| קייסי |
לפני 13 שנים •
15 בנוב׳ 2010
Brave Dwarf כתב/ה: קייסי כתב/ה: נשמע די הארד קור, גמד.
מה עלה בטיפול? יש תובנות בענין הגירוי מאלימות? עלית על מקורותיו? לא. גם ספירת הכרומוזומים תקינה. היו תובנות אחרות על פאקים אחרים שנובעים מגירוי מאלימות. כמו רגשי אשם, בושה וכד'. טעות בייצור. הייתי צריך להיוולד כלב אמסטף, קייסי. אני בטוחה שיש גרועים מאיתנו 
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
15 בנוב׳ 2010
קייסי כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: קייסי כתב/ה: נשמע די הארד קור, גמד.
מה עלה בטיפול? יש תובנות בענין הגירוי מאלימות? עלית על מקורותיו? לא. גם ספירת הכרומוזומים תקינה. היו תובנות אחרות על פאקים אחרים שנובעים מגירוי מאלימות. כמו רגשי אשם, בושה וכד'. טעות בייצור. הייתי צריך להיוולד כלב אמסטף, קייסי. אני בטוחה שיש גרועים מאיתנו דברי בשם עצמך! (-: (לא יודע, אני די מיואש. ה"אני" שלי לא מחליק לי טוב בגרון) |
|
|
JabberwockY(שולט)
|
לפני 13 שנים •
15 בנוב׳ 2010
Brave Dwarf כתב/ה: קייסי כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: קייסי כתב/ה: נשמע די הארד קור, גמד.
מה עלה בטיפול? יש תובנות בענין הגירוי מאלימות? עלית על מקורותיו? לא. גם ספירת הכרומוזומים תקינה. היו תובנות אחרות על פאקים אחרים שנובעים מגירוי מאלימות. כמו רגשי אשם, בושה וכד'. טעות בייצור. הייתי צריך להיוולד כלב אמסטף, קייסי. אני בטוחה שיש גרועים מאיתנו דברי בשם עצמך! (-: (לא יודע, אני די מיואש. ה"אני" שלי לא מחליק לי טוב בגרון) למה, בעצם? אם (?) מצאת דרכים לספק את הצורך הזה, גם אם בעקיפין, ואם (?) הצורך הזה לא מכתיב את חייך וגורם לך ממש לפגוע באנשים שאתה אוהב (או באחרים, לצורך העניין) יותר מהאדם שבדירה ממול, למה זה כל כך גרוע? בסדר, אז אתה צריך להתאפק מלאנוס נשים ממש ולהסתפק ב"אונס בהסכמה" ובבכי שניתן לך מרצון, אבל לכולנו יש צרכים שאנחנו בוחרים לא לספק כדי שנוכל לחיות בחברה, לא? אצלי, אגב, אוטופסיכואנליזה העלתה שהמשיכה (המינית) שלי לבכי נובעת ממשיכה (מינית לא פחות) לאומניפוטנטיות, יותר מאשר מסאדיזם נטו. מספק אותי - למרות שבמידה פחותה, כי זה קל יותר - גם לגרום למישהי להפסיק לבכות לפי רצוני. אני נמשך ליצירת השינוי (קונפליקט אקזיסטנציליסטי, מן הסתם) והוא יכול להיות לטובה או לרעה, לפי בחירתי, כל עוד אני שם בכדי לצפות בו ולחוות אותו. בכלל, א-פרופו אומניפוטנטיות, גיליתי שבשבילי הכוח שבהענקה הוא לא פחות מספק מהכוח שבלקיחה, על אף שהוא בהחלט מגרה פחות. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
15 בנוב׳ 2010
JabberwockY כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: קייסי כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: קייסי כתב/ה: נשמע די הארד קור, גמד.
מה עלה בטיפול? יש תובנות בענין הגירוי מאלימות? עלית על מקורותיו? לא. גם ספירת הכרומוזומים תקינה. היו תובנות אחרות על פאקים אחרים שנובעים מגירוי מאלימות. כמו רגשי אשם, בושה וכד'. טעות בייצור. הייתי צריך להיוולד כלב אמסטף, קייסי. אני בטוחה שיש גרועים מאיתנו דברי בשם עצמך! (-: (לא יודע, אני די מיואש. ה"אני" שלי לא מחליק לי טוב בגרון) למה, בעצם? אם (?) מצאת דרכים לספק את הצורך הזה, גם אם בעקיפין, ואם (?) הצורך הזה לא מכתיב את חייך וגורם לך ממש לפגוע באנשים שאתה אוהב (או באחרים, לצורך העניין) יותר מהאדם שבדירה ממול, למה זה כל כך גרוע? בסדר, אז אתה צריך להתאפק מלאנוס נשים ממש ולהסתפק ב"אונס בהסכמה" ובבכי שניתן לך מרצון, אבל לכולנו יש צרכים שאנחנו בוחרים לא לספק כדי שנוכל לחיות בחברה, לא? אצלי, אגב, אוטופסיכואנליזה העלתה שהמשיכה (המינית) שלי לבכי נובעת ממשיכה (מינית לא פחות) לאומניפוטנטיות, יותר מאשר מסאדיזם נטו. מספק אותי - למרות שבמידה פחותה, כי זה קל יותר - גם לגרום למישהי להפסיק לבכות לפי רצוני. אני נמשך ליצירת השינוי (קונפליקט אקזיסטנציליסטי, מן הסתם) והוא יכול להיות לטובה או לרעה, לפי בחירתי, כל עוד אני שם בכדי לצפות בו ולחוות אותו. בכלל, א-פרופו אומניפוטנטיות, גיליתי שבשבילי הכוח שבהענקה הוא לא פחות מספק מהכוח שבלקיחה, על אף שהוא בהחלט מגרה פחות. מסכים אתך לגבי הכח שבהענקה (למרות שמבחינתי זה מאוד תלוי במשוב. אני אדם של תגובות. גם מתקשר לאומניפוטנטיות. מה עוד שאיני מאמין באלטרואיזם. מבחינתי לא קיים כזה דבר "הענקה". משפטים כגון "לאהוב משמעו לרצות באושרו/ה יותר מאשר באושרי" שווים לתחת. שטות מוחלטת. אני מתנצל. סליחה) . לא מסכים עם זה: "אם (?) מצאת דרכים לספק את הצורך הזה, גם אם בעקיפין, ואם (?) הצורך הזה לא מכתיב את חייך וגורם לך ממש לפגוע באנשים שאתה אוהב (או באחרים, לצורך העניין) יותר מהאדם שבדירה ממול, למה זה כל כך גרוע? בסדר, אז אתה צריך להתאפק מלאנוס נשים ממש ולהסתפק ב"אונס בהסכמה" ובבכי שניתן לך מרצון, אבל לכולנו יש צרכים שאנחנו בוחרים לא לספק כדי שנוכל לחיות בחברה, לא?" מאז שאני זוכר את עצמי, אני מתאפק. מתאפק לא להיות אני. אני נוגע בה ורועדות לי הידיים כי מרוב שאני מתאפק, הטשטשו לי גבולות האיפוק. טרם היא, שיחקתי אותה זיין המאה. הייתי משלח אותן עם הזריחה בטענה שהן חד פעמיות, בזמן שאני הייתי חד פעמי כי פחדתי פחד מוות ממה שאעשה להן בפעם שניה... ה BDsM והכלוב סתם מגרדים לי את הפצעים בהקלה רגעית. לא נבלע לי טוב בגרון. ואין תרופה שתרפא אותי מלדעת מי אני. |
|
|
מישלי
|
לפני 13 שנים •
5 בדצמ׳ 2010
רק מהזווית שלי...
נראה לי, שהוא מאד אוהב לראות אותי בוכה
הוא גם אוהב לראות אותי צוחקת אוהב לראות אותי נבוכה לראות אותי מתפתלת מבולבלת חושבת שותקת מדברת אוכלת הולכת עומדת זוחלת הוא אוהב לראות אותי... זה מה שעושה את כל זה, לכל כך מיוחד, שהוא אוהב לראות הכל הכל הכל הכל הכל וכן, הוא מאד אוהב לראות אותי בוכה (פיתחתי אפילו איזו מיומנות בנושא...אבל זה לא לכאן) ( : |
|
|
|
Inside your head
|
לפני 13 שנים •
15 בדצמ׳ 2010
אפשר עוד תגובות משולטים/ות?
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 13 שנים •
15 בדצמ׳ 2010
your wish is my command (:
יש כמה סוגים של בכי. יש את הבכי המתבכיין, המתקרבן, זה שחטף סטירה ומרגיש כל כך אבוד ומסכן - שונאת את זה.
אבל, יש את הבכי הזה שמלווה בכעס, שריאנה אהובתי הגדירה אותו מעולה. כעס שאומר "אני שונא שאני אוהב אותך"- זה השיא בשבילי. זו מעין הצהרת ה"אני כאן בעל כורחי". לראות דמעה כזו עבורי, זה כמו כריש שמריח דמעת דם. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 13 שנים •
15 בדצמ׳ 2010
Re: your wish is my command (: שוטרת* כתב/ה: ...
לראות דמעה כזו עבורי, זה כמו כריש שמריח דמעת דם.[/b] יפה... |
|
|
master xy(שולט)
|
לפני 13 שנים •
15 בדצמ׳ 2010
תשובה - זה לא נעים וזה לא לעניין . אנחנו עדיין לא הכותל המערבי .
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
15 בדצמ׳ 2010
master xy כתב/ה: תשובה - זה לא נעים וזה לא לעניין . אנחנו עדיין לא הכותל המערבי .
"תכף תשים לי פתק באוזן... יאללה, חומיי...מר פנדלוביץ', שבור אחורה...." |
|
|