המלט
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
ליבנת כתב/ה: צעיף יקרה,
הסיבה היחידה שבגללה ראוי לחשוף את זהותך היא סיפוק יצר הסקרנות שלי . אבל האמת היא שאני אגלה גדלות נפש ואוותר לך ולו רק בגלל ש"צעיף" עונה על ההגדרה המדוייקת של יצירת אומנות, שהרי תכליתה של אומנות היא להניע נתיבי רגש. ליבנת הו, ליבנת יקרה, קיבלת נכשל בלוגיקה. משתי ההנחות 1. תכליתה של אומנות היא להניע נתיבי רגש 2. צעיף הניע נתיבי רגש (גועל ובוז, למשל) לא נובעת המסקנה שצעיף ״עונה על ההגדרה המדוייקת של יצירת אומנות״ וזאת ללא תלות בהגדרה עצמה, משום שהנעת נתיבי הרגש היא רק תנאי הכרחי לאומנות, ולאו דווקא תנאי מספיק. במלים אחרות, לא כל מה שמניע נתיבי רגש קשור לאומנות. כתיבת הבלים בעברית נאה , למשל, מניעה נתיבי רגש כגון תמהון אינסופי, אך ברור שאין בינה לבין אומנות ולא כלום. אבל אניח לביקורת ואשוב לנושא שלשמו התכנסנו כאן: כן, גם אותי מסקרן מאד לדעת מי הרמאי הצבוע התורן בשנקל שביחד עם קבוצת ה ׳מה-הוא-כבר-עשה׳ (שבצדק זיהה אותם טיצ׳ר) חוללו מהומה קטנה ועסיסית שנפלה כפרי בשל עד כדי ריקבון אל תוך שיגרת הכלוב הקרתנית והמכורה לריגושים רוויי רייטינג. אני סקרן, אבל סקרנותי איננה סיבה מספיקה לקרוא לפחדן הצבוע והטיפש הזה (מספיק בוטה בשבילך, מתוקה?) לחשוף את ניקו הידוע לאחדים שומרי סוד. שייחנק עם הניק האמיתי שלו, הזבלון השפל! כמו בכל המיני- שערוריות הכתובות בדברי הימים של המחראה (אופס, ״בית״) הוירטואלית שלנו, גם דבר זה יוודע במוקדם או במאוחר, ויישטף בזרם העכור שנע רק בכיוון אחד. בהזדמנות זו הייתי מבקש ממך, ליבנת, לחלוק עמי את ״ההגדרה המדוייקת לאומנות.״ כבר שנים שאני מחפש אחריה והיא חומקת ממני. |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
המלט כתב/ה: ליבנת כתב/ה: צעיף יקרה,
הסיבה היחידה שבגללה ראוי לחשוף את זהותך היא סיפוק יצר הסקרנות שלי . אבל האמת היא שאני אגלה גדלות נפש ואוותר לך ולו רק בגלל ש"צעיף" עונה על ההגדרה המדוייקת של יצירת אומנות, שהרי תכליתה של אומנות היא להניע נתיבי רגש. ליבנת הו, ליבנת יקרה, קיבלת נכשל בלוגיקה. משתי ההנחות 1. תכליתה של אומנות היא להניע נתיבי רגש 2. צעיף הניע נתיבי רגש (גועל ובוז, למשל) לא נובעת המסקנה שצעיף ״עונה על ההגדרה המדוייקת של יצירת אומנות״ וזאת ללא תלות בהגדרה עצמה, משום שהנעת נתיבי הרגש היא רק תנאי הכרחי לאומנות, ולאו דווקא תנאי מספיק. במלים אחרות, לא כל מה שמניע נתיבי רגש קשור לאומנות. כתיבת הבלים בעברית נאה , למשל, מניעה נתיבי רגש כגון תמהון אינסופי, אך ברור שאין בינה לבין אומנות ולא כלום. אבל אניח לביקורת ואשוב לנושא שלשמו התכנסנו כאן: כן, גם אותי מסקרן מאד לדעת מי הרמאי הצבוע התורן בשנקל שביחד עם קבוצת ה ׳מה-הוא-כבר-עשה׳ (שבצדק זיהה אותם טיצ׳ר) חוללו מהומה קטנה ועסיסית שנפלה כפרי בשל עד כדי ריקבון אל תוך שיגרת הכלוב הקרתנית והמכורה לריגושים רוויי רייטינג. אני סקרן, אבל סקרנותי איננה סיבה מספיקה לקרוא לפחדן הצבוע והטיפש הזה (מספיק בוטה בשבילך, מתוקה?) לחשוף את ניקו הידוע לאחדים שומרי סוד. שייחנק עם הניק האמיתי שלו, הזבלון השפל! כמו בכל המיני- שערוריות הכתובות בדברי הימים של המחראה (אופס, ״בית״) הוירטואלית שלנו, גם דבר זה יוודע במוקדם או במאוחר, ויישטף בזרם העכור שנע רק בכיוון אחד. בהזדמנות זו הייתי מבקש ממך, ליבנת, לחלוק עמי את ״ההגדרה המדוייקת לאומנות.״ כבר שנים שאני מחפש אחריה והיא חומקת ממני. רק רציתי לספר את כל מה שאני יודעת על אומנות - "אומנות זה קשה" וגם את המעט הזה למדתי מהמלט. באמת קשה. |
|
|
אחת שיודעת
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
שלום חברים וחברות יקרים,
סליחה על עברית שלי שלא ממש טוב טוב. אבל אני רוצה מספרת על תרמית גדול גדול שאני הייתי נפגעה ממנו לפני כמה שנים. לפני חמש שנים או אולי יותר, לא זוכרת למה מאז רימו אותי הרבה הרבה כי אני חדשה כאן. בקיצור, נסעתי בכביש ליד קניון בת ימון, עמד שם גיברת ככה שמנה שמנה, לבושה בסדר, לא נראית כמו נוודה... היה לה פתק גדול מקרטון שרשום עליה - תרומה לילד להשתלת כליה. ואני ליבי טוב כמו ליברמן פוגש בטיב טעם את פוטין ומחליפים חוויה, החלטתי לתת עשרה שקל ועוד עשרה שקל בשביל הרגשה שלי טובה. למה טוב שלילד יתנו כליה להמשיך חיים שלו טוב טוב. אחורי ככה שלוש שנים אני עוברת שוב, הפעם חזרתי משוק רמלה לוד, עוברת בצומת שליד הקניון בראשון לציון. אני רואה את הגיברת הזו, עדיין שמנה שמנה מחזיקה את הקרטון עם הפתק והילד והכליה... שאלתי עצמי בלב, מה זאת אומרת צריך כסף להשתלת כליה, כבר עבר שלוש שנים והילד בטח כבר מת, או אולי עוד חי מי יודע את זה? אבל כאילו, עבר המון זמן מאז ובתקופה שהיא עומדת שם שמנה שמנה עם קרטון וילד בלי כליה, יש בעיה... או שאין ילד, או שאין כליה. ואם אין ילד למה צריך כסף לכליה? ואם אין כליה, אולי כבר אין ילד, למה צריכה כסף לכליה? אני חשבתי שהבנתי תרמית גדול גדול. נפלתי בפח של השמנה השמנה. לעבוד על אנשים זה לא יפה, יש לי תמימות ולב שלי מתכווץ מתי רואה ילד בלי כליה. תדעו לכם את זה. |
|
|
לילה לבן
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
עוד ניק? נו, די |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
אולי זה עף מתחת הרדאר - תראו את הסרט.
הקישורים נמצאים כמה פוסטים מאחור... מסתבר שזה גם מחזה די מצליח. 
לא הייתי מתעקש סתם כך, זה פשוט כל כך רלוונטי 
|
|
|
underheel
|
לפני 13 שנים •
2 בינו׳ 2011
אין הקבלה בין מה שקרה כאן ל The Shape of Things.
לטענת ה"אמנית", "אינני אוהבת אומנות שאינה אמת." אבל זו הנקודה. שם כל אחת מבין ארבעת הדמויות הציגה או התיימרה להיות משהו שאיננה. כל אחת היתה נגועה בשקר. כאן רק דמות אחת בעיקר (ואולי גם חלק מהקרבנות) נגועים בשקר. ההקבלה מתקיימת באופן שטחי מאוד בלבד. לגבי עניין החשיפה, כלובי, כמו צעיף, לא חושב שיש מקום לחשוף את זהותו. הוא חושב שיש כאן פגיעה בפרטיות (של צעיף). הוא גם חושב שלאור הוידוי של צעיף, אין מקום להתערבות מטעמו. אז לפחות אם לא נחפשה זהותו של צעיף, נחשפה משמעותה של הקהילה כפי שכלובי מבין אותה. |
|
|
|
Episode(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
3 בינו׳ 2011
אחת שיודעת כתב/ה: שלום חברים וחברות יקרים,
סליחה על עברית שלי שלא ממש טוב טוב. אבל אני רוצה מספרת על תרמית גדול גדול שאני הייתי נפגעה ממנו לפני כמה שנים. לפני חמש שנים או אולי יותר, לא זוכרת למה מאז רימו אותי הרבה הרבה כי אני חדשה כאן. בקיצור, נסעתי בכביש ליד קניון בת ימון, עמד שם גיברת ככה שמנה שמנה, לבושה בסדר, לא נראית כמו נוודה... היה לה פתק גדול מקרטון שרשום עליה - תרומה לילד להשתלת כליה. ואני ליבי טוב כמו ליברמן פוגש בטיב טעם את פוטין ומחליפים חוויה, החלטתי לתת עשרה שקל ועוד עשרה שקל בשביל הרגשה שלי טובה. למה טוב שלילד יתנו כליה להמשיך חיים שלו טוב טוב. אחורי ככה שלוש שנים אני עוברת שוב, הפעם חזרתי משוק רמלה לוד, עוברת בצומת שליד הקניון בראשון לציון. אני רואה את הגיברת הזו, עדיין שמנה שמנה מחזיקה את הקרטון עם הפתק והילד והכליה... שאלתי עצמי בלב, מה זאת אומרת צריך כסף להשתלת כליה, כבר עבר שלוש שנים והילד בטח כבר מת, או אולי עוד חי מי יודע את זה? אבל כאילו, עבר המון זמן מאז ובתקופה שהיא עומדת שם שמנה שמנה עם קרטון וילד בלי כליה, יש בעיה... או שאין ילד, או שאין כליה. ואם אין ילד למה צריך כסף לכליה? ואם אין כליה, אולי כבר אין ילד, למה צריכה כסף לכליה? אני חשבתי שהבנתי תרמית גדול גדול. נפלתי בפח של השמנה השמנה. לעבוד על אנשים זה לא יפה, יש לי תמימות ולב שלי מתכווץ מתי רואה ילד בלי כליה. תדעו לכם את זה. מאיפה נפלת עלינו? את רצינית ? הזכרת לי את המערכון של ארץ נהדרת "כושי גדול גדול" *** אנדר,בוא נצא מנקודת הנחה שלך כבר אין זכות הבעה.לא בעיניין הזה בכל אופן.ואני לא אומר למה מתוך הכבוד שלי למספר אנשים שאתה לא כלול בהם.אבל אם אתה חכם כמו שאתה מנסה להוכיח שאתה,תבין לבד. ואגב,אני עדיין מחכה לכוסון שיתחזה לבחורה ולעשות טלנובלה קטנטנה משלנו |
|
|
|
The Fool
|
לפני 13 שנים •
3 בינו׳ 2011
מה זה זה, אני נכנסת לפה ומגלה תככים ומזימות ואין לי מושג במה מדובר :[
אבל יותר לעניין - דמות וירטואלית פיקטיבית זה לא יצירת אמנות, זאת דרך משעשעת להעביר את הזמן. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
3 בינו׳ 2011
Re: החופש לרצות, החופש להיות רפאל כתב/ה: ראובן כתב/ה: [...]נהניתי לראות את מקהלת הכרוכיות מצווחת אבל הופתעתי מתגובה אחת - זו של ''רפאל'' - שאמנם הינו נשלט ענוג ורפה-שכל אבל גם אדם משכיל, נאור וחד-אבחנה. רפאל יקירי, אמרתי לך כבר מזמן - רוצה להיות נשלט על-אמת? בוא נסה להיות חיית המחמד של ליבנת.
*** הצורך בזהות בדויה נובעת מתהליך נפשי הנקרא ''פיצול והשלכה'' ויש לו ערך תראפויטי רב. אולי גם אני אנסה ידי בכך - על פי דרכי - ואכתוב על ארחותיה של האישה הקטנה המושלמת. R שמע נמושה, זה התחיל בטלפון הזוי לפני כמה חודשים שבו הזמנת אותי להיכנס לחדר המיטות שלך ושל לבנת. אני לא יודע מה דפוק אצלך, אבל בגלל האוטיזם הידוע לשמצה שלך הגבתי באדיבות והסברתי באופן ענייני מדוע ההזמנה אינה מתאימה לי. מאז, ומסיבות שנעלמות ממני, פיתחת איזו אובססיה כלפי ואתה מפזר הודעות מוזרות בפורומים. אז אני מקווה שעכשיו זה יהיה ברור יותר: האובססיה אינה הדדית. אין לי שום עניין בך או בלבנת. אתם לא עושים לי את זה, לא מבחינה אינטלקטואלית, ולא מבחינה רגשית, ולא מבחינה מינית. גם אין לי שום עניין להיות חלק מהתהליכים התרפויטיים שלך. אתה עובר תהליך נפשי של "פיצול והשלכה"? אז בבקשה תעבור אותו בלעדי, ותמצא דרך אחרת להיות "האשה הקטנה והמושלמת". זה אחד הדברים הכי מצחיקים שקראתי פה אי פעם. ממש צחקתי עם עצמי בקול רם, זה לא דבר של מה בכך. 
|
|
|
חֵפֶץ
|
לפני 13 שנים •
3 בינו׳ 2011
Re: החופש לרצות, החופש להיות יולי Yuli כתב/ה: רפאל כתב/ה: ראובן כתב/ה: [...]נהניתי לראות את מקהלת הכרוכיות מצווחת אבל הופתעתי מתגובה אחת - זו של ''רפאל'' - שאמנם הינו נשלט ענוג ורפה-שכל אבל גם אדם משכיל, נאור וחד-אבחנה. רפאל יקירי, אמרתי לך כבר מזמן - רוצה להיות נשלט על-אמת? בוא נסה להיות חיית המחמד של ליבנת.
*** הצורך בזהות בדויה נובעת מתהליך נפשי הנקרא ''פיצול והשלכה'' ויש לו ערך תראפויטי רב. אולי גם אני אנסה ידי בכך - על פי דרכי - ואכתוב על ארחותיה של האישה הקטנה המושלמת. R שמע נמושה, זה התחיל בטלפון הזוי לפני כמה חודשים שבו הזמנת אותי להיכנס לחדר המיטות שלך ושל לבנת. אני לא יודע מה דפוק אצלך, אבל בגלל האוטיזם הידוע לשמצה שלך הגבתי באדיבות והסברתי באופן ענייני מדוע ההזמנה אינה מתאימה לי. מאז, ומסיבות שנעלמות ממני, פיתחת איזו אובססיה כלפי ואתה מפזר הודעות מוזרות בפורומים. אז אני מקווה שעכשיו זה יהיה ברור יותר: האובססיה אינה הדדית. אין לי שום עניין בך או בלבנת. אתם לא עושים לי את זה, לא מבחינה אינטלקטואלית, ולא מבחינה רגשית, ולא מבחינה מינית. גם אין לי שום עניין להיות חלק מהתהליכים התרפויטיים שלך. אתה עובר תהליך נפשי של "פיצול והשלכה"? אז בבקשה תעבור אותו בלעדי, ותמצא דרך אחרת להיות "האשה הקטנה והמושלמת". זה אחד הדברים הכי מצחיקים שקראתי פה אי פעם. ממש צחקתי עם עצמי בקול רם, זה לא דבר של מה בכך. בהחלט. והאמת היא שדי מתבקש איזה פרק המשך לסדרת המופת, למשל: "קוסה ומנירה בחילופי זוגות עם ראובן ולבנת" |
|
|