הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
קצת פגעת בי מורטישה. אני לא מניפולטיבי ובטח לא סוציופת.
ולעצם העניין, לא הבנתי את התשובה שלך והיא חשובה לי, האם את רוצה שיספר לך או לא? |
|
|
Morticia
|
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
fog כתב/ה: קצת פגעת בי מורטישה. אני לא מניפולטיבי ובטח לא סוציופת.
ולעצם העניין, לא הבנתי את התשובה שלך והיא חשובה לי, האם את רוצה שיספר לך או לא? אוי נו פוגילה טמבל - בוא לא נחריב את מעט חוש ההומור שעוד נותר כאן קח את זה בקלות עם ים של סמיילים קורצים אל תפגע אפילו לא קצת! בשביל מה? ברור שאתה לא סוציופת אבל אתה כן נוטה למניפולטיביות פה ושם אני עדיין אוהבת אותך אתה אחד הגברים הכי מקסימים כאן ובגלל זה גם לוקחת בערבון מוגבל את היצר המרדני הזה שלך ומרשה לעצמי לגלגל עליו כמה דאחקות... בכל מקרה מה שביני לבין גבר ששייכותו אליי יקרה לי ובה אני חפצה דבר המורכב מהמון המון גורמים פרקיה כמו שאומרים הם כבר לגמרי בינו לביני. שיהיה לך שבוע טוב ידידי 
|
|
|
Cauchy{Venus Blue}
|
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
אני אחלק את התגובה שלי ל2:
1. לעניין הצמיד. עושה רושם שהטענה היא שאין לו עניין בבחורה אלא בצמיד, זו נראית לי התממות. הרי אם הצמיד הנ"ל היה מונח על הרגל השעירה שלי, אני מניח שהוא לא היה מתכופף להציץ מתחת למכנס המחויט שלי (שם אני מחביא את הצמיד). גם אני כשאני נמשך לבחורה, נמשך לחלק מסוים שלה; הישבן (בדר"כ), העיניים, הצחוק, השירה, החיוך וכדומה. אין כאן הבדל בין וניליות לבין בדסמ. 2. אני אדם שמאמין בכנות מוחלטת, כאשר שואלים אותך באופן ישיר אתה חייב לענות תשובה אמיתית ומלאה (הרי החבאת עיקר הסיפור שקולה לשקר). אבל, יש משמעות לדרך שבה אתה מציג את הדברים. אם ראיתי איזה חוטיני מבצבץ , ועשיתי תנועה במיוחד על מנת לשטוף את העיניים, אפשר לספר את זה באופן הזה. אם אתאר את זה כישבן אלוהי ששינה לי את החיים זה ייצור תחושה אחרת לחלוטין. 3. (אני יודע, אמרתי שתיים), אם באמת פגשת ישבן כזה שאתה לא יכול להסיר ממנו את עיניך, אולי עדיף שתתרחק ממנו ולא תצא מגדרך על מנת להתרכז בו. דומה הדבר לאדם המעשן חופשי, סימן שהוא מרוצה מהתחביב הזה, אם הוא לא מנסה להגמל ממנו. תמיד צורם לי אנשים שמקבלים את התכונות הרעות שלהם בגאווה וללא מלחמה. |
|
|
| קייסי |
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
fog כתב/ה: שנית יש לי בראש מן משהו רומנטי, (ואולי הזוי, תחליטי את). שאם הוא מספר למלכה שלו על תשוקותיו הבלתי נשלטות, הוא קודם כל מכבד אותה. הוא נותן לה את השליטה - ואת זכות הבחירה. אם תרצה, היא תחליט שהיא לא מעוניינת בעבד כזה, ותזרוק אותו. אם תחליט אחרת, היא תעבוד איתו על זה ותגרום לו להיות איתה יותר, או תנטרל מה שמסוכן בעיניה, ותסכים שהוא יחשוב על אחרות.
אני חושב שאת מתייחסת לאמירת האמת במקרה הזה כניסיון להכשיר את החזיר. אני מתייחס אליה כאקט שאומר "אני מכבד את המלכה; אני סומך עליה שתעשה את מה שטוב בשבילה גם לנוכח האמת הפחות יפה." בדיוק מה שאני מרגישה. לא הייתי מצפה לשום התנהלות על-אנושית מצד נשלט שלי. אני אוהבת את המורכבות האנושית הזו, את המאבק בין טוב לרע, בין סגידה להתפרעות, בין תחושת השייכות לבין הצורך הזהה לשלי בחופש מוחלט. בדרך לבחירה בי - שיעבור מצידי את כל קשת הרגשות, התשוקות וההתחבטויות. לא הייתי מצפה ממנו להיות אדם אחר ממני, במהות. רק לבחור בהתנהלות שמשלימה את שלי. אני למעלה, הוא למטה. וככל שהמאבק הפנימי שלו קשה יותר, כך הבחירה שבסופו מחמיאה לי יותר. ואין שום ספק שהייתי מעדיפה תמיד לדעת הכל. אני תמיד מבהירה זאת מראש. גם את הדברים הנוראים ביותר. זו הבחירה שלי תמיד. כשולטת וגם כאדם. הטמנת הראש בחול, שהיא דרך התמודדות לגיטימית, מעולם לא היתה דרכי. דע את אויבך, זו התזה שלי, וגם התשוקה לאחרות היא סוג של אויב שאני מניחה מראש את קיומו ומבקשת לדעת כשהוא מתקיים. כשאני מודעת, הבחירה כיצד להתמודד נתונה בידיי. אני יכולה לוותר על נוכחותו של האדם בחיי, להתעלם באלגנטיות או להלחם במה שמסכן אותנו, לתפיסתי. אני אקבל כמעט כל חולשה אנושית באדם שאיתי, למעט שקר. אם אתפוס בשקר זה נגמר מבחינתי. שקר מונע ממני את חופש הבחירה. הוא מעמיד אותי בפני תוצאותיהן של אותן חולשות אנוש כעובדה מוגמרת. כחובבת שליטה, אני חווה את זה כהפקעה מקסימלית של השליטה שלי במצב. אני לא נפגעת מחולשות אנוש. תמים לחשוב שהן מתפוגגות לנוכח נוכחותי המעטירה בחייו של הנשלט שלי. אבל אני לא אקבל את העלמתן מפניי. |
|
|
Shimmy(נשלט){Vents}
|
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
נוסעים קצת ומתברר שנהייה פה דיון רציני ואני לא ידעתי שאני כזה.
אודה ולא אחכחש גם אני לא אהבתי, ז"א לא אהבתי , לא אוהב וכנראה לא אוהב את זה אבל מדובר בשריטה שחרוטה עמוק בשאסי של המוח שלי. לא רק שהאדונית שלי מודעת לשריטה היא גם מודעת לכך שאינני אוהב אותה כלל ועיקר ואף הטילה עלי פעם מטלה לכתוב אודות אותה שריטה, ממתי ואיפה זה נובע , מה אני חש ואיזה סוג צמיד בדיוק עושה לי את זה. היא אגב לא תענוד צמיד רגל . וככל שהייתי שמח שמראה מופלא שכזה יתרגש על עולמנו אני מודע למקומה, למקומי ולכך שמעבר לתפילות אין לי שום דבר לעשות בעיניין. מבחינתה (ותסלחו לי כולם- היא היחידה שדעתה קריטית בעיני ) זה בסדר כל זמן שאיני בוגד באמונה . ולמרות שזה בסדר מבחינתה, למרות שהיא מודעת לאותו עניין ומבחינתה זה בסדר, חלק מהמארג האנושי של העבד שהיא אוהבת אני שונא את זה בעצמי ומרגיש רע עם עצמי. ולהרגיש רע עם עצמי בעניין הזה זו ככל הנראה היחידי שבו אני עובר על הוראותיה. וכיון שהיא מצאה ולקחה אותי חרף כל חסרונותי ומחזיקה בי תקופה ארוכה למדי דומני שהשאלה מי צריכה עבד שכזה פחות מטרידה אותי . נמצאה האישה הנעלה , החכמה והמופלאה שתקח אותו וכעבור יותר משנתיים שהיא מחזיקה בו היא מוצאת בו דבר או שניים לטעמה והעבד מבחינתו מודע למזל העצום שנפל בחלקו ועושה כל שביכולתו להצדיק את הבעלות עליו . |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
קייסי כתב/ה: fog כתב/ה: שנית יש לי בראש מן משהו רומנטי, (ואולי הזוי, תחליטי את). שאם הוא מספר למלכה שלו על תשוקותיו הבלתי נשלטות, הוא קודם כל מכבד אותה. הוא נותן לה את השליטה - ואת זכות הבחירה. אם תרצה, היא תחליט שהיא לא מעוניינת בעבד כזה, ותזרוק אותו. אם תחליט אחרת, היא תעבוד איתו על זה ותגרום לו להיות איתה יותר, או תנטרל מה שמסוכן בעיניה, ותסכים שהוא יחשוב על אחרות.
אני חושב שאת מתייחסת לאמירת האמת במקרה הזה כניסיון להכשיר את החזיר. אני מתייחס אליה כאקט שאומר "אני מכבד את המלכה; אני סומך עליה שתעשה את מה שטוב בשבילה גם לנוכח האמת הפחות יפה." בדיוק מה שאני מרגישה. לא הייתי מצפה לשום התנהלות על-אנושית מצד נשלט שלי. אני אוהבת את המורכבות האנושית הזו, את המאבק בין טוב לרע, בין סגידה להתפרעות, בין תחושת השייכות לבין הצורך הזהה לשלי בחופש מוחלט. בדרך לבחירה בי - שיעבור מצידי את כל קשת הרגשות, התשוקות וההתחבטויות. לא הייתי מצפה ממנו להיות אדם אחר ממני, במהות. רק לבחור בהתנהלות שמשלימה את שלי. אני למעלה, הוא למטה. וככל שהמאבק הפנימי שלו קשה יותר, כך הבחירה שבסופו מחמיאה לי יותר. ואין שום ספק שהייתי מעדיפה תמיד לדעת הכל. אני תמיד מבהירה זאת מראש. גם את הדברים הנוראים ביותר. זו הבחירה שלי תמיד. כשולטת וגם כאדם. הטמנת הראש בחול, שהיא דרך התמודדות לגיטימית, מעולם לא היתה דרכי. דע את אויבך, זו התזה שלי, וגם התשוקה לאחרות היא סוג של אויב שאני מניחה מראש את קיומו ומבקשת לדעת כשהוא מתקיים. כשאני מודעת, הבחירה כיצד להתמודד נתונה בידיי. אני יכולה לוותר על נוכחותו של האדם בחיי, להתעלם באלגנטיות או להלחם במה שמסכן אותנו, לתפיסתי. אני אקבל כמעט כל חולשה אנושית באדם שאיתי, למעט שקר. אם אתפוס בשקר זה נגמר מבחינתי. שקר מונע ממני את חופש הבחירה. הוא מעמיד אותי בפני תוצאותיהן של אותן חולשות אנוש כעובדה מוגמרת. כחובבת שליטה, אני חווה את זה כהפקעה מקסימלית של השליטה שלי במצב. אני לא נפגעת מחולשות אנוש. תמים לחשוב שהן מתפוגגות לנוכח נוכחותי המעטירה בחייו של הנשלט שלי. אבל אני לא אקבל את העלמתן מפניי. קייסי, פוג, אני בטוחה שהרוב המוחלט יסכימו שהם היו רוצים דעת את האמת, גם כי אמת עומדת כערך בפני עצמו במערכת חסים, וגם כדי לדעת עם מה להתמודד וכו'. ברור שאני לא אסכין עם שקר, אני גם רוצה לדעת את האמת, ובדר"כ גם קשה להסתיר אותה מעיני. יחד עם זאת, אם הגענו לכאן, אני ארצה לשאול - אתם באמת בטוחים שאתם יכולים לעמוד באמת המלאה? המלאה המלאה? זו שישרה עד לכדי פיסות מחשבות? מחשבה שמגיעה גם בעת כעס, או אובדן אמון. מחשבות שאין בהעברתן בראש בכדי לפגוע ולפגום, אבל בעצם העלאתן בהחלט כן? אני יודעת שזו לא שאלה פיירית, פוג - המלכה שלך מודעת לכל האמת? ואם היא לא מודעת לכולה, מה הסיבה לכך? ואם היא מודעת לאמת שמקטינה אותה, או את הקשר, האם אתה בשם האמת כותב על כך פוסט? אני מתכוונת - אתם באמת רוצים לדעת שעברה בו/בה בדל מחשבה השוואתית בינך ובין אחותך/אחיך, או מחשבה קלילה לגבי מצב ההבשלה של ביתך/בינך ? אתם באמת רוצים לדעת על הפעמים בהן הוא/היא תוהים בינם לבינם לרגע אם זה נכון או לא נכון להיות שם, או מחשבה חולפת על כל עכס/ישבן/ירכיים/עיניים מזדמנים? ואם כן, ובנוגע לפוסט הזה - האם זה משנה איך הוא אומר ומה הוא מרגיש לגבי זה? איך הוא נלחם או נלחם בזה? הייתה מישהי רוצה לשמוע, כמו גבירתו של זה, שהוא כנראה איתה כי היפיפיה עם העכס לא תבחר בו? זאת ועוד - בשם הכנות הבלתי מתפשרת הייתה מישהי רוצה לקרוא על כך פוסט שלם פרי עטו של הנשלט שלה? אני שוב אומרת מבלי לצבוע את הדברים, אלה דברים שלי, אני מזליגה פנימה משמעויות רגשיות, עדיין איכשהו, יש משהו שמציק לי בפוסט הזה. זו לא התנהלות שהייתי שמחה בה, וזו בלשון המעטה. |
|
|
|
Shimmy(נשלט){Vents}
|
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
בכוח המוח כתב/ה: [
זאת ועוד - בשם הכנות הבלתי מתפשרת הייתה מישהי רוצה לקרוא על כך פוסט שלם פרי עטו של הנשלט שלה? . במחילה אתייחס רק לעניין הזה. אכן העובדה שעכס עושה לי את זה היא עניין מביך ומביש בהחלט. כזה שראוי לכל גינוי וכפי שפעם הפטיר הגאון א.אוחנה "אני מגנה את עצמי" . אבל מהיכן שאבת את הקביעה הבלתי מתפשרת שאם זו עם העכס היתה מעוניינת בי הייתי איתה וחמור מכך שאני עם האדונית שלי רק כי זו עם העכס לא רוצה בי ? |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
Shimmy כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: [
זאת ועוד - בשם הכנות הבלתי מתפשרת הייתה מישהי רוצה לקרוא על כך פוסט שלם פרי עטו של הנשלט שלה? . במחילה אתייחס רק לעניין הזה. אכן העובדה שעכס עושה לי את זה היא עניין מביך ומביש בהחלט. כזה שראוי לכל גינוי וכפי שפעם הפטיר הגאון א.אוחנה "אני מגנה את עצמי" . אבל מהיכן שאבת את הקביעה הבלתי מתפשרת שאם זו עם העכס היתה מעוניינת בי הייתי איתה וחמור מכך שאני עם האדונית שלי רק כי זו עם העכס לא רוצה בי ? מכאן - ציטוט: כיוון שמשויך אני לאדונית אחרת ומופלאה חשתי חובה מוסרית להתוודות שהרי מה עבד אנוכי אם אינני מתוודה בפני גברתי?
והאדונית, רחומה חנונה ומבינה הסבירה שזה עניין טבעי ומבחינתה אין בדבר נורא. כל זמן שאני סוגד לה ורק לה. מה שאכן קורה. ומה סיכוי יש שאותה מטרונית יפיפה ומלכותית היא מישהי שאוהבת גבר שיסגוד לה ואפילו היתה אוהבת כלום לא ברור שהייתה בוחרת לה בפינצטה את אחד המסוקסים והצעירים שמסתופפים לפתחה ומעלים על פניה היפות להכאיב בת שחוק? |
|
|
| קייסי |
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
Shimmy כתב/ה: נוסעים קצת ומתברר שנהייה פה דיון רציני ואני לא ידעתי שאני כזה.
אודה ולא אחכחש גם אני לא אהבתי, ז"א לא אהבתי , לא אוהב וכנראה לא אוהב את זה אבל מדובר בשריטה שחרוטה עמוק בשאסי של המוח שלי. לא רק שהאדונית שלי מודעת לשריטה היא גם מודעת לכך שאינני אוהב אותה כלל ועיקר ואף הטילה עלי פעם מטלה לכתוב אודות אותה שריטה, ממתי ואיפה זה נובע , מה אני חש ואיזה סוג צמיד בדיוק עושה לי את זה. היא אגב לא תענוד צמיד רגל . וככל שהייתי שמח שמראה מופלא שכזה יתרגש על עולמנו אני מודע למקומה, למקומי ולכך שמעבר לתפילות אין לי שום דבר לעשות בעיניין. מבחינתה (ותסלחו לי כולם- היא היחידה שדעתה קריטית בעיני ) זה בסדר כל זמן שאיני בוגד באמונה . ולמרות שזה בסדר מבחינתה, למרות שהיא מודעת לאותו עניין ומבחינתה זה בסדר, חלק מהמארג האנושי של העבד שהיא אוהבת אני שונא את זה בעצמי ומרגיש רע עם עצמי. ולהרגיש רע עם עצמי בעניין הזה זו ככל הנראה היחידי שבו אני עובר על הוראותיה. וכיון שהיא מצאה ולקחה אותי חרף כל חסרונותי ומחזיקה בי תקופה ארוכה למדי דומני שהשאלה מי צריכה עבד שכזה פחות מטרידה אותי . נמצאה האישה הנעלה , החכמה והמופלאה שתקח אותו וכעבור יותר משנתיים שהיא מחזיקה בו היא מוצאת בו דבר או שניים לטעמה והעבד מבחינתו מודע למזל העצום שנפל בחלקו ועושה כל שביכולתו להצדיק את הבעלות עליו . אני מעריכה מאוד את ההתנהלות של שניכם. את יושרך מולה, ואת היושרה שלה, כמי שנשארת נאמנה לעצמה ואינה מכפיפה עצמה לגחמותיך. על פי התרשמותי היא לא מתכחשת או מייפה את המציאות, אלא מתמודדת איתה בדרכה ועל פי בחירתה. והבחירה הזו בך יכולה להשתנות מחר או להיוותר כך עד קץ הימים, אבל היא בידיה. אם לבעוט בך לכל הרוחות כי סר חינך בעיניה, או לשמור אותך לעד - נבחן על פי מה שעושה לה את זה או דוחה אותה. רק היא יכולה לשפוט מה במכלול שיש ביניכם הופך אותך ראוי או לא לשליטתה. היא לא חיה עם איזה נשלט-לדוגמא אלא (אם התרשמותי אינה מוטעית) עם האיש שהיא אוהבת. היא לא תענוד בשבילך צמיד רגל אם לא יתחשק לה, אבל היא תטפל בתאווה שלך בדרכה. |
|
|
|
Shimmy(נשלט){Vents}
|
לפני 13 שנים •
20 בנוב׳ 2010
[quote="בכוח המוח"][quote="Shimmy"]
בכוח המוח כתב/ה: [
מכאן - ציטוט: כיוון שמשויך אני לאדונית אחרת ומופלאה חשתי חובה מוסרית להתוודות שהרי מה עבד אנוכי אם אינני מתוודה בפני גברתי?
והאדונית, רחומה חנונה ומבינה הסבירה שזה עניין טבעי ומבחינתה אין בדבר נורא. כל זמן שאני סוגד לה ורק לה. מה שאכן קורה. ומה סיכוי יש שאותה מטרונית יפיפה ומלכותית היא מישהי שאוהבת גבר שיסגוד לה ואפילו היתה אוהבת כלום לא ברור שהייתה בוחרת לה בפינצטה את אחד המסוקסים והצעירים שמסתופפים לפתחה ומעלים על פניה היפות להכאיב בת שחוק? עכשיו אני מבין מדוע הניסוח הספציפי הזה יכול היה לגרום לך לחשוב ככה, אולם ואני רואה זאת הפוך : כיוון שאני שייך לאדונית, ואני חש בר מזל להיות שייך לאחת שכזו, אלוהית ורבת חסד הרי שגם אם דגים היו עפים באוויר, ציפורים היו שוחות והמטרונית היתה אומרת לי "שימי אני מעוניינת בך" הייתי מסביר לה שאני משוייך ומבטיח לה שהעולם מלא גברברים שיפלו למרגלותיה. |
|
|