נוריתE
|
לפני 15 שנים •
31 באוק׳ 2010
רחוק מפה,אצלי בעולם...
עמוק,רחוק אי שם,בעולם שלי
כשאני על ארבע כשהמוסיקה מנגנת כשהו ,מניף את השוט כשאני צריכה איפהשהו לשקוע בעולם הזה של הכאב ה-מאסיבי מאוד ,לפעמים וכל מה שבא איתו ו העיניים מכוסות ,ואני לפעמים גם מניחה כפות ידיים על האזניים לאטום את מוזיקה ,ברקע,שלפעמים גם קצת מפריעה לי להתרכז אני צריכה את השקט ,את הריכוז המלא, המנותק מהעולם של מחוצ לפינה הקטנה שלנו אני חייבת אותו בשביל להגיע למקום שמחפשת לבוא אליו מילים,שמה,הן מיותרות לי מצידי ובטח שמצידו והוא יודע כי גם לו הן מיותרות כשהו גם ,מתרכז בצורה מדהימה אפילו להזיז,הוא מזיז אותי בלי מילים ממעבר של רדי על ארבע קומי למיטה הוא ואני מתרכזים ברגע שזה לא רק פיזי אלא גם עמוק מעבר לזה לדבר,נדבר אחר כך,על סיגריה וכוס קפה מספיק שהוא מפסיק את ההצלפה,בכל כמה זמן ומלטף ומעביר ידיים לאורכי ולרוחבי בודק ממשש בוחן ,לא יודעת מה יש בנגיעות האלו יש בהן המון,זה כן אני מרגישה אותן לא רק בגוף אלא גם,במקום עמוק עמוק בתכי גם הוא מרגיש איך אני מרגישה הוא קשוב ,ברמות, לכל גניחה ותזוזה וידיים ושוט ועוד משהו לא מוגדר,בלי שם, מחברים אותנו ממעבר לצורך במילים והכיסוי עיניים לא מוסר עד שמגיע הזמן להתלבש ולצאת אל העולם שבחוצ אחרי המנוחה הדרושה הנדרשת להתעשת לצאת החוצה ולהתמודד עם המרחק הפיזי ממנו וכשהכיסוי מוסר והגיע זמן וניגמר האור מסנוור וכל העולם בחוצ צועק ביחד איתי לא לא מספיק לא די לא ,רוצה... עוד לא ,בבקשה.. הניתוק גם אם "מנותקת" כביכול, לשעתיים או שלוש או יותר אני, בעצם ,לא מנותקת בכלל אני במקום הנכון האמיתי היחדי שלי בלי פשרות ,בלי התפשרויות והעמדות פנים הכרחיות לשרידה בחוצ מבחוצ לזר, זה אולי ישמע רק כמערבולת של קולות הצלפה גניחות ואנקות אבל זר,לא יבין לעולם מה קורה שמה באמת ___________________________________ 
|
|
|
|
|
|