שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הצמא

קייסי
לפני 14 שנים • 15 בנוב׳ 2010
קייסי • 15 בנוב׳ 2010
underfoot כתב/ה:
יולי Yuli כתב/ה:
צ'ארנוחה, אני מתה על הכתיבה שלך. אני מאד אוהבת את איך שאתה מצליח לתפוס רגשות מורכבים.

אנדר ופוג, מאד מעניין לקרוא את אי ההסכמה שלהם.

אנדר, יש לי שאלה: מה דעתך, האם יכול להתרחש מצב שבו אתה מאוהב באשה, באופן מאד הדדי ואכפתי, ובנוסף לזה יש לה פנטזיות שמשקפות כמראה את שלך, והיא מצליחה לספק אותך מינית על ידי השתתפות במשחק שלך, תוך מודעות של שניכם למה שמגרה את שניכם ותוך מחוייבות הדדית?
או שעל מנת למלא את חלל האשה בפנטזיה, עליה לא לשים עליך זין?



לא, לא יכול להיות מצב שאהבה ותיעוב יחיו ביחד באופן מוצלח. הפנטזיות הבדסמיות הן ביטוי לתשוקה לאלימות ורוע ובשביל שהתשוקה הזאת תקבל את ליטראת הבשר שלה הפנטזיה צריכה להיות ממומשת כך שהמרכיב היסודי שלה מתקיים - הפורענות. ובשביל זה אני צריך מישהו שלא אוהב אותי אלא שם עלי זין או שונא אותי, או שונא אנשים באופן כללי. משום מה הדמות של האישה בה אני מתאהב והדמות של הדומינטריקס הן דמויות הפוכות לחלוטין. אפילו החיוך שלהן שונה, האחד חמוד ומזמין והשני מאיים מפחיד ומרגש. אפשר לקרוא לזה מלכוד-22, זה די משעשע כשזה בתוך יצירת מופת סאטירית אבל די טראגי כשזה החיים שלך.


יש בזה באמת מימד טראגי.
כשאני חושבת מה הייתי מעדיפה, את אהבתו של הנשלט שלי או את משיכתו הפרועה, האפלה, חסרת השליטה אלי, אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לבחור. כשאני בקשר שליטה אני חותרת לשניהם ביחד. אם אין בכוחי להשיג את שניהם, אני מאבדת ענין.
זאת​(שולטת)
לפני 14 שנים • 15 בנוב׳ 2010

Re: צ'ארנוחה

זאת​(שולטת) • 15 בנוב׳ 2010
קייסי כתב/ה:
שירלילית כתב/ה:
קראתי את הסיפור עוד באותו היום שפירסמת.
הקטע הזה העלה אצלי זיכרון מעומעם של התפסן בשדה השיפון.
היום התפנתי קצת לקרוא את התגובות כאן.
והתחזקה בי התחושה שהאינטואיציה הראשונית שלי היתה חזקה:
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/holden.html
לכתוב מחדש את התפסן ? משימה לא פשוטה,
מאידך, יש בכך אתגר.


אוף טופיק, אבל דברים כאלה מציקים לי בעין.
במאמר שלינקקת כותבת המחברת על התופעות/הפרעות נפשיות שמאפיינות את הולדן קולפילד. בין היתר היא מייחדת מקום לפרשנות על שמו.
הפרשנות מוטעית, כמובן, שכן המחברת מכנה אותו לאורך המאמר 'הולדן קולדפילד', ומתרגמת זאת ל'שדה קר'.
מובן ששמו של הגיבור הוא בכלל הולדן קולפילד, או באנגלית caulfield
caul פירושו החלק בקרום השפיר (המכסה את העובר ומי השפיר ונקרע בעת הלידה) שעלול להשאר צמוד לפנים ולראש בעת הלידה. אם כבר לעסוק בפירוש השם, אולי הכוונה היא לאופן שבו רואה הגיבור את העולם דרך קרום, מסך, עוברי, ראשוני, תם.



קייסי,
כיוונתי למקום לגמרי אחר.
באמת לא בדקתי דקויות של תרגום.
אפשר מספר פקס?
בשביל להעביר התנצלות בשלושה העתקים...
קייסי
לפני 14 שנים • 15 בנוב׳ 2010

Re: צ'ארנוחה

קייסי • 15 בנוב׳ 2010
שירלילית כתב/ה:
קייסי כתב/ה:
שירלילית כתב/ה:
קראתי את הסיפור עוד באותו היום שפירסמת.
הקטע הזה העלה אצלי זיכרון מעומעם של התפסן בשדה השיפון.
היום התפנתי קצת לקרוא את התגובות כאן.
והתחזקה בי התחושה שהאינטואיציה הראשונית שלי היתה חזקה:
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/holden.html
לכתוב מחדש את התפסן ? משימה לא פשוטה,
מאידך, יש בכך אתגר.


אוף טופיק, אבל דברים כאלה מציקים לי בעין.
במאמר שלינקקת כותבת המחברת על התופעות/הפרעות נפשיות שמאפיינות את הולדן קולפילד. בין היתר היא מייחדת מקום לפרשנות על שמו.
הפרשנות מוטעית, כמובן, שכן המחברת מכנה אותו לאורך המאמר 'הולדן קולדפילד', ומתרגמת זאת ל'שדה קר'.
מובן ששמו של הגיבור הוא בכלל הולדן קולפילד, או באנגלית caulfield
caul פירושו החלק בקרום השפיר (המכסה את העובר ומי השפיר ונקרע בעת הלידה) שעלול להשאר צמוד לפנים ולראש בעת הלידה. אם כבר לעסוק בפירוש השם, אולי הכוונה היא לאופן שבו רואה הגיבור את העולם דרך קרום, מסך, עוברי, ראשוני, תם.



קייסי,
כיוונתי למקום לגמרי אחר.
באמת לא בדקתי דקויות של תרגום.
אפשר מספר פקס?
בשביל להעביר התנצלות בשלושה העתקים...



לא תודה, יש לי מספיק ניירת בביתicon_smile.gif
לא תקפתי, כך שאין צורך להכנס למגננה.
תיקון הטעות לא מופנה אליך אלא למחברת המאמר, סתם כי הציק לי בעין (תילי פרשנות על שם לא נכון זה לא בדיוק דקויות של תרגום, אבל ניחא).
זה לא גורע בשום צורה מהאנלוגיה שלך בין הדיבור הילדותי-תוקפני של הולדן קולפילד לשפה הבוטה של צ'רנוחה (אם הבנתי נכון את כוונתך בלינק), וצ'רנוחה בעצמו כבר הודה לך על כך.

*אם את מתעקשת את יכולה לשגר את עותקי ההתנצלויות לאו.סי.די. הקטן שגורם לי לשים לב לשטויות לפעמיםicon_smile.gif.