איילה שחורה(נשלטת){אלעד}
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
לפעמים אני קצת קיצונית בדיעות שלי
וזה מתבטא בעובדה שאני מאמינה גם בהכללות, וגם ביוצאי דופן.
כל מקרה לגופו. אני לא משווה ילד בן שבע שחוצה את הכביש לילדה בת 16 שמסכימה שחברים של חבר שלה יעברו עליה. זה פשוט לא אותו דבר... ילד בן 7 לא מתאבד בכוונה, הוא באמת חושב שהכביש פנוי. הבחורה פוגעת בעצמה במודע. בשם האהבה, או מה שזה לא יהיה. מי שפוגע בעצמו בכוונה לא משנה באיזה גיל, מבין אחכ את ההשלכות. |
|
|
Lakshmi(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
Re: לפעמים אני קצת קיצונית בדיעות שלי איילה שחורה כתב/ה: וזה מתבטא בעובדה שאני מאמינה גם בהכללות, וגם ביוצאי דופן.
כל מקרה לגופו. אני לא משווה ילד בן שבע שחוצה את הכביש לילדה בת 16 שמסכימה שחברים של חבר שלה יעברו עליה. זה פשוט לא אותו דבר... ילד בן 7 לא מתאבד בכוונה, הוא באמת חושב שהכביש פנוי. הבחורה פוגעת בעצמה במודע. בשם האהבה, או מה שזה לא יהיה. מי שפוגע בעצמו בכוונה לא משנה באיזה גיל, מבין אחכ את ההשלכות. את חושבת שהיא מודעת לעובדה שהיא פוגעת בעצמה? היא לא חושבת שהיא פוגעת בעצמה, היא משוכנעת באותו רגע שהיא רוצה את זה..שזה מה שעושה לה טוב. זה בדיוק אותה אנלוגיה בין ילד בן 7 שלא יודע איך לחצות כביש לאותה ילדה, שלא מבדילה בין אהבה לניצול או מה שעושה לה טוב ומה לא.. |
|
|
|
איילה שחורה(נשלטת){אלעד}
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
לנו, כבני אדם, כחיות, קיים יצר השרדות אינסטנקטיבי.
אנחנו מרגישים כשאנחנו עושים מעשה שפוגע בנו, או לא טוב לנו. בין אם זה לשבת קרוב מדי למדורה, או מחטים בכוס. כשבחורה מפעילה שיקול דעת ובוחרת בבחירה נגד בטחונה - גם אם היא חשבה שזה אולי יעשה לה טוב - זו הבחירה שלה. גם אני עשיתי בחירות מפגרות בחיים... אני עדיין עושה. אבל אני חיה במודעות שאני לא יכולה להאשים אף אחד אחר מלבדי. |
|
|
|
Lakshmi(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
איילה שחורה כתב/ה: לנו, כבני אדם, כחיות, קיים יצר השרדות אינסטנקטיבי.
אנחנו מרגישים כשאנחנו עושים מעשה שפוגע בנו, או לא טוב לנו. בין אם זה לשבת קרוב מדי למדורה, או מחטים בכוס. כשבחורה מפעילה שיקול דעת ובוחרת בבחירה נגד בטחונה - גם אם היא חשבה שזה אולי יעשה לה טוב - זו הבחירה שלה. גם אני עשיתי בחירות מפגרות בחיים... אני עדיין עושה. אבל אני חיה במודעות שאני לא יכולה להאשים אף אחד אחר מלבדי. אוקיי, אז אם מחר מישהו יבוא ויאנוס אותך, את גם תאשימי את עצמך שהתלבשת חשוף מדי? יש מספיק סייגים למשפט שאמרת, אבל זה לא עקרוני. אני אומר לך בשיא הכנות, מאחלת לך שתצליחי לראות גם את שני צדי המטבע, זה יועיל לך בחיים. |
|
|
|
איילה שחורה(נשלטת){אלעד}
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
תסכימי איתי שזה מטומטם להסתובב בשתיים בלילה בשמלת מיני ליד התחנה המרכזית...
ואת מדברת עם מישהי שחוותה את שני צידי המטבע. אולי קצת קשה להאמין שמישהי שנפגעה מדברת כמוני, אבל זה כי אני מאמינה בלצמוח לגובה, ולא לקמול. |
|
|
|
Lakshmi(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
איילה שחורה כתב/ה: תסכימי איתי שזה מטומטם להסתובב בשתיים בלילה בשמלת מיני ליד התחנה המרכזית...
ואת מדברת עם מישהי שחוותה את שני צידי המטבע. אולי קצת קשה להאמין שמישהי שנפגעה מדברת כמוני, אבל זה כי אני מאמינה בלצמוח לגובה, ולא לקמול. גם אני מאמינה בצמיחה ולמידה מטעויות, זו הדרך הכי בריאה ללמוד אבל אם אפשר למנוע "טעויות", נניח כדוגמת חוקים, רצוי והכרחי לעשות את זה. ולא, ש-ו-ם דבר לא מצדיק אונס אלימות וכפיה! הנקודה היא, זה לא מוסרי בעליל לבעול קטינה זה לא מוסרי לאנוס נקודה, סוף פסוק. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
טאקרה, אין לי ספק שכולם פה (מקווה בעצם...) מבינים שגם אם לא מסכימים עם החוק, יש לכבדו.
הבעיה מתחילה כשמדובר בקטינים וקטינות שאינם תחת חסות החוק, כמו כל אלה שמעל גיל 16 ופחות מ- 18. פה זה כבר נתון לשיקול דעתו ולמוסר של האדם המבוגר מבין השניים. אנשים דיברו פה גם על כך שאולי זה כשר אבל מסריח כשמדובר גם בבת 20 ובן 40. השאלה היא בעצם מה האפשרויות שלנו כחברה או מה דעתנו כחברה ומה הכלים שלנו (אם בכלל) לעשות כשאנו נתקלים במצב כזה, שבו החוק לא מגביל. וזה נכון שאונס הוא לא באשמת הקורבן אף פעם, אבל הדוגמה הקיצונית שנתנה איילה שחורה (קיצונית רק בגלל שהתדירות שלה נמוכה כי רוב מקרי האונס מתרחשים בקרב אנשים שהקורבן מכירה), היא באיזשהו מקום קריאת תיגר. כלומר, יש הבדל בין התגרות במזל (נקרא לזה ככה) לבין לעשות את המירב כדי לשמור על עצמך ובכל זאת, מה לעשות, קרה לך משהו רע. בדיוק כמו שזה שאני משאירה את הבית או הרכב לא נעול, לא אומר שמותר לשדוד אותי, אבל זה אומר שהפירצה קוראת לגנב. איילה, מתי לדעתך ילד כבר מודע להשלכות של מעשיו ומתי לא? אם לא מודע, אזי עלינו להצילו למנוע ממנו לבצע את אותו מעשה שיפגע בו. הדוגמה של הכביש לא הייתה טובה, אבל מה לגבי ילד או נער שמבריז מבית הספר, מפריע בשיעורים, מרביץ לילדים אחרים, מנסה סמים, סיגריות או אלכוהול או מין לא מוגן וכו'- הוא יודע שמה שהוא עושה זה אסור, הוא יודע שזה יפגע בו (עונש, מחלות, סטיגמה רעה), ועדיין עושה זאת. אני רואה סתירה גדולה בדיני עונשין, בגיל שגיל בר אחריות פלילית הוא 12, החוק יוצא מנקודת הנחה שמעבר לגיל הזה הילד יכול להיות מודע להשלכות מעשיו ולהיות אחראי עליהם. אני לא מבינה למה ילדה בת 12 יכולה להיות מורשעת ברצח ולשאת תוצאות על כך, אבל לא יכולה לשאת באחריות על קיום יחסי מין מרצון? למה החוק מדבר רק על פגיעה בילדות ולא בילדים? (פגיעה בילדים קיימת רק מצד גבר, בד"כ ולא בנות גילו, למשל. גם אישום נגד אישה פוגענית יהיה חמור פחות מגבר פוגעני). |
|
|
|
Lakshmi(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
כחולית כתב/ה: טאקרה, אין לי ספק שכולם פה (מקווה בעצם...) מבינים שגם אם לא מסכימים עם החוק, יש לכבדו.
הבעיה מתחילה כשמדובר בקטינים וקטינות שאינם תחת חסות החוק, כמו כל אלה שמעל גיל 16 ופחות מ- 18. פה זה כבר נתון לשיקול דעתו ולמוסר של האדם המבוגר מבין השניים. אנשים דיברו פה גם על כך שאולי זה כשר אבל מסריח כשמדובר גם בבת 20 ובן 40. השאלה היא בעצם מה האפשרויות שלנו כחברה או מה דעתנו כחברה ומה הכלים שלנו (אם בכלל) לעשות כשאנו נתקלים במצב כזה, שבו החוק לא מגביל. וזה נכון שאונס הוא לא באשמת הקורבן אף פעם, אבל הדוגמה הקיצונית שנתנה איילה שחורה (קיצונית רק בגלל שהתדירות שלה נמוכה כי רוב מקרי האונס מתרחשים בקרב אנשים שהקורבן מכירה), היא באיזשהו מקום קריאת תיגר. כלומר, יש הבדל בין התגרות במזל (נקרא לזה ככה) לבין לעשות את המירב כדי לשמור על עצמך ובכל זאת, מה לעשות, קרה לך משהו רע. בדיוק כמו שזה שאני משאירה את הבית או הרכב לא נעול, לא אומר שמותר לשדוד אותי, אבל זה אומר שהפירצה קוראת לגנב. איילה, מתי לדעתך ילד כבר מודע להשלכות של מעשיו ומתי לא? אם לא מודע, אזי עלינו להצילו למנוע ממנו לבצע את אותו מעשה שיפגע בו. הדוגמה של הכביש לא הייתה טובה, אבל מה לגבי ילד או נער שמבריז מבית הספר, מפריע בשיעורים, מרביץ לילדים אחרים, מנסה סמים, סיגריות או אלכוהול או מין לא מוגן וכו'- הוא יודע שמה שהוא עושה זה אסור, הוא יודע שזה יפגע בו (עונש, מחלות, סטיגמה רעה), ועדיין עושה זאת. אני רואה סתירה גדולה בדיני עונשין, בגיל שגיל בר אחריות פלילית הוא 12, החוק יוצא מנקודת הנחה שמעבר לגיל הזה הילד יכול להיות מודע להשלכות מעשיו ולהיות אחראי עליהם. אני לא מבינה למה ילדה בת 12 יכולה להיות מורשעת ברצח ולשאת תוצאות על כך, אבל לא יכולה לשאת באחריות על קיום יחסי מין מרצון? למה החוק מדבר רק על פגיעה בילדות ולא בילדים? (פגיעה בילדים קיימת רק מצד גבר, בד"כ ולא בנות גילו, למשל. גם אישום נגד אישה פוגענית יהיה חמור פחות מגבר פוגעני). למען האמת, יש לי חברה עם בן זוג בן 40+ ושני ילדות, והיא בגילי.. כמובן שאף אחד לא מפרגן לה על הקשר הזה, אני יודעת שהיא נמצאת שם מכל הסיבות הלא נכונות אני מניחה שגם היא ובכל זאת היא איתו, אני לא מאמינה בהטפה כשאדם כבר אחראי על הבחירות שלו,אני רק מקווה שזה לא יפגע בה יותר מדי. אני חושבת שזה המירב שהחֵברה יכולה לעשות, במקרים כאלו. |
|
|
Cauchy{Venus Blue}
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
TAKARA כתב/ה: כחולית כתב/ה: טאקרה, אין לי ספק שכולם פה (מקווה בעצם...) מבינים שגם אם לא מסכימים עם החוק, יש לכבדו.
הבעיה מתחילה כשמדובר בקטינים וקטינות שאינם תחת חסות החוק, כמו כל אלה שמעל גיל 16 ופחות מ- 18. פה זה כבר נתון לשיקול דעתו ולמוסר של האדם המבוגר מבין השניים. אנשים דיברו פה גם על כך שאולי זה כשר אבל מסריח כשמדובר גם בבת 20 ובן 40. השאלה היא בעצם מה האפשרויות שלנו כחברה או מה דעתנו כחברה ומה הכלים שלנו (אם בכלל) לעשות כשאנו נתקלים במצב כזה, שבו החוק לא מגביל. וזה נכון שאונס הוא לא באשמת הקורבן אף פעם, אבל הדוגמה הקיצונית שנתנה איילה שחורה (קיצונית רק בגלל שהתדירות שלה נמוכה כי רוב מקרי האונס מתרחשים בקרב אנשים שהקורבן מכירה), היא באיזשהו מקום קריאת תיגר. כלומר, יש הבדל בין התגרות במזל (נקרא לזה ככה) לבין לעשות את המירב כדי לשמור על עצמך ובכל זאת, מה לעשות, קרה לך משהו רע. בדיוק כמו שזה שאני משאירה את הבית או הרכב לא נעול, לא אומר שמותר לשדוד אותי, אבל זה אומר שהפירצה קוראת לגנב. איילה, מתי לדעתך ילד כבר מודע להשלכות של מעשיו ומתי לא? אם לא מודע, אזי עלינו להצילו למנוע ממנו לבצע את אותו מעשה שיפגע בו. הדוגמה של הכביש לא הייתה טובה, אבל מה לגבי ילד או נער שמבריז מבית הספר, מפריע בשיעורים, מרביץ לילדים אחרים, מנסה סמים, סיגריות או אלכוהול או מין לא מוגן וכו'- הוא יודע שמה שהוא עושה זה אסור, הוא יודע שזה יפגע בו (עונש, מחלות, סטיגמה רעה), ועדיין עושה זאת. אני רואה סתירה גדולה בדיני עונשין, בגיל שגיל בר אחריות פלילית הוא 12, החוק יוצא מנקודת הנחה שמעבר לגיל הזה הילד יכול להיות מודע להשלכות מעשיו ולהיות אחראי עליהם. אני לא מבינה למה ילדה בת 12 יכולה להיות מורשעת ברצח ולשאת תוצאות על כך, אבל לא יכולה לשאת באחריות על קיום יחסי מין מרצון? למה החוק מדבר רק על פגיעה בילדות ולא בילדים? (פגיעה בילדים קיימת רק מצד גבר, בד"כ ולא בנות גילו, למשל. גם אישום נגד אישה פוגענית יהיה חמור פחות מגבר פוגעני). למען האמת, יש לי חברה עם בן זוג בן 40+ ושני ילדות, והיא בגילי.. כמובן שאף אחד לא מפרגן לה על הקשר הזה, אני יודעת שהיא נמצאת שם מכל הסיבות הלא נכונות אני מניחה שגם היא ובכל זאת היא איתו, אני לא מאמינה בהטפה כשאדם כבר אחראי על הבחירות שלו,אני רק מקווה שזה לא יפגע בה יותר מדי. אני חושבת שזה המירב שהחֵברה יכולה לעשות, במקרים כאלו. גם בנות 16 לא מאמינות בהטפה כשבן אדם אחראי על הבחירות שלו. בכל גיל נדמה שאתה יודע הכל ואתה אחראי לבחירות שלך, רק אחרי כן אתה מבין שאתה לא. מה שמצחיק אותי, הוא שאנשים יודעים את זה, אבל מוכנים להודות בזה רק בדיעבד. בגיל 20 הם מודים שהם לא ידעו כלום בגיל 15, ובגיל 30 הם מודים לגבי 20, ב50 לגבי 30 וכן הלאה. אלה שלא מודים בזה יותר, סימן שנשארו אותו דבר. רוב הסיכויים שזה לא כי היו מושלמים כבר בגיל צעיר. מצד שני, הטפה באמת לרוב היא מיותרת, פשוט משום שאינה עובדת. אפשר לייעץ כמו בכל גיל. אפשר לשפוט מוסרית את הצד הפוגע, כמו בכל גיל. איילה- יש צדק בדבריך, אפשר להבנות מהחוויות השליליות, אבל ההאשמה העצמית הזו ''אני טפשה לכן הבאתי את זה על עצמי'' יכולה גם להרוס. מתי סולחים לאדם? כאשר הוא מבין היכן טעה והוא התפתח ולמד. לכן, לטיפשות שלמדו מטעותן אפשר לסלוח, והן יכולות לסלוח לעצמן. לאלה שפגעו בהן וממשיכים לפגוע, אי אפשר לסלוח. |
|
|
|
איילה שחורה(נשלטת){אלעד}
|
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
אני לא בדיוק קוראת לזה "האשמה עצמית"...
זה יותר 'לקיחת אחריות'. וכשאתה לוקח אחריות על משהו, אתה מבין כי יש לך הכוח לשנות אותו, ואת עצמך. כל דבר בחיים אפשר לקחת על דרך השלילה ועל הדרך החיובית. בחורה צריכה למצוא משהו שיחזק אותה, לפתח מודעות, ולקחת את עצמה בידיים. וזהו, חח אין לי כח לדברעל זה יותר... =) |
|
|