| Timeless(נשלטת) |
לפני 14 שנים •
3 בספט׳ 2010
יחס גורר יחס
יש בזה המון , אך אף אחד לא הבטיח לנו שזה יגיע אחד לאחד. היחס שאתה נותן , הדרך שבה אתה מתנהל הם ההוויה שלך , איך לאמר "התדר שלך" ולאט לאט הסביבה שמקיפה אותך תהיה סביבה עם תדר זהה לשלך . זה לא קורה ברגע , זה תהליך. אך אין ספק שכל הזמן יגיעו סביב גם אנשים בתדרים הפוכים לגמרי - הם רואים אותך ואת ההתנהלות שלך , אתה רואה אותם ואת ההתנהלות שלהם- הם משקפים לך את מי שאתה בחרת להיות באותו הרגע ואתה משקף להם את מי שהם בחרו להיות באותו הרגע. כולנו בתהליך למידה. או שלא. ---------------- תנסה להתנהל בחוסר כבוד , לזולת ליקום בכלל .... , אתה יכול? --------------- אין לנו מה להאשים אחרים בחוסר כבוד ,מיותר גם להיפגע מהם (הם לא מצליחים לראות את מה שאתה רואה). --------------- אך , יש לנו את הדבר הכי טוב שיש , יש לנו את הבחירה המוחלטת להחליט איך להרגיש בנוגע לכל דבר עלי אדמות. ואת הבחירה המוחלטת להגיב בדרך שאנחנו בוחרים להגיב או להתנהל . תהיה מאושר שאתה בוחר לתת כבוד , זה לא מובן מאליו. תמשיך והסביבה תלמד , אפילו רק מלראות את הדרך שלך. |
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
3 בספט׳ 2010
אמן למרבית דבריה של Timeless!
(חוץ מהקטע של השליטה על הרגשות - לא מאמינה בזה ובטח ובטח ששומרת את זכות הבחירה ללכת עם הרגש ולתת לו מכל הלב, איך שהוא לא יבוא) אבל כן - בטח. כל דבר שנזרק לעולם מזין אותו בדרך כזו או אחרת וגם את מי שזרק אותו קארמה לא עובדת אחד לאחד אבל קמצנים (לא כאלה של מלכות בתשלום במסווה - כאלה אשכרה, לרבות רגשית) מנקודת מבטי הם בהחלט אנשים מסכנים לא בטוח שהם מודעים לזה, בטח לא במיידית אבל ניצחון זה משהו שמטבעו נקבע בסוף וההחלטה מתי הסוף לא שמורה לאנשים שחושבים שהם אלוהים (מצד שני יש גם המון אי צדק בעולם וזה בסדר להרגיש לא משהו לגבי זה אבל אפשר לבחור לתרום למאזנים) |
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
3 בספט׳ 2010
וואו!
יצאתי ממש ברורה...
(איכשהוא אצלי בראש זה הסתדר) |
|
|
the rain song
|
לפני 14 שנים •
3 בספט׳ 2010
Cauchy כתב/ה: the rain song כתב/ה: לא אמרתי שאם תחבב את עצמך אז אנשים יתנו לך כבוד.
אמרתי חד משמעית שההחלטה היחידה שלך (של כל אדם) בעניין הכבוד היא האם לתת אותו לאחרים. לא כל כך הבנתי את הסיפור בצומת - מצטערת אתה יכול להיות אחראי על מה שאתה נותן לאחרים אם אתה מרגיש שאתה לא מקבל חזרה מה שמגיע לך לדעתך אז: אם אלו חברים - תדבר איתם או תתרחק אם אלו אנשים זרים - אתה אדם מבוגר - תתמודד בכל מקרה, שאתה נותן - תן מכל הלב ואל תצפה לתמורה. פשוט תן מה יש? למה לא? - במיוחד אם אלו חברים שלך להתחשבן ולבוא בטענות נראה לי מאפען. איך אפשר לדעת שאני לא מקבל בחזרה מבלי להתחשבן? או שהכוונה היא להעמיד פנים שאני לא מתחשבן, אבל בפועל לעשות רישום מדוייק של הדברים. כך או כך, את מניחה ללא בסיס שאני מתלונן סתם על דברים קטנוניים ולא מהותיים. בכך את לא נותנת לי את אותו הכבוד שאני נותן לך. זו דוגמא לתופעה, אך במקרה זה באמת לא מהותית... אין לי מושג איך הבנת את דבריי כחוסר כבוד אלייך. ואני מתנצלת. לא היתה כאן שום כוונה כזאת. כתבתי את דעתי בנושא לא ידעתי שמדברים עליך באופן אישי. ולשאלתך, ובכן, אם אתה מבקש / מצפה למשהו ממישהו ולא מקבל את זה, או שתחשוב "אני נתתי כל כך הרבה והוא לא יכול לתת את הקצת הזה" או "הוא לא נותן כי הוא לא יכול. וזהו. אז מה" אין קשר בין מה שנתתי בעבר או למה שאני נותנת בהווה לבין מה שאני מקבלת מאחרים. |
|
|
Cauchy{Venus Blue}
|
לפני 14 שנים •
3 בספט׳ 2010
גם אם לא אישי כלפי, את כן קוראת מעפאן לכל מי שעושה את זה
את כאילו מבטלת את רעיון המוסר מיסודו. מי שעושה משהו לא בסדר זה כי ככה הוא, הוא לא יכול אחרת. יש בזה כמובן משהו נכון - הרי אנשים הם תוצר של חינוך וגנים. מצד שני, אנחנו עדיין מענישים על עבירות מוסר (גם אם הן לא עבירות חוק). אני מסכים שצריך לא להתעצבן מידי ולא להיות מושפע מידי על ידי מעשים לא טובים של אנשים אחרים. מצד שני, להתעצבן קצת, ולהיות מושפע קצת, ולנסות לתקן נשמע לי כמו דבר הגיוני ונכון. the rain song כתב/ה: Cauchy כתב/ה: the rain song כתב/ה: לא אמרתי שאם תחבב את עצמך אז אנשים יתנו לך כבוד.
אמרתי חד משמעית שההחלטה היחידה שלך (של כל אדם) בעניין הכבוד היא האם לתת אותו לאחרים. לא כל כך הבנתי את הסיפור בצומת - מצטערת אתה יכול להיות אחראי על מה שאתה נותן לאחרים אם אתה מרגיש שאתה לא מקבל חזרה מה שמגיע לך לדעתך אז: אם אלו חברים - תדבר איתם או תתרחק אם אלו אנשים זרים - אתה אדם מבוגר - תתמודד בכל מקרה, שאתה נותן - תן מכל הלב ואל תצפה לתמורה. פשוט תן מה יש? למה לא? - במיוחד אם אלו חברים שלך להתחשבן ולבוא בטענות נראה לי מאפען. איך אפשר לדעת שאני לא מקבל בחזרה מבלי להתחשבן? או שהכוונה היא להעמיד פנים שאני לא מתחשבן, אבל בפועל לעשות רישום מדוייק של הדברים. כך או כך, את מניחה ללא בסיס שאני מתלונן סתם על דברים קטנוניים ולא מהותיים. בכך את לא נותנת לי את אותו הכבוד שאני נותן לך. זו דוגמא לתופעה, אך במקרה זה באמת לא מהותית... אין לי מושג איך הבנת את דבריי כחוסר כבוד אלייך. ואני מתנצלת. לא היתה כאן שום כוונה כזאת. כתבתי את דעתי בנושא לא ידעתי שמדברים עליך באופן אישי. ולשאלתך, ובכן, אם אתה מבקש / מצפה למשהו ממישהו ולא מקבל את זה, או שתחשוב "אני נתתי כל כך הרבה והוא לא יכול לתת את הקצת הזה" או "הוא לא נותן כי הוא לא יכול. וזהו. אז מה" אין קשר בין מה שנתתי בעבר או למה שאני נותנת בהווה לבין מה שאני מקבלת מאחרים. |
|
|
|
the rain song
|
לפני 14 שנים •
4 בספט׳ 2010
חשבתי דווקא שזה נורא ברור שהתכוונתי שזה מאפען בשבילי.
להתחשבן עם אחרים או שאחרים מתחשבנים איתי. אני לא נוהגת להתערב לאנשים בחיים. כל אחד חי לפי ראות עיניו עבורי, בתקופה שהתחשבנתי והרגשתי קדושה מעונה, זה היה מאפען לגמרי ושוב, עבורי בלבד. והכי חשוב - שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 14 שנים •
4 בספט׳ 2010
ועכשיו ברצינות
אני רואה ביחס שלי לסביבה פועל יוצא מיידי של מי שאני ושל האישיות שלי.
לפיכך זה מאוד מביך אותי כשאני מתנהגת בצורה שאני מוצאת לא ראויה ולא משנה מה הטריגר שהוביל לכך. אני לא מרגישה כמו קדושה מעונה, כי זה בכלל לא משנה. אני לא מתייחסת טוב לעולם כדי שהעולם יתייחס אלי טוב בחזרה. היחס שלי, ההתנהגות שלי, למרות שהיא יוצאת החוצה, היא משהו שקורה לחלוטין ביני לבין עצמי. ביא תוצאה של אמונה וערכים שטבועים בי ושאני מאמינה בהם וחשובים לי. זה חשבון נפש בין אדם לעצמו ולמקום... אם להשתמש בטרמינולוגיה של ימים אלה. אבל אם אני שולחת את לחמי על פני המים... או! דיר בלאק אם הוא לא יחזור איכשהו! (סתם, סתם. כן?) |
|
|
זאת(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
4 בספט׳ 2010
Re: יחס גורר יחס
קאוצ'י,
חשבתי הרבה אם בכלל להגיב על הדיון הזה. ואני אתחיל ברשותך, בבקשה. הדברים שאני כותבת נכונים לגביי, ואך ורק !!! לגביי, אוקיי? שלב 1: כאשר נותנים יחס בעצם הנתינה זכיתי. עצם הנתינה זיכתה אותי בקבלה. לדוגמא: אם אני מגיבה למישהו על דבריו כפי שאני עושה בשניות האלו, אני זוכה לכך שאי אילו אנשים קוראים את דבריי, אני זוכה בכך שאנשים חושבים עליי, מעריכים או לא מעריכים את דבריי, דעותיי וכו' וגו' ובלה בלה בלה. ואסור לשכוח שעצם הנתינה מוסיפה לנו באגו. התחושה שאנחנו מעניקים לרוב, מביאה איתה גם הרבה סיפוק. שלב 2: המניע ליחס כאשר אני מגיבה לדברייך, אני בעצם משתפת אותך בדעותיי, מחשבותיי וכו'. למה אני עושה את זה? לרוב ממקום שמבין את שלב 1. תקרא לי "אהבלה" אבל נדמה לי שבבסיס של רובנו עומד האיש הטוב, האיש שרוצה לעזור. שלב 3: שלב הציפיות אני לא מצפה שאף אחד יקבל את דבריי. ולכן אם מישהו מגיב לדבריי, ולא משנה התגובה !!! אני את היחס שלי בחזרה קיבלתי +++. אם לא מצפה שיתנו לי, שיגיבו לי, שיחזירו לי, ש... עצם הציפיה היא שגיאה (ואני מדגישה, לטעמי האישי שלי ורק שלי). שלב 4: היחס שקיבלתי אם מבינים שלרוב לא מדובר בחוסר כבוד, אלא באכזבה מהציפיה לקבל XXX (משחקי כבוד) ואם מבינים שרוב האנשים מגיבים בהתאם למה שנחשב בינהם כבוד ו/או מכובד (כי כבר הבנו שהמניע חיובי) הרי שהפגיעה / העלבון ... נגוז, נעלם. עכשיו, מה הוא המטבע הזה שאתה מצפה לו? ערכים קאוצ'י שונים בין בני אדם. אני לא חושבת שאפשר באמת לכמת (מהמילה כמות) כבוד. מהו כבוד? האגו בהחלט מציף הרבה אנשים. כל אחד נותן בחזרה כפי יכולתו. סוג המחשבה של "מגיע לי" מונעת מאיתנו לראות בעצם את מה שכן קיבלנו. האם די בכך או לא? אין לי מושג. אבל אם לא מספק אותך היחס שאתה מקבל חזרה אז אפשר: א. להעלב, לחתוך ולהעלם ב. לנסות לשוחח עם אותו אדם. לרוב תגלה שמדובר באמת בחוסר תיאום ציפיות. ג. לנסות להתחבר לצד של הביטחון העצמי ולהתספק במה שכן יש. (סוג של אופטימיות, לראות את חצי הכוס המלאה) עוד משהו פעוט, בזבוז האנרגיה על מחשבות של "לקחו לי, עשו לי, עשקו אותי" לטעמי האישי מיותר. לכן, אני באופן אישי מוותרת על רמת הציפיות שלי. כשאני מקבלת יחס שלילי, לרוב אני שמחה שקיבלתי בכלל יחס. אם מדובר על משהו מגמתי, אני בוחרת לקום וללכת. שבת של חיוכים, איש |
|
|
סימן כחול(מתחלף)
|
לפני 14 שנים •
9 בספט׳ 2010
הכל טוב ויפה
במציאות שאנחנו חיים בה יש אנשים שלא משחקים לפי המשחק הזה, ולא משנה כמה כבוד תתנו להם זה לא יזכה אתכם בכבוד חזרה, אם כבר להפך.
|
|
|
|
the rain song
|
לפני 14 שנים •
9 בספט׳ 2010
Re: הכל טוב ויפה השפן הלבן כתב/ה: במציאות שאנחנו חיים בה יש אנשים שלא משחקים לפי המשחק הזה, ולא משנה כמה כבוד תתנו להם זה לא יזכה אתכם בכבוד חזרה, אם כבר להפך.
אז אולי כדאי שתתחבר עם אנשים אחרים.... |
|
|