צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

א.

לילימיי​(שולטת)
לפני 14 שנים • 17 בספט׳ 2010

א.

לילימיי​(שולטת) • 17 בספט׳ 2010



הוא עומד גבוה, מולה.
היא פוסעת צעד,
מתרפקת.
מחבקת אותו בשתי ידיה.
הוא אוסף את ידיה מהחיבוק
ואוחז בהן, מאחורי גבה
ביד אחת.
היא נמתחת.
ידו השניה משוטטת על גופה.
פיטמה ועוד פיטמה נמעכות.
הוא צובט אותן והיא גונחת,
עומדת על קצות אצבעותיה.
שוב מרטיבה.

ידו יורדת עוד מטה,
אל הדגדגן החשוף מבגדים, מוכנה לשימושו.
בירכו מתרוממת, מפשקת את רגליה
והיא מוחזקת חזק, כמו שאוהבת.
גופה מתוח
ידיה כואבות מאחורי גבה,
מזקירות לה, את מקומה.
"אחרי שסידרת את המיטה כל כך יפה,
בואי נבלגן אותה", הוא אומר.
מניח יד חזקה על עורפה
ומוביל אותה, קדימה.

היא נשכבת על ביטנה,
מחכה בסבלנות שיפשוט את בגדיו.
זה כמו סימן בשבילה, להיצמד
לחוש, להתחכך.
הוא על בירכיו על המיטה
והיא, כמו מגנט
פיה חייב את הזין שלו, עמוק.
לשון חלקלקה מלקקת,
את הזין הזקור שמולה.
פיה מתמלא ברוק של תאווה.
הוא כל כך טעים לה...
והיא לא מפספסת מילימטר מהטעים הזה.
עמוק, עמוק לגרונה
הוא חודר.
היא נחנקת וממשיכה
לא יכולה להפסיק, לא רוצה.

ידיה מתוחות לצדדים, לפי דרישתו.
כל תזוזה שלו מרחיקה את הזין ממנה.
היא נמתחת ומגיעה,
שוב ושוב.
הוא מלטף את צווארה
וידו מתהדקת, לאט לאט.
היא מיללת כשמבינה
שאם היא רוצה את הזין עמוק בגרונה,
תאלץ לעבור דרך היד החונקת.
מגורה, היא מעדיפה להחנק.
רק להרגיש, את החנק הפנימי של הזין.
עוד פעם ועוד פעם, היא מנסה.
מיללת מחרמנות
חנוקה מבחוץ ומבפנים
מדלגת במעלה המדרגות, של גבולותיה.
הוא שומר עליה, היטב.

הוא מרים ומעמיד אותה על ארבע
ירכו בין רגליה.
"תאונני, כלבת רחוב" הוא פוקד
והיא, כשגבה אליו
מתחככת, משתפשפת עליו
עם הכוס הרותח שלה.
הוא מחדיר אצבע ועוד אצבע
אל חור התחת הקטן, מכין אותה לקראתו.
נצמד מאחוריה, ראשה קבור בשמיכה
היא מרפה את השרירים
והוא חודר, עמוק
עד הסוף.
גומר בתוכה.
ממלא אותה עד אפס מקום.

אוראלית
אנאלית,
אוכל טעים ומזין
לגוף ולנשמה.
Bent
לפני 14 שנים • 19 בספט׳ 2010
Bent • 19 בספט׳ 2010
על שרשור של עיזים מגיבים פה רבות,

אבל על חרמנות טהורה כבר פחות.

שוה לילימיי, נהנתי.
לילימיי​(שולטת)
לפני 14 שנים • 19 בספט׳ 2010
לילימיי​(שולטת) • 19 בספט׳ 2010
bent_wordsmith כתב/ה:
על שרשור של עיזים מגיבים פה רבות,

אבל על חרמנות טהורה כבר פחות.

שוה לילימיי, נהנתי.



כל אחד
ומה שמחרמן אותו, כנראה...
תודה bent ,
שמחה שאהבת ונהנית icon_smile.gif
JabberwockY​(שולט)
לפני 14 שנים • 19 בספט׳ 2010
JabberwockY​(שולט) • 19 בספט׳ 2010
ראשית, משb"א, לגמרי. גוד אולד בדסמ.
ושנית, שאלה שמעניינת אותי באופן אישי (בהנחה ש"היא" זו את): האם הרגשת את מה שאת מתארת (למשל "לא יכולה להפסיק, לא רוצה") תוך-כדי האקט, או שמא הרגשות האלו באים רק בדיבעד? האם גם תוך-כדי הסשן עצמו את נהנית, או שמא את עסוקה בלסבול ומה שכתבת כאן הוא ניתוח שאחרי?
לילימיי​(שולטת)
לפני 14 שנים • 19 בספט׳ 2010
לילימיי​(שולטת) • 19 בספט׳ 2010
JabberwockY כתב/ה:
ראשית, משb"א, לגמרי. גוד אולד בדסמ.
ושנית, שאלה שמעניינת אותי באופן אישי (בהנחה ש"היא" זו את): האם הרגשת את מה שאת מתארת (למשל "לא יכולה להפסיק, לא רוצה") תוך-כדי האקט, או שמא הרגשות האלו באים רק בדיבעד? האם גם תוך-כדי הסשן עצמו את נהנית, או שמא את עסוקה בלסבול ומה שכתבת כאן הוא ניתוח שאחרי?



תודה jabberwockY ,
ולשאלתך..."היא", זו אני.
אני מאוד מרגישה תוך כדי האקט,
חווה כל נשימה, פעימת לב ואת הצד השני, לגמרי.
(בדיעבד אצלי, זה רק הפוסטים שאחרי).
אני מאוד נהנית בסשנים, לומדת מלא על עצמי ויכולותיי
ובהחלט נהנית מהסבל שתוך כדי, גם מעצימה אותו.
(אני מנתחת לעצמי בדר"כ, כבר תוך כדי).
לי-אורה
לפני 14 שנים • 20 בספט׳ 2010

...

לי-אורה • 20 בספט׳ 2010
נהדר.

(תמשיכו כך )