amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2003
לא יודעת עד כמה זה שיר בדס"מי, אבל...
המילים תקועות בתוכי
הרגשות תקועים בגרוני מסמרים תקועים בגופי כמו ישו הצלוב הצלב מוטל על הקרקע איתי קשורה אליו ואף אחד לא יודע היכן מקום מרבצי באישון הלילה שוכבת מוטלת על הקרקע קולות הצרצר ואני חיה את הנצח |
|
|
DomDomina(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2003
Re: לא יודעת עד כמה זה שיר בדס"מי, אבל... amy כתב/ה: המילים תקועות בתוכי
הרגשות תקועים בגרוני נהדר אמי,אחרי הכל המילים והרגשות, איינם כבר תקועים בתוכך ובגרונך. תמשיכי ככה נערה 
|
|
|
DOM Perignon(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2003
Re: לא יודעת עד כמה זה שיר בדס"מי, אבל...
זה מאד BDSM , או שלפחות ככה זה יכול להשמע.
מאד אוהב את השיר שכתבת... מתחבר אל הדברים. ורק שאלה לי: למה? amy כתב/ה: ואף אחד לא יודע היכן מקום מרבצי אם יש לך אדון הוא איתך, בתוכך כל רגע. למדי את עצמך להכנע לו, לקבל אותו לתוכך. |
|
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2003
תודה, דומדומינה ודום פריניון. נגע לליבי מה שאמרת על השורה "אף אחד לא יודע היכן מקום מרבצי" ( טוב, אז אני לא יודעת לצטט נורמלי, אז מה
 ). הבדידות היא ממכרת... כמעט יוצרת איזושהי הנאה מזוכיסטית, וקשה לוותר עליה... ומפחיד... אבל כן, בהחלט מבינה למה זה יכול להיות חיובי לוותר על החומות.
|
|
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2003
דרך אגב, דום פריניון...
שכחתי להבהיר את זה. השיר הוא לא שיר חדש. פשוט רציתי לשמוע את התגובות שלכם עליו, והפרשנויות.
כתבתי אותו בזמנו ולא ידעתי מה כתבתי, פשוט כתבתי מהבטן. |
|
|