Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
כחולית כתב/ה: אם תשאל אותי ואם היא תהיה בת 18 פחות חודש, גם אז תדאגי?
אז מדובר בכלל אצבע, ולא בדיוק של חודשים, ימי ושעות. ולשאלה- אני אדאג קצת כי אני אחשוב שזה לא הולם, ואם הבת שלי יחסית בוגרת, אני אבדוק את הבחור (כמו שאני אבדוק את כל הבחורים), אני אביע את דעתי אם אחשוב שהקשר הזה אכן לא מתאים ואזהיר מנקודת מבטי, אבל לא אנסה למנוע. אם הוא יהיה בן 30+, אני כן אנסה לנקוט בצעדים והסברה יותר משמעותיים. אם מדובר בקטינה שיוצאת עם מישהו מעבר למספר שנים סביר של 3-5 (תלוי בגילה, כי בת 14 ובן 16 זה סביר, אבל לא 18, למשל, ובת 16 ובן 19 זה גם סביר), אני אטיל וטו ואנסה לאסור את הקשר אם אני סבורה שהוא עשוי לפגוע בבת שלי או להשתמש בכל כלי אחר שעומד לרשותי. וכן, זה נכון גם לנער ואישה בוגרת ממנו. חשש לבני אותו גיל או טווח גילאים דומה, אני אדאג רק אם אותו בחור "לא נראה לי", ולא סתם כי הוא לא עו"ד וההורים שלו לא עשירים, אלא כי ההתנהגות שלו או האופי שלו נראים לי מאוד לא טובים ואף פוגענים, אם הוא לוקח סמים או עבריין או מנצל אותה או הקשר הזה פוגע בלימודים שלה או בתחומי חיים אחרים וכו'. שאלתי על גילאים ספציפיים כדי לראות אם בתשובה שלך, תיאורטית, תשברי שני לבבות, תפרקי משפחה ותהרגי שני ילדים (וגם תותירי שני אנשים חצויים בעולם) (-: אבל התשובה שלך הייתה נהדרת. לדבר בהחלט, לשים לב – גם. לבדוק, לברר, לנסות למנוע אחרי שביררנו ומצאנו שיש שם פגם – ועוד איך! אמרתי, שגם כאשר מדובר בבני אותו גיל אנחנו עדיין, כך נדמה לי, נהיה עם היד על הדופק. זה אחד מתפקידים של ההורים. כחולית, אישה נבונה ומרתקת, אני מאחל לך חיים ללא חריגות. חיים שיתאימו לטבלה שבנית (ואני לא ציני, אז אנא, כמי שעתיד להיות אב בפברואר, אני מאחל לעצמי את זה בדיוק), קשר פתוח עם ילדיך ויכולת לשלוט לא רק על חייך אלא על חייהם גם, בדרך הנכונה. ואסיים בסיפור קצר (ואולי לא) שהולך אתי רגל ברגל מאז התנדבתי באותו מתנ"ס שהזכרתי כאן. נכון שהייתה לי מכסה של שעות חודשיות להן התחייבתי במסגרת ההתנדבות ונכון שגם היה לי תפקיד מוגדר שסב סביב הכנה לצה"ל, התאמה חברתית, מענה על שאלות וכד'. וגם נכון שרוב הצעירים עמם היה לי קשר, היו נערים ולא נערות אך לפעמים היו מגיעות גם נערות. באופן טבעי כאשר עובדים עם נוער נקשרים אליהם, אני לא חושב שיש צורך להסביר את התופעה או מדוע לא חלף זמן רב וגם אני שנקשרתי אליהם מצאתי את עצמי בביתה של אחת הנערות, ישוב על כיסא מול אמה קשת היום ומנסה לנחש בפניה חרושי העייפות, טבועי הסבל ונטולי התקווה את גילה (כן, קיימים גם אנשים כאלו בארץ. תרומה קטנה ל"מזון לחיים" אמנם לא תפטור אותנו מחובה חברתית, אבל עשויה לעזור). היו לא מעט בעיות בבית הזה אבל אני אגע בזו שקשורה לנושא. הנערה, בת 16 דאז, קיימה יחסי מין עם כל מה שבא ליד והתרחקה מהאם מיום ליום. האם, יוצאת בית מסורתי מעדות המזרח, נלחמה בשיניה ובציפורניה בתופעה. היא הסבירה לה (אין עם מי לדבר), היא סגרה אותה בבית (קפצה מהחלון), היא הענישה אותה (לך תעניש ילד שגם ככה מעולם לא לבש ליוויס, לא אכל במסעדה ולא ביקר ולו בחוג אחד כל חיו), היא לקחה אותה לטיפולים מטעם משרד רווחה או העירייה (אם טרחה להגיע, זיכתה את המטפלים באטימות מוחלטת), איימה בשליחה לפנימייה (גם משם אברח), אבל בעיקר - עם כל צעד "נכון" לכאורה שעשתה, היא ובתה הלכו והתרחקו והמצב רק החמיר. אני, אדם מעשי מטבעי, הצעתי שאם זה המצב, לקחת את הילדה לגניקולוג. לבדוק אם אינה בהריון, לרשום לה גלולות, לעשות בדיקה של צוואר הרחם (אז עוד לא ידעתי על חיסונים, אם היו), לעשות את זה בנועם, באופן חברי ולא כחלק מאיזה עונש כדי שלא תחוש את עצמה מושפלת וגו' [...] בפעם הבאה כאשר נפגשתי עם האם, היא סיפרה לי שבעצם העובדה שניגשו יחד לרופאה, היה לתקן את מערכת היחסים ביניהן ואת הפתיחות, אבל הכי חשוב - שמיד לכשהילדה יצאה מחדרה של הגניקולוגית (זה היה התנאי של הילדה - שהאם לא נכנסת עמה במהלך הבדיקה), האם נכנסה פנימה לשאול את הרופאה את כל מה שאמא רוצה לדעת, והרופאה, לאחר שסיימה להשיב על כל שאלותיה של האם, הוסיפה: "אבל הכי חשוב שתביני שהיא לא ילדה יותר, שהיא כבר אישה". אנחנו לא יכולים להכניס אף אחד וגם לא את ילדינו שלנו באיזו טבלה מחייבת ולפעול על פי חוקי אסור ומותר שהגדרנו מראש ושנראים לנו נכונים לנו. בגיל מסויים, וכל אחד בהתאם להתפתחותו, הם הופכים להיות בני אדם בפני עצמם ואז לא נותר לנו אלא להתאים את עצמינו אליהם ולא להפך. אני חושב שהניסיון להדברות שתיארת כאן, כחולית, הוא חלק מאותה התאמה שנצטרך לבצע, כי בסופו של דבר הם אלו שקובעים ולוקחים על עצמם את האחריות. |
|
|
Cauchy{Venus Blue}
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
בכוח המוח כתב/ה: Cauchy כתב/ה: איילה שחורה כתב/ה: חחח נו באמת, אל תמסכן אותה סתם...
היא בחרה לתת את המספר טלפון שלה, היא בחרה לענות לו, והיא בחרה להפגש אצלו בבית. היא בחרה בכל אלה כי היא לא מבינה את ההשלכות. להפך, היא מרגישה שהיא חלוצה ונונקונפורמיסטית - היא תגלה את העולם בזכות שהיא תעשה את מה שאסור לעשות, העולם שאף אחד לפניה לא גילה. מישהו צריך לגלות לה, שהיא לא הראשונה שמגלה את העולם.... כלומר, אין לי ויכוח שהיא הסכימה ורוצה בזה. אני אומר שזה לא טיעון מספיק. מסכן בעיני הוא אדם שסובל, אני לא רואה בסבל שגרמת לעצמך כמבטל מיסכנוּת. תן לי להעלות רעיון נוסף - היא מבינה את ההשלכות. מפליא? לא את מי שמבין קצת איך הדברים עובדים. למעשה, זו לא הפעם הראשונה ולא השניה שלה שהיא נכנסת למצב כזה. למעשה מתחולל כאן תהליך שאתה בכלל לא מתייחס אליו, והוא הצורך להיות קורבן. היא תבחר אותם שוב ושוב בעלי פוטנציאל להעמיס עליהם את התואר: מקרבן. ובזמן מסויים, כשהמערכת תסתיים, או אפילו בלי קשר ממשי לאיזו עובדה במציאות, היא תהפוך אותו לזאב הרע שנעץ שיניו בטליה הקטנה. הבעיה היא שאנשים מסויימים קונים את זה, כל אחד מסיבותיו הוא: או שנעים להיות זה שמוסרי ומחבק ועוטף אחר כך, ומספר שהאחר זאב, או שבאמת ובתמים מאמינים שהאמת נמצאת בצד אחד, ומאמינים שאשה היא כזו חלשה וחסרת ידע והבנה לגבי החיים, והצרכים שלה, או שיש אינטרסים אחרים, שאני לא אכנס אליהם עכשיו, אבל כן עלו בפוסט הזה. לא סתם מדובר בהסכמה, כי בתוך אותה הסכמה קיימת הבחירה. למה היא בוחרת דווקא בו? זו השאלה. והתשובה לה פשוטה בגדול - היא מזהה אותו כמתאים לחוויה הרגשית האמיתית אותה היא רוצה לחוות. אנחנו נמצאים באתר בו יש מזוכיסטים רבים, ולפעמים הצורך של אלה (שלנו?), עולה על הצורך במשחק בהסכמה, שאז אנחנו מזליגים את אותו רעיון למציאות, כי משחק לא מספק אותנו. נוסף על כך - על כל קשר שמצליח יש 436.54 קשרים/סטוצים/הכרויות שלא מצליחים. אז? האם בכל מקרה של קשר בן מבוגר וצעירה יש להשית את האחריות על המבוגר? זה בעצם כמעט תמיד "לתפור לו תיק" ולהוכיח ש"זה לא עובד". אני אומרת - לחיות זה פוצע, זה מצלק, זה גורם למוות. אני אומרת- מעבר לחוק, שאף אחד לא יחליט בשביל אחרים מה מוסרי, מה מותר ומה אסור. אני אומרת- כשאדם מנתח לעצמו מה הסיכויים ומה הסיכונים הוא לא חייב להסתפק בראיות נסיבתיות כמו גיל. חשוב יותר לבחון ראיות ראשוניות - מי הוא אותו אדם, מה רצונו, איך הוא נוהג, מה הוא צריך ממני, וכו'. וכן, כל אחד מנתח בהתאם ליכולותיו. לא כולם איינשטיין, אז מה? ולסיום אני אוסיף - בדורות עברו היה מקובל שגברים בני שלושים ומשהו וגם ארבעים ומשהו, נשאו ילדות בנות 14 או קצת יותר. הכל היה בסדר אז, עד כמה שקשר יכול להיות בסדר עם עליותיו ומורדותיו. מסתבר אם כך שזה לא תלוי בגיל בהכרח, אלא בנסיבות אחרות. הייתה לי בתיכון ידידה, יפה, מושכת ומלאה. הכרתי אותה כי היא יצאה עם 'הגבר' של הכיתה שלנו. היא הייתה דואגת להחזיק איתי ידיים שהיינו עוברים לידו בשביל לגרום לו לקנא (הוא לא שם על זה). אחרי כן היא מצאה איזה עארס אחר וסיפרה לי שהיא חצי גמרה מלנשק אותו, הרטיבה לגמרי. פעם אחרת כשהעארס פגש אותה, מול החברים שלו, הוא שאל אותה אם היא מוכנה למצוץ לו. כך הלאה היא פגשה את הגברים האלה, וסיפרה לי את הסיפורים האלה., ובכתה על מר גורלה כל פעם כשנפגעה מהם. אני, מצד שני, רוקנתי ביצת תרנגולת וקישטתי אותה בלבבות אדומים (יצא מגניב ממש) ונתתי לה מתנה, היא שמרה את זה. מעבר לכך לא יזמתי כלום, אפילו לא ניסיתי לנשק אותה. אפשר לפרש את הסיטואציה הזו בכמה דרכים. אפשר להגיד שהיא טיפשה שהלכה עם גברים כאלה והגיע לה להפגע כל פעם מחדש. אפשר לומר שהיא רעה שהיא בכוונה ספרה לי עליהם. אפשר אולי לומר שאם רק הייתי מנשק אותה או יוזם קצת היא הייתה מתאהבת בי (קשה לי לשפוט בדיעבד אם היא הייתה מעוניינת או לא). אבל שורה אחת תחתונה היא ברורה - הגברים האלה, שנהגו בה בזלזול, אינם מוסריים. הם לא חושבים לעצמם - היא בעצם אוהבת להיות קורבן לכן ננצל אותה ונפגע בה. אם הם כן חושבים ככה אזי הם הרבה יותר מסוכנים. קל לקחת אדם ולשבור את כוח הרצון שלו. לדחוף סופגניה לאישה בדיאטה מול הפנים, לשכר בחורה ולהוריד את ההתנגדות שלה (חברתית או פיזית). קל לסכסך בין אנשים- ללחוש משהו פוגעני באוזנו של זה, לגלות סוד באוזנה של זו. כל הדברים האלה נמצאים בתוך גבולות ההסכמה, אך באופן ברור מחוץ לגבולות המוסר. לגבי לא להחליט עבור המוסר של אחרים, כבר עניתי. לפי הנחות הייסוד שלי זה כן לגיטימי להתעסק במוסריות של פעולות של אחרים. כך למעשה נוצר החוק, הרי החוק לא יורד מהשמים הוא בא לשקף את התפישה המוסרית של החברה. כלומר, לחברה צריכה להיות תפישה מוסרית קודמת לחוק (התרנגולת באה לפני הביצה - הוכחה: בעל החיים הראשון שהטיל ביצה נקרא תרנגולת). |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
Cauchy כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: Cauchy כתב/ה: איילה שחורה כתב/ה: חחח נו באמת, אל תמסכן אותה סתם...
היא בחרה לתת את המספר טלפון שלה, היא בחרה לענות לו, והיא בחרה להפגש אצלו בבית. היא בחרה בכל אלה כי היא לא מבינה את ההשלכות. להפך, היא מרגישה שהיא חלוצה ונונקונפורמיסטית - היא תגלה את העולם בזכות שהיא תעשה את מה שאסור לעשות, העולם שאף אחד לפניה לא גילה. מישהו צריך לגלות לה, שהיא לא הראשונה שמגלה את העולם.... כלומר, אין לי ויכוח שהיא הסכימה ורוצה בזה. אני אומר שזה לא טיעון מספיק. מסכן בעיני הוא אדם שסובל, אני לא רואה בסבל שגרמת לעצמך כמבטל מיסכנוּת. תן לי להעלות רעיון נוסף - היא מבינה את ההשלכות. מפליא? לא את מי שמבין קצת איך הדברים עובדים. למעשה, זו לא הפעם הראשונה ולא השניה שלה שהיא נכנסת למצב כזה. למעשה מתחולל כאן תהליך שאתה בכלל לא מתייחס אליו, והוא הצורך להיות קורבן. היא תבחר אותם שוב ושוב בעלי פוטנציאל להעמיס עליהם את התואר: מקרבן. ובזמן מסויים, כשהמערכת תסתיים, או אפילו בלי קשר ממשי לאיזו עובדה במציאות, היא תהפוך אותו לזאב הרע שנעץ שיניו בטליה הקטנה. הבעיה היא שאנשים מסויימים קונים את זה, כל אחד מסיבותיו הוא: או שנעים להיות זה שמוסרי ומחבק ועוטף אחר כך, ומספר שהאחר זאב, או שבאמת ובתמים מאמינים שהאמת נמצאת בצד אחד, ומאמינים שאשה היא כזו חלשה וחסרת ידע והבנה לגבי החיים, והצרכים שלה, או שיש אינטרסים אחרים, שאני לא אכנס אליהם עכשיו, אבל כן עלו בפוסט הזה. לא סתם מדובר בהסכמה, כי בתוך אותה הסכמה קיימת הבחירה. למה היא בוחרת דווקא בו? זו השאלה. והתשובה לה פשוטה בגדול - היא מזהה אותו כמתאים לחוויה הרגשית האמיתית אותה היא רוצה לחוות. אנחנו נמצאים באתר בו יש מזוכיסטים רבים, ולפעמים הצורך של אלה (שלנו?), עולה על הצורך במשחק בהסכמה, שאז אנחנו מזליגים את אותו רעיון למציאות, כי משחק לא מספק אותנו. נוסף על כך - על כל קשר שמצליח יש 436.54 קשרים/סטוצים/הכרויות שלא מצליחים. אז? האם בכל מקרה של קשר בן מבוגר וצעירה יש להשית את האחריות על המבוגר? זה בעצם כמעט תמיד "לתפור לו תיק" ולהוכיח ש"זה לא עובד". אני אומרת - לחיות זה פוצע, זה מצלק, זה גורם למוות. אני אומרת- מעבר לחוק, שאף אחד לא יחליט בשביל אחרים מה מוסרי, מה מותר ומה אסור. אני אומרת- כשאדם מנתח לעצמו מה הסיכויים ומה הסיכונים הוא לא חייב להסתפק בראיות נסיבתיות כמו גיל. חשוב יותר לבחון ראיות ראשוניות - מי הוא אותו אדם, מה רצונו, איך הוא נוהג, מה הוא צריך ממני, וכו'. וכן, כל אחד מנתח בהתאם ליכולותיו. לא כולם איינשטיין, אז מה? ולסיום אני אוסיף - בדורות עברו היה מקובל שגברים בני שלושים ומשהו וגם ארבעים ומשהו, נשאו ילדות בנות 14 או קצת יותר. הכל היה בסדר אז, עד כמה שקשר יכול להיות בסדר עם עליותיו ומורדותיו. מסתבר אם כך שזה לא תלוי בגיל בהכרח, אלא בנסיבות אחרות. הייתה לי בתיכון ידידה, יפה, מושכת ומלאה. הכרתי אותה כי היא יצאה עם 'הגבר' של הכיתה שלנו. היא הייתה דואגת להחזיק איתי ידיים שהיינו עוברים לידו בשביל לגרום לו לקנא (הוא לא שם על זה). אחרי כן היא מצאה איזה עארס אחר וסיפרה לי שהיא חצי גמרה מלנשק אותו, הרטיבה לגמרי. פעם אחרת כשהעארס פגש אותה, מול החברים שלו, הוא שאל אותה אם היא מוכנה למצוץ לו. כך הלאה היא פגשה את הגברים האלה, וסיפרה לי את הסיפורים האלה. אני, מצד שני, רוקנתי ביצת תרנגולת וקישטתי אותה בלבבות אדומים (יצא מגניב ממש) ונתתי לה מתנה, היא שמרה את זה. מעבר לכך לא יזמתי כלום, אפילו לא ניסיתי לנשק אותה. אפשר לפרש את הסיטואציה הזו בכמה דרכים. אפשר להגיד שהיא טיפשה שהלכה עם גברים כאלה והגיע לה להפגע כל פעם מחדש. אפשר לומר שהיא רעה שהיא בכוונה ספרה לי עליהם. אפשר אולי לומר שאם רק הייתי מנשק אותה או יוזם קצת היא הייתה מתאהבת בי (קשה לי לשפוט בדיעבד אם היא הייתה מעוניינת או לא). אבל שורה אחת תחתונה היא ברורה - הגברים האלה, שנהגו בה בזלזול, אינם מוסריים. הם לא חושבים לעצמם - היא בעצם אוהבת להיות קורבן לכן ננצל אותה ונפגע בה. אם הם כן חושבים ככה אזי הם הרבה יותר מסוכנים. קל לקחת אדם ולשבור את כוח הרצון שלו. לדחוף סופגניה לאישה בדיאטה מול הפנים, לשכר בחורה ולהוריד את ההתנגדות שלה (חברתית או פיזית). קל לסכסך בין אנשים- ללחוש משהו פוגעני באוזנו של זה, לגלות סוד באוזנה של זו. כל הדברים האלה נמצאים בתוך גבולות ההסכמה, אך באופן ברור מחוץ לגבולות המוסר. לגבי לא להחליט עבור המוסר של אחרים, כבר עניתי. לפי הנחות הייסוד שלי זה כן לגיטימי להתעסק במוסריות של פעולות של אחרים. כך למעשה נוצר החוק, הרי החוק לא יורד מהשמים הוא בא לשקף את התפישה המוסרית של החברה. כלומר, לחברה צריכה להיות תפישה מוסרית קודמת לחוק (התרנגולת באה לפני הביצה - הוכחה: בעל החיים הראשון שהטיל ביצה נקרא תרנגולת). דווקא התרנגולת באה מהביצה - הוכחה: היו ביצים הרבה לפני שהיו תרנגולות. דינוזאורים כבר הטילו ביצים. ועכשיו לעניין הניצול - אמרתי שזו ראיה נסיבתית שגבר מבוגר ינצל מישהי בפער גילאים לטובתו. ועוד אמרתי, ואם לא היה ברור אני אחדד: החוק הוא המקום המקסימלי בו אתה יכול "לדחוף" או "לכפות" את המוסריות שלך על מישהו אחר. אנחנו הרי לא שואלים על החוק, שמסייג מערכות יחסים בין אנשים, וגם אנשים בנפרד ממערכות יחסים, ומגביל את דרכי ההתקשרות שלהם. ועכשיו לחברה שלך - אתה שואל למה היא לא בחרה בך? למה היא כן בחרה בהם? למה נשים נמשכות לערסים? למה לא נישקת אותה והצלת אותה מעצמה? כל תשובה שנענה על זה תהיה פרשנות אישית, אבל העובדה היא שהיא נמשכה לכאלה שלא עשו ממנה כזה עניין. לשם היא הלכה, את זה היא היתה צריכה מסיבותיה שלה. זו עובדה, לא? ועוד משהו - שם לא היה פער גילאים בכלל.. למה נשים מסוימות נמשכות לגברים "מניאקים", זו שאלה שונה לגמרי, וראוי לנקות את עניין הגיל, אם זו השאלה שעומדת ביסוד התמיהה שלך בפוסט הזה. |
|
|
|
Cauchy{Venus Blue}
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
בכוח המוח כתב/ה: דווקא התרנגולת באה מהביצה - הוכחה: היו ביצים הרבה לפני שהיו תרנגולות. דינוזאורים כבר הטילו ביצים. ועכשיו לעניין הניצול - אמרתי שזו ראיה נסיבתית שגבר מבוגר ינצל מישהי בפער גילאים לטובתו. ועוד אמרתי, ואם לא היה ברור אני אחדד: החוק הוא המקום המקסימלי בו אתה יכול "לדחוף" או "לכפות" את המוסריות שלך על מישהו אחר. אנחנו הרי לא שואלים על החוק, שמסייג מערכות יחסים בין אנשים, וגם אנשים בנפרד ממערכות יחסים, ומגביל את דרכי ההתקשרות שלהם. ועכשיו לחברה שלך - אתה שואל למה היא לא בחרה בך? למה היא כן בחרה בהם? למה נשים נמשכות לערסים? למה לא נישקת אותה והצלת אותה מעצמה? כל תשובה שנענה על זה תהיה פרשנות אישית, אבל העובדה היא שהיא נמשכה לכאלה שלא עשו ממנה כזה עניין. לשם היא הלכה, את זה היא היתה צריכה מסיבותיה שלה. זו עובדה, לא? ועוד משהו - שם לא היה פער גילאים בכלל.. למה נשים מסוימות נמשכות לגברים "מניאקים", זו שאלה שונה לגמרי, וראוי לנקות את עניין הגיל, אם זו השאלה שעומדת ביסוד התמיהה שלך בפוסט הזה. הדינוזאורים האלה היו תרנגולות, לפי ההגדרה שלי, אם כך. פספסת את כל מטרת הסיפור. הסיפור הסביר כיצד קל, כפי שאמרת, לרצות להיות אביר ולהציל בחורה רק מתוך עניין אישי ולא מתוך שום אלטרואיזם, ואולי אפילו בלי קשר לרצונות שלה. בזה הדגשתי את הדברים שלך על ידי דוגמא אישית. אבל הפואנטה הייתה שכל זה לא רלוונטי להתנהגות הגברים - זו מטרת הפוסט. נשים נמשכות למנייאקים, וגברים נמשכים לנשים זנותיות. איזהו גיבור - הכובש את יצרו. רק כאגב, אני לא בטוח אם היא נמשכה למי שלא עשה ממנה עניין, או פשוט למי שהיה אסרטיבי מספיק על מנת לכבוש אותה. מן הסתם, למי שאין עניין, קל לקחת באופן ישיר את מה שהוא רוצה. לכן העלאתי את השאלה אם היא כן הייתה מעוניינת במישהו בעל עניין אבל אסרטיבי. |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
,תרנגולות הן דינוזאורים אגב, לפחות מה שנשאר מהם אבולוציונית
כוח המוח=כפיים. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
tebayes כתב/ה: ,תרנגולות הן דינוזאורים אגב, לפחות מה שנשאר מהם אבולוציונית
כוח המוח=כפיים. אתה סוטה מהנושא. הנושא האמיתי זה לא אם היא תרנגולת, אלא מי הדינוזאור הזקן, הבן זונה הזה, שזיין אותה וגרם לה להטיל את הביצה הראשונה..
תודה מותק }{ |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
Cauchy כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: דווקא התרנגולת באה מהביצה - הוכחה: היו ביצים הרבה לפני שהיו תרנגולות. דינוזאורים כבר הטילו ביצים. ועכשיו לעניין הניצול - אמרתי שזו ראיה נסיבתית שגבר מבוגר ינצל מישהי בפער גילאים לטובתו. ועוד אמרתי, ואם לא היה ברור אני אחדד: החוק הוא המקום המקסימלי בו אתה יכול "לדחוף" או "לכפות" את המוסריות שלך על מישהו אחר. אנחנו הרי לא שואלים על החוק, שמסייג מערכות יחסים בין אנשים, וגם אנשים בנפרד ממערכות יחסים, ומגביל את דרכי ההתקשרות שלהם. ועכשיו לחברה שלך - אתה שואל למה היא לא בחרה בך? למה היא כן בחרה בהם? למה נשים נמשכות לערסים? למה לא נישקת אותה והצלת אותה מעצמה? כל תשובה שנענה על זה תהיה פרשנות אישית, אבל העובדה היא שהיא נמשכה לכאלה שלא עשו ממנה כזה עניין. לשם היא הלכה, את זה היא היתה צריכה מסיבותיה שלה. זו עובדה, לא? ועוד משהו - שם לא היה פער גילאים בכלל.. למה נשים מסוימות נמשכות לגברים "מניאקים", זו שאלה שונה לגמרי, וראוי לנקות את עניין הגיל, אם זו השאלה שעומדת ביסוד התמיהה שלך בפוסט הזה. הדינוזאורים האלה היו תרנגולות, לפי ההגדרה שלי, אם כך. פספסת את כל מטרת הסיפור. הסיפור הסביר כיצד קל, כפי שאמרת, לרצות להיות אביר ולהציל בחורה רק מתוך עניין אישי ולא מתוך שום אלטרואיזם, ואולי אפילו בלי קשר לרצונות שלה. בזה הדגשתי את הדברים שלך על ידי דוגמא אישית. אבל הפואנטה הייתה שכל זה לא רלוונטי להתנהגות הגברים - זו מטרת הפוסט. נשים נמשכות למנייאקים, וגברים נמשכים לנשים זנותיות. איזהו גיבור - הכובש את יצרו. רק כאגב, אני לא בטוח אם היא נמשכה למי שלא עשה ממנה עניין, או פשוט למי שהיה אסרטיבי מספיק על מנת לכבוש אותה. מן הסתם, למי שאין עניין, קל לקחת באופן ישיר את מה שהוא רוצה. לכן העלאתי את השאלה אם היא כן הייתה מעוניינת במישהו בעל עניין אבל אסרטיבי. אבל גברים לא נמשכים לנשים זנותיות, אלא לנערות צעירות ותמימות
עכשיו אני אגיד לך משהו - אני חושבת שטעמנו באחרים משתנה על פי השינויים שאנחנו עוברים. כשאנחנו צעירים, יש לנו משיכה לבוגרים משום שיש באנרגיה שלהם משהו מאזן לתזזיתיות והבוסריות. משהו עוטף מכיל ומגונן, שאנחנו עוד נזקקים לו בגיל הזה. כשאנחנו מתבגרים קצת, יש מנעד רחב יותר של משיכה, אבל בגדול אנחנו עדיין נמשכים לאנרגיות מאזנות. כשאנחנו נהיים ממש קשישים, נניח מגיל 40 והלאה, אנרגיה צעירה, תמימה, פוערת עיניים, עושה משהו לאגו שלנו וגם לליבידו שלנו, ועולה בנו אפילו הצורך הנגדי - להכיל, לגונן, לחנך. זה לא מחוייב, אבל ישנה נטיה כזו. היא טבעית. זה גם נכון שהמיקומים בחיים מקשים על קשרים כאלה להצליח, אבל זה לא אומר שהמטרה של קשרים כאלה היא ניצול. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
גמד, תודה על המחמאות המרובות, נראה שהצלחתי לפרק את המוקש שלך
ולגבי הסיפור היפה שכתבת- אומנם לא עצרתם בסופו של דבר את התנהגות הנערה, אבל פעלתם בדרך אחרת- אם לא הצלחתם לעצור- אז לפחות למזער נזקים. אני חושבת שבמקרה הזה, מדובר בנערה בסיכון (דההה) ולא נערה רגילה, וזה משנה את כל התמונה. למה? כי ההתנהגות הפוגענית שלה זה לא רק בגלל שהיא אולי תכנס להיריון, אלא גם מחלות (שהיא צריכה להיות מודעת להן) וגם העובדה שהיא פוגעת בעצמה נפשית, כנראה מתוך מצוקה אם היא שוכבת ללא אבחנה (וכן, הייתי אומרת אותו דבר לגבי נער). שורש הבעיה לא נפתר. אמה שלה לא סמכותית ולא מגיעה אליה וזה שהיא הצליחה להתקרב אליה קצת, זה יפה מאוד אבל הנערה הזו עשויה רק להידרדר. כשאנשים בעלי נטייה להרס עצמי ונכנסים בכוונה למערכות יחסים הרסניות או פוגעים בגוף שלהם ע"י הפרעות אכילה או מין לא מוגן או חתכים או מכות מהם או מאחר (לא בגלל סיבת גירוי מיני), התמכרויות כמו לסמים או אלכוהול, אז משהו לגמרי לא בסדר, ואם תצליח להאיט את ההליך הזה ולא תגיע במקור הבעיה, זה רק ילך ויחמיר, כי הפסקת סימפטום אחד, ויצוץ אחר (כמו אנשים שמחליפים התמכרות אחת באחרת). אני גדלתי בבית שבו נתנו לי יד חופשית וגם הציבו לי גבולות ומעולם לא בדקתי אותם. מעולם לא הייתי מרדנית. גדלתי בבית שבו מצד אחד נתנו לי עיצות ומצד שני לא כפו עליי וסמכו עליי שעם החינוך שהוענק לי, אדע לעשות את הבחירות הנכונות. גם בהמשך חיי כשכבר הפכתי לבגירה, המשכתי ועדיין ממשיכה, להתייעץ עם הוריי, הם יודעים שהם לא יכולים לכפות, אבל בהחלט לומר את דעתם. הייתי רוצה להעניק בית כזה לילדים העתידיים שלי. הבעיה היא, שלכל נער או ילד יש בית אחר, הורים אחרים, גבולות נוקשים או מתירניים מידי והם לכאורה אמורים להחליט בעצמם ואנחנו לא אמורים להגן עליהם בבועה, ומטעויות לומדים, אבל אם נראה כי יש מישהו שעומד לעשות טעות, או עושה טעות והוא לא רואה את זה (כי דברים שרואים מכאן לא רואים משם), אז צריך לעצור את זה ולא לומר ש"הוא בוגר ושיעשה מה בראש שלו". |
|
|
איילה שחורה(נשלטת){אלעד}
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
בכוח המוח - כפיים.
|
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 14 שנים •
12 בנוב׳ 2010
כחולית כתב/ה: גמד, תודה על המחמאות המרובות, נראה שהצלחתי לפרק את המוקש שלך
ולגבי הסיפור היפה שכתבת- אומנם לא עצרתם בסופו של דבר את התנהגות הנערה, אבל פעלתם בדרך אחרת- אם לא הצלחתם לעצור- אז לפחות למזער נזקים. אני חושבת שבמקרה הזה, מדובר בנערה בסיכון (דההה) ולא נערה רגילה, וזה משנה את כל התמונה. למה? כי ההתנהגות הפוגענית שלה זה לא רק בגלל שהיא אולי תכנס להיריון, אלא גם מחלות (שהיא צריכה להיות מודעת להן) וגם העובדה שהיא פוגעת בעצמה נפשית, כנראה מתוך מצוקה אם היא שוכבת ללא אבחנה (וכן, הייתי אומרת אותו דבר לגבי נער). שורש הבעיה לא נפתר. אמה שלה לא סמכותית ולא מגיעה אליה וזה שהיא הצליחה להתקרב אליה קצת, זה יפה מאוד אבל הנערה הזו עשויה רק להידרדר. כשאנשים בעלי נטייה להרס עצמי ונכנסים בכוונה למערכות יחסים הרסניות או פוגעים בגוף שלהם ע"י הפרעות אכילה או מין לא מוגן או חתכים או מכות מהם או מאחר (לא בגלל סיבת גירוי מיני), התמכרויות כמו לסמים או אלכוהול, אז משהו לגמרי לא בסדר, ואם תצליח להאיט את ההליך הזה ולא תגיע במקור הבעיה, זה רק ילך ויחמיר, כי הפסקת סימפטום אחד, ויצוץ אחר (כמו אנשים שמחליפים התמכרות אחת באחרת). אני גדלתי בבית שבו נתנו לי יד חופשית וגם הציבו לי גבולות ומעולם לא בדקתי אותם. מעולם לא הייתי מרדנית. גדלתי בבית שבו מצד אחד נתנו לי עיצות ומצד שני לא כפו עליי וסמכו עליי שעם החינוך שהוענק לי, אדע לעשות את הבחירות הנכונות. גם בהמשך חיי כשכבר הפכתי לבגירה, המשכתי ועדיין ממשיכה, להתייעץ עם הוריי, הם יודעים שהם לא יכולים לכפות, אבל בהחלט לומר את דעתם. הייתי רוצה להעניק בית כזה לילדים העתידיים שלי. הבעיה היא, שלכל נער או ילד יש בית אחר, הורים אחרים, גבולות נוקשים או מתירניים מידי והם לכאורה אמורים להחליט בעצמם ואנחנו לא אמורים להגן עליהם בבועה, ומטעויות לומדים, אבל אם נראה כי יש מישהו שעומד לעשות טעות, או עושה טעות והוא לא רואה את זה (כי דברים שרואים מכאן לא רואים משם), אז צריך לעצור את זה ולא לומר ש"הוא בוגר ושיעשה מה בראש שלו". תראי, זה מעט סבוך יותר מ"נערה בסיכון, מחלות, פגיעה בעצמה או מזעור נזקים". הייתה מעורבת שם נקמה באם כיון שהנערה חשה לא מובנת ולכן גם בודדה, חיפוש אחר חום מגורמים חיצוניים וכד'... העובדה שהאם שינתה את היחס אל בתה והבינה שמדובר באישה עצמאית והנערה הרגישה את שיתוף הפעולה של אמה וגם ראתה את מעורבתה בחייה, שינתה את התנהלותה של הנערה גם כלפי העולם שמחוץ למסגרת המשפחה. ואת זה ראיתי היטב במפגשים שלנו אחר כך. אגב אני מאוד נגד האיפיון הזה "נוער בסיכון". כי הוא מקבע, אבל זאת תחושה אישית שלי כמובן. הנערים האלו בסך הכל היו זקוקים לדחיפה קטנה לכיוון נכון כדי "להתיישר". תעסוקה, המלצה על ספר או הבטחה ממישהו עליו הם סומכים שהם אינם בסיכון ושהכל עוד לפניהם, שהמקום בו הם נמצאים אינו סוף הדרך אלא בסך הכל התחלה ושגם אם אינה פשוטה וניתן לאמר אפילו רקובה, ההתחלה הזאת, בהנחיה נכונה, יכולה לשמש אותם כקרש קפיצה לגבהים אליהם נוער "שמנת" לא יגיע. אני לא חושב שאת ואני רחוקים זה מזה בדעותינו, כחולית. אלו בסך הכל ניואנסים. במקום בו את אומרת "יש לעצור את זה כי ברור לי (לכחולית) שהיא נמצאת בדרך לא נכונה כי אני (כחולית) יודעת שפער גילאים כזה או אחר הוא פסול. אני אומר "שיש לברר האם באמת במקרה ספציפי הוא פסול". אני לא מוכן לקבל את פער הגילאים כחוק אלא אם מדובר אכן בחוק, לגביו הבעתי את דעתי בתחילת השרשור. עם חוק אני לא מתווכח. עם אינטרפרטציות אישיות, שאלות מוסריות, קביעות אישיות וכד' כן. (-: והתכוונתי לכל מילה. |
|
|