המטרונית זהובת השיער

בכוח המוח​(שולטת) • 20 בנוב׳ 2010

[quote="Shimmy"][quote="בכוח המוח"]

אם היית נשלט שלי היינו עוברים הלילה שיעור קטן בלוגיקה (:

תראה, מה שכתבת עכשיו הוא חשוב מאוד, ולדעתי גם חשוב מקומו בטקסט מהסוג הזה.
יש עוד כמה, כמו למשל - לא נראה שאתה מתכוון או רוצה, או חושב שצריך להלחם בתחושות הללו,
ויש גם את הנסיון לומר שהמדובר הוא בעכס עצמו ולא במטרונית, אני חושבת שזה נסיון מגושם להפוך את זה למשהו שאינו בר תחרות עם מלכתך. בפועל זה עובר אחרת, מדובר על דומיננטיות ועל רצון לסגוד. מבחינתי בזה לא משחקים, כי אתה מאיין את ליבת הרעיון.

אני יודעת שזה קצת דרמטי, אבל תמיד מרגש אותי הדיבר הראשון והשני, שהם חוקי היסוד במערכת החוקים שהתווה האל לעבדיו: "1.אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
2.לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי"

אפילו אלוהים לא מספיק טולרנטי לסגידה לאליל אחר, מסתבר, וחלילה לך לחשוב שאני מדברת מאיזה שגעון גדלות (:

Shimmy​(נשלט){Vents} • 21 בנוב׳ 2010

מה שיפה בסיפור (בכלל) או בכלל בטקסט שנכתב הוא שהוא לוקח סצנה או שניים ושם עליה את הפוקוס. וכך אפשר לדבר בה ולנתח אותה בנפרד מכל הטקס שעוטף אותה ומכונה חיים.
למען האמת ולמרות שבאמת מדובר ביפיפיה אמיתית אין בי דבר וחצי דבר אליה, מלבד שריטה.
שריטה שקיימת במנותק מאותה מטרונית טובת מראה ורודף אותי (או הולך איתי, עניין של נקודת השקפה) למעלה מ 25 שנה .
ועם זאת ולמרות הכל אין בעולם צל צילו של סיכוי שאבגוד באדונית.
אם נרצה להכנס לדקויות נגיד שהטקסט נכתב בהשראתה של סיטואציה אמיתית, סיטואציה שחשבתי שחובה עלי לידע את האדונית, להפתעתי או שלא היא לא מצאה בכך משהו רע או ראוי לגינוי, הסבירה שעלי ללמוד להתמודד עם הסיטואציה ולא לברוח ממנה והטילה עלי כאמור את משימת העבודה .


באם היריעה היתה נפתחת אפשר אולי היה להצליף בי (מילולית כמובן) לא מעט תוככות אחרות ואני שאם זה לא ברור עדיין איני מחשיב עצמי למושלם או קרוב לכך.

אולם מה שיפה בעולמנו זה שגם לעבדים שרוטים ולא מושלמים שכמותי נמצאת לפעמים האדונית שמוצאת בהם משהו עד כדי כך שמערכת היחסים בינהם תמשך יותר מלא מעט מערכות נישואים בזמננו ומצד שני המודעות שלי לכך שהעובדה שנאשתי חן בעיני האדוניתהיא בגדר נס שגורם לי לעמול קשה על מנת שתמשיך לרצות להחזיק בי.

לפני,במהלך ואחרי הסצנה היא האלוהית שלי, זו שאני סוגד לה בצורה הכי עמוקה, זו שמטילה עלי מטלות שאני חש חובה לעמוד בהן גם אם לא יהייה לה סיכוי לדעת באם עמדתי בדבר שכן באמון עסקינן ובאין אמון אין לאף מערכת יחסים ביסוס, כל שכן למערכת מורכבת כפי שיש ביננו.

אשר על כן אני מתוודה בפניה בכל דבר שאני עושה גם אם אני יודע שהדבר עלול לזכות אותי בעונש או חמור מכך צו גירוש. ולא פעם (בעיקר בהתחלת מערכת היחסים) כשהתוודתי חששתי שאכן תסיר חסדה מעלי.
לשמחתי וגאוותי זה נמשך.

הדורבנים​(נשלט) • 21 בנוב׳ 2010

קודם כל, מורטישה יקרה, אני כמובן מקבל את אי-התנצלותך...
שנית בכוח - כמו מורטישיה גם אני לא אכנס לזוגיות הפרטית שלי, אבל בלי לענות ישירות לשאלתך אגיד שכנות ואמת ביחסים חשובה לי מאוד מאוד, ומשמעותה לכבד את האשה שמולי ואת דעתה. כגודל אמירת האמת כן גודל הכבוד. וקייסי תיארה יפה את מה שאני מרגיש שצריך לקרות ביחסים כאלו.

אם הבנתי את רוח שאלתך נכון, מה שמפריע לך הוא בעצם הכמות והירידה לפרטים - החשיפה הפרטנית לכל מאווי ליבו של העבד. אפשר להגיד את האמת, אבל לנגן על זה שוב ושוב ולפרט כלכך כמה המטרונית יפה, וכמה הוא חושק בה ובצמיד שלה, זה, שוב, ניסיון להכשיר את החזיר: להפוך את העיסוק במטרונית לעיקר כשר, ולהקטין בזה בעקיפין את הגבירה עצמה.
אז גם לי בא להביא מהמקורות - האם ירידה לפרטים בהכרח היא נסיון הכשרה כזה?

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאנֶס וּבְרָצון:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאִמּוּץ הַלֵּב:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דָעַת:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּבִטּוּי שְׂפָתָיִם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי וּבַסָּתֶר:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגִלּוּי עֲרָיות:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדַעַת וּבְמִרְמָה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהַרְהור הַלֵּב:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהונָאַת רֵעַ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּוְעִידַת זְנוּת:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדון וּבִשְׁגָגָה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזִלְזוּל הורִים וּמורִים:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחזֶק יָד:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִלּוּל הַשֵּׁם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטִפְּשׁוּת פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטֻמְאַת שְׂפָתָיִם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיֵצֶר הָרָע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיודְעִים וּבְלא יודְעִים:
וְעַל כולם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַפַּת שׁחַד:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁון הָרָע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָצון:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן:
(נ"א במראית עין):
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְטִיַּת גָּרון:
(נ"א בנבול פה):
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂיחַ שִׂפְתותֵינוּ:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂקּוּר עָיִן:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינַיִם רָמות:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח:
וְעַל כולם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְרִיקַת עול:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְלִילוּת:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּצְדִיַּת רֵעַ:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּצָרוּת עָיִן:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַלּוּת ראשׁ:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַשְׁיוּת ערֶף:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרִיצַת רַגְלַיִם לְהָרַע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּרְכִילוּת:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁבוּעַת שָׁוְא:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂנְאַת חִנָּם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְשׂוּמֶת יָד:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּתִמְהון לֵבָב:
וְעַל כולם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עולָה:
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת:
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם קָרְבָּן עולֶה וְיורֵד:
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אָשָׁם וודאי וְתָלוּי:
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַכַּת מַרְדוּת:
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוּת אַרְבָּעִים:
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם:
וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם כָּרֵת וַעֲרִירִי:


שנית אגיד שמהמקום שלי אני מרגיש ש"מי אני בכלל שאשפוט יחסים של אחרים". מבחינתי התשובה של שימי הנ"ל מספקת. ובכלל אין צורך לעסוק בזה. אני מאמין לו. שוב - הוא הביא דילמה מאוד חזקה, של פראיות של תשוקה מול רגש כבוד ואחריות. היא קיימת כמובן בעולם הונילי, ומה שמרגש פה הוא שבעולם הפמדום היא מתעצמת לפעמים כי עבדים הרבה פעמים נכנסים למצב בו שיפוט המציאות שלהם מאוד לקוי, וכל העולם שלהם תלוי במה עשה הצמיד. המצב הזה מאוד מפריע לשימי, כך נראה, כי הוא לא שולט בו, והוא תיאר אותו בצורה מאוד יפה.

בכוח המוח​(שולטת) • 21 בנוב׳ 2010

מאוד יפה ומרגשת התגובה שלך

חלילה לי מלומר משהו על מערכת היחסים עצמה, או שפיטת המערכת.
הבעתי את תחושתי רק לגבי הקטע הספציפי עצמו, ואיך הוא עובר בעיני מופרד ממערכת היחסים, ותהיותי לגבי הקשיים שבקשרים מהסוג הזה.

מאחלת לכם רוב אושר והתמסרות הדדית (:

Shimmy​(נשלט){Vents} • 22 בנוב׳ 2010

תודה.
הלוואי.