צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אומרים שאחרי כמה חודשים זה נגמר מעצמו

אפרוח קטלני{Lilu FemDo}
לפני 20 שנים • 9 במאי 2004

אומרים שאחרי כמה חודשים זה נגמר מעצמו

אפרוח קטלני{Lilu FemDo} • 9 במאי 2004
את מסתכלת עליו, על האיש שהוא גם רכוש שלך, וזה לא מה שזה היה פעם.

בתחילת הדרך, כשהוא הגיע אלייך בפעם הראשונה, כולו מפוחד וכנוע, התרגשות צמררה את חוט השדרה שלך, אבל כבר עבר המון זמן מאז תחילת הדרך.

רצית לאלף אותו, להתאים אותו לרצונות שלך, ללמד אותו איך לשרת אותך. זה היה קשה, ולקח זמן, אבל עכשיו כשאת מסתכלת עליו את פתאום מבינה שהשלב הזה כבר נגמר. הוא כולו שלך, מותאם לעונג שלך, מאולף בדיוק כמו שרצית. הוא אפילו יודע מתי את רוצה את הקפה שלך, עם כמה סוכר ובאיזו כוס, אבל פתאום את מבינה שבכך נגזל ממך האתגר של ללמד אותו.

כמו בפעם האחרונה שקנית לך משהו חדש לבית, שבהתחלה היה אטרקציה שמשכה את תשומת הלב ואחר כך הפך לעוד רהיט, גם הוא כבר לא מאתגר אותך. פעם היית מעבירה עליו מבט ומתרגשת מכל מיני תווי גוף ופנים שמצאו חן בעינייך - היום את שמה לב קודם כל לדברים הקטנים בו שמעצבנים אותך, אלו שלא יכלת לשנות. היום הוא מותאם לגמרי להסב לך אושר - אבל יש משהו בך שחושב בלחש שאולי מה שמסב לך את האושר האמיתי זה התהליך, האילוף, הזמן הזה בו את עושה אותו שלך, והתהליך הזה כבר נגמר.
בהתחלה כל פעם שהוא היה מגיע היתה פסגת היום. היית מתכוננת ומשקיעה, חושבת בדיוק לאיפה תרצי להביא אותו היום, אולי מתאפרת ומתבשמת כדי להגדיל את תשוקתו אלייך. הסשנים שלכם היו ארוכים ורוויי תשוקה, והיום קצת קשה לך אולי לזכור מאיפה הגיעה התשוקה הזאת. התרגלת אליו, ודברים רגילים לא מעניינים ולא מעוררים תשוקה. היום, כשאת מסשנת אותו, לא ממש ברור לך למה את עושה את זה - אולי כי ככה זה אמור להיות, אבל זה כבר לא כי את ממש ממש רוצה. פעם האינטלקט שלו היה מגרה אותך, והיית שואלת אותו שאלות מוזרות רק כדי לראות מה הוא יענה. היום את יודעת מה הוא הולך להגיד לפי המבט, הרבה לפני שהוא פותח את הפה.

מבחינתך, הגעתם לשלמות. במהלך הדרך סימנת לעצמך את הנתיב - המקומות שאת רוצה להגיע איתו אליהם, ואיך בדיוק' תביאי אותו אליהם, צעד אחר צעד. עכשיו, כשאת מסתכלת במפה שלך, את מגלה שכבר הגעת, ולא ממש ברור לך לאיפה את רוצה ללכת עכשיו, אם בכלל את רוצה, ואם את בכלל רוצה לקחת אותו איתך. הגעתם לשלמות - אבל שלמות זה דבר משעמם.

אז מה עושים? חוזרים לתחילת המפה ועושים את אותה דרך עם מישהו אחר? לומדים לחיות בלי ההתרגשות? או אולי בכלל יש ספר שלם, שמלא בפטנטים סודיים להחזרת העניין במערכת היחסים, וכל מה שצריך לעשות זה ללכת לספריה ולקחת אותו?
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 9 במאי 2004
פלומתי.............

קראתי , גם בין השורות , מבינה את תחושתך.

לי אין לתת לך פתרונות קסם , כי גם אני כזו - אותה דמות שמתוארת, לכן לא נכנסת למערכת יחסים צמודה.

אני אוהבת את הריגוש בחדש , באתגר לאלף , בפייט המנטלי , בחינוך , להביא את הסאב לאט לאט למקום בו אני רוצה שיהיה - ואם הוא מספיק חזק, הוא יוכל להמשיך לאתגר אותי ואולי יוכל לשרוד-אך לרוב יקר שלי , הם לא שורדים , כי אני ממצה ועוברת לאתגר הבא.

זה קשה חומד , כשישנה מערכת יחסים כזו להיות כל הזמן במתח מנטלי/תשוקתי/בדסמי.השגרה עושה את שלה, ממתנת את ההתרגשות, את המתח ואם לא שומרים על הצבעים, האפור נכנס.

יכולה רק לייעץ לך שתנסה לגוון , לאתגר להפתיע.

בהצלחה פלומתי מקסים.


רחפנית-הדומית המרחפת.
HotQueen​(שולטת){תחת השמש}
לפני 20 שנים • 9 במאי 2004
זה נשמע עצוב שכל-כך שואפים להגיע לשלמות,
ופתאום אין דבר שלם בשלמות.
אולי השלמות היא בכך שהכל אמור להסתדר
על הצד הטוב ביותר בכל מצב?
ואולי בעצם השלמות היא בכך שיש אהבה,
רצון ושאיפה להיות למען האחר ושהאחר יהיה
למענך ועדיין לרצות, לשאוף להיות הכל למענו...
מקווה שנתיב ההתמצאות בשביל השלמות
ימצא את דרכו אליכם.
אפרוח קטלני{Lilu FemDo}
לפני 20 שנים • 9 במאי 2004

אבל למה....

אפרוח קטלני{Lilu FemDo} • 9 במאי 2004
כולם חושבים שזה משהו אישי?
תאמינו לי, דברים אישיים עדיף לסדר במסגרת אישית, ולא כאן. אני פשוט חושב שזה משהו שקורה בין אנשים, וקורה גם בין אנשים שאני מכיר - ולא משנה אם וניליים או מכאן - וזה מטריד אותי ברמת הקונספט, לא ברמה האישית הקונקרטית כרגע.

אז קבלו צפירת הרגעה לכל המודאגים....
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 9 במאי 2004
הייתה צפירה כבר????

שיט, לא מספרים לי כלום בבית הזה!!!

פלומתי - קבל נישוק על הכרבולת הקטלנית שלך. icon_wink.gif


רחפנית-הדומית המרחפת.
מוש​(נשלט){k}
לפני 20 שנים • 10 במאי 2004
מוש​(נשלט){k} • 10 במאי 2004
זוגיות היא תמיד מערכת יחסים משתנה, גם אם היא בדס"מית.
זה כמו ההבדל בין ההתרגשות של החיזור, ההנאה שבכיבוש, לבין השגרה של מערכת יחסים זוגית וארוכה. הרי בהתחלה כל הסנפה מהבושם שלה העמיד לך לשעות והיום אתה יודע איזה ריח יש לה מהפה בארבע לפנות בוקר, בהתחלה כל טלפון ממנה הטריף אותך בכל נימי הגוף והיום אתה נטרף מזה שהיא זורקת נעליים בכל פינה בבית. אז מה זה אומר?
יש פאזות. לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. ברור שאחרי תקופה מסויימת ההתרגשות הראשונית נעלמת, אתם מותאמים הרבה יותר אחד לשני. זה נוח, זה רגיל וכן זה עלול להיות משעמם. לכן חשוב לדעתי לעשות שני דברים:
הראשון הוא כמובן לנסות ולגוון, לחדש, לאתגר ולהישאר יצירתי. מערכת יחסים חייבת אתגרים בלתי פוסקים כדי להישאר מעניינת. במילים אחרות - שגרה זה רע.
הדבר השני בעיני חשוב יותר והוא להעמיק עוד ועוד את הרגש. הרגשות הראשוניים, מסעירים ככל שיהיו, תמיד ישארו שטחיים וחפוזים. אלו שמעמיקים פנימה, בוחנים את הגרעין הזה שיושב שם בפנים עמוק עמוק הם אלו שחווים באמת אהבה אמיתית (ולא התאהבות קצרה) וכשמוצאים את האהבה הזו, כשמתחברים למקום הכל כך עמוק הזה, כל השאר הופך לשטויות...

פילוסופיית חיי בשקל,
יום נעים.
cow.gif
QriS​(מתחלף)
לפני 20 שנים • 10 במאי 2004
QriS​(מתחלף) • 10 במאי 2004
אין לי שום עצה טובה לתת

אבל אתה מתוק ומקסים icon_cool.gif
המלכה סתיו​(שולטת)
לפני 20 שנים • 10 במאי 2004
המלכה סתיו​(שולטת) • 10 במאי 2004
אפרוח במשפט אחד , אחרי שלמדת לעוף הגיע זמן ללמוד.

ללמוד לשוט , לרכב על....,לרקוד, לסייף ועוד .........

אין מערכת יחסים אידיאלית ,שלמה , זה הכל לפי מה שיחליטו שני בני-הזוג וזה אינדיבידואלי ...

השעמום נובע מלא לרצות...

לא לרצות ללמוד דברים חדשים,

לא לרצות להתחדש ,

לא לרצות להפתיע ,

לא לרצות נקודה .

כמו שנאמר : " אין רוצה ולא יכול , יש יכול ולא רוצה "

מי שאוהב את החיים , ואוהב את בן הזוג שלו , לא יהיה לו משעמם לעולם ,

לפעמים בזוגיות אנחנו שוכחים את הפרט , את ה " אני " , פתאום אין פרטיות , עושים הכל

ביחד,הולכים לפה הולכים לשם, והכל ביחד די !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

צריך למצוא את הנישה שלך , את תחומי העניין שלך , שהם שלך בלבד , לא צריך לערב בכל

את בן הזוג , רגעי הקסם הקטנים או הגדולים שלך עם עצמך , עם ההתפתחות שלך , עם

התחביבים שלך עם הדברים הקטנים שאתה עושה בשביל האושר שלך , לא חייבים לכלול

את בן הזוג ........

ומשם בעצם לבוא לזוגיות , מכוון שאושר פנימי שיש לבן אדם , הוא זה שנותן לו את הדרייב

לחיים .........

אז רק לסיום ( ממשפט אחד זה הפך למגילת העצמאות ) ,

האושר שלך נבנה מהאושר הפנימי שלך ..........

בהצלחה בהמשך הדרך , לך ולכולם .
דוכיפת​(נשלט)
לפני 20 שנים • 10 במאי 2004
דוכיפת​(נשלט) • 10 במאי 2004
המלכה סתיו אמרה את הכל,ואפילו יותר..
וברשותה רק אוסיף:
זוגיות אינה דבר סטאטי,היא דבר פרוגרסיבי.
לאחר הלהט הראשוני,המשיכה,התשוקה הפאן של הסקס,אם לא נעים למישור אחר,מתיבשים,משתעממים,סוחבים או נפרדים.בכל מערכת יחסים.
מרבית יחסי עם מלכות באמת הסתיימו כשהפאן של הסקס (בדסמי,אבל סקס) היה הקשר היחידי שנותר,וכנראה בגלל שאני נשוי,לא הצלחתי להעביר את זה למישור אחר,עומק אחר.
הקיק שבכניעה,בהשפלה בשבירת האגו נחלש באיזושהי נקודה,לא יכול להוות יותר את כל תוכן ומהות היחסים,ואם לא נוסף משהו חדש..פיניטו