נוריתE
|
לפני 13 שנים •
16 בדצמ׳ 2010
ליבנת
ידעתי שזה יבוא ממך,צפיתי את כל זה ולא "איכזבת" אותי
ליבנת כתב/ה: נורית, כאשר את מתארת את הסיבות להימצאותך כאן , זוהי ההגדרה המדוייקת לבקשת לגיטימציה.
בלי שום "לגיטימציה מיוחדת" אלא קבלה. אינני מסתובבת עם שלט המפרט את נטיותיי, ולא מענין אותי מה אחרים עושים במיטתם. אני מבקשת לא להישפט לחומרה ע"י יקירי- אם לה הצלחת לעמוד על ההבדל בין זה לבין אישור חברתי זה רק מישום שאת פוחדת לבקש לגיטימציה בסיסית אפילו כאן. אם יכולתי לבקש הכרה(לבקש הכרה -ז"א לא להישפט על נטיותיי) מאוהביי, ומאוהביי בלבד, הופכת אותי ל'לא שלמה' הרי שאנו מגדירות שלימות באופן כה שונה... שלמות היא היכולת להיות מי שאני ולעמוד על זכויותיי לקבל יחס הוגן ולצמצם נוכחות של מי שאיננו מסוגל להכיל אותי. במקרה שלחברים שסט היכולות הריגשיות שלהם לא עומד בכך -הרי שדרכנו ייפרדו. במקרה של משפחה אני עומדת על כמיהתי להיות נאהבת ומאחלת לך להיות במקום שבו את מכירה בכך שמותר לבקש אהבה והכרה ממשפחתך(בכל תחום שהוא ולא רק בעיניננו אנו...) ולהבין שבקשת לגיטימציה הינה הזכות להכיר בצרכים שלך ולדרוש ולהשביע אותם. כך הופכים לאדם שלם. בעניי. כל גישת ה- "אני לא זקוקה לקבלה/אהבה/לגיטימציה מאף אחד" היא קולה של הבדידות , זו שהרגילה עצמה לא לדרוש כדי לא לחוש את ההזדקקות והחסך. יש לתופעה הכל כך נפוצה הזו הסבר מפורט וחשוב, אם תרצי תוכלי ללמוד על כך מן הספר 'התינוק יודע' מאת ד"ר אלטה סולטר. -מומלץ בחום. ליבנת תקראי,מה כתבת כאן למעלה בעמוד..את סותרת את עצמך ליבנת כתב/ה: פייה, אכן רובן של העבודות היצוגיות מחייבות ערימות של שיט פוליטי ועל כן אני יוצרת ועצמאית רוב ימי ולא בחרתי להימצא בעבודות המחייבות אותי ל'אני מזויפת...
נורית E- למה אני זקוקה ללגיטמציה? כי הידיעה שאני נאהבת על ידי היקרים לי בזכות מי שאני, ומה שאני בוחרת לעשות חביבה עלי על פני אהבתם זו "המחוייבים" לה בקשרי דם או חברות ארוכת שנים. לגיטימציה היא יכולת הכלה ,בבסיס הרגש של המין האנושי נמצאת הכמיהה לאהבה, הכלה, הבנה , ראי ערך התפתחות השפה ודרכי התקשורת בין בני אדם כל המין האנושי זקוק ללגיטמציה ואהבה ועל כן גם את סלקטיבית בבחירת חבריייך, האם את נוטה לבחור חברים שאינם מפרגנים ושפטים אותך על כל מעשייך? ואגב הזדקקות ללגיטימציה, מדוע את כאן? ....................................... ומסתבר שגם כאן אני נשפטת בחומרה גדולה בעשרות מונים מאשר בסביבה הוונילית. שנזכה לתענוגות ליבנת יוצא מדבריך שכולנו כאן ,כולל אני,לשם קבלת לגטימציה ואישור והכרה על היותנו מי שאנחנו.וגם כאן אנחנו פוחדים וחוששים. את טועה אנחנו כאן בחברת "בני מיננו" הדומים לנו וכאן,אין לנו צורך בהצדקות ואישורים לנטיות האלו שלנו.וכאן אין תנאים כמו שלך. ובחוצ אין לי ולרבים אחרים שפה,שום צורך ב"אישור" ו"הכרה" מאף אחד על הנטיה מינית שלי.ולא משנה איך תסובבי את זה בביקורת שלך עלי.אני לא מתנה אהבה וקבלה או הסכמה כל שהן, בשום מקום ומאף אחד,בידיעה והכרה, ב ועל הנטיות המיניות שלי,כמוך.ולא, זה לא הופך אותנו ל"נכים ריגשיים" כהגדרתך,ממש,לא. אבל לך,יש בעיה כפולה שם,בחוצ את רוצה שיאהבו אותך בשלמותך על הנטיות המיניות שלך,כי את מרגישה ,והבנתי היטב! שאם את מסתירה אותן הרי שאת מרמה אחרים,_ קיראי את דבריך את בקטע המצוטט השני!_ ואת פוסלת חברתם של אלו שלא יבינו את הנטיות שלך ואת דורשת מבני משפחתך השלמה והכרה בנטיה שלך גם על אפם וחמתם .את לא מסתפקת בלהיות בת ואחות אהובה כמו שאת.בלי לדעת מה את עושה במיטה בזמנך הפנוי. ואת פוסלת ,בבוז,אותי ושכמותי שבוחרים "להסתיר" את הנטיות שלנו,ורומזת שבניגוד אלייך האמיצה,שמתנהלת בדרכה היא ללא התחשבות במוסכמות חברתיות ,אנחנו פחדנים רמאים ושקרנים,שחיים בשקר עצמי חברתי משפחתי,סביבתי,שלא כמוך .שלא מוכנה לקבל הסכמה ואהבה "מחוייבת בקשרי דם או חברות"כדברייך מאלו שלא ידועים את הנטיה המינית שלך. אכן,בני אדם הם חיות עדר חברתיות,וחלק מזה פרושו התאמה והסתגלות והתמזגות בחברת המחיה /משפחה,המגורים ו העבודה בכדי להיות נאהבים ומקובלים ולקבל את כל הצרכים האנושיים,שפרטת לך למעלה. ואם כל אילו מתנהלים להם בעולם הוניל אז הרי שככה גם אנחנו חיים,מתאימים עצמנו ולא מבקשים להיות חריגים ולא דורשים שיכירו בנו שם, וגם לא מתנים את אהבתנו לאחרים אות אהבתם הם,בידיעה והכרה של הנטיה המינית שלנו.מה שאת מבקשת לעשות. וכאן ובמסיבות ובארועים פרטיים וקשרים בקהילה, אנחנו חופשיים לבטא עצמנו ולהתמזג ולהתאים גם . אבל את בועטת שם במוסכמות העדר החברתי מצד אחד ומצד שני דורשת את אהבתם והסכמתם המלאות לך ולאורח חייך המיני.המופגן.כולל הבוז והבעיטה במוסכמות. פה,הבעיה שלך קצת שונה,הרי גם כאן את רוצה לגטיצמציה,אבל לא לאורח חייך ונטייתך המינית כי הרי כולנו כמוך. אלא את דורשת הסכמה לדעותיך ,את רוצה שכולם יחשבו כמותך וינהגו כמוך בעולם שבחוצ בכדי שלא תרגישי שאת "לבד במערכה" לא נחמד להיות לבד... וכאשר אנחנו מסרבים לך ולא מסכימים איתך אז גם כאן את מרגישה כביכול חריגה ולא מקובלת . "שם" את לא מרגישה שלמה ושייכת ומקובלת,אם לא תספרי וכאן את לא מרגישה שלמה שייכת או מקובלת, כי לא כולם חושבים ומתנהגים כמוך שם בחוצ . שם וגם כאן את דורשת לכפות את דעותייך על כולם.זה לא עובד ככה בשום מקום.נועזת ומופגנת ככל שתיהיי. חמדתי,יש לך בעיה כפולה שאת בעצמך יצרת לעצמך.ואף אחד לא אשם ולא אחראי לה מלבדך לא "שם" ולא ,"כאן",ולא משנה כמה תתקפי אותי ואת דעותי. ושום השלכות וביקורת לא עלי ולא על אחרים,פה או שם, שלא חושבים ונוהגים כמוך לא יעזרו ולא יפתרו לך את הבעיות האלו שלך. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
16 בדצמ׳ 2010
רוצה לחזק כמה נקודות מדבריה של נורית
אין לי בעיה עם המיניות שלי, עם הבדס"מ שלי.
אבל אני פשוט לא חושבת שזה ענינו של אף אחד - כמו שזה לא עניני המיניות והבדס"מ של אף אחד אחר. כלומר: אפשרי לעשות את זה בבית, בין 4 קירות, או במועדון במסיבת בדס"מ - בתוך קהל שהסכים לחשיפת המיניות הזו ונוהג פחות או יותר באותה צורה. אבל למה לרוץ למקומות וניליים ציבוריים ולעשות את הבדס"מ שם? למי זה בעצם תורם? בעיני זה רק מזיק לנו, כי בסה"כ יש דברים שלא צריך להחצין אותם החוצה. גם ככה יש סטיגמה שלילית על מי שעוסק בבדס"מ, למה להחריף את המצב? למי זה תורם? אני יחסית נורמטיבית ושמרנית, מעדיפה את המין שלי והבדס"מ שלי לא לעיני כל העולם אלא בבית שלי, בפרטיות שלי. שוב, אני לא בארון בשום מסגרת חברתית שבה אני נמצאת מבחינת הבדס"מ. אני גלויה ופתוחה, ודיברתי על כך עם מספר אנשים. אך בין זה לבין לעשות את זה פיזית במקום ציבורי - יש הבדל גדול מאוד. ולענין הגילוי - מנסיון שלי - עדיף שלא. התגובות לא אוהדות בלשון המעטה. סתם חבל להרוס את התדמית שלך בעיני אחרים. |
|
|
L איה
|
לפני 13 שנים •
16 בדצמ׳ 2010
נורית, מעולם לא תקפתי את אלו הבוחרים להסתיר את נטיותיהם (כתבתי על מעגל חברי הפרטי ואוהביי). את הוזה. קיראי שוב.
אם גם לאחר קריאה שניה ושלישית עדיין יתגלו בעיות בהבנת הנקרא, ותניחי שיש סתירה בדברי, הניחי לזה. כנראה שיש לך סיבות טובות לתקוף על מנת להתגונן. החבל הוא, שאין מפני מה. כאשר אני כותבת x ואת מפרשת אותו כy ומגיבה לy זה לא דיון, אלא כתבי המונולוג הפרטי שלך, אנא אל תשתמשי בשמי בהקשר לדברים שמעולם לא טענתי כ'מאיצי עליללה' רק בריאות ליבנת. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
ליבנת
תהני מזה שאנשים אוהבים אותך
בדיוק כמו שאת , ומכירים בך ובנטיה המינית שלך ו מקבלים אותה, אשרייך. אני סך הכל אמרתי שאני,לא מקשרת אהבה והכרה והערכה וכל הללו, מאנשים לידיעה על הנטיה המינית שלי ואין לי צורך להכריז אותה בראש חוצות ולא מתנה את כל הללו בזאתי ושאין לי שום צורך באישור מאף אחד לגבי חיי המין שלי.נ ק ו ד ה. ואת מדבר כזה פשוט עשית אגדה שלמה אודותי. אז... מי פה מתקיף את מי, מתוך מגננות,תמהני. (ואני כבר נמאס לי לחרוש אז מבטלת מעקב אי מייל וצפיה בשירשור הזה) |
|
|
נולי
|
לפני 13 שנים •
17 בדצמ׳ 2010
א. לא ענינם של מרבית ברואי עולם איך אני אוהבת לזיין.
ב. לא נעים לי אישית (כנראה בעיה פסיכולוגית שלי) לשבת בוועד הורים עם אבא של אחד שזיינתי אתמול ולהחליט כמה סופגניות עם ריבה וכמה סוגפניות בלי כלום נקנה למסיבת חנוכה של הילדים שלנו (שאחד מהם האח הקטן של ההוא מאתמול, ובמקרה הוא בכיתה עם הבית שלי) ג. גם ככה מפחדים ממני בעבודה, אז שידעו שגם לא אכפתי לי להכאיב להם? רחמנות. ד. לא רוצה לדעת שהטייס שמטיס אותי לארה"ב היה קשור כל הלילה לצלב. ה. איך אפשר לסמוך על שר בממשלה אם יודעים שכל אישה על עקבים מרופפת לו את הברגים? ועוד היד נטויה. או כמו שאומרים בפולניה: כשתיגדלי תביני. N |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
כמה הבהרות.
אני לא מדווחת לאף אחד על חיי הפרטיים. בפרופיל שלי כאן לא מופיעה תמונה, ואני לא מסתובבת עם תליון ענק של טריסקל על הצוואר. אני לא קוראת לאף אחד לצעוד ברחובות ולהכריז על דברים שאינם עניינו של אף אחד. גם אני מופיעה פה בכינוי ולא בשמי, וגם אני לא מציינת מספר טלפון בפרופיל. לא בזה העניין. לא בדיסקרטיות סבירה. רוב הנמענים של השאלה שלי, חה חה, לא כותבים פה הרבה, אם בכלל. אני לא מדברת על שמירה סבירה על פרטיות אלא על חשש קונקרטי. בינתיים נראה לי שרק גמד, קופיפיף ולבנת התייחסו ישירות להשלכות פרקטיות של חשיפה. פספסתי משהו? על מה אני כן מדברת? על החשש להיחשף במקרה בפני איזה מכר. לא על הבחירה שלא לעשות זאת - אלא על חשש של ממש. כל מה שאני שואלת זה מה עלול לקרות. לי נדמה שלא יקרה כלום, אבל אולי יש משהו שאני לא רואה. לגבי מה שגמד אמר על השכנים, קופיפיף כבר ענתה ואני מסכימה איתה. יש עוד משהו? לצורך הקבלה - אני לא הולכת ומספרת לכל החברים שלי שאני אוהבת זיונים בתחת. זה לא עניינם וזה אפילו קצת מביך. ובכלל, מה אני צריכה לחלוק דברים כאלה. אבל אם חבר שלי לכיתה יגלה את זה - לא ייגרם לי נזק ממשי. החדירה לפרטיות שלי תהיה מביכה ולא נעימה, אבל זה כל מה שזה יהיה. שוב, פספסתי משהו? נניח שאחד החברים בכלוב מזהה אותי בכיתה. נו, אז מה? שאלה לליבנת: התמזל מזלך והספיקו כישורייך בשביל שהעיסוק העיקרי יאפשר לך חופש מסויים. מה היית עושה במקרה שאילוצי פרנסה היו דוחפים אותך למקום אחר? עושה רושם שנוח לך עם עצמך ואת מוכנה למצב שמישהו יפר את פרטיותך ולא חוששת ממנו. האם לדעתך זה מתאפשר רק בזכות תחום העיסוק שלך או שאפשר להרגיש כך גם בנסיבות אחרות? המלט, אני בדעה שלפני כל קליק, צריך לחשוב "מה יקרה אם כל העולם ידע". אם התשובה מלחיצה, מוותרים. אני בהחלט בעד זה שכל אחד יזכור שהרשת היא ארכיון. שוב, לא על זה אני מדברת. יש הבדל בין לבחור שלא לשתף, לבין הסתרה פרנואידית. מעניין אותי ממה מפחד הפרנואיד. אני אפילו לא מבקרת אותו. פשוט מעניין אותי. |
|
|
Tish Adams
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
כשאני חולקת עם מישהי/ו את העניין הנ"ל זה נעשה מבחירה.
כשמשחררים אין שליטה לאן זה יגיע ובאיזה נוסח. יש מצבים בחיי היומיום שלא מתאים לי שזה יגיע לשם - בפרט בתחום העבודה. אני מקפידה not to mess business with pleasure. אני עדין לא אם לילדים אך במקרה הזה אעדיף שזה לא יגיע אליהם מבחוץ. גם שם ארצה לבחור מתי ואיך (אם בכלל) לחשוף אותם לנושא. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה: לגבי מה שגמד אמר על השכנים, קופיפיף כבר ענתה ואני מסכימה איתה. יש עוד משהו?
עם מה ממה שהיא אמרה את מסכימה, יולי? עם העובדה שמכיוון שיש פורצים בעולם, מטופש לנעול את הדלת, או עם כך שאם קיימים אנשים רעים בעולם אז איננו אמורים להתגונן מפניהם? ולא מדובר על התגוננות כגון זו שהציעה - להושיב שני צוציקים בני שלוש ולהסביר להם מה זה BDsM, עם כל הכבוד לשתיכן... אלא על לגונן - לעשות את כל מה שניתן כדי שהם לא יצטרכו לשאול מהו BDsM בגיל שלוש רק בגלל שאבא שלהם לא ידע להחזיק את הזין במכנסיים ואת הלשון מאחורי השיניים. |
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
19 בדצמ׳ 2010
יולי Yuli כתב/ה: על מה אני כן מדברת? על החשש להיחשף במקרה בפני איזה מכר. לא על הבחירה שלא לעשות זאת - אלא על חשש של ממש. כל מה שאני שואלת זה מה עלול לקרות. לי נדמה שלא יקרה כלום, אבל אולי יש משהו שאני לא רואה. אז זהו, שבאמת לא ברור על מה את מדברת כי בכל פעם את מדברת על משהו אחר. השאלות הקודמות שהעלית -- להן הגבתי -- לא ציינו בשום מקום מכר. הן נכרכו בחשיפה פייסבוקית ורמזו על כך שאת תמהה בחינניות מדוע לא יחשפו אנשים לעיני כל "זוטות" (כך ממש התבטאת במקום אחר) כמו העדפותיהם המיניות האישיות. זה הרושם שעלה מדברייך הקודמים ואילו עכשיו את מסוייגת הרבה יותר. למעשה, אם היית מנסחת את זה כך, לא הייתי מוצא טעם להגיב לכתחילה. ולפרוטוקול: אין לי בעייה להיחשף בפני מכר. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
20 בדצמ׳ 2010
החיים שלי מאד חשופים, הילדה שלי מודעת, אחי בקטע, את האחיות שלי הבאתי לדאנג'ן שיכירו את האנשים ויבינו שהשד פחות נורא ממה שהם חשבו. לי באופן אישי זה רק עשה טוב. ועדיין אף אחד מהם לא קיבל פירוט על מה בדיוק אני אוהבת לעשות במיטה. כי זה לא עניינם. אני בוחרת למי אני מספרת ומתי, ההורים שלי והעבודה שלי מחוץ לתחום. אבל אני מכבדת את הזכות של כל אחד לחיות את חייו בדרך שהוא בוחר ולכן מאד מוזרה לי החצי התקפה שליבנת עוברת פה. נורית, זה שאת בוחרת להשאיר את חייך בארון זה בסדר אף אחד כולל לבנת לא מוציאים אותך משם אבל הצורך שלך בכל שירשור בו מנסים קצת לאוורר את הקהילה (בלי להוציא את מי שלא רוצה בכח) את מייד נעמדת על רגליך האחוריות ומנסה לדחוף אותנו עמוק חזרה, הצורך הזה תמוה בעייני. |
|
|