסר ניסיון או לא ידע איך להוביל אותך לשם.
כל הכבוד על הנתינה שלך, אולם חבל שזה הפך להקרבה. אני חוששת מאוד מהמעבר הזה. באופן כללי, בזוגיות אני מאמינה שצריך לתת ולוותר ולהתפשר, אבל לא עד רמה שחשים אומללות והקרבה.

לעיתים אני חשה שאולי אני לא פעלתי נכון וקצת דומה לאקס שלך בכל שגם אני רוצה תוצאות מהירות ורגילה לקבל אותן מאנשים בתחום ופתאום ללכת צעד צעד כמו שיולי מתארת (הסובלנות שלה פשוט מדהימה ומוערכת מאוד על ידי), נראה לי לא הגיוני וסיזיפי מידי.

להרבה מאיתנו הייתה חוויה לא נעימה כזו או אחרת בדרגות שונות בתחום, ואם היא בין הראשונות אז בהחלט משפיע לרעה על התפיסה של כל התחום. לא הבנתי האם התחום מעניין אותך ולכן את עדיין כאן ואם לא, אז למה בעצם את כאן? במידה והתחום מעניין אותך, דווקא הייתי ממליצה לנסות שוב באיזי עם גבר לאחר היכרות, אולי אפילו זוגית כך שתחושי בטוחה להתנסות שוב. גם לי, בראשית דרכי, הייתה חוויה קשה מאוד נפשית בצד הנשלט, מה שגרם לי לחשוב רבות אם אני בכלל "מתאימה" ושייכת לעסק הזה ולשמחתי הרבה ניסיתי שוב לאחר זמן מה עם ידיד טוב שבטחתי בו והיה לו ניסיון והוא לא היקשה עליי והבנתי שאפשר גם אחרת.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 14 שנים • 26 באוג׳ 2010
אני חושבת שזה תלוי איך מסתכלים על ההדרגה הזו. אם הייתי במחשבה שאני רוצה להגיע לסשן סכינים באויר ולקנח במופע בולוויפ אורקולי, וכל הגישושים שלי איתו הם רק מה שאני מוכנה לסבול בינתיים עד שנגיע לשם, אני מניחה שהייתי די מתוסכלת.

אני רואה את כל התהליך האיטי הזה כחלק מההנאה. אני מאד נמשכת לכל הקטע של ההתמסרות ושל הגילוי והחידוש וההובלה, לקחת מישהו ו"להראות לו", לפתוח לו דלת למשהו שחשש ממנו ובליווי שלי התחיל לאהוב. ולכן אני נהנית מעצם ההדרגה, אני נהנית מהדברים הכי קטנים. כולה לשים לו כיסוי עיניים מרגש אותי כי אני רוצה את ההתרגשות שלו וסופגת אותה ומתרגשת ממנה. נורא קשה לו לתת לי להוביל במיטה, וכשאני מבקשת שיתאפק ויתן לי, ואני רואה איך הוא מחזיק את עצמו ואת השפה התחתונה קצת רועדת ואת הנשימה נעתקת ואני רואה את העונג משתלט עליו, ה"תודה" שלו אחר כך ממלא אותי הרבה יותר מכל דבר קיצוני שהייתי יכולה לעשות לנשלט מנוסה.

זה מאד צעד קדימה צעד אחורה, אבל לאט לאט הוא משתחרר. היתרון הגדול הוא שהוא עצמו רואה את עצמו כשמרן מידי ומוכן ורוצה להיות איתי בתהליך של היפתחות ולמידה.

אני מחפשת את הדברים שבאמצע. סקס חזק זה לא בדס"מ, אבל הוא הצעד הראשון למשהו עוד יותר חזק. יותר קל לי לבקש ממנו "עוד קצת" מאשר לקחת אותו למקום שלגמרי לא מוכר. יש נקודות השקה ואני מחפשת אותן בשבילו. משחקי תפקידים למשל, זה לא כוחני בכלל אבל זו דרך להפוך סקס ל"לא רק סקס" אלא למשהו שהוא חוויה רחבה יותר.

אני צריכה ללכת עכשיו. כרגע.
the rain song
לפני 14 שנים • 26 באוג׳ 2010
the rain song • 26 באוג׳ 2010
כחולית כתב/ה:
the rain song כתב/ה:
אצלי המצב הפוך
אני הוונילית שהיה לה בן זוג בדסמי
כיוון שאני מוכנה לנסות כל דבר (כמעט) הסכמתי לכל מה שהיה לו להציע בעניין.
הוא הכניס אותי לעניין בהדרגה אבל ממש לא ברגישות שיולי וכחולית מתארות.
ככל שהזמן עבר הבדסמ השתלט על מערכת היחסים ואני בעיקר סבלתי.
היו התנסויות נחמדות אבל שום דבר מזה לא באמת רציתי. הסכמתי בעיקר כדי לשמח אותו.
עם כל אהבתי אליו לא הצלחתי להתמסר עד הסוף. כלפי חוץ הייתי הכי מסורה בעולם אבל בתוך תוכי הפכתי לאומללה יותר ויותר.
בסך הכל השנה איתו זכורה לי היום כטראומה. כן, אני יודעת שזו מילה קשה אבל לא עולה לי מילה טובה יותר.
הרגעים הטובים והיפים שלנו מבחינתי היו הוונילים
לחוויות הבדסמ לא הייתי חוזרת בעד שום הון
שנפרדנו הרגשתי שבורה ומרוסקת (שוב, סליחה על המילים הקשות)
אולי הוא לא היה הפרטנר הנכון להכרת הסצינה ואולי אני פשוט וונילית icon_smile.gif


קודם כל, צר לי מאוד על החוויה שהייתה לך, אני מקווה שלא חשבת שזה מייצג את כל או רוב האנשים בתחום. סביר להניח שבן זוגך לשעבר היה מתוסכל מאוד וחסר סבלנות וציפה לקבל תוצאות מהירות, ואולי גם היה חסר ניסיון או לא ידע איך להוביל אותך לשם.
כל הכבוד על הנתינה שלך, אולם חבל שזה הפך להקרבה. אני חוששת מאוד מהמעבר הזה. באופן כללי, בזוגיות אני מאמינה שצריך לתת ולוותר ולהתפשר, אבל לא עד רמה שחשים אומללות והקרבה.

לעיתים אני חשה שאולי אני לא פעלתי נכון וקצת דומה לאקס שלך בכל שגם אני רוצה תוצאות מהירות ורגילה לקבל אותן מאנשים בתחום ופתאום ללכת צעד צעד כמו שיולי מתארת (הסובלנות שלה פשוט מדהימה ומוערכת מאוד על ידי), נראה לי לא הגיוני וסיזיפי מידי.

להרבה מאיתנו הייתה חוויה לא נעימה כזו או אחרת בדרגות שונות בתחום, ואם היא בין הראשונות אז בהחלט משפיע לרעה על התפיסה של כל התחום. לא הבנתי האם התחום מעניין אותך ולכן את עדיין כאן ואם לא, אז למה בעצם את כאן? במידה והתחום מעניין אותך, דווקא הייתי ממליצה לנסות שוב באיזי עם גבר לאחר היכרות, אולי אפילו זוגית כך שתחושי בטוחה להתנסות שוב. גם לי, בראשית דרכי, הייתה חוויה קשה מאוד נפשית בצד הנשלט, מה שגרם לי לחשוב רבות אם אני בכלל "מתאימה" ושייכת לעסק הזה ולשמחתי הרבה ניסיתי שוב לאחר זמן מה עם ידיד טוב שבטחתי בו והיה לו ניסיון והוא לא היקשה עליי והבנתי שאפשר גם אחרת.


אין לי ספק שזה לא מייצג את כל האנשים בתחום. בדיוק כפי שהחברים הווניליים שלי לא מייצגים את כל הווניליות.
לא צריך להצטער, תודה לך, אבל זה היה מזמן וכאמור היו גם דברים יפים. ובסך הכל זו היתה התנסות והיום הדיעות שלי בנושא מגובשות על סמך נסיוני האישי.
הבעיה לא היתה דווקא בו, היתה לי אחריות מלאה לכל מה שקרה ושום דבר לא קרה ללא הסכמתי המלאה.
פשוט לא היתה ביננו התאמה
ואני לא התחרמנתי / נרטבתי / התרגשתי / נמשכתי / נהנתי וכד' מהבדסמ
קורה
התגברתי לגמרי
אני אכן כאן אבל זה אחרי תקופת התנתקות מוחלטת ארוכה מאוד. הבדסמ היום בחיי הוא אך ורק הכרטיס בכלוב. בחיי המציאות אין לי שום עניין בבדסמ.
וכפי שרבים מלינים על העניין האתר הזה הא בעיקרו קינקיicon_smile.gif
לא נראה לי שאני אנסה שוב כי אני פשוט לא נמשכת לזה. לא מפנטזת ולא שום כלום
אי מכירה פה קצת אנשים, אני נהנית לקרוא פה ושם, מידי פעם להגיב ויש לי בלוג.
מעבר לזה - שום כלום
אושה{אוש}
לפני 14 שנים • 26 באוג׳ 2010
אושה{אוש} • 26 באוג׳ 2010
כחולית כתב/ה:
לא הצלחתי להבין משהו בסיסי. את בעצם טוענת ששניכם בדס"מים, כלומר שהכרת לו את העולם הזה והוא גילה שהוא אוהב את זה פחות או יותר כמוך?

ברור שגם אם שני בני הזוג הם בדסמים, הם לא אוהבים הכל באותה דרך, אבל עצם זה ששניהם כאלה ויש יותר הבנה ויש לפחות כמה דברים משותפים שהם אוהבים זה עושה הבדל ענק. כי ההבדלים בין שני אנשים שאוהבים רק סקס או אנשים שאוהבים בדסמ קטן ביניהם מאשר בין אדם שאוהב רק סקס ואדם שאוהב רק או גם בדסמ.

גם בין שני אנשים ונילים שאוהבים סקס יש הרבה הבדלים בין מה שהם אוהבים ולמרות השונות הזאת, זה לא אומר שהסקס ביניהם לא יהיה טוב ומספק.

אני מזדהה עם הדינמיות שסיפרת עליה בגלל מה שעבר עלינו בחו"ל ואני מניחה בגלל ההורות החדשה שלכם ובגלל שנות הנישואין הרבות והשיגרה שאף הן משפיעות.

אולי תוכלי לתרום מניסיונך על איך שניכם הצלחתם לגדול לתוך התחום כשאת משכת אותו יותר פנימה (כזכור לי מבלוגך, לפחות)? על איך הבדמס מתבטא בנישואים שלכם בכל זאת, למרות שיש לכם פחות זמן, חשק ומרץ?


בגדול זה כן מה שאני אומרת. יתכן והוא יחלוק עלי. הוא לא קורא לעצמו בדס"מי אבל בואי נשים הגדרות בצד.
נגיד שהוא בקטע של XYZ ואני בXYW. כלומר יש בינינו חפיפה גדולה בעדפות המיניות.
נכון שיש לי פנטזיות שונות ומשונות אבל שם הן נשארות. לא כל פנטזיה צריך לממש.
הוא מספק לי (ואני מקווה שאני לו) את הצורך והרצון לגוון ולהנות מ"המסביב" לאקט המיני.

את למעשה מבקשת פה לתמצת את הזוגיות שלנו במשך ה4 שנים האחרונות ואני לא יודעת אם אני מסוגלת. המשיכה שלי אותו לכאן היתה קשה אך יעילה icon_smile.gif. בסשנים האחרונים שלנו אף התחלפו היוצרות ואני זו שהיה קשה לה להתחבר. השיגרה אכן שוחקת ומאד קשה לי להישלט יש מאין במיוחד אחרי הפוגה ארוכה.

אני לא עונה לך פה על השאלות. תני לי לישון על זה קצת.