צארינה |
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
מרוקאית סכין, ולמה לא ביצירה מקורית? ככה.
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
צארינה • 26 בנוב׳ 2010
מרוקאית סכין נאלם, ומה זה אמור להביע? ואני עקורה, מרירה, תוססת ליבה קפואה החוץ נוטף מורך הלב שלך לואט את שמי, אולי תפסיק כבר? כמה עוד תוכל לפכור אצבעותיך? אל מול עיניי, דמדומים ראשך מותז על רצפות מנוקדות ואז, גופך העקוד נאכל בלהבות ועוד, מיתות מרהיבות של ירכתי מוחי גפרור לוחך קצה סיגריה, מאפרת אל לועך הפעור אליי בהסתייגות אובדת עצות מה עכשיו, מה עכשיו, מה עכשיו? לסוך את פצעיך? לרצוע עורך? האם אני זו, המשסה דרך קבע זעם ניחר ומתפרץ בעיניך הטובות, המפייסות? באת אל העולם הזה שחוח מלחך כפותיה של אמך ואילו אני, הגעתי בזחיחות אשכר ליקום ויושביו. זבחים למכביר הרעפת, וכעת האתנן שלך, זונתי יריקה אחת מכוונת היטב על זגוגית משקפיך הכעורים. *נכתב ממש מזמן. |
|
Dunbar{Supreme93} |
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 26 בנוב׳ 2010
מזמן לא נתקלתי כאן בכתיבה כל כך עוצמתית, ממוקדת, מהממת. הלוואי ותפרסמי עוד.
|
|
צארינה |
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
צארינה • 26 בנוב׳ 2010
ט'נקס בייב!
השיר הזה פורסם לפני כמה שנים בבלוג שלי ומאז הורד, אתה מוזמן לקרוא אותי שם.. |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
הדורבנים(נשלט) • 26 בנוב׳ 2010
אהבתי מאוד. זה הז'אנר החביב עליי, לקחת משהו מחיי היום יום שלנו ולזרוק אותו לאקסטרים הנכון. ועשית את זה ממש בכשרון. יצא ממש יפה
תהיתי: מועד הפרסום המחודש, זאת מחווה ל"היפה והחנון?" |
|
צארינה |
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
צארינה • 26 בנוב׳ 2010
פוג,
תאמין לי אם אומר לך שאין בבעלותי טלוויזיה? ריאליטי אמיתי לא קיים חוץ מבמציאות, אני מוצאת ששם היפות נוטות להיות פחות סתומות והגיקים יותר סקסיים. נו טוב, אז אני כן יודעת על מה התוכנית. אבל לצפות בה זה כבר משהו אחר.. |
|
Dunbar{Supreme93} |
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
לפני 13 שנים •
26 בנוב׳ 2010
Dunbar{Supreme93} • 26 בנוב׳ 2010
כשאני שוכב שם, משקפיים מכוסים ברוק, ואני חושב הלוואי וזאת הייתה חומצה שהייתה מעכלת את הזגוגית השרוטה, ומתקרבת אלי עוד ועוד, אל גלגלי העין הבוהים שלי.
אז, אז החדר שלי נראה קטן יותר, והספה גדלה, ואת שיושבת עליה ומוציאה משהו שמאיר באור חדש נושא שהוא כבר בנאלי, ושחוק, והופכת את זה למוזיקה שאותה אני מאמץ בכוח אל ביצת התודעה שלי, ואני חושב שאני סקרן לדעת מה הופך אותך לאמנית, ואני מתרגש לחשוב שאכתוב שיש דברים שאני לא אוהב בבלוג, הרבה דברים, אבל ביניהם יש אגמי תודעה שהם ביחד, ובלי קונפליקט, גם זכים וגם סוערים ומרגשים, כמו ריח של מוכר דגים בשוק. ונראה לי חבל שביקורת על שיר תיגמר באיזה כמה מילים עבריות שתמיד אני מרגיש שהן כמו אבני חצץ קטנות שמתגלגלות לי בין השיניים, ויוצאות החוצה בלי חן. ואשתמש באותה ביקורת מיותרת שקראתי גם קודם, ואני חושב שכשפוג משתמש במילה נחמד, בא לי לשבור לו את השיניים שלו על שהעבירו את האבן חצץ הזאת (סליחה פוג), ושצריך להבדיל בין נחמד ומדהים לבין אותו איזכור שעשית לשיר של לו ריד שחולם בזעם ובתאווה של אינדיאני שהגזע שלו הולך להיכחד ורץ לאורך מישורי הערבות אל הקצה, וחולם על הדם שזורם לו בצוואר. וגם, וגם בא לי לתקשר איתך ברמה רגשית כזאת, את יודעת, אני מצטער שזה נשמע כמו איזה התחלה גרועה, כי בכל זאת את צעירה מדי בשבילי, ואני לא מחפש ושאר הסברים שלא זה המקום לפצוח בהם וזאת לא המטרה, אלא, רק לתת לעורב שלי לעופף קצת ולקרוא לעורב שלך, ביום שישי זה ה 27 בנובמבר לשנת 2010. בקיצור, אני אשמח אם כל התגובות לשיר שלך יהיו יותר מסקרנות, אולי משהו שאנדרפוט יודע לכתוב לפעמים או המלט, כשהם מתעסקים פחות בעצמם. אז בייב, אחלה כתיבה. |
|
צארינה |
לפני 13 שנים •
27 בנוב׳ 2010
לפני 13 שנים •
27 בנוב׳ 2010
צארינה • 27 בנוב׳ 2010
צ'ארנוחה כתב/ה: כשאני שוכב שם, משקפיים מכוסים ברוק, ואני חושב הלוואי וזאת הייתה חומצה שהייתה מעכלת את הזגוגית השרוטה, ומתקרבת אלי עוד ועוד, אל גלגלי העין הבוהים שלי.
אז, אז החדר שלי נראה קטן יותר, והספה גדלה, ואת שיושבת עליה ומוציאה משהו שמאיר באור חדש נושא שהוא כבר בנאלי, ושחוק, והופכת את זה למוזיקה שאותה אני מאמץ בכוח אל ביצת התודעה שלי, ואני חושב שאני סקרן לדעת מה הופך אותך לאמנית, ואני מתרגש לחשוב שאכתוב שיש דברים שאני לא אוהב בבלוג, הרבה דברים, אבל ביניהם יש אגמי תודעה שהם ביחד, ובלי קונפליקט, גם זכים וגם סוערים ומרגשים, כמו ריח של מוכר דגים בשוק. ונראה לי חבל שביקורת על שיר תיגמר באיזה כמה מילים עבריות שתמיד אני מרגיש שהן כמו אבני חצץ קטנות שמתגלגלות לי בין השיניים, ויוצאות החוצה בלי חן. ואשתמש באותה ביקורת מיותרת שקראתי גם קודם, ואני חושב שכשפוג משתמש במילה נחמד, בא לי לשבור לו את השיניים שלו על שהעבירו את האבן חצץ הזאת (סליחה פוג), ושצריך להבדיל בין נחמד ומדהים לבין אותו איזכור שעשית לשיר של לו ריד שחולם בזעם ובתאווה של אינדיאני שהגזע שלו הולך להיכחד ורץ לאורך מישורי הערבות אל הקצה, וחולם על הדם שזורם לו בצוואר. וגם, וגם בא לי לתקשר איתך ברמה רגשית כזאת, את יודעת, אני מצטער שזה נשמע כמו איזה התחלה גרועה, כי בכל זאת את צעירה מדי בשבילי, ואני לא מחפש ושאר הסברים שלא זה המקום לפצוח בהם וזאת לא המטרה, אלא, רק לתת לעורב שלי לעופף קצת ולקרוא לעורב שלך, ביום שישי זה ה 27 בנובמבר לשנת 2010. בקיצור, אני אשמח אם כל התגובות לשיר שלך יהיו יותר מסקרנות, אולי משהו שאנדרפוט יודע לכתוב לפעמים או המלט, כשהם מתעסקים פחות בעצמם. אז בייב, אחלה כתיבה. קשה לברור מה מתגובתך חייך אותי יותר אז ציטטתי אותה בשלמותה.. הדרמת עד מוכר הדגים בשוק?! או שזו סתם מטבע לשון עבורך? (יש לי פוסט על אחד, ערבי חתיך) עשית כותבת אחת מאושרת, ומצחיק שאפשר לעשות את זה בתגובה אחת. איכות התגובה אדירה כל כך ואומרת הכל. אשמח להודעות וכו'. לילה טוב (לא עבורי, יש פרוייקט חדש) ותודה |
|
הדורבנים(נשלט) |
לפני 13 שנים •
27 בנוב׳ 2010
לפני 13 שנים •
27 בנוב׳ 2010
הדורבנים(נשלט) • 27 בנוב׳ 2010
צ'ארנוחה כתב/ה: כשאני שוכב שם, משקפיים מכוסים ברוק, ואני חושב הלוואי וזאת הייתה חומצה שהייתה מעכלת את הזגוגית השרוטה, ומתקרבת אלי עוד ועוד, אל גלגלי העין הבוהים שלי.
אז, אז החדר שלי נראה קטן יותר, והספה גדלה, ואת שיושבת עליה ומוציאה משהו שמאיר באור חדש נושא שהוא כבר בנאלי, ושחוק, והופכת את זה למוזיקה שאותה אני מאמץ בכוח אל ביצת התודעה שלי, ואני חושב שאני סקרן לדעת מה הופך אותך לאמנית, ואני מתרגש לחשוב שאכתוב שיש דברים שאני לא אוהב בבלוג, הרבה דברים, אבל ביניהם יש אגמי תודעה שהם ביחד, ובלי קונפליקט, גם זכים וגם סוערים ומרגשים, כמו ריח של מוכר דגים בשוק. ונראה לי חבל שביקורת על שיר תיגמר באיזה כמה מילים עבריות שתמיד אני מרגיש שהן כמו אבני חצץ קטנות שמתגלגלות לי בין השיניים, ויוצאות החוצה בלי חן. ואשתמש באותה ביקורת מיותרת שקראתי גם קודם, ואני חושב שכשפוג משתמש במילה נחמד, בא לי לשבור לו את השיניים שלו על שהעבירו את האבן חצץ הזאת (סליחה פוג), ושצריך להבדיל בין נחמד ומדהים לבין אותו איזכור שעשית לשיר של לו ריד שחולם בזעם ובתאווה של אינדיאני שהגזע שלו הולך להיכחד ורץ לאורך מישורי הערבות אל הקצה, וחולם על הדם שזורם לו בצוואר. וגם, וגם בא לי לתקשר איתך ברמה רגשית כזאת, את יודעת, אני מצטער שזה נשמע כמו איזה התחלה גרועה, כי בכל זאת את צעירה מדי בשבילי, ואני לא מחפש ושאר הסברים שלא זה המקום לפצוח בהם וזאת לא המטרה, אלא, רק לתת לעורב שלי לעופף קצת ולקרוא לעורב שלך, ביום שישי זה ה 27 בנובמבר לשנת 2010. בקיצור, אני אשמח אם כל התגובות לשיר שלך יהיו יותר מסקרנות, אולי משהו שאנדרפוט יודע לכתוב לפעמים או המלט, כשהם מתעסקים פחות בעצמם. אז בייב, אחלה כתיבה. זה בסדר גמור מבחינתי |
|