האם שפחה משרתת בהסכמה אגואיסט לא גובל בניצול

Re: האם שפחה משרתת בהסכמה אגואיסט לא גובל בניצול

צ'יטה​(שולט) • 25 באוק׳ 2010

גמד אמיץ,
אני פתחתי את הדיון, כשאלה ולא באמת הבעתי את דעתי, עד כה.
לדעתי, ורק לדעתי, אין כזו חיה ואם יש, היא מתה אחרי כמה שנים.
בפנטזיה ובהגשמתה, יש ריגוש וסיפוק עצומים לשני הצדדים. אבל מבחן הזמן שוחק את הגשמת הפנטזיה, והמציאות מכתיבה עידון של יחסי השליטה לעצימות יותר נמוכה. אני חושב, שאחרי זמן, השפחתיות תפחת. במקרים שלא, לדעתי נוצר שם מתח לא בריא.
אני כן חושב, שיחסים בדסמים יכולים להשאר לאורך זמן, ואף לשרוד את ציפרני הזמן. אני חושב שיכולים להשאר שם יחסי שליטה, וחוסר איזון, אבל לא כמו בפנטזיה.

ולסיום, אכן יש מידה של חוסר נימוס בעובדה שפתחתי דיון ונעלמתי לכמה ימים. קבל את התנצלותי על כך, זו לא היתה כוונתי.

Re: האם שפחה משרתת בהסכמה אגואיסט לא גובל בניצול

Brave Dwarf • 25 באוק׳ 2010

אני חושב שאתה טועה לגבי החיה הזאת, צ'יטה.
אבל יש פה איזו בעיה רצינית מאוד. ואני לא מנסה לספר שפעם תרבות דיון הייתה נעימה יותר, היא לא. או שפעם היו אדונים שהיום אין. ממש לא. הנה פה בשרשור הופיעו שני גברים שאחד מהם מנהל מערכת יחסים עם שפחתו לאורך מספר שנים ואחר נשוי לשפחתו. אני שנמצא כאן מאז הפורום הלבן של רונן אלון (אני מניח שמונה שנים? תשע?) צפיתי בהרבה מאוד תופעות. אשתי השניה נשואה לאדונה (שהוא חבר הכי טוב שלי, סרגיי ויש כאן לא מעט אנשים שמכירים אותם פנים אל פנים) מזה שבע שנים. יש להם ילדים, בית ספר וכל שאר מטלות יומיום. זה קיים. למה אינם כאן?

אני מניח שמאותה סיבה מפאתה איני נכנס לפרטים של מערכת יחסים שלי ושל אנג'לינה, חיי, אפילו בבלוג. קשה לדבר עם אנשים שמביטים לך בעיניים וטוענים שאתה לא קיים. (-:

ואני מתנצל על כי התפרצתי. יש לי אופי מחורבן לפעמים. תודה לך על כי הבנת.

צ'יטה​(שולט) • 25 באוק׳ 2010

נוגה ו-מאהוירה, אני טוען שההסכמה הזו נשחקת, ויחד איתה או שהיחסים מתפרקים, או שהמוסר נשחק.

נורית, יש פנטזיות רבות וביניהן החפצה, שמרגשות מאד את הצדדים המעורבים. מה שאני טוען, הוא שפנטזיה כזוו טובה לזמן מוגבל, או מדי פעם, אך היא לא יכולה להתקיים באופן יומיומי בזוגיות.
תגידי, חסרים זוגות שהיחסים הבדסמים שלהם הם סאדו מאזוכיזם נפשי? האמת, שלגבי כאלה יחסים, למרות שראיתי רבים, אין לי בכלל מדדים כדי לשפוט שם את ההסכמה ואני מצהיר שאני פשוט לא מבין בהם.

אני מסכים איתך טיצ'ר שהיחסים רצופים שרשרת של הסכמות. אבל יש שם מקום אחד, קרוב לסדום, שבו קורה שההסכמות נמעכות קצת, למשל על ידי פרצוף קצת לא מרוצה. שמה, לדעתי, יכולה להיות שרשרת ארוכה של הסכמות לא ראויות, שהולכות ויוצרות משקעים, שגורמים לבסוף לפיצוץ, או מובילות לסאדו מאזוכיזם נפשי.

mia walles, אני מכיר אישית כאלה מקרים. יש אפילו מקסימים, לתפארת הבדסם והזוגיות בכלל.

גמד אמיץ, כתבת "כשאשה מבקשת, ומאז ימי ילדותה חולמת להיות זו שהיא בשבילי, כשעיניה אורות כשאני שב הביתה, כשבידיים רוטטות היא מסירה את מגפיי ואת המועקה מלבי ונשבעת שאם מחר לא אשוב, תמות, אני מאמין לה שהיא גם צריכה וגם רוצה. ולו היה לי ספק, הייתי מאבד את האמון בה ועניין. כי לא לנצל אני נשאר אלא לאהוב וחשוב לי שתהיי מודעת לרצונותיה וצרכיה כשהיא בזרועותיי אוהבת אותי גם."
האמת מקסים, והייתי שם, וזה ריגש אותי עד כלות. מה שתיארת הוא לא שיפחה משרתת בעיני. אני חושב שיחסים כאלה יכולים להשאר לאורך זמן להנאת שני בני הזוג.

קח את הדוגמא הזו יותר רחוק, תוסיף החפצה, תוסיף נעילה בשירותים, כדי שלא תפריע לך לזיין מישהי אחרת, ועוד כיד הדמיון הטובה, וזה כבר לא מחזיק מים.

Re: האם שפחה משרתת בהסכמה אגואיסט לא גובל בניצול

צ'יטה​(שולט) • 25 באוק׳ 2010

Brave Dwarf
אני חושב שאתה טועה לגבי החיה הזאת, צ'יטה.
אבל יש פה איזו בעיה רצינית מאוד. ואני לא מנסה לספר שפעם תרבות דיון הייתה נעימה יותר, היא לא. או שפעם היו אדונים שהיום אין. ממש לא. הנה פה בשרשור הופיעו שני גברים שאחד מהם מנהל מערכת יחסים עם שפחתו לאורך מספר שנים ואחר נשוי לשפחתו. אני שנמצא כאן מאז הפורום הלבן של רונן אלון (אני מניח שמונה שנים? תשע?) צפיתי בהרבה מאוד תופעות. אשתי השניה נשואה לאדונה (שהוא חבר הכי טוב שלי, סרגיי ויש כאן לא מעט אנשים שמכירים אותם פנים אל פנים) מזה שבע שנים. יש להם ילדים, בית ספר וכל שאר מטלות יומיום. זה קיים. למה אינם כאן?

אני מניח שמאותה סיבה מפאתה איני נכנס לפרטים של מערכת יחסים שלי ושל אנג'לינה, חיי, אפילו בבלוג. קשה לדבר עם אנשים שמביטים לך בעיניים וטוענים שאתה לא קיים. (-:

ואני מתנצל על כי התפרצתי. יש לי אופי מחורבן לפעמים. תודה לך על כי הבנת.


אני חושב שאכן זה לא המקום לפרוש את היחסים שלך ושל חברים ונשים לשעבר שלך. אני לא מכיר אותך אישית ומעולם לא פגשתי אותך, אבל משום מה עושה לי את הרושם, שאתה לא אגואיסט מנצל. ולכן אתה לא החיה שעליה אני מדבר.

ברגע שהמאסטר, נותן הרבה לשפחתו, מעניק לה, ולא לא מתייחס אליה, כמו בסיפור שלך.

Re: האם שפחה משרתת בהסכמה אגואיסט לא גובל בניצול

Brave Dwarf • 25 באוק׳ 2010

מחייך פה.
דווקא כאלו כמוני יודעים טוב מאוד מה לקחת, צ'יטה. ולא כי סשן סמשן, אלא כי מדובר בחיים.
אך כפי שאמרתי, ואמרת, זה לא המקום. (-:

האשמתי אותך במלכודת דבש בזמן שאין מלכודת דבש מתוקה ממני. אבל אני באמת דואג לבדוק את זו שמולי. את צרכיה ואת רצונותיה טרם אני שואב ממנה את החיים. אז האם אכן מוסרי להרוג את זה שמבקש למות - אני חושב שלא (קראתי את הבלוג שלך שתי וערב כולל תגובות), האם מוסרי לכלוא אותו בכלוב מזהב כי הוא בחר להסתתר מטורפים במודע שהחיים בשבי קצרים מאלו שבטבע והחליט לא לקחת סיכונים - לדעתי כן.

לגבי למה להרוג לא נחשב בעיניי מוסרי, אשיב בנפרד אם ישאלו.

צ'יטה​(שולט) • 25 באוק׳ 2010

גמד אמיץ,
קח את מילתי שלקחתי ביחסי זוגיות בדסמיות כל כך הרבה, ולא רק בסשנים, שעמדתי ודנתי ביני לבין עצמי, וביני לבין זוגתי, בשאלת המוסריות והלגיטימיות. אמר לי פעם מאסטר ערן, שמי שקובע את מידת ההתמסרות שתהיה בקשר כזה היא תמיד הנשלטת. אצלי, היתה זו היא שהסבירה לי למה וכמה זה טוב עבורה, ואו אז הרגשתי לגיטימיות לקחת את זה. היו גם מקרים בהם דחפה לי את ההתמסרות לגרון, וזה היה לי יותר מדי, ובלמתי.

יש משפט שגור אצלי, אני לא משחק שמה, בבדסם. לא בסשן ולא בחיים עצמם.

Brave Dwarf • 25 באוק׳ 2010

אני כן.

ובכך נשאר חלוקים.