על הצמא

הדורבנים​(נשלט) • 11 בנוב׳ 2010

אני מצטער, אבל אתה שוב מפספס לגמרי את הנקודה שלי. בכל מובן אפשרי.

אתה טוען שעבד פמדומי ממהותו קשוב אך ורק לצרכיו ומחפיץ את עצמו, את האשה, ומנכס אותו לצרכיו. ותו לא.
הויכוח שלי איתך הוא רק על צמד המילים האחרון. "ותו לא". אני מודע לכך שיש אנשים כנ"ל. השאלה שלי היא למה אתה חושב שאלו כל האנשים שיש.
למשל, יש מזוכיסטים (אני, למשל) שיש להם צורך חזק לראות את צרכיה של האישה מעל הכל, ולהעריץ אותה על מה שהיא. ולשים את צרכיהם המיניים בצד. שים לב טוב - אני לא אלטרואיסט בכלל. אני אפילו די אגואיסט ברצון הזה שלי. אני צריך את זה בשבילי. אני צריך לחיות למענה ולהתרגש מינית רק כשהיא מרוגשת, להתחשב ברגשותיה על חשבון רגשותי, גם על חשבון הריגוש המיני שלי, למשל.

underfoot • 11 בנוב׳ 2010

אני אישית לא קונה את זה וגם חושב שזה נסיון ליפייף כוונות מיניות מאוד אגואיסטיות שאינן קשורות לרגש או לאישה ספציפית על ידי הלבשת אותן כוונות בשמלה של תמימות. האם הפדופיל יכול לטעון שהוא בעצם גם מאוד אוהב ילדים, בלי קשר לרצונו לגעת בהם? כן, הוא יכול.

Morticia • 11 בנוב׳ 2010

סליחה אבל מה זה גבב השטויות האינסופיות שנכתבות כאן?

כל גבר עם פנטזיה מזוכיסטית מעוגן בחוק פאמדום השתמ"ד הבינלאומי
הווה אומר זכותו להיות אגואיסט חרא וכל מי שטוען אחרת בכלל לא מבין וסתם צבוע ומתייפייף?

אני חושבת שאדם שלא מוכן להסתכל על עצמו ולהבין משם את מקומו הוא צבוע הרבה יותר

ובאמת נדמה פה למישהו שכל השאר אמורים לרדת על ארבע ולומר אמן?

והנשים, הנשים פה שנכנעות לתכתיב ההזוי הזה
אתן כבר מבינות את עצמכן?

גם לי חשוב שיאהבו אותי
כמו כל אחד אחר
בטח ובטח אלה שאהובים על ידי

אבל ככה בזול למכור את עצמי?

סורי, זה אולי מתיישב עם הפנטזיה המזוכיסטית הנרקיסיסטית
אבל קצת פחות עם הכבוד המינימלי לאנושיות/נשיות שבי.

אני לא באתי לעולם כדי לציית עיוורת לפנטזיות של מזוכיסטים
ולתומי חשבתי שכאן
דווקא כאן
זה המקום לפנטזיות שלי

ובאף אחת מהן
לא מופיעים כאלה גברים

זה פשוט לא עושה לי את זה.

צעיף אדום מדם • 11 בנוב׳ 2010

מסכימה עם מורטישיה

balagan • 11 בנוב׳ 2010

כול הכבוד סוף סוף אחת החלטית שיודעת מה היא רוצה באמת.

מיצד שני אפשר ליקרא לך גם למה לעזאזל את לא מסכימה אם המאמר יחתיכת זבל
שמרימה את האף מה את כולכך עיוורת... מה כאן לא ברור ?!

הבן אדם שכתב רצה לאכול את העוגה ולהשאיר שלמה ולפחות בעיוני הוא הצליח .
זה כמו להיתחתן וליבגוד ושיהייה הסכמה ושיהייה קינאה והכל בייחד יביא לריגוש תמידי
אן סופי שזהוא האושר האמיתי .
רק טוב וכן ,לא יביא אותך לאושר אלה יביא אותך לשיעמום ושיגרה .
חייב להיות מלוכלך חייב להיות קצת רוע חייב להיות אמיתי .
המציאות לא רעה המציאות נותנת לנו הכול היא נותנת לנו ליבחור
והשילוב שכול אחד עושה עם מה שהוא לקח מייצג את אשיותו בעניי אחרים .

Morticia • 11 בנוב׳ 2010

אני ממש לא זקוקה ללכלוך ורוע כדי שזה ירגיש אמיתי
ותאמין לי שגם לכלוך ורוע יכול להכנס אל תוך שגרה מצחינה ודוחה במיוחד.

אולי עדיף שכל אחד פה ידבר בשם עצמו

הדורבנים​(נשלט) • 11 בנוב׳ 2010

כשהוא נוגע מינית בילדים, בוודאי שהוא לא יכול לטעון שהוא אוהב אותם. שהרי הוא פוגע בהם פגיעה אנושה.

למה בעצם אתה לא קונה את הרעיון הזה, וכלכך יוצא נגדו של פמדום בשניים? הרי בנינו, יש בזה משהו קצת לא טבעי, להיות רק סוליסט במיניות. אפילו לסוטה מין. למה להתעקש כלכך שסוטי מין מזוכיסטיים הם בהכרח סוליסטיים?

אני חושב שעצם קיום האפשרות תמוטט אצלך משהו. כי ככה די נוח לך - אתה יכול יכול להאשים בכל את "הילד הרע שבי בפנים". שים לב שבהודעה על הקולונל ההוא, אתה "מגוייס". כלומר פאסיווי. הרעים מגייסים אותך. זה קל, זה נוח. לא צריך להתמודד. אין בחירה. לא אתה מחליט להיות סוליסט אלא הסטייה, הריגוש המיני.
אבל זה לא באמת נכון.

underfoot • 11 בנוב׳ 2010

אני לא יוצא נגד הרעיון של פאמדום בשניים. כל סידור שהוא יכול לעבוד בין שני אנשים בוגרים ואחראים. אני גם לא נגד כל מיני רעיונות קוויריים חדשניים בהם בני זוג יכולים לחפש את הריגוש המיני שלהם גם מחוץ למערכת היחסים.

אני בסך הכל בוחר לגעת בצדדים המופרעים של המזוכיזם והסדיזם כפרקטיקות אנושיות למציאת ריגושים. אני גם לא שופט האם זה טוב או רע אני רק מבקש לקחת את כל משחקי הנדמה-לי האלו ולראות מהם באמת. המוטיבציה האישית שלי לחקור את העניין הזה ומה שעומד מאחוריו הוא בגלל תסכול אישי מהנטיה הזאת ומהנטיה שלה לא להגיע לסיפוקה לעולם ולהיות סוג של בריחה פנטזית מהמציאות.

אני לא טוען שמי שהוא עבד לא מסוגל לכבד נשים באופן כללי אבל לטעמי האישי בתוך המשחק עצמו, וזה לא יותר מאשר משחק מיני, הכבוד הזה הוא מזויף ולא אמיתי והביטויים הפיזיים והמנטליים שלו מבטאים שליטה הרבה יותר מכניעות. וכך צ'ראנוחה מוצא את עצמו מקלל את בעלת המגף כי היא לא רוצה לבעוט בו, שיא האירוניה באמת, והוא לא עושה את משום שהוא "עבד רע" אלא משום שזאת הנטיה וזה טבעה ואתה יכול להתכחש לזה (וזה מה שאתה עושה) או יכול להגיד שזה לא באמת פאמדום (כמו שמורטישה עושה) אבל כל פסיכולוג מתחיל יודע שהמזוכיסטים הם רחוקים מלהיות כנועים או נשלטים למרות שהם משחקים בזה כל הזמן.

הדורבנים​(נשלט) • 11 בנוב׳ 2010

זאת בדיוק הבעיה במה שאתה אומר. מי אמר שאת המזוכיזם הוא חלק נפרד מהנפש האנושית, שאפשר לתחום אותו ל "פרקטיקה אנושיות למציאת ריגושים" ולקרוא לו "משחקי הנדמה-לי" ? וגם אם אפשר, מי אמר שזה הדבר הנכון לעשות, או שזה מה שחייבים לעשות "ותו לא"?
אני אומר, שאפשר לצאת מהקופסא המשמימה, והמעט הרסנית שאתה קורא לה "משחקי נדמה לי" ולתעל את המזוכיזם לחוויה יותר עמוקה ומעשירה, שבה תהיה אפילו, אוי ואבוי, גם אשה אמיתית.
(מה שאי אפשר לעשות בפדופיליה, למשל)

underfoot • 11 בנוב׳ 2010

יש לי מספיק שעות בדסמ עם נשים אמיתיות, היתה תקופה ארוכה שבה הייתי מעורב עמוקות בסצינה המקומית והיו לי מלכות ונסיכות ונשים איתן יצאתי באופן קבוע ושאיתן שיחקתי משחקי בדסמ. זה עדיין היה הכל בנדמה-לי משום שאני לא באמת העבד שלהן וגם לא הייתי רוצה להיות עבד או משרת, רק בתוך המשחק המיני. יכול להיות שלך זה עובד ואתה מסופק עד מעל לשמיים עם אישתך שהיא גם המלכה שלך ושאתה משפריץ ניטים של ריגושים ואורגזמות וחי בתוך פנטזיה. אבל תרשה לי לשער שזהו לא המצב. זה אף פעם לא המצב, לא בתוך מערכת יחסים שפויה. המזוכיזם יסבול בתוך מערכת זוגית שפויה כי מטבעו הוא יבקש עוד ועוד ריגוש, אפשר כמובן לאלף אותו אבל אז הוא הופך מאריה לחתול בית. אני חושב שבמקום להיות תאורטיים נורא בו נשפוך את הקלפים החוצה, ספר לי קצת על הזוגיות שלך בכנות ואני אספר לך על הכשלונות שלי בכנות. אחרת נמשיך להתנצח לעד, לא?