שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפור אמיתי - הסשן הראשון שלנו

DeFeet
לפני 14 שנים • 6 באוק׳ 2010

סיפור אמיתי - הסשן הראשון שלנו

DeFeet • 6 באוק׳ 2010
בכוס השנייה של הלמברוסקו, היא פתאום זרקה את זה

"היום הולך להיות הסשן הראשון שלנו, ואני לא מתכוונת לטעימות, פה זה הדבר האמיתי"
נשמתי נעתקה כמעט מיד, ליבי החל לפעום בקצב מסחרר, הכלי הקים אוהל אינדיאני עם מכנסי השרוואל שלי. "לשרותך תמיד הגבירה אריאל" עניתי בקול חלוש.
"מה זה? לא שמעתי אותך עבד!" תוך כדי סטירה מצלצלת לפנים.
אוהו, היא באמת לא משחקת הפעם חשבתי לעצמי, אולי באמת הבינה שהכאב שהיא גורמת הוא ההנאה שלי? האם הבינה שההנאה שלה מכך היא טבעית ונורמאלית? לא האמנתי עד כמה.
בעודי חושב ונודד בעולמות עליונים החזירה אותי עוד סטירה מהר מאוד למקומי הטבעי.
"לשרותך תמיד הגבירה אריאל" צעקתי בגאווה, מחכה לפעם הראשונה שלנו בסשן מלא.
אז זה התחיל בפינוי השולחן, בעירום כמובן, ושטיפת כלים תוך כדי הצלפות מהשוט החדש שנרכש לאחרונה...אחרי שיימתי היא בעטה בי מאחורי הברך, כך שקרסתי על הברכיים לפניה.
"אני הולכת לחדר להתארגן, בינתיים תחכה לי פה על ארבע! ושלא תעיז לזוז, אני אתפוס אותך על כל תנועה שלא במקום, גם מהחדר..."
אז חיכיתי כמו עבד טוב, חמש דקות עברו, עשר חלפו, רבע שעה כבר נזלה לה ואני על ארבע במרכז הסלון הקטן שלנו, המזגן מרביץ בי גלי קור, הרצפה מתחילה להכאיב בברכיים, ואז היא פתחה את הדלת של החדר, ונעמדה שם עם גרביון תחרה ירקרק, בגד גוף שחור ונעלי עקב קלאסיות שחורות מעור. הלסת שלי צנחה לרצפה. וואו, איזה גוף מדהים! איזה מבט חודר שיכול להקפיא אפילו נמר. היא קלטה אותי נמס למראה המלכותי שלה והתחילה לשחק בי. הסתובבה סביבי תוך כדי בעיטות קלות לכל חלקי הגוף. עוברת על כתפי עם רצועות השוט, תחילה בעדינות ואז מבליחה לה איזו הצלפה חותכת..."לא שמעתי אותך אומר תודה, עבד נרצע שלי" ואני, רועד מהתרגשות, קורא אליה "תודה לך גבירתי אריאל" .... ספלאאאש! את המכה הזו לא צפיתי. הצלפה חותכת על הגב התחתון. "למה אתה קורא לי גבירתי? מה אני נראית לך, אמא שלך? אני הגבירה אריאל, לא גבירתי ולא כל שטות אחרת שהמוח הקטן שלך יכול לחשוב עליה".
היא חיטטה בסלסלת ההפתעות ושלפה כיסוי עיניים שחור, וזוג אזיקים. היא קשרה את עיני, ואזקה את ידי מאחורי גבי. היא העמידה אותי על הברכיים, יישרה לי את הראש בדיוק כמו שרצתה, תיקנה וסידרה כל הזמן,עד שהרגשתי כמעט כמו בתערוכת כלבים...גיחכתי לעצמי עם המחשבה הזו, קיוויתי שהיא לא שמה לב, אבל היא רואה הכל...
לפני שהספקתי לחשוב נחתה עלי סטירה מצלצלת מצד ימין, ותוך שניה חזרה עם גב היד לכיוון מעלה. בעודי מתאושש מזה, חטפתי בעיטה מרגל יחפה הישר אל החזה, מה שגרם לי לצנוח לאחור, חסר אונים, כשידי קשורות מאחורי...ככה בדיוק היא רצתה אותי.
היא נעמדה מצד ימין שלי ואמרה "איזה שטיח יפה אתה יכול היות, ממש פה בסלון שלנו. ככה גם תוכל לפנק לי את הרגליים כשאני נפגשת עם דליה ונטלי", ואז בלי התראה מוקדמת נעמדה עלי, רגל אחת על החזה והרגל השניה מוחצת לי את הבטן. היא גלשה עלי קצת כמו גולש בהוואי, ואז העבירה את כל משקלה לחזה, ומשם בעמידת "סקייטבורד" לפנים שלי. הרגשתי את עצמי נמחץ לרצפה הקרה, תחת רגליה הרכות ועדינות (גם אם מוחצות) של הגבירה. היא דרכה עלי כאילו הייתי בדל סיגריה שהיא מבקשת לכבות.
ואז פתאום שקט. דממה. אפילו את נשימותיה אינני שומע. ניסיתי להתיישב בכוחות עצמי. לקח לי כמה ניסיונות עד שהצלחתי. ישבתי שם, בסלון המוכר שלי, כמו כלבלב אבוד שברח מהבית. המסכה עדיין על פני, וגבירה אין.
אחרי רבע שעה בערך שנמשכה כמו נצח שמעתי אותה מגחכת... "אתה די מזכיר עכבר מעבדה ככה, מתוק וחסר אונים. על ארבע מיד עבד! עכשיו תתחנן ותשכנע אותי שמגיע לך לטעום מכפות רגליה של זו שמחזיקה בך". התחלתי במילות הערצה וסגידה לגבירה הנעלה, "איני ראוי לנשק את כפות רגלייך הגבירה אריאל! אני נחות יותר מהעפר עליו את דורכת, זה כבוד גדול להיות זה שנבחר לשרת גבירה נעלה כמוך" "זה הטוב ביותר שלך? בקצב הזה תלקק את המסטיק מהסוליה שלי במקרה הטוב"...."הגבירה אריאל, תפקידי היחיד, מטרתי היחידה, ייעודי היחיד הוא להיות כלי שרת בידך, לגרום לך להיות מאושרת ולהיות לרגלייך באש ובמים, בטוב וברע, בחול ובשבת" זה ריכך אותה קצת והיא הרשתה לי שלוש נשיקות בכל כף רגל.
כף רגלה היא מדהימה ועדינה. מידה 37, לבנה, עם אצבעות באורך ממוצע, בסדר יורד, קשת גבוהה וורידים עדינים ומתוקים על גב הרגל. בד"כ בריח וניל (למרות שאני מעדיף אותן בארומה טבעית... אחרי שבוע שטח לדוגמא) .
התחלתי ברגל ימין ונישקתי שלוש פעמים, ברגל שמאל הרגשתי דמעה של אושר זולגת על לחיי, ונסחפתי עם הרגש כך שנעצרתי רק בנשיקה השביעית. הרמתי את ראשי למעלה לכיוון הגבירה. טעות. על טעויות משלמים. בריבית. שתי סטירות הזכירו לי את מעמדי. השתיים הבאות ריסקו אותי לעפר. הארבע שאחר כך היו כמו לירות בגוויה. היא יודעת כמה אני רגיש לסטירות, והיא מנצלת את זה עד תום. שוב מכה בחזה, שוב נפילה אחורנית, על גבי. הפעם היא התיישבה עלי. הנה הגאולה חשבתי לעצמי. אז זהו שלא. מטח של סטירות החלו ליפול על פני, מדי פעם גם ירקה כדי להוסיף שמן למדורה. בשלב הזה כבר נכנסתי לטראנס. הרגע היה כל כך משפיל, כואב, מענג ומדהים גם יחד! דמעות החלו להציף את פניי. היא החלה ללטף בעדינות את פני, עם ציפורניה לסירוגין ובכף ידה החשופה. מנגבת את דמעותיי, נישקה את שתי עיני, ושאלה בקריצה: "אתה מוכן להמשיך או שאתה פורש, לוזר?" היא הסתובבה עם הגב אלי, ככה שהאף תקוע לה בדיוק בחור השושנים שלה והפה בקודש הקודשים. לא הייתי צריך הוראות הפעלה כדי לדעת מה עלי לעשות. התחלתי ללקק ולמצוץ בזמן שהבירה מנענעת את האגן בהתאם לרצונה, מזיינת לי את הפנים במלוא מובן המילה. כמובן שהיא גם דאגה לפסק את לחייה ולהכניס את האף עמוק עמוק לתוך התחת שלה. היא אוהבת את האוויר החם שיוצא ממנו, כך היא אומרת.
היא גמרה עלי משהו כמו 3 פעמים, ואז עברה לתנוחה שלנו - "כסא המלכות".
היא יושבת על הכלי הזקור עד כאב...תוך שנייה היא מעבירה את רגליה אל פני, ומשתמשת בהם כמשטח דריכה (יענו לקונטרה) בשביל להכניס ולהוציא את הכלי שלי מתוכה. היא דורכת עלי, הפנים אדומות מכאב, אבל שנייה אחת של צחוק שלה שווה שנה של כאב...אחרי שהיא גומרת ומרגישה שהספיק לה היא נותנת לי את האות לגמור....אני רוטט ורועד משפריץ החוצה את כל השנים של הציפייה,ההמתנה וההתלבטויות וההתחבטויות, לספר לה? או להמשיך להסתיר ממנה? תשובה ברורה יותר מזו לא יכולתי לקבל.
היא ירדה ממני, והורידה את כיסוי העיניים. התנשקנו. היא הרימה את שתי אצבעותיה והבנתי שהיא רוצה סיגריה. קמתי מהר והצתתי לנו שני פייסלים שהוכנו מבעוד מועד. כך ישבנו, בשעת ערב מאוחרת ביום של בין כסה לעשור, כל אחד בעצמו מנסה לשחזר את מה שזה עתה הסתיים לו.
בדיוק כשהשמש נושקת לים היא מסיטה אלי את מבטה, מחייכת ואומרת: "אתה יצרת מפלצת חביבי, תקווה שתוכל להאכיל אותה בהתאם..."
    התגובה האהובה בשרשור
SideWinder
לפני 14 שנים • 7 באוק׳ 2010
SideWinder • 7 באוק׳ 2010
יפה לך.
אני זוכר את הסשן הראשון.
היה עם ונילית שממש לא הייתה בקטע ועדיין -
אושר אמיתי
המלכה קמילה
לפני 14 שנים • 7 באוק׳ 2010
המלכה קמילה • 7 באוק׳ 2010
הסשן הראשון הוא כמו אהבה הראשונה icon_rolleyes.gif
DeFeet
לפני 14 שנים • 8 באוק׳ 2010
DeFeet • 8 באוק׳ 2010
זה טוב
זה מגניב
זה נחמד

זה כדאאאאאאי

רק היום ובכל השנה.
Dunbar{Supreme93}
לפני 14 שנים • 17 באוק׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 17 באוק׳ 2010
סיפור מגרה ביותר. תודה.
Mary Jane
לפני 13 שנים • 7 בספט׳ 2011
Mary Jane • 7 בספט׳ 2011
אתה חמודדד ! icon_smile.gif