Bloody
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
Mary Jane כתב/ה: תגובה נהדרת. לראייתי, העברת רכוש היא אקט בעיקר מעיק, וגם די בנאלי בתור פנטזיה. רגישות לכסף זה משעמם. עדיף כבר שייתן משהו בעל משמעות שלא ניתן לחזור ממנו, נאמר, את אוזנו לרציעה. הו, מרי... 
|
|
|
המלאך גבריאל
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
לי יש נסיון מר מאוד בקטע הזה של שליטה טוטלית ...
בגיל צעיר הייתי שייך למלכה באופן טוטלי . ונתתי לה את כול כספי את כול חסחונותיי זה הייה מערכת ייחסים דיי רצינית של 5 שנים וכניראה שהיא ניגמרה מהייאוש או מהשיגרה . בסופו של דבר עבדתי כול הזמן הזה ונתתי לה את כול המשכורות . שנגמרו הייחסים פשוט חזרתי לגור עם ההורים והרגשתי פראייר ודפוק הרגשתי מנוצל ...ולעזאזל כאילו שדדו אותי . לא הייתי עושה את זה שוב . אבל יש לי רעיון מה שכן כולם יכולים לעשות . פשוט להגיד לשולטת מה המצב חשבון בנק להוציא תדפיסים כול חודש מהבנק .... להראות לשולטת את כול הרכוש שלך . לא להכניס אותה לבנק . אולם להיתחייב אליה שלא לגעת בחשבון וכול פעולה היא רק ברשות שלה . עדיף בתקופה הזאת לא לעבוד עם ויזה אלה רק עם מזומנים . ככה השליטה הכספית היא של השולטת . ואן את המצב של הסיכון . יש המון נצלניות זה כבר לא עניין של אמון . זה פשוט עניין של שפיות . אם היינו חיים בעולם של פנטזייה כולנו היינו נותנים את הכול . במציאות ומנסיון זה פשוט בלתי אפשרי . אנחנו עובדים יותר מדיי קשה ומשקיעים המון זמן בשביל הכסף . אנחנו לא יכולים לזלזל בכסף בדיוק כמו שאנחנו לא מזלזלים בייחסים . שאני חושבת על זה ... מה שקרה לי שבעצם בשלב מסויים זלזלתי בכסף וזה גרם לי לזלזל בעצמי ...וזה גרם לי לזלזל בכול העולם...במישפחה ...בחיים עצמם ... כולל לזלזל בבחורה שאני אוהב ...מצב של אי שפיות ....זה מה שאת רוצה ??? את רוצה להיות מלכה אמיתית אזז את צריכה מלך שיישרת אותך ולא סמרטוט . |
|
|
Brave girl
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
 רק אני בהלם????
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
היו לי שתי התנסויות שכמעט מעדתי לתוכן ולא ברור לי איך הייתי יוצאת משם.
לא מבחינת מה שהיה קורה לי במציאות, אלא בגלל החולשות שלי שהיו משתקפות שם באור בהיר כל כך. אולי אפילו עצם המחשבה עליהן אומרת משהו, אבל זה בכל זאת נעצר רק במחשבה. ההתנסות הראשונה היתה עם גבר, אחד היותר רגישים, מוכשרים ומבריקים שיצא לי לשוחח איתם בכלוב. באותה עת היתה לו פנטזית סחיטה, הוא התרגש מהמחשבה שאני אצוד אותו: אגלה את זהותו (הוא אדם די ציבורי מבחינות מסוימות), ואסחט אותו כלכלית. הסברתי לו שזה לא עושה לי את זה, והוא אמר שאני ממילא לא אוכל לצוד אותו, הוא דיסקרטי מאוד. זה קצת הרגיז אותי, והסברתי לו שאם אני נכנסת לפרויקט הזה, ומשקיעה בו מאמץ ואמצעים נוספים, אני מפשיטה אותו מכל מה שיש לו. הוא הסכים, בתנאי מסויים עליו הסכמתי. תוכנית הפעולה היתה כבר מוכנה, ולא ממש מסובכת: ניק אחר, משיכת תשומת ליבו שם, מסנג'ר אחר, קביעת פגישה, ובמקביל לשים עליו עיקוב של חבר שהוא חוקר פרטי, עד לרכב, שאז מספר הרכב מגלה לי מי הוא, או עד מקום העבודה/בית. ירדתי מזה מהר מאוד. ידעתי שזה יכול לגלוש למקומות רעים, ובגדול, ידעתי שמימוש הפנטזיה מבחינתו יעלה לו ביוקר, תרתי משמע. ושבמציאות זה לא רק שלא יעמיד לו את הזין, אלא יגרום לו לאימפוטנציה זמנית. הפעם השניה היתה עם נשלט אמיד למדי שרצה שאחזיק בו כ"חפץ מועיל". לא זוגיות או אהבה, אלא השתעבדות מלאה הכוללת אותו ואת מה שיש לו. זה לא שאין כאלה המשתעבדים לנשים שלהם. מירב הזוגות הונילים הם כאלה, אבל במקרה הזה, אחרי היכרות קצרה יחסית, מסנג'ר, כמה טלפונים ופגישה אחת, הוא נסגר על עצמו שזה מה שהוא רוצה. להיות שייך לי, באחריותי המלאה, כולל אמצעיו הכלכליים שהושקעו לא רע בכלל. לי ברור היה שאני רק דמות זניחה בפנטזית השעבוד הטוטאלי שלו. הוא הרי כמעט לא הכיר אותי. ישבתי, עשיתי איתו שיחה שבדקה היטב מה יש לו היכן, על מה יש משכנתא וכמה, מה יש בבנק, איזה ליסינג הרכב, מה מחירו בניכוי ההלוואה, מהם הרווחים השנתיים. אולי שעתיים של שיחה שהוא עונה על השאלות בדיוק רב. האמת היא שהוא גם לא ביקש שאני אשקר לו, או שאני אוהב אותו. נדמה היה לו שהוא רוצה לחוות את הפנטזיה הזו באמת. שוב, הוא לא ידע שהמדובר בפנטזיה שמאכלת את המקום שיצר אותה. הסברתי לו שאני לא משחקת, ושאני אחתים אותו על הסכמי העברה ושטרות חוב, אני אקליט אותו, כך שברגע ההסכמה והחתימה שלו, הכל מופקע ממנו, ואם ירצה יום אחד ללכת, הוא ילך בלי כלום. זה שזה לא הטריד אותו הראה יותר מכל שהוא לא מבין. גם שם לא יכולתי לעשות את הצעד הזה. בעיקר בגללי, ובעיקר בגלל מה שזה אומר עלי בעיני עצמי. ואולי בעיקר בגלל שכרגיל במקרים האלה הסוף ידוע מראש... אנשים לא באמת רוצים לאבד את החופש שלהם, הם רק רוצים לשחק בתחושות האלה ב"ארץ פנטזיה". אם אנשים מקריבים כל כך הרבה, זה יחזיק רק אם הם מקבלים משהו שמשמעותי וחשוב להם בתמורה, אבל לא כי אין להם באמת צורך בחופש שלהם. |
|
|
| עלוב החיים |
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
מדהים
קצת תמוה בעיני שבאתר שחורט על דגלו את קבלת האחר, פתיחות וגמישות מחשבתית, כולם כה נחרדים ומבטלים בקלות את הרעיון של צעיף אדום מדם.
מדהים בעיניי שלאנשים קשה עם המחשבה שיש כאלה שמחפשים יותר מריגוש מיני נקודתי, אלא משהו עמוק, חזק ויצירתי יותר. יש רמות שונות של שליטה, וכל אחד שייקח את זה למקומות שמתאימים לו. אם יש שולטת שמחפשת שליטה טוטאלית-אבסולוטית, ומישהו שנפשית מוכן ורוצה ומרגיש שזה מקומו ויעודו, אז קדימה. עבד אמיתי - לפחות בהגדרה - הוא כזה שנטול זכויות, חירויות ורכוש. עד שאנשים באתר הזה לא יבינו שהרעיון הזה הוא לגיטימי ואפשרי והגיוני (יתכן שהוא ביזארי, יתכן שהוא מטורף, יתכן שהוא קיצוני), אז סצנת הבדס"ם בארץ טעונה עוד התפתחות. שורה תחתונה - מכעיס אותי הזלזול והקלות בה אנשים מבטלים את הרעיון היפה, היצירתי, ההגיוני והלוגי של צעיף אדום מדם. בברכת אדום עולה, סופש נעים |
|
|
שולה פנינים
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
Re: מדהים כספומט כתב/ה: בברכת אדום עולה אתה חמוד אתה. 
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
היי צעיף, וברוכה הבאה. כיף לקרוא אותך.
בעקרון, הרעיון שלך הוא באמת המימוש האולטימטיבי של הפנטזיה שלנו. אני מאוד בעד לממש אותה, עם האישה המתאימה. אבל אני גם מסכים עם הנשלטים האחרים שכתבו פה, שדווקא בגלל זה צריך לקחת את זה מאוד בזהירות. לאו דווקא בגלל הבעיות של הSSC, או ה-TLA האחרים שהועלו פה, וגם לא בגלל הצרחות של השולטים והנשלטות (לעזעזל, יש לכם בית אחר איפשהו באתר, פה ליד, לא? זה מאוד מפריע. תודה). אבל כן, יש בעייה מוסרית בזה שהנשלטים לא יודעים מתי הם נהנים ומתי הם מבטאים נטייה להרס עצמי. למה בזהירות? יש לי גם חצי דוגמא כזאת, לפני הרבה שנים. דווקא מהכיוון ההפוך לדוגמאות של בכוח-המוח. קשר מאוד עמוק ואישי ולאורך זמן של שנים, און אנד אוף. היא מעולם לא הוגדרה להיות השולטת שלי, אבל זה היה קשר מאוד חזק ואינטימי. פתאום ניסינו כן להגדיר משהו. מלכה ועבד. ואז זה התחיל לגלוש גם לדברים קצת פיננסיים (שאני אקנה לה דברים, או שאני אקנה לעצמי לפי הוראותיה). היכולת שיכנוע שלה עליי הייתה מטורפת, ומפחידה מאוד. הפסקתי את הקשר מהר מאוד מיוזמתי. לכאורה מסיבות אחרות לחלוטין, שלא קשורות אליה בכלל, אבל אולי גם פשוט פחדתי לאבד שליטה טוטלית, כמו שאת מתכוונת לעשות. ולהרוס את עצמי לחלוטין. הנקודה היא ששנים אחרי זה אני שאלתי והכיתי את עצמי "על חטא" למה עצרתי, למה לא המשכתי, למה לא נהייתי עבד טוטלי, וכו', רק בשביל להרגיש את הנטייה להרס העצמי הזה. ככה שאני לא יודע על מי האחריות, אלייך או עליו, זה מאוד מבלבל. |
|
|
| underfoot |
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
בכוח המוח כתב/ה: אנשים לא באמת רוצים לאבד את החופש שלהם, הם רק רוצים לשחק בתחושות האלה ב"ארץ פנטזיה". זה באמת לדעתי מה שחשוב פה, וזה גם טיבו של הזעזוע מהפוסט והרעיונות של צעיף אדום. שיש פער אדיר בין האדם שרוצה לאבד את החופש שלו ולהיות חפץ סמרטוטי או נייר טואלט לבין האדם שרוצה לשגשג בחייו ולהיות בשליטה עליהם ושבעצם זהו אותו אדם. הסאדו-מאזוכיסטים בעצם רק אוהבים לשחק משחקי סאדו-מאזו עם בובות אך כשהם פוגשים ברוע עצמו בגודל אמיתי הם מתקפלים מפחד, אלו הם פירומנים שמכורים למדורות ושריפות אך מעדיפים את גרסאת המצית והגפרורים בנוחות חדרם. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
המלט, תודה, שקלתי להיות חוקרת במשטרה
עליה, זה ממש לא כמו נישואים, לפחות לא נישואים בריאים. בנישואים יש *שותפות*- הכסף שלי הוא שלך, אבל גם שלך הוא שלי. אני קונה מה שאני רוצה, אבל בד"כ מודיעה לבן זוג לפני או אחרי, אני לא מבקשת רשות אבל מתייעצת לגבי רכישות יקרות וכנ"ל הוא. פה מדובר בשליטה חד צדדית על כספו ורכושו של אחר. אני לא מכירה נישואין כאלה שהם בריאים בעולם הונילי. מה הייתם חושבים לו הייתם מגלים שהשכן או השכנה שלכם מעבירים את כל כספם על שם בן זוגם וכל פעם שהם רוצים כסף לנסיעות או לקנות שווארמה הם צריכים לבקש מהם? שהבית והרכב רשומים רק על שם בן זוגם? הייתם חושבים שזה מסריח, וזה ככה. גם בזמן שזה קורה, וגם במקרה שהיחסים יסתיימו. כספומט, לדעתי אתה טועה. אני מאוד מקבלת ומכילה שונות של אחרים. יש פה מיליון ואחת פנטזיות שאני לא מתחברת אליהן והן לא מגרות אותי, אבל אני מקבלת אותן כל עוד הן נשמעות לי הגיוניות, מוסריות ובהסכמה. ברגע שאחד מהם נשמע לי שהוא לא מתקיים, אני אביע את התנגדותי- והחשוב מכל, היא מנומקת. אם מישהו נהנה מחירבונים ואני לא, אני לא אגיד לו לא לעשות את זה כי זה מגעיל ודוחה. אני אגיד לו שיהיה לו בכיף, אבל שילמד קודם את הסיכונים הבריאותיים בנושא ושיעשה חושבים. פה מדובר במקרה קיצוני שלדעתי מבטל את עניין ההסכמה, וכמו שיש לי התנגדות לבצע פנטזיית אונס בלי שיש לבחורה (או הבחור) שום אופציה לסגת, להתנגד או לבטל- כך גם פה. כל הרעיון של סחיטה ולשלול מאדם את הסכמתו- לא רק בתחילת האקט, אלא במהלכו, נשמע לי לא מוסרי ולא חוקי. בדיוק כמו שאם נתתי את הסכמתי לשכב עם מישהו, לא אומר שאני חייבת להסכים לכל מה שהוא רוצה מהרגע שאנחנו מתחילים להתפשט ואם אני רוצה להפסיק או להתנגד או לא בא לי X או Y, אני לא חייבת לבקש את רשותו להפסיק (?!). זה קצת סותר את כל העניין של ההסכמה. זה כמו שמבקר ראש הממשלה יהיה סגנו. אפילו בספר של "סיפורה של O", כשהיא מסכימה להכנס להרפתקה הגדולה, אומרים לה שאסור לה לומר לא לכלום- למעט כשהיא רוצה להפסיק את החוויה . זה גם אקסטרימי, אבל לפחות שם היא יכולה לבחור ללכת ולהיות חופשיה בלי לתת דין וחשבון, בלי להיפגע אח"כ או תוך כדי ובלי לבקש רשות. |
|
|
| יעלי המלכה(שולטת) |
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
תשובה מושלמת ונוס Venus in Furs כתב/ה: חן חן צעיף אדום מדם, את חמודה
ממ, בחיי שתיארת עכשיו כמעט במדוייק את חיי הנישואין של אחד מחבריי. (זוג פולני ונילי למהדרין). למעשה חוץ מהעירום כשהם מתווכחים, למרות שאני לא יודע, ייתכן שזה כך. זו פנטזיה נחמדה, בספר שעל שמו אני קרוי יש קטע כזה, שהוא מוסר לה בחוזה את הבעלות עליו כולל הכל, ושהוא למעשה חי על חשבונה. (בספר מצבה הפיננסי איתן משלו). פעם שיחקתי בזה קצת עם בת זוגי דאז, סתם בשביל הכיף, ואת כל הכספים שקיבלתי העברתי לה. מצאנו את עצמנו מחליפים כספים כל הזמן, כשאני מביא לה ומיד לוקח חזרה כדי לעשות קניות.
מממ, אם באמת יהיו לך כמה עבדים כאלו, שאת מופקדת על השליטה ברוחם, גופם, ורכושם, זה לא יהיה מעייף נורא? רק מלחשוב על כל הנהח"ש שכרוכה בזה אני מאבד חשק למין לכמה שניות. |
|
|