Wild Thing
|
לפני 20 שנים •
10 במאי 2004
מה שאת רוצה.
היא על המיטה הענקית. ידיה מאחורי גבה באזיקי העור. רגליה מפוסקות ומקובעות.
גופה בוער. אש. ישבנה המושלם חם, אדמדם. זז מעצמו, כאילו יש לו חיים משלו. מדבר אלי. בשפה הפרטית שלנו. מתרומם אלי. מבקש. מתחנן. עוד. היא מסובבת את הראש אלי. מעט. הקולר היפה שלה מגביל את תנועתה. עוד. ואני. ביד ימין השוט הקצר שמעוטר בקצהו בפיסת עור שובבה, מפתיעה ומענגת. השוט הטוב. ביד שמאל הקיין, הארוך, המחודד, הרע. מכוון את שניהם מול עיניה המרחפות. "איזה את רוצה עכשיו?" יודע מה תהייה התשובה. "את הטוב. בבקשה. על הכוס." ווישט, פלאש, סלאש. "אי.אי." הגוף רועד והתחת מפרפר מולי. "לא את זה." ווישט, פלאש, סלאש. מכוון אותם שוב אליה. "אז...?" "את זה." מביטה בעיני. ואני בעיניה. כל כך עמוק. נצחי. היא מכוונת בעיניה הפעורות אל השוט מענג שלה. "בבקשה.." ווישט, פלאש, סלאש. "אי. לא!" "את חושבת שתקבלי את מה שאת חושבת שאת רוצה. תראי מה את רוצה באמת..." "אי. אי." הישבן שאני אוהב מעוטר בפסים. כמו משפט אהבה ביפאנית. מבקש עוד. "איזה...?" היא מבולבלת. כל גופה סוער. רוקד. נושמת עמוק בכבדות, במהירות. מהססת. ועכשיו היא יודעת. "את השני. החזק. עוד. בבקשה." ווישט, פלאש, סלאש. "אי. כן. תודה מלך שלי..." מחבק אותה ואנחנו עפים יחד לכל מקום. 
|
|
|
אנפת לילה
|
לפני 20 שנים •
12 במאי 2004
משום מה
זה הזכיר לי את בדיחות השפן... עם כובע , בלי כובע ......
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
12 במאי 2004
אז את עם או בלי כובע ....?
ולך דבר פראי ... זה כתוב יפה מאד.. |
|
|
|
Wild Thing
|
לפני 20 שנים •
13 במאי 2004
וואלה.
לא חשבתי על זה. 
אבל אתם חושבים שהשפן נהנה מזה? היער הזה... כל פעם מפתיע מחדש. 
|
|
|