התפרצות

התפרצות

בת יא ענה • 18 בדצמ׳ 2010

אתה לוקח עוד לגימה מה"סטולי" ושוב חוזר להצליף בי. אני כבר קרועה לגמרי מהשוט הזה, הוא לא מהחביבים עליי וברגעים מסויימים נדמה לי שאתה בכלל לא איתי.
אני כל כך מנסה לשקוע שם ולא מצליחה. הכל מרגיש לי עצור ומתוח.
הכל חוץ ממך.
אני כבר הולכת על קצוות העצבים, חנוק לי ואני אוגרת בתוכי המון זעם עד שבבת אחת הכל מתפרץ ואני צורחת לך שתשחרר אותי.
יש כמה רגעים של שקט אחר כך.
ותחושה שאני אפילו לא יודעת איך לתאר אותה במילים. תחושה מגעילה.
לא לוקח לי יותר מכמה שניות לאסוף את עצמי, להחזיר לעצמי את הקול המתחנן ולבקש לחזור בי.
זו לא אני הייתי שם.
על ההתפרצות הזו כבר שילמתי לך אתמול, אבל הכעס העצמי הזה לא מרפה מיד כשהכל נגמר.
אז חיכיתי לך היום ערומה על ארבע ליד הדלת.
כשהתעסקת עם התחת שלי שם שוב היתה התפרצות. כשהתעקשת להכניס את הויברטור הענק לחור המכווץ שלי שוב צרחתי את שמך כמה פעמים והתחננתי, אוי כמה שהתחננתי שתוציא אותו.
ואמרת "תרגעי כבר" כמו שמרגיעים ילדה סוררת והמשכת ללחוץ ולהכניס בכוח עד שכולו היה בפנים ואני נשכתי את השפה התחתונה חזק, חונקת את עצמי מלהוציא הגה.
היכולת הזו שלך, להמשיך ללחוץ ולא להכנע לי בנקודות האלה, לא להבהל מהסצינות שלפעמים פשוט יוצאות ממני, כל כך מכניעה אותי אדוני.
כל כך מרגיעה אותי.
עכשיו הכל בסדר.

Re: התפרצות

בכוח המוח​(שולטת) • 18 בדצמ׳ 2010

[quote="בת יא ענה" ...היכולת הזו שלך, להמשיך ללחוץ ולא להכנע לי בנקודות האלה, לא להבהל מהסצינות שלפעמים פשוט יוצאות ממני, כל כך מכניעה אותי אדוני.
כל כך מרגיעה אותי.
עכשיו הכל בסדר.[/quote]

נהדר ומרגש, בעיקר זה.

תודה בכוח

בת יא ענה • 18 בדצמ׳ 2010

דוקא מעניין אותי לדעת אם עוד סאביות כאן מצאו את עצמן שוברות את הכלים ומתרפצות על האדון שלהן?
ואם כן, כמה מהן הצליחו להתאפס על עצמן ואיך?
ושאלה אחרונה, איך דומים אחרים מגיבים להתפרצות שכזו?

בת יא ענה (שהיא כ"כ לא בת יענה)

מישלי • 18 בדצמ׳ 2010

התלבטתי אם להגיב... ועושה רושם שהחלטתי

קרו מקרים ממש בודדים, שמצאתי את עצמי אומרת פתאום: "רגע" או "די... בבקשה".
מספיקה מילה שלו: "רגע ?!?" או "די ?" כדי לאפס אותי חזרה. אפילו מבט (אם אני במצב לראות משהו).
בשבריר השניה לפני שהוא מגיב, אני כבר קולטת מה אמרתי ומתעשתת.

Re: תודה בכוח

aka BODYGUARD • 18 בדצמ׳ 2010

אה...זה נורא פשוט !

אני צורח את מילת הביטחון שלי ורץ...לא רץ, טס !

אל מתחת לשולחן ומתחבא לי עד יעבור זעם...

Re: תודה בכוח

בת יא ענה • 18 בדצמ׳ 2010

ואם אפשר רגע של רצינות?

Re: תודה בכוח

Uranus • 18 בדצמ׳ 2010

הוא מאד רציני

Re: תודה בכוח

aka BODYGUARD • 18 בדצמ׳ 2010

כשתיראי את לולי רצה אחרי עם אלת בייסבול...

וכעת ברצינות:

המקומות העדינים והדקים האלה לא נמדדים לדעתי ביכולת האישית של אותו שולט
אלא במקום של הביחד, של האמון שנרכש.
כשמכירים ממש, פרק זמן גדול, נקודות החיכוך כבר מוכרות, אנו למדים(שני הצדדים)
על המקום הזה של לוותר או לא לוותר.
בסך הכל ומקריאת הדברים שלך, השולט שלך מכיר אותך, הוא לא מתרגש מההתפרצות,
והוא מקבל אותך כאדם לפני היותך נשלטת.
לא יכולת לבקש טוב מכך.

בודיגארד

בת יא ענה • 19 בדצמ׳ 2010

תודה על התשובה אך לא לזה כיוונתי.
אני לא משווה את אדוני לאחרים, אנחנו כבר הרבה מאוד זמן יחד ואני רגועה לגמרי עם דרך ההתנהלות שלו ושלי. לא צפירת הרגעה חיפשתי.
מעניין אותי מתוך מציצנות, איך אחרים נוהגים. איך אחרות חוות את זה.

מישלי, קלטת בול.
איך המבט הזה לפעמים מצליח לאפס אותנו.
הפעם לא ראיתי את הפנים שלו כשצרחתי והייתי קשורה, ומה שהדהים אותי כאן זה שהתאפסתי בעצמי בשניות, זה עוד לא קרה בעבר.

aka BODYGUARD • 19 בדצמ׳ 2010

אני חושש שאת זו שמערבבת דברים.

השאלה הופנתה לדומים.

כעת את מספרת על מציצנות ושואלת לדעתן של אחרות.

מי בכלל דיבר על צפירות הרגעה?

ובמחשבה שלישית ורביעית-

הנחתי לזה.

שבוע טוב.