קייסי |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
קייסי • 14 בנוב׳ 2010
גם אצלי, כמו אצל הגמד, הבנתי שמשהו דפוק לגמרי כשהבחנתי שאני מגורה מינית מבכי של נשלט שלי. כשאני סוטרת, למשל, זה מביא אותו למקום מושפל ונזוף במיוחד ועיניו היפות נמלאות וזולגות דמעות של עלבון וכאב. בשלב הזה אני פשוט נדלקת לגמרי.
מחד, זה מעורר בי צד חומל. סבלו נוגע ללבי ואני מנסה לפייס אותו במילים רכות או בליטוף מנחם. מצד שני, משתחרר אצלי גם רצון סדיסטי להכאיב יותר, לגעת בתהומות עמוקים אפילו יותר, ואני מוצאת את עצמי מגבירה את עוצמת המכות. בשלב הזה אני אמנם מלטפת בין לבין, אבל הליטוף מפסיק להיות אמפטי והופך לאופורטוניסטי. אני רוצה שיספוג יותר, ולכן עוזרת לו לבלוע את הגלולה המרה במתק מילותיי ומגעי. אין לי מושג למה בכי מעורר אותי מינית בעוצמה שכזו. אולי כי זה נתפס אצלי כביטוי החזק ביותר לפגיעות, להסרת מגננות ולכניעה והתמסרות. ואולי כי בסופו של דבר מתחשק לי להטביע חותם. החותם בגוף הוא חיצוני, וכמי שלא נוהגת לצלק - גם זמני ובר חלוף. הנגיעה הזו בלב או בנפש נראית לי עמוקה, חזקה, עמידה יותר, וכזו שמשאירה את חותמה לאורך זמן. |
|
Brave Dwarf |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
Brave Dwarf • 14 בנוב׳ 2010
קייסי כתב/ה: גם אצלי, כמו אצל הגמד, הבנתי שמשהו דפוק לגמרי כשהבחנתי שאני מגורה מינית מבכי של נשלט שלי. כשאני סוטרת, למשל, זה מביא אותו למקום מושפל ונזוף במיוחד ועיניו היפות נמלאות וזולגות דמעות של עלבון וכאב. בשלב הזה אני פשוט נדלקת לגמרי.
מחד, זה מעורר בי צד חומל. סבלו נוגע ללבי ואני מנסה לפייס אותו במילים רכות או בליטוף מנחם. מצד שני, משתחרר אצלי גם רצון סדיסטי להכאיב יותר, לגעת בתהומות עמוקים אפילו יותר, ואני מוצאת את עצמי מגבירה את עוצמת המכות. בשלב הזה אני אמנם מלטפת בין לבין, אבל הליטוף מפסיק להיות אמפטי והופך לאופורטוניסטי. אני רוצה שיספוג יותר, ולכן עוזרת לו לבלוע את הגלולה המרה במתק מילותיי ומגעי. אין לי מושג למה בכי מעורר אותי מינית בעוצמה שכזו. אולי כי זה נתפס אצלי כביטוי החזק ביותר לפגיעות, להסרת מגננות ולכניעה והתמסרות. ואולי כי בסופו של דבר מתחשק לי להטביע חותם. החותם בגוף הוא חיצוני, וכמי שלא נוהגת לצלק - גם זמני ובר חלוף. הנגיעה הזו בלב או בנפש נראית לי עמוקה, חזקה, עמידה יותר, וכזו שמשאירה את חותמה לאורך זמן. קייסי. אני יכול לשאול שאלה בבקשה? אם זה אישי אז אל תעני. אצל JabberwockY הבנתי שכדי להגיע לגירוי, הבכי חייב להיות תוצר ישיר של פעולה שהוא עושה (ואולי הבנתי לא נכון). ואצלך, קייסי? אם אותו נשלט, למשל, בוכה בגלל משהו שעשית לא בקונוטציה מינית אלא מחוץ למיטה או יתרה מכך - לא בקונוטציה מינית וגם בגלל משהו שכלל אינו קשור אליך, עדיין קיים הגירוי או שאז כבר לא? (נדמה לי שאני דפקט ברמות. כי אני אשכרה צריך לעבוד על עצמי ולנזוף בעצמי כדי לא להתגרות מכל בכי שהוא. זה כאילו המצפון שלי מתפקד בנפרד מהמיניות. לכן אני נקרע וכל הזמן מרגיש אשם. אולי לא קייסי, אולי מישהו אחר כאן חווה את אותה הדפיקות ויכול לתת לי טיפ איך להתמודד?) |
|
קייסי |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
קייסי • 14 בנוב׳ 2010
אין ספק שאתה טיפוס, גמד
לא, אני לא מתחרמנת מבכי שלא אני חוללתי. אם הצלחתי להפעיל בסיטואציה מינית בחור שממעט להביע רגשות ולהביאו לכלל בכי, זה מטיס אותי לגבהים ומחרמן אותי לגמרי. ג'ברווקי ניסח את זה יפה. |
|
פייה{O} |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
פייה{O} • 14 בנוב׳ 2010
אני תוהה מה זה אומר עלי שמדליק אותי לחשוב שיש סאדיסטים שמתחרמנים מבכי.
|
|
Brave Dwarf |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
Brave Dwarf • 14 בנוב׳ 2010
קייסי כתב/ה: אין ספק שאתה טיפוס, גמד
לא, אני לא מתחרמנת מבכי שלא אני חוללתי. אם הצלחתי להפעיל בסיטואציה מינית בחור שממעט להביע רגשות ולהביאו לכלל בכי, זה מטיס אותי לגבהים ומחרמן אותי לגמרי. ג'ברווקי ניסח את זה יפה. כן, הא? על הפנים. תיארתי לעצמי שאצל הרוב (נכון שלא אצל כולם? חייב להיות בעולם לפחות עוד דפקט אחד כמוני) זה חייב להיות בקונוטציה מינית ומעשה ידיהם. קייסי, תודה לך על כי ענית. אני מאוד מעריך את זה. |
|
קייסי |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
קייסי • 14 בנוב׳ 2010
גמד, זה דוקא מסקרן יותר לדעת מה בבכי, כל בכי, מפעיל את הזיקפה הזו אצלך. ניסית לפענח פעם את המנגנון הזה?
|
|
Brave Dwarf |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
Brave Dwarf • 14 בנוב׳ 2010
קייסי כתב/ה: גמד, זה דוקא מסקרן יותר לדעת מה בבכי, כל בכי, מפעיל את הזיקפה הזו אצלך. ניסית לפענח פעם את המנגנון הזה?
כן. פעמיים הייתי בטיפול. פעם אחת כשגיליתי פסיכים כמוני ורציתי להרפא מהמחלה שלי ובפעם שניה אחרי שהשלמתי עם העובדה שאני דפוק. איזה קטע של אלימות. כל מה שקשור לאלימות והתוצאות שלה, מגרה אותי עד אבדן שליטה. אם לא המצפון, בטח הייתי יושב כבר מזמן על צריכה של סרטי סנאפ או על משהו גרוע מזה. כאב מגרה אותי, קייסי. אני לא חייב להיות הגורם. אצלי זה בכלל לא תנאי. וזה לא פשוט בכלל לחיות ככה (לפעמים גם ממש לא כיף) , דרך אגב. השנה למדתי לדבר על זה. |
|
לילה לבן |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לילה לבן • 14 בנוב׳ 2010
מהצד שלי: מי שיכול לגרום לי לבכות מסקס -- פשוט אין עליו. מי שגורם לי לבכות מחוץ לסקס -- בסוף, זה יהרוג כל דבר שיש לי אליו. מהצד השני: אין לי כל רצון לראות גבר בוכה. זה לא עושה לי שום דבר טוב. בחורה בוכה זה יכול להיות מגרה מאוד, אבל אני לא רוצה להיות זו שגורמת לה לבכות. בדרך כלל. למה כל זה ומה זה אומר? אין לי מושג. |
|
קייסי |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
קייסי • 14 בנוב׳ 2010
נשמע די הארד קור, גמד.
מה עלה בטיפול? יש תובנות בענין הגירוי מאלימות? עלית על מקורותיו? |
|
Brave Dwarf |
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
לפני 14 שנים •
14 בנוב׳ 2010
Brave Dwarf • 14 בנוב׳ 2010
קייסי כתב/ה: נשמע די הארד קור, גמד.
מה עלה בטיפול? יש תובנות בענין הגירוי מאלימות? עלית על מקורותיו? לא. גם ספירת הכרומוזומים תקינה. היו תובנות אחרות על פאקים אחרים שנובעים מגירוי מאלימות. כמו רגשי אשם, בושה וכד'. טעות בייצור. הייתי צריך להיוולד כלב אמסטף, קייסי. |
|