מעשה היה..

מעשה היה בשועל, שהתהלך ביער כל הימים והיה מכריז באזני החיות והעוברות(בין אם עיניין אותן או לא) שהוא הכי חכם והכי מוכשר ותמיד יודע למצא את הענבים הכי בשלים ויפים ועוד היה מוסיף עיצות לכולם, איך ואיפה אפשר למצא שכאלו.

יום אחד, הוא יצא בשיטוטיו אל מחוצ ליער והיגיע לכרם, והענבים בו היו יפים ובשלים ועסיסיים והמיץ נוזל מהם והמראה והריח שיגעו אותו לטעום מהם,
הוא התחיל להסתובב מחפש פירצה בגדר ולא מצא ואז קפץ פעם ועד פעם ועוד הרבה פעמים אבל הגדר, היתה גבוהה ולענבים, הוא לא היגיע...

חזר השועל, בזנב מקופל בין רגליו, אל היער, התיישב והתחיל ליילל :
כל הענבים בעולם הם מגעילים, חמוצים מרים ולא בשלים ולא שווים מאמץ בכלל, עדיף לי כבר לאכול גזר ואז זחל אל מאורתו, רעב, לקול גיחוכיי כל החיות שמסביב.

ומאז ישנו משפט ידוע ביער :

אם יש לך רגליים קצרות, אל תתפלא ,שכל הגדרות בעולם, גבוהות.
או בקיצור :
"לך לאכול גזר".

רציתי להקפיץ.הקפצתי...