נוריתE |
לפני 14 שנים •
27 באוג׳ 2010
האילוף המושלם.פרק-1
לפני 14 שנים •
27 באוג׳ 2010
נוריתE • 27 באוג׳ 2010
1.
היא הלכה באחד הלילות ברחוב החשוך כשמכונית זרה עצרה לידה, שלושה גברים רעולי פנים קפצו מתוך הרכב אחזו בה בחוזקה וגררו אותה לעברו, היא צעקה ונאבקה אבל לא היה מי שיעזור, היא הוכנסה לתוכה בוכה ובועטת כאשר סכין הוצמדה לגרונה ואחד מהם לחש,"אם תמשיכי לעשות צרות,זה יגמר לך לא טוב",היא הישתתקה, מטפחת הושמה על עיניה הרכב התחיל לנסוע, הנסיעה, כך נראה לה התמשכה זמן רב.. הרכב נעצר והיא הובלה מתוכו כמו עיוורת על שביל ובמורד מדרגות,דלת נפתחה ונסגרה מאחוריה, המיטפחת הוסרה והיא ראתה למולה גבר רעול פנים,מה אתם רוצים? היא שאלה , הוא לא ענה רק סטר לה, היא השתתקה בפחד ופליאה אבל לא הוסיפה לדבר והוא יצא ונעל את הדלת. היא הביטה סביבה באור הלבן הבוהק, מזרן על הריצפה,מקלחון פתוח שרותי כריעה בלי מחיצות,על הקירות והתקרה היו ווים ושלשלות מכל עבר, היא דפקה על הדלת וצעקה, אבל האור רק כבה,התישבה על המיזרון מנסה להבין, אבל תשובות לא היו לה והיא נרדמה בסוף בבכי חרישי. היא התעוררה שוב כאשר בעטה בה רגל גסה,ולקחו לה כמה רגעים להזכר איפה היא ושוב התחילה לבכות,היא נסתה לשאול את הגבר העומד מעליה,מה ולמה אבל הוא השתיק אותה בגסות,תתפשטי פקד, היא התחילה למחות אבל סטירה השתיקה אותה,היא קמה לעמוד אבל הוא דחף אותה לריצפה,היא התפשטה ונותרה ערומה למרגלותיו, מפוחדת על המיזרון. הוא התחיל לדבר, אלו הכללים אמר, תקשיבי טוב,חוסר ציות יביא לתוצאות בלתי נעימות לגבייך,,ראשית,את ערומה פה תמיד,אני לוקח את הבגדים שלך,את תמיד אבל תמיד על הריצפה,ממקום למקום על ארבע או בזחילה, את סיימת היום לעמוד על שתי רגליים,את תעשי לעצמך חוקן שלוש פעמים ביום ואחר כך מיקלחת, אין פה מגבות,יש מיזוג אוויר חם, לא צריכים אותך חולה, את עושה ומציית להכל בלי דיבורים, גם לדבר אינך רשאית מהיום. היא הביטה בו המומה,חסרת אונים,עכשיו, לכי לנקות את עצמך פקד, יצא מהחדר, אחרי כמה רגעים היא קמה ללכת אל המיקלחת בחוסר מחשבה, שלשה גברים רעולי פנים פרצו אל החדר, בעטו בה על הריצפה, על גבה, פסקו את רגליה והתחילו להצליף על הכוס שוב ושוב ואחר כך על כל חלקי גופה כשהם חוזרים ואומרים לא לעמוד! לא לעמוד כלבה! לא לעמודלא לדבר וכך עד שצרחותיה חלשו ופסקו. עכשיו, לכי לעשות מה שצריך, אמר אחד מהם והם נשארו והיביטו בה, מבויישת היא זחלה את בור הכריעה נטלה את הצינור והחדירה אותו לפי הטבעת שלה,כאב בטן אחז בה כאשר המיים החלו למלא אותה וכשסיימה זחלה את המקלחת להנקות, מהיום אמר אחר,כל פעם כשאת צריכה לתרוקן בפנינו את תבקשי, תמצאי את הדרך לבקש רשות, הפעם נסלח לך, הם יצאו והאור כבה והיא מייבבת נשכבה על המזרון מחכה לשינה שתציל אותה.. II היא התעוררה משינה עמוקה חסרת חלומות כאשר האור נידלק והדלת נפתחה,שלשה גברים נכנסו לחדר, בהמשך היא תלמד שתמיד הם יבואו רעולי פנים,הם לא דיברו רק נגשו אליה והיא התרוממה על בירכיה, שלשה כלי זיין נשלפו מתוך מכנסיים, למצוץ! היתה המילה היחידה,היא היססה ואחד מהם סטר לה מייד,היא לקחה את שלשתם בפה כמו חייה תלויים בכך,היא נחנקה ונירתעה,אבל בעיטה קלה עודדה אותה להמשיך, אחרי זמן ה יצאו מפיה והורו לה לעמוד על ארבעותיה, היא חשבה ציפתה אולי לזיון,אבל לא, אגרוף נכנס אל בין יריכיה ואל הכוס הרטוב,נתחב בה בכוח גס,מכאיב, מחשש ליצעוק היא רק גנחה בכאב אבל גניחו הכאב הלכו והתחלפו בגניחות תענוג היא התחילה להתכווץ בלי שליטה,הירטיבה וכמעט גמרה כאשר האגרוף הוצא מיתוכה ויד סטרה בחוזקה על פניה "את לא גומרת בלי רשות, אף פעם," בא הציווי,היא התחילה להבין את השיטה, עכשיו, צינור שטיפה ומקלחת, הורו לה וכך עשתה.. האגרוף הוחדר אל פי הטבעת, מוכנס באיטיות, אפילו בעדינות כך היה נידמה לה, מוכנס ומוצא, חודר קצת בכל פעם,מרחיב אותה ומפלס דרכו עמוק ועמוק יותר, הכאב הפך לבילתי נסבל כימעט, למרות שזכרה שהיתה מורגלת בזיון באחוריה, דבר כזה היא עוד לא ידעה,בלי לחשוב, היא הגבירה את הקצת בעצמה, משחילה את פי הטבעת על האגרוף, רוצה פתאום יותר ויותר, הרבה יותר, מתכווצת מרטיבה, מנסה להיות בשליטה, לא מסופקת ושוב זהנילקח ממנה,שיכבי על הגב ותתחילי לאונן, בא הציווי, והיא, חסרת בושה לחלוטין,שכבה בפניים מאוננת בטרוף כמעט, הפקודה לגמור באה כמעט ביחד עם הביאה שלה, היא התחילה ללמוד. כשהכל נגמר, הונחו בפניה על הריצפה,שתי קערות ,אוכל ומיים,היא נגשה, הושיטה יד אבל החזירה אותה,רכנה אל הקערה והתחילה לשתות והם יצאו. הזמן החל לעבור בשגרה,היא לא ידעה מה יום ומה לילה, המסכות כבר הוסרו מעל הפנים והיא למדה לזהות את פניהם של בעליה,האור נכבה ונדלק באופן אקראי אם באו ואם לא,היא נותרה על הריצפה והעבירה את המיזרון על יד הדלת ולא נענשה על כך,הם המשיכו לבוא אליה. מוחה החל להתרוקן ממחשבות מוגדרות,היא נסתה לפעמים לדבר אל עצמה לשיר בשקט,אבל קולה הלך והחליד והיא וויתרה,היא מצאה עצמה ממתינה בקוצר רוח לביקורים של אדוניה רובצת על המיזרן מביטה בדלת בכליון עיניים,מיבבת חרש משאחרו לבוא,כשהיתה שומעת את קול הבריח היתה נעמדת בשימחה על ארבע, מנשקת את כפות רגליהם של הניכנסים וגם כסימו מעשיהם בה ויצאו,לאות תודה, |
|