Honey Bee(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
דבש
כל הדרכים מובילות, בסופו של דבר, לאותה הנקודה.
החלטת שאת הולכת על זה. אזרת את כל האומץ שמעולם לא היה לך בשביל ללכת על זה. ויתרת על השגרה שלך, על חיי היומיום האפורים ובינוניים. היית נפש פצועה שחיפשה אקסטרים. אמנם זה היה כרוך בדילוג מבעיה לבעיה, אבל אקסטרים. סוף סוף יש חדש תחת השמש. ועוד איזה שמש. ואיזה תחת. האשליה מראה לך שאת מאושרת. כל כך טוב לך. את בידיים טובות. את רוצה להתמסר ואת עושה את זה עד הסוף, את נותנת את כל מה שיש לך בהתאם לגילך ולמחויבויות האחרות. זו התחרות שלך עם עצמך. דו קרב ראש בראש. כמה זמן תוכלי למתוח את החבל. כולם אמרו לך לברוח, אבל לא. לברוח זה ללוזריות, את אומרת לעצמך, ואני כבר הפסקתי להיות לוזרית. זו הפעם הראשונה שאת מרגישה איך זה להיות נשלטת. איפה הבדסמ פוגש אותך. איך את מביאה את עצמך לידי ביטו בעולם החדש שנפתח לפנייך. את תמיד תהיי הפרינססה המפונקת, המרדנית הנצחית, הבוסית של כולם, יונקת הצומי, זאת שכולם צריכים להסתכל עליה, לאהוב אותה, להגיד לה את זה כל הזמן, להשקיע בה, להעניק לה, להגיד לה כן. להפתעתך, זה בכלל לא מתנגש עם העובדה שאת נשלטת. בשבילך זו מלכות אחרת. זו מלכות הרבה יותר טובה. את שפחה וכלבה ושרלילה קטנה, ומגיע לך עונש, ואת מקבלת המון מכות, ויורקים עלייך, נותנים לך לשתות דיאט קולה מקערה, ומוציאים אותך לטיול בדשא עם רצועה וקולר, מכאיבים לך, רומסים אותך, נועצים בך, מטפטפים עלייך, חונקים אותך, כל סשן מבחינתך הוא חוויית-כמעט-מוות, אבל בתוך כל זה את נסיכה מהאגדות. את דיווה. מעריצים את הגוף שלך, מעריצים את המציצות האלוהיות שרק את יודעת לתת, מעריצים את התבונה שלך. את מתחילה להאמין לאדון שלך שלא מפסיק לומר לך כמה שאת כוסית, האהבה שלך לעצמך נוסקת, את הולכת ברחוב בשמלות קצרצרות, עם מחשופים שמגיעים עד הפופיק ועד השחלות, עם רעמת תלתלים שלא הייתה מביישת אריה בוגר, עם אודם אדום בוהק ולק שיתאים כמובן, ולצליל העקבים ההולמים במדרכה את יכולה להרגיש איך את מסובבת ראשים, ואיך את עושה חשק לכולם, ואם רק היו יודעים שכל מה שיש לך מתחת לשמלה הזו זה תחתוני חוטיני קטנטנים וזהו, אפילו בלי חזיה, כן, הציצים שלי עומדים טבעי. הוא פוקד עלייך לחכות לו בתחנת האוטובוס שממוקמת בדיוק על הכביש המהיר, יחפה, ואת בשמיים, כי עכשיו כל מכונית שעוברת תוכל לראות אותך, חלקן צופרות, חלקן עוצרות, חלקן מתעלמות ממך למורת רוחך ואת מנחמת את עצמך- "נו טוב, זו הייתה אשה בפנים" הראשים המסתובבים וכל תשומת הלב עושים לך נעים בגב, כיף לסובב ראשים אבל אין כמו לסובב ראשים כשאת בעצם שייכת למישהו אחד ויחיד. ואז, בסיומו של סשן, כשכל המסקרה מרוחה לך על הפנים שרטובות מדמעות ונזלת ומה לא, כשהשיער שלך מרגיש כמו קש כי שפכו עליו מלא דברים, כשהתחת שלך מלא בסימנים בשלל צבעי הקשת, את מסתכלת במראה ומצליחה לראות מבעד לכל זה את הילדה היפה שכולם אומרים לך שאת, ואת יודעת שהבדסמ עובד. את מפסיקה לשאול שאלות כי את מבינה שאת הכל את כבר יודעת, אין פה איזהשהי נקודת מפנה, את בדסמית כי ככה את, וזה לא משנה אם נולדת ככה או שהחיים העבירו אותך מסלול שהוביל ישר לשם, אבל זה מה שאת. את נשלטת. נשלטת שמייחלת למצוא מישהו שתוכלי להתמסר לו עד כלות, לסמוך עליו, להשען עליו, את נשלטת שמשתוקקת לפגוש כבר את זה שחיכית לו כל החיים, שיהיה מדהים ומושך אבל יותר חשוב מזה- שיידע לטפל בך, לדאוג לך, שלא תרגישי שאת צריכה להתמודד לגמרי לבד עם הדבר שהכי קשה לך איתו- עם עצמך. פתאום זה נגמר. ומי כמוך יודעת שככל שהמניה מדהימה, הדיפרסיה הורגת. זה נורא, כי שוב את לבד, ושוב אין מישהו שישים לך גבולות, ושוב את הולכת לאיבוד, ויכול להיות שבין השורות תכריזי, בפעם המליון בערך, על תום הרומן שלך עם הבדסמ. ואז יעבור קצת זמן, את תירגעי, תעשי חושבים, ותביני, שלא יעזור כלום. את חיה את הבדסמ הזה יום יום, אם לא בגוף אז בראש, אם לא בגדול אז בקטן, אם לא עם מישהו אז לבד. זה תמיד יהיה חלק ממי שאת. ערב ראש השנה. הודעת טקסט מהאחד והיחיד. 'שנה טובה בייבי. עם פחות יללות ויותר כח סבל. תזכרי מי גידל אותך. ואל תשכחי. בלי תחתונים בארוחת חג.' את מחייכת לעצמך כי את יודעת שרק שם את מרגישה בבית. הנה הפרפרים בבטן, שוב. הבדסמ בהחלט עובד. שנה טובה לכולכם 
|
|
|
מישלי
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
תגובה בלי מילים...
~ }{ ~
|
|
|
nomorenomore
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
/
כתיבה יפיפיה פשוט.
הצורה שאת מציגה את הניגודים בין הדברים. זה יפה כ"כ. פשוט כ"כ, ובאותו זמן קשה כ"כ להעלות על כתב. אמרתי לך על כל פרסום שלך(לדעתי) שהכתיבה שלך מפעימה, וכאן, לא נפלת מהרף. הלוואי שנזכה לקרוא עוד ועוד ממך. חג שמח, שנה טובה, החלטות נבונות, עושר ואושר, חיצוני ופנימי. D.S |
|
|
Siren(מתחלפת){Misha}
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
מרגש. מאוד.
|
|
|
emely(אחרת)
|
לפני 14 שנים •
8 בספט׳ 2010
מקסים
בכל פעם כיף לקרוא אותך
וכלכך נכון... |
|
|
שולץ s
|
לפני 14 שנים •
11 בספט׳ 2010
מרגש Siren כתב/ה: מרגש. מאוד.
מרגש מאוד (לא מותר כי אני גבר?) כתוב יפה לאללה. |
|
|