מה שאני שונאת באתר הזה

Re: אל תפטרן אותי כאילו היית ה'

Rey H​(שולט) • 20 בספט׳ 2010

קצת לקחת קשה מדי, כשבסך הכול כמו שאת הבעת דעה, ככה גם אני
אך מסתבר שלך קצת קשה לקבל דעות שונות
לא זכור לי שנתתי בהודעה שלי נקודות ביקורת על האופי שלך, כמו שבחרת לעשות

לא אמרתי לך לקחת אוויר, וכמו שאמרתי, אם אתה רואה לנכון להגיד משהו, תגידי
אבל את מתריסה כאן בנושא כאילו שאם זה לא בדרך שבה הצגת דברים, אז לא קיימת שום דרך אחרת
ואם לא מסכימים אתך, אז אף אחד לא מבין ולא נחשב בדעתו.
זה בהחלט יוביל אותך למקומות חיובים ולהבנה עם המון אנשים, בעיקר לאלו שעליהם את מדברת בנושא.



איפה בחלק שאני אומר שלאף אחד אין את הזכות למנוע ממישהו לומר את האמת שלו כפי שהוא רואה אותה, לניסיון השתקה וכו'?
אני פשוט נגד הניסיון הזה של הנה האמת שלי, ואם אתם לא חיים על פי זה, אז תמותו ואתם לא נחשבים.
ותמיד אבל תמיד אנשים ימתחו ביקורת על דברים שיהיה לך להגיד, בין אם זה האמת או לא.
זה חלק מהקטע בלומר דברים שאנשים אחרים לא מסכימים איתם..
זה שאנשים בוחרים להגיב לזה בצורה זוועתית, ומתנהגים כבהמות, זה כבר אנשים שמראש
לא צריך לנסות אפילו ליזום עמם שיחה, או להשתין לכיוון שלהם ליתר דיוק.

huan • 21 בספט׳ 2010

כאחד שדווקא נהנה מדיונים בכלל ועל מוסר בפרט אני חייב לציין שקצת קשה להגיב ל"זעקה ערטלאית" מאין זו.
לי אישית לא בכלל לא ברור מה היא עמדתה של הכותבת בנוגע למתרחש כאן בכלוב וכנגד מה בדיוק היא יוצאת. נראה שכל אחד מבין את דבריה אחרת בהתאם למה שהוא בוחר להשליך עליהם - במצבים כאלה שיח חרשים הוא בלתי נמנע.

מה שכן משעשעת אותי האמירה הבאה שחוזרת על עצמה במגוון וראציות בשיח הכלובי (והישראלי באופן כללי)


מדובר בדה-לגיטמציה מוחלטת של עמדת הכותב מבלי כל ניסיון להתייחס אליה כאשר העקרון העומד בבסיס האמירה הוא סירוס מוחלט וצמצום הההויה האנושית לכדי צריכה בלבד (אם אין שום דבר נחמד בחנות הזאת נלך לאחר) תוך התעלמות מכל אלמנט של יצרנות והרצון לשנות ולהפוך את העולם למקום טוב יותר (כפי שהדבר נתפס בעינינו).

Rey H​(שולט) • 21 בספט׳ 2010

בתור אחד שנהנה מדיונים, תלמד איך להגיב לדיונים מבלי לנסות לצאת למסע צלב אישי.
תלמד כיצד לשנות את העולם, בזה שקודם כל תפנים שקיימת אפשרות של אנשים עם דעות שונות משלך,
רק לאחר שתנסה בכלל להבין את האחר, תוכל לשנות משהו.
אחרת, תצמד לשיטת העריץ שלך, שזו האמת שלך או כלום, הדברים שאתה רואה או כלום.
וככה בהחלט תגיע למקום טוב יותר.
יש הבדל בין להביע דעה, שבדבר הזה אין שום סירוס וצמצום כפי שבחרת לנסח.
לבין קביעת עובדות על פי דעתו של הפרט.
לא הכרחתי אף אחד להסכים איתי, או לקבל את מה שאני אומר, ולא ביקשתי מאיש לחשוב כמוני
אז איפה פה הסירוס?

הסתכלת? תתמודד עם התוצאות גם אתה לא אוהב את מה שראית, או שתקום ותביע דעה
או שלא ופשוט להבא אל תסתכל אם זה לא מה שמתאים לך.
אבל אל תטענו שלא הייתה שום ברירה אחרת מלבד להסתכל, ובגלל האנשים האלו
הוכרחתם להסתכל. לא, זה נעשה מבחירה, ולכול בחירה יש תוצאה.

עצה לאדון האוהב דיונים, תלמד קודם איך לנהל דיון בצורה נורמלית
אבל לצפות לדבר כזה במקום הזה.. זה אובר אופטימיות.
התנצחות וכתישת אחרים פה היא חלק מהמוטו המקומי, ואם עשיתם זאת בצורה שנונה
הרי מה טוב, ככה תוכיחו איך ביתר אינטליגנציה, בכול זאת ניתן לצאת תת רמה.

התנצלותי על הסטת הדיון מהמהות שלו לערימת שטויות שכזו,
המשך דיון נעים לכולם.

NIKITA 1​(שולטת) • 21 בספט׳ 2010

כל אחד יכול להביע את דעתו בנוגע לכל נושא, גם אם זה כנגד וגם אם זה בעד ... הקטע שלבוא ולהגיד למה אתה נכנסת לאלבומי תמונות ולהתריס ... אני לא רואה פה התרסה, אני רואה פה הוצאת דברים שמפריעים לאותה אחת, וזה בסדר ולגיטימי.
בנוסף, זכותה להכנס, זכותה להתרשם וזכותה להביע את דעתה ...
אני חושבת שכל נושא ההסכמה, אכן שווה ל ...
ואם כבר יש אמת בדבר,(למטבע יש שני צדדים - כך שלא הכל מובנה ע"י הסאדיסט/ת)
הדברים צריכים להערך בצורה מבוקרת, בוגרת, שפויה, בעלת גבולות נורמליים, בכדי שלא יווצר מצב של נזק בלתי הפיך!

ומי שבוחר אחרת שיבושם לו!

פריימרי,

blue roses​(אחרת) • 21 בספט׳ 2010

אנשים שמים את האלבומים שלהם כדי שאחרים יסתכלו, בוא לא ניתמם בקשר לזה. אז הסתכלתי, והזדעזעתי, אז אני זועקת את עלבונם של מי שלא מודע מספיק לעלבונו. אי אפשר להיות בת יענה בשם הרלטיביזם הצבוע שלך זה בדיוק מה שאני אומרת: מתי שנוח לך אתה הומניסט גדול, מתי שנוח לך אתה מעלים עין ממה שבקלות יכול להיחשב בפשע נגד הרוח האנושית.

מי מנע ממני להביע דיעה? אתה יודע טוב מאוד שבאתר הזה לא מקבלים יפה ביקורת, בגלל התפישה היהודית הזאת ש'לא מבינים אותנו בחוץ, אז בוא נתגודד כולנו וניתן לגיטימציה או הסכמה שבשתיקה אחד לשני'.

ישנם מעשים שחייבים להוקיע. לא תבריגים בורג לתוך צינור שופכה של נשלט, גם אם הוא מתחנן לכך. אין מקום פה ליחסיות, ואל תתחכם ותשאל מהו מוסר אוניברסלי, כשלכולנו ברור מהו. חופש הוא לא ערך בלתי מוגבל, גם לא בדמוקרטיות הכי ליברליות. התעללות מיותרת לא מוצדקת, גם לא אצל גדולי האנרכיסטים.

ואני רוצה להבהיר את עצמי:

blue roses​(אחרת) • 21 בספט׳ 2010

לא מבריגים בורג לתוך צינור שופכה של נשלט, גם אם הוא מתחנן לכך, כי השולט אמור היות האדם היותר גדול רוחנית, ולהבין טוב יותר מהסאב מה נכון לו. זה התפקיד שלו, זו האחריות שלו. כל מקרה אחר הוא ניצול ציני של האמון שניתן בו, מה גם שסאבים כמעט תמיד שם כי הם רוצים, באופן זה או אחר, שיצילו אותם מעצמם.

Re: פריימרי,

TV_Eye​(שולט) • 21 בספט׳ 2010

אני לא מתחכם, אני שואל בשיא הרצינות, כי המוסר האוניברסלי הזה לא קיים. את הזכרת את הפסיכולוגיה, בפסיכולוגיה מה שהיה עד לפני 20 שנה מחלת נפש ודבר "פסיכי" כהגדרתך, הוא דבר לגיטימי ובריא בימנו, כמו למשל הומוסקסואלית שהייתה נחשבת עד לא מזמן למחלת נפש היום הנחשבת ליותר מוסרית מפעם?

עד לפני מספר עשורים להתגרש היה מהלך לא מוסרי בעליל, לפרק בית לפרק משפחה זה היה אות קלון.

אז לא אני לא מאמין במוסר אוניברסלי, כי הוא לא קיים.

אני כן מאמין במוסר אישי, לדחוף בורג לפי השופכה כאשר יש סכנה לאדם שמולך ואתה לא מתחשב בסכנה הזו, זה לא מוסרי בעיני.

הגירסה

הוא​(שולט) • 21 בספט׳ 2010

הניקבית של חצי אדון המיתולוגי
קבלו את "חצי אדונה"


ותעזבו כבר את מומו מסכן הילד

תכלס

קיפופיף​(מתחלפת) • 21 בספט׳ 2010

אני מסכימה איתך, שיש מצבי ניצול ורוע ואנשים במצב שמביעים הסכמה מתוך מצוקה ולא מודעות-
אבל מה את המציעה לעשות בפועל?
נניח שנתקלתי בגלריה שמצביעה חד משמעית על התעללות?
איזה פעולות לדעתך אני צריכה לעשות כדי להגן ביעילות על הנשלט/ת?
(ללכת למשטרה-זאת לא אחת מהן, חוקית-יש כאן הסכמה)

(ואני לא מתכוונת להכנס פה עם אף אחד לדיון על המושג "חד משמעיות". זה לא הדיון הנכון)

כימות יחסי של מוסר

ראובן • 21 בספט׳ 2010

גבירה שפויה,

למרבה הצער, מוסר הינו יחסי ואכן תלוי מקום וזמן, כפי שאמר TV_Eye. מוסר לבסוף הינו סוגיה פוליטית - למשל, נושא ההפלות - במדינות מסוימות, לאישה יש זכות עליונה על גופה. באחרות, עליה להתרוצץ בין ועדות, להתחנן על הזכות לקבוע מה ייעשה בגוף האישי שלה. כעת, אם את רוצה להזדעק או להוביל דעה, זו זכותך, אבל אם את רוצה להבין את מהלכי הנפש הקשורים לשליטה, עליך להתבונן ראשית, וזאת מנקודת מבט שעיקרה תצפית אנתרופולוגית.

אציע לך את עיקרי התצפית האישית שלי: השאלה המכוננת היא, מה מניע אנשים אנשים לעסוק באופן פעיל בשלילה של חירויות האחר/ת - נפשית ופיזית - או בהסכמה לה? התשובה המיידית היא - צורך פנימי. על מנת להבין את מקורות הצורך הזה, יש לבדוק את מקורות הילדות והחינוך האישיים, כמו גם את הנסיבות החברתיות של המקום והזמן בו אנו שרויים.

מקורות הילדות: אנשים בעולם השליטה, ללא קשר להגדרת-תפקיד, באים מרקע ילדות בו רגשותיהם הוכחשו או נאסרו - אם בשם ה''חינוך'' ואם מתוך חסכים נרקיסיסטיים של אחד או שני ההורים. יחסים סאדו-מזוכיסטיים הם הצגה מבוימת (acting out) של אותו אונס עתיק של הנפש הילדית. אין הבדל בין החצנה (שליטה) או הפנמה (הישלטות) של הטראומה. כאשר אנו עוסקים ביחסי שליטה, אנו מביימים את האופן בו נשללו מאיתנו רגשות לגיטימיים בתור ילדים - וחלק מהביום הזה כולל השחתה של הגוף (או הסכמה לו). במובן זה, יחסי שליטה משמשים כאקט של חופש הבעה רגשי - ומבחינה מוסרית, זכות ההבעה הזו משקלה נכבד יותר מאשר השבועה הסוקרטית (''מעל לכל, אל תגרום נזק'').

נסיבות חברתיות: בעולם היררכי, בו כל דבר בחיינו כמעט נתון לבדיקה ואישור של הרשות המחוקקת או של חזקים מאיתנו (בעלי ממון ונושאי תפקידים), הזכות האחרונה הנותרת לנו היא על גופנו. חלק ממימוש אותה זכות היא השחתת הגוף (וזה לא משנה אם מדובר בסאדו, ניתוחים פלסטיים, נהיגה מהירה, סמים וכו'). כמובן שגם את הזכויות הללו מנסים ליטול מאיתנו (אגב הפלות), אולם במובן זה, יחסי שליטה הם אקט אינדיבידואלי של חופש ממוסכמות כובלות.

לפיכך, מבחינת כימות יחסי של מוסר - דיאלוג השליטה מאפשר לנו חופש הבעה סאטירי, הן של אימי הילדות והן של אימי החברה המודרנית - גם אם הדבר כולל אקטים היכולים להיחשב כבעלי טעם רע, מבחינה אסתטית. בהיותך אשת חינוך ואדם משכיל, אני ממליץ לך על ספרה של אליס מילר ''בראשית היה חינוך'', אם ברצונך להבין לעומק את הפתולוגיה הנפשית של ההתעללות.

R