Lakshmi(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
Re: פרופורציות זה דבר מעניין פרלין כתב/ה: אני, למשל, ממש לא אוהבת את הדרך האלימה בה קטסטרופה מגיב ואפילו קצת נבוכה בשבילו.
אבל באופן מוזר, דווקא התוכן של הדברים שלו הרבה יותר הומני מהתוכן של טאקארה. ושנינו יצאנו קצת טיפשים, אני חושבת. כי באמת עדיף לתת לדברים שלה להדהד לבד, בלי תגובה. הרי מה בדיוק יש להגיד על טיעון המחץ: הלוואי שהיינו כמו בסין ואז היו מראים לכל עוכרי ישראל האלה? והנסיון הצדקני לדבר על תרבות דיון אחרי ששלחת אותי (ואת חבריי) להיתלות בכיכר העיר... נו שוין. אפשר לדבר עד מחר על עטיפות של דברים ועל תוכן לעומת קליפה. אבל מה הטעם בזה? אלה ימים של חשבון נפש וכולנו עושים לעצמנו עוול כשאנחנו מגיבים באלימות על אלימות. בעיקר במרחב הוירטואלי. יאללה, שנה טובה. שיבוא שלום עלינו (שנדע להביאו) עוד בימינו. בדיוק, אם אין לך תרבות דיון ואת היכולת לנהל שיחה ולשאול שאלות בלי לקלל ולנבל את הפה, אז: א. תנחומיי ב. אל תגיבי לי לעולם, "תני לדברים להדהד לבד"(-אהבתי) ג. ברגע שיהיו לך את הכישורים האלה, אני אשמח לנהל איתך דיון ולהסביר לך את האג'נדה שלי ולמה התכוונתי כשאמרתי... |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
והנה לנו, איזה כיף:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951619,00.html כנראה שקקי מטומטם נשאר קקי מטומטם. הם ימשיכו להחנק במחסומים, אנחנו נמשיך להיות מצורעים בעיני העולם ושחקני תיאטרון ימשיכו לנסות לגרום לאנשים לחשוב שלו רק אריאל לא היתה קיימת כל המכשולים לשלום אמת היו נעלמים, ועל ידי כך לטאטא את המכשולים האמיתיים אל מתחת לשטיח ולדאוג לכך ששלום לעולם לא יהיה פה. |
|
|
|
Lakshmi(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
זאלופון כתב/ה: והנה לנו, איזה כיף:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951619,00.html כנראה שקקי מטומטם נשאר קקי מטומטם. הם ימשיכו להחנק במחסומים, אנחנו נמשיך להיות מצורעים בעיני העולם ושחקני תיאטרון ימשיכו לנסות לגרום לאנשים לחשוב שלו רק אריאל לא היתה קיימת כל המכשולים לשלום אמת היו נעלמים, ועל ידי כך לטאטא את המכשולים האמיתיים אל מתחת לשטיח ולדאוג לכך ששלום לעולם לא יהיה פה. דה? אתה צריך כתבה כדי לדעת שכל מדינות ערב וכ-ל ערביי ישראל מתכחשים לזה שיש פה מדינה יהודית שקוראים לה ישראל? הם עדיין חיים מבחינתם בפלסטין. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
Re: פרופורציות זה דבר מעניין TAKARA כתב/ה: פרלין כתב/ה: אני, למשל, ממש לא אוהבת את הדרך האלימה בה קטסטרופה מגיב ואפילו קצת נבוכה בשבילו.
אבל באופן מוזר, דווקא התוכן של הדברים שלו הרבה יותר הומני מהתוכן של טאקארה. ושנינו יצאנו קצת טיפשים, אני חושבת. כי באמת עדיף לתת לדברים שלה להדהד לבד, בלי תגובה. הרי מה בדיוק יש להגיד על טיעון המחץ: הלוואי שהיינו כמו בסין ואז היו מראים לכל עוכרי ישראל האלה? והנסיון הצדקני לדבר על תרבות דיון אחרי ששלחת אותי (ואת חבריי) להיתלות בכיכר העיר... נו שוין. אפשר לדבר עד מחר על עטיפות של דברים ועל תוכן לעומת קליפה. אבל מה הטעם בזה? אלה ימים של חשבון נפש וכולנו עושים לעצמנו עוול כשאנחנו מגיבים באלימות על אלימות. בעיקר במרחב הוירטואלי. יאללה, שנה טובה. שיבוא שלום עלינו (שנדע להביאו) עוד בימינו. בדיוק, אם אין לך תרבות דיון ואת היכולת לנהל שיחה ולשאול שאלות בלי לקלל ולנבל את הפה, אז: א. תנחומיי ב. אל תגיבי לי לעולם, "תני לדברים להדהד לבד"(-אהבתי) ג. ברגע שיהיו לך את הכישורים האלה, אני אשמח לנהל איתך דיון ולהסביר לך את האג'נדה שלי ולמה התכוונתי כשאמרתי... טקארה יקירתי, תגובה אחרונה כי באמת שאני לא רואה איך יכול להתקיים איזשהו דיון בינינו. קראת לי בוגדת (זוכרת?) ועוכרת ישראל. זה היה הצעד הראשון. למה אני בוגדת ועוכרת ישראל? כי אני חושבת שהכיבוש הוא לא מוסרי. אחרי שהסברת לעולם כולו שעובדים זרים הם נגע, המשכת ואמרת שצריך לטפל בבוגדים ועוכרי ישראל (כמוני, זוכרת?) כמו שמטפלים בהם בסין. אז אחרי כל זה, את עוד מצפה ממני לתרבות דיון? איזה דיון יכול להיות בין שתינו? איזה דיון צריך להיות ביני לבינך? את הבעת את דעתך עלי כבר ממזמן בדרך שתרבות דיון, אגב, ממנה והלאה. אני הבעתי את דעתי המפורשת עלייך. יכול להיות שהגמד האמיץ צודק ואת באמת רק צריכה לגדול. אבל אני גולשת פה כבר די הרבה שנים וקשה לפספס את הדעות שלך. ארבע שנים ואת לא משתנה. את לא פיתחת איזו סובלנות או רצון לשמוע דעות של אחרים. את גזענית. את שוביניסטית. את לאומנית. את כל מה שמפחיד ומגעיל אותי. ויש לי תחושה עזה שהדעות האמתיות שלך הן אפילו גרועות יותר. את פשוט מפחדת לומר אותן. אני מתקשה לחשוב שיכול אי פעם להתפתח ביני לבינך דיון, אז אנא, חסכי ממני את הצדקנות שלך. לאור הדעות שלך, היא לא פחות ממגוחכת. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
TAKARA כתב/ה: פרלין כתב/ה: אני, למשל, ממש לא אוהבת את הדרך האלימה בה קטסטרופה מגיב ואפילו קצת נבוכה בשבילו.
אבל באופן מוזר, דווקא התוכן של הדברים שלו הרבה יותר הומני מהתוכן של טאקארה. ושנינו יצאנו קצת טיפשים, אני חושבת. כי באמת עדיף לתת לדברים שלה להדהד לבד, בלי תגובה. הרי מה בדיוק יש להגיד על טיעון המחץ: הלוואי שהיינו כמו בסין ואז היו מראים לכל עוכרי ישראל האלה? והנסיון הצדקני לדבר על תרבות דיון אחרי ששלחת אותי (ואת חבריי) להיתלות בכיכר העיר... נו שוין. אפשר לדבר עד מחר על עטיפות של דברים ועל תוכן לעומת קליפה. אבל מה הטעם בזה? אלה ימים של חשבון נפש וכולנו עושים לעצמנו עוול כשאנחנו מגיבים באלימות על אלימות. בעיקר במרחב הוירטואלי. יאללה, שנה טובה. שיבוא שלום עלינו (שנדע להביאו) עוד בימינו. בדיוק, אם אין לך תרבות דיון ואת היכולת לנהל שיחה ולשאול שאלות בלי לקלל ולנבל את הפה, אז: א. תנחומיי ב. אל תגיבי לי לעולם, "תני לדברים להדהד לבד"(-אהבתי) ג. ברגע שיהיו לך את הכישורים האלה, אני אשמח לנהל איתך דיון ולהסביר לך את האג'נדה שלי ולמה התכוונתי כשאמרתי... שא. זהו. פרלין בחורה מתוקה להדהים. ויש לה ימבה רגשות. כאשר מעליבים בה היא יופי מרגישה. צריך שתיים כדי לדבר. (-: התנפלויות הדדיות לא עושות טוב או כבוד לאף אחד. הנה, זאלו שהביא לכאן כתבה על המסרי תחתיי ואני נוכל להעיד על כך. זאלו, אני קצת לא עדכני ב"חדשות היום". אבל זאת יציאה מלפני ארבעה ימים בשטח. אין לה כל כך משקל למרות שאני מבין את הרמת הגבה, אחרי הכל אנחנו אמורים להיות "חברים". אם כבר אז בנושא הנדון או יותר נכון בהתאם למקום אליו הגיע ,כדאי להפנות את תשומת לב החברים לשלושת הפיגועים שהתרחשו במהלך השיחות בושינגטון בשבוע האחרון למען לטרפד אותן. בגדול, התחושה עמה נותרתי אני אחרי ניסיונו האחרון של ביבי להגיע לשלום, שהיחידים שמעוניינים במדינה פלסטינית נפרדת אלו אנשי הכנף השמאלית בפוליטיקה ישראלית ומכיוון שכך, אני תוהה מי יחיה בפלסטין החדשה אם וכאשר תיברא. (-: בכל מקרה. LILPET, אני אנצל במה זו כדי להעיר לך הערה נוספת. באחת מתגובותיך (עברתי על השרשור היטב, קריאה מהירה חלק מהגאונות עמה נולדתי. סוג של דפקט. תלוי מאיזה צד מסתכלים) הערת שימנים אינם מעוניינים בשלום. אין זה נכון. כולם רוצים בשלום. ילדיהם של כולם יקרים להם. גם לאם הממלכדת את עריסת ילדה בעזה לקראת עופרת יצוקה. גם לאביו של זה שהתפוצץ בדולפינריום והרג עשרים וחמישה ילדים ושטען שלו היו לו בנים נוספים ועוד דולפינריומים, לא היה מהסס, חשוב השלום. אלו הדרכים עליהן אנחנו מתווכחים והכי חשוב על המטרה. ברגע שהמטרה שלהם לכבוש את המדינה כולה, הימין אומר, שאין טעם לתת להם את החלקים שהשמאל דורש. בזמן השמאל מאמין בפשרה. אבל המטרה עדיין אותה מטרה - להגיע לשלום בהכי פחות אבדן אזרחי וכלכלי. דרך אגב, לתשומת לבך, מי שהתחיל בפינוי התנחלויות היה דווקא אריאל שרון. הסופר דופר ימני. אני באמת לא מתיימר להיות פרשן פוליטי, מה עוד שאיני יודע כמה אהיה זמין בחגים, אבל אם יש למישהו עניין, אני מוכן להסביר קמעא. זהו חבריה. אני חושב שבשרשור הזה ובההוא על התמונות שעדן צלמה, הוכחנו לכלובי שאנחנו מספיק בוגרים כדי לשוחח פוליטיקה בכלוב. ולדעתי, כיוון שבשרשור זה לא השתתפתי, כל הכבוד לכם. |
|
|
לילה לבן
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
Re: פרופורציות זה דבר מעניין Brave Dwarf כתב/ה: לגבי האמנים. סליחה, אני חזיר ראש השנה, בשר אחר של ממש, דיברתי הכל פרט לנושא העיקרי. זאת לא חוכמה לצעוד ברחובות למען. הנקודה היא - ההקרבה. לא נוסע לשטחים כל עוד איני צריך לשלם על כך - זאת לא מלחמה. לא אסע לשטחים ולא משנה במה זה יעלה לי - זאת מלחמה בעד דעה. שתקפוץ לי הממשלה, אני מקריב את סל תרבות ממנו אני ניזון, אהיה שיפוצניק למען דעותיי. אני אלחם על ילדיהם של העובדים הזרים ומתחייב להפריש חמישה אחוזים מהכנסותיי לטובתם. אלו מעשים. גמד, למה הקרבה זו הנקודה? אסור לנקוט בעמדה, פשוט בעבור העמדה? אסור להביע דיעות? לא כל אחד רואה את עצמו וזכותו להביע את עצמו כלוחם במלחמה. זה קטע ישראלי שצריך כל הזמן להיות קרבי? זה ברור שמי שמוכן להקריב הכי הרבה, הוא הכי מסור לעמדתו. אוקיי. אבל במבחן המציאות, יש מעט קיצוניים שמוכנים להקריב את כל חייהם עבור רעיון, כמה יותר מהמעט הזה שמוכנים ללכת פיזית בעקבותיהם, עוד כמה שמוכנים לתמוך בהם כספית, משפטית וכו... ועוד הרבה שמוכנים לדבר בעבורם ועבור הרעיון. זו הפירמידה הטבעית של כל רעיון ומטרה. אני אישית -- מאוד מסורה לרעיון של הצלת בעלי חיים, למשל. אבל איני מוכנה להקריב את חיי או פרנסתי על כך. ולכן אין אני עובדת במקלט בעלי חיים. הצלתי פה ושם חתול, תרמתי לעיקור חתולים אחרים, אני תורמת כסף למקלטים ועמותות, ואני עושה הרבה "הסברה", דהיינו -- מביעה דיעה ועמדה. ולא משתמשת במוצרים שעושים ניסויים בבעלי חיים. זה מה שאני יכולה לעשות. יותר מחלק, פחות מאחרים. זה לגיטימי שהאמנים יביעו עמדה. עצם ההבעה -- היא ערכית. אם יש מחיר לשלם (חוקית, או על פי חוזי תעסוקה שלהם (למרות שלדעתי זה כבר הובהר שאין כזה)) אז זה יעזור "למיין" את מי שיותר מסור לרעיון ומי פחות. זה לא אומר שהרעיון עצמו אסור להבעה, ושאין בהבעה ערך. מעבר לכך -- מה המחיר? צריך "ליצור" מחיר כדי לבחון את ההקרבה המדוברת? או שזה בין כל אחד לבין עצמו אם הוא מוכן לשלם מחיר קיים, ידוע מראש, או כזה שמתגלה במהלך נקיטת העמדה? מה שהרבה אנשים מפספסים, לדעתי, זה הכוח שבמילים. אם מישהו (כמוני, למשל) עושה מעשה, ולא נוקט עמדה פומבית -- הוא עוזר מעט למטרתו. אם לעומת זאת מישהו מדבר בקול גדול ועושה הרבה רעש -- בלי שום אקט אחר -- יתכן שהוא בעצם תורם יותר, כי יותר אנשים מדברים על זה, מגבשים עמדות, חושבים על זה, מפתחים מודעות... ואז דברים מתחילים לקרות. מגיע ה- Tipping Point. אף אחד לא צריך לאהוב את העמדה של האמנים האלה. או אפילו לכבד את העמדה. אבל את הזכות לנקוט בעמדה? זה לדעתי קדוש. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
לא, מקסימה שלי, לא "הכי הרבה".
אלא אשכרה לעשות למען. וזה לא משנה מה לעשות. לצעוק כלובי בנזונה כי הוא לא מאפשר לי לכתוב בורוד ואז לרוץ לעורך דין בגלל שכלובי בעט אותי החוצה, זאת שטות. לארגן את המלט, זאלו,רפאל, ריס, ואותך למלחמה למען כתיבה בורוד גם אם זה יעלה לנו בבעיטה - מעשה. לכן למשל אנשים מסויימים שובתים רעב כדי להחצין את המטרה למענה הם נלחמים. לא יודע איך להסביר לך. יש פה המון אנשים טובים ממני במילים. אבל זה כמו ההבדל בין לשבת מול מרקע טלוייזיה ולצרוח "די לכיבוש!" או לארגן הפגנות מוזרות בבלעין כל יום שישי בין שתיים לארבע (נורא מוזר לי הלו"ז הזה במהלכו אנחנו נעמדים מצד אחד והם מצד שני וכולנו מתחילים לזרוק אלו על אלו כל מיני שטויות ואחר כך כולנו הולכים לנגב חומוס יחד), לבין אשכרה לעשות מחקר, להוכיח היכן הטעות וכד'... ובו במקביל להיות מוכנים לשלם על אותה דיעה כל מחיר שיידרש. אני יכול בבקשה לתת דוגמא אישית. אני לא אדם פוליטי ובגדול כרגע די עצוב כי פוליטיקה דפקה אותי לא מעט עם כל סיפור הזה של גלנט. הצבא אמור להיות נפרד מפוליטיקה. צבא מהווה גוף מלטנטי בזמן שמי שמייצג אותו מבחינה פוליטית זה משרד בטחון... וכד' (מתנצל. נושא שקרוב ללבי). אבל למרות שאני מליטנטי אני מחזיק באיזו אמונה. למענה לדוגמא אני מקריב כרגע את המשפחתי השלישית אותה בניתי בעמל רב. אני לא סתם צורח באיזו כרכר, אני עושה מעשה. ולכל מעשה יש מחיר. לא יודע איך להסביר. מתנצל. |
|
|
|
לילה לבן
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
אתה כותב מצויין, מקסים שלי, ומסביר יופי. אני מבינה את מה שאתה אומר. גם לי אין הרבה רספקט למי שבוכה כי הוא צריך לשלם על מעשיו, כאלה שבחר מרצונו החופשי. אני פשוט לא חושבת ש*ה*נקודה בהא הידיעה זה ההקרבה... מבין? הנקודה (בעיני) היא גם לתת לאדיוטים את חופש הדיבור. גם להתבכיין. למרות שיש לא מעט אנשים שמגרד לי לסתום להם את הפה (גם פה בשרשור). אבל אוסיף משהו בעניין הלשלם על המעשים: אם כל הנושא מלכתחילה זה להלחם במערכת שפועלת באופן לא לגיטימי (לא מביעה דיעה אישית פה על איזושהי מערכת), אז כן -- אחרי שאותה המערכת מאלצת אותך לשלם מחיר, כן -- רוץ לעו"ד, לבית משפט, לעיתונות... השתמש בכל כלי בידיך -- והשתמש גם בזה להלחם על זכותך לכתוב בוורוד. *** ומעבר לכל, גמד אמיץ -- לך ולמשפחתך אושר והצלחה, בשנה החדשה ובכלל. ממני, עם הרבה רספקט. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
לילה לבן כתב/ה: אתה כותב מצויין, מקסים שלי, ומסביר יופי. אני מבינה את מה שאתה אומר. גם לי אין הרבה רספקט למי שבוכה כי הוא צריך לשלם על מעשיו, כאלה שבחר מרצונו החופשי. אני פשוט לא חושבת ש*ה*נקודה בהא הידיעה זה ההקרבה... מבין? הנקודה (בעיני) היא גם לתת לאדיוטים את חופש הדיבור. גם להתבכיין. למרות שיש לא מעט אנשים שמגרד לי לסתום להם את הפה (גם פה בשרשור). אבל אוסיף משהו בעניין הלשלם על המעשים: אם כל הנושא מלכתחילה זה להלחם במערכת שפועלת באופן לא לגיטימי (לא מביעה דיעה אישית פה על איזושהי מערכת), אז כן -- אחרי שאותה המערכת מאלצת אותך לשלם מחיר, כן -- רוץ לעו"ד, לבית משפט, לעיתונות... השתמש בכל כלי בידיך -- והשתמש גם בזה להלחם על זכותך לכתוב בוורוד. *** ומעבר לכל, גמד אמיץ -- לך ולמשפחתך אושר והצלחה, בשנה החדשה ובכלל. ממני, עם הרבה רספקט. את יודעת מה? אני חושב שזה עניין של אחריות. נדמה לי שמצאתי את המילה. אני אחראי על ההחלטות שלי ועל המחיר עליהן אשלם. ואני שוב אתרחק מהנושא העיקרי. להשאיר את ילדי הזרים בעוני בו הם חיים כרגע - זאת אגו דפיקות. לקחת אחריות על חייהם לאחר שיישארו - זה מעשה למענם. לצרוח מול הטלוויזיה "די לכיבוש" זה אגו שטות. ללבוש קסדה ולהיכנס ללבנון ולהתאהב בה. להבין אותה ואת האנשים ששם. לחבק ילד קטן אחרי ששרד הפצצה ולבכות באושר לתוך כתפו כי שנינו עודנו חיים ואז לשאת לאשה את אחותו - זה מעשה. לחזור הביתה אחרי הפצצות של אויב ולמצוא בחצר טנק שרוף, לשלוף ממנו את הגופות ובשושו מהממשל לקבור אותן בכבוד. זה מעשה (מעשה שעלה לנו בשלושה נעדרים. אבל בכל זאת...). זאת אחריות. יש פה איזה סרט שראיתי הלילה, על אחריות ועל סוכני אכיפה. שניה אצרף. http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=28351 אני מאוד מאוד מודה לך על מילותיך הטובות ומודע לעובדה שלעיתים אני נשמע חותך. זה עולה לי באלף ואחד מאמצים לרכך את עצמי. אני לא בן אדם רע. אני פשוט הגעתי מעולם של שחור ולבן ופקודות. בפנים אני באמת גמד נורא נחמד. וכן. שנה מופלאה לך. פעם קראתי אגדה על פרח שבכל אחד מעליו היתה טמונה משאלה. כל החיים התלבטתי מה הייתי מבקש מארבעת עליו עד שנולד הבכור שלי ובגיל שלוש אמר: אני צריך עלה אחד בלבד אבא, ממנו אבקש שיגשים לנצח את כל משאלותיי. כזה עלה אני מאחל לך השנה. |
|
|
|
Lakshmi(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
Re: פרופורציות זה דבר מעניין ציטוט: טקארה יקירתי, תגובה אחרונה כי באמת שאני לא רואה איך יכול להתקיים איזשהו דיון בינינו.
קראת לי בוגדת (זוכרת?) ועוכרת ישראל. זה היה הצעד הראשון. למה אני בוגדת ועוכרת ישראל? כי אני חושבת שהכיבוש הוא לא מוסרי. אחרי שהסברת לעולם כולו שעובדים זרים הם נגע, המשכת ואמרת שצריך לטפל בבוגדים ועוכרי ישראל (כמוני, זוכרת?) כמו שמטפלים בהם בסין. אז אחרי כל זה, את עוד מצפה ממני לתרבות דיון? איזה דיון יכול להיות בין שתינו? איזה דיון צריך להיות ביני לבינך? את הבעת את דעתך עלי כבר ממזמן בדרך שתרבות דיון, אגב, ממנה והלאה. אני הבעתי את דעתי המפורשת עלייך. יכול להיות שהגמד האמיץ צודק ואת באמת רק צריכה לגדול. אבל אני גולשת פה כבר די הרבה שנים וקשה לפספס את הדעות שלך. ארבע שנים ואת לא משתנה. את לא פיתחת איזו סובלנות או רצון לשמוע דעות של אחרים. את גזענית. את שוביניסטית. את לאומנית. את כל מה שמפחיד ומגעיל אותי. ויש לי תחושה עזה שהדעות האמתיות שלך הן אפילו גרועות יותר. את פשוט מפחדת לומר אותן. אני מתקשה לחשוב שיכול אי פעם להתפתח ביני לבינך דיון, אז אנא, חסכי ממני את הצדקנות שלך. לאור הדעות שלך, היא לא פחות ממגוחכת. אם יש משהו שבאמת כואב לי, זה החוסר נאמנות לבית שלך, זה הבית שלך, את מבינה את זה? את צריכה לשים אותו לפני הכל, זה מה שאותי לימדו, שבית זה הכי חשוב לפי הכל, לא יהיה לנו לעולם בית במקום אחר ואני מקווה שאת לא צריכה להסביר למה אז לפני שאת דואגת לכיבוש ולערבים..תדאגי שלך יהיה איפה לגור. וזה כואב לי מהסיבה הפשוטה, זה פוגע בי באופן אישי ואת יודעת מה יותר מזה? זה בהחלט מעיד על אופי של בן אדם אני לא אכנס איתך לעניין הכיבוש, כי זה נושא בפני עצמו ואני לא מוצאת טעם בלפתוח את זה לדיון לאוזן ערלה. ותעשי לי טובה, בחייך, אל תחנכי אותי, את לא מכירה אותי אין שום סיבה שתרדי פה ללבל אישי של מי אני או מה אני כי אין לך את הזכות הזו פשוט תני לי לדאוג לעצמי ואת תעשי את הבדק בית אצלך ולא אצלך אחרים. |
|
|