שיערך הארוך נערה...

אז מה את אומרת? שיש מקום לסתימת פיות?

http://www.youtube.com/watch?v=lZEslOIKWbI&feature=related

והכתיבה שלך, לילי-מיי
נוגעת בכולנו,
באופן עקבי,
באופן סוחף.

יוווווווווו אולי די כבר עם ההתלהמות הפוגענית הזאת ?

חתולונת, אני מכבדת את הזכות שלך שלא לרצות שיכנו או ישוו אותך לכלבה
אני אפילו מכבדת את העובדה שזה מכבה אותך

אבל אולי תחשבי על כך, שכמו שאת רוצה שיכבדו אותך, תכבדי גם אַת את העובדה הפשוטה שיש כאלה שלהן זה כן עושה את זה, שאותן זה מגרה ושיש להן הזכות בדיוק כמו לך (!) להביע את התשוקות שלהן מבלי שינסו לקלקל להן.

כי בסופו של דבר, איך שהיית רוצה שינהגו בך, מן הראוי שתנהגי כך באחרים.
תתפלאי או לא, אבל יש לי תחושה עמומה משהו, שכשלילימיי כתבה את היצירה הזו, היא לא בדיוק חשבה עלייך באותו הרגע.
זה הכל.


ולך, לילימיי,
קודם כל סליחה בשם כולנו, על כך שסטינו מנושא היצירה שלך

אני, באופן אישי, מאוד אהבתי
את התוכן, ואולי בעיקר את העובדה שהדרך שלך לשזור מילים גורמת לי להרגיש שאני נמצאת איתך שם בחדר וחווה את זה מצד שני.
}{

הוא חופן
את שיערה הארוך בשתי ידיו.
אצבעותיו נעלמות,
מהדקות את אחיזתן בה.
ידיה קשורות מאחורי גבה.
היא מרגישה את הצמרמורת הזו
שמתחילה לעלות בה, כמו תמיד
כשהוא מחזיק אותה כך.
גרונה יבש
גופה נדרך, נמתח לכיוונו
אבל הוא לא נותן לה להתקרב.
בידיו החזקות, הוא מחליט
כמה קרובה תהיה
כמה רחוקה.
משיכות קטנות, כוחניות
מאפסות
מוציאות ממנה גניחות,
של כאב ושל עונג.

היא על הריצפה, מולו
ירכיה מתפשקות מעצמן.
גונחת ומיללת ככלבת רחוב מיוחמת,
הריח שלו, מטריף אותה.
הוא מכיר אותה.
יודע עד כמה האחיזה הזאת
הכאב הזה בקרקפת, מחרמן אותה.
מרים את שיערה לזנב סוס,
כולה מתוחה וכואבת
בכל הקצוות האפשריים.

הוא אוחז בחוזקה
ומתחיל לקרב אותה, אל בין ירכיו
לאט, לאט.
הכי לאט שאפשר.
לא איכפת לה, שתיכף
השיער שלה נשאר אצלו בידיים,
היא רק רוצה להריח מקרוב.
לספוג את ריח הייחום הזה שלו.
ואז, בבת אחת
הוא מצמיד את פרצופה אל הזין שלו.
דרך הבגדים.
מניח את רגליו על גבה,
ירכיו צמודות לצידי פניה,
מוחצות אותה.
והיא, בלי אויר
יכולה רק להריח
את טיפת החשק השקופה,
הראשונית...
שיוצאת מתוכו,
למענה.

לא מיצינו את הסרט הזה?

חתולה, אני תוהה לכמה ויכוחים עוד נדרש בכדי שתלמדי לכבד את הפנטזיות של אנשים אחרים, ותביני כי הכתיבה נעשית מתוך צורך אישי ולא בכדי לספק אותך אישית.

לילימיי, כתיבה מופלאה. תודה שהנעמת את זמני הבוקר

נראה לי שהיא מנסה להגיד בעדינות שאת קרציה.

מה קרה לעולם הזה,
שכשאנשים באים להביע ביקורת הם מוסתמים (על משקל מושתקים)? למה אי אפשר יותר להביע ביקורת? כל מי שמנסה אפילו בקצת להגיד את שעל ליבו - ישר עושים עליו עליהום. זה נראה לך בסדר?
הפעם אי אפשר אפילו לומר שהתלהמתי. הבתטאתי בשיא הנימוס, בשיא הרוגע - ועדיין הבעתי ביקורת. מי שכותב לפומבי במקום לבלוג שלו, שיצפה לכך שלא כולם יאהבו ויתחברו - וזה לגמרי בסדר להביע את הדעה הזו בפומבי.
או שאנחנו במדינה פשיסטית טוטאליטרית ולא ידעתי על כך?
ורק כדי להוכיח לכם שלא המצאתי דברים מלבי, ורק כדי להוכיח לכם שמדובר פה בהתנהגות שלא נוגעת רק אלי (הפעם אין בי חשש לציד מכשפות, תודה), להלן השרשור הבא: שימו לב איך אנשים מתנגחים שם בפותחת השרשור ולא מקבלים שום ביקורת בשיט:

http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=28438&postdays=0&postorder=asc&start=0

כל מילה - בוטן מצופה סוכר !!

אני תוהה למה כשאת "מביעה ביקורת" זה לגיטימי, וכשמובעת ביקורת על תגובתך - זו סתימת פיות.

דבר נוסף - מה שעשית היה רחוק מלהביע ביקורת. לביקורת יש טעם ללימוד כלשהו
באיזה עולם או שפה שלא מוכרת לי, התגובה "את יודעת, יש עוד בעלי חיים שמתייחמים" עונה על ההגדרה "ביקורת" ?

אגב, למקרה שלא שמת לב, לנסות להסיט את תשומת הלב ממך על ידי כך שתפני לשרשור שלא את פתחת, לא סותר את העובדה המאוד פשוטה שאת לא יודעת לכבד דעות שונות משלך או אנשים שמביעים דעות שונות משלך. וחבל.

כבוד אנושי בסיסי חתולונת, זה מה זה פ@וט.