ספור המאמנת מוקדש ללידי אלכס

ספור המאמנת מוקדש ללידי אלכס

ofer00 • 5 בינו׳ 2011

> פרק 1- הסיפור מוקדש ללידי אלכס
> הכל התחיל כאשר אישתי שולחה אותי למאמנת אשר המומחיות שלה משמעת עצמאית, אין
> לי מושג על מה מדובר ואני יום אחד מגיע לדירה פרטית במרכז תל אביב על הדלת יש
> שלט
> גברת רונית- מאמנת ומחנכת למשמעת עצמאית.
> אני דופק בדלת בשעה היעודה פותחת לי את הדלת אישה מדהימה בשנות השלושים לחייה
> לבושה בחולצה כהה וחצאית שחורה המבט שלי מתהפנט למטה למגפיה אשר עולים עד
> לברך. היא אומרת לי בקול רך אך מאד סמכותי אני הגברת רונית
> שלום אני עופר
> בו עופר תיכנס אתה מוזמן להיכנס אני נכנס לדירה והיא סוגרת אחרי את הדלת אני
> רואה ממול כורסא אחת בלבד היא הולכת ומתיישבת על הכורסא מצביע על המקום ליד
> הרגל שלה ואומרת לי בטבעיות רבה בו שב.
> אני מתיישב מתחת לרגליה הרגל שלה נוגעת בגופי ואני מרגיש זיקפה באיבר המין
> שלי.
> ההבדלי גובהה שלנו מדרך הישיבה גורמת לי להרים את הראש ולהסתכל אליה מלמטה
> היא מנחיתה אלי בלי התרעה מראש סטירה מצלצלת לפנים "ראש למטה, בשניה זאת
> הרווחת נקודה ואתה עוד תלמד כאן שלהרוויח נקודה זה מאד כואב."
> מה עשתי ?
> סטירה נוספת הרווחת עוד נקודה , נקודה ראשונה שהסתכלת אלי ללא רשות ונקודה
> שניה שדיברת ללא אישור.
> אתה כאן כדי לקבל משמעת, אתה לא עושה שום דבר אבל שום דבר ללא אישור ברור
> כן
> סטירה נוספת , כן הגברת רונית
> כן הגברת רונית
> יפה, לחימום והכרות קלה בנינו אני יעשה איתך משחק קטן אתה יושב זקוף ידים
> מאחורי הגב עיניים עצומות ואתה מקבל ממני סטירה ואתה צריך לדעת מאיזה יד נתתי
> לך את הסטירה ידעת יורדת לך נקודה לא ידעת הרווחת נקודה המצב הזה של ישיבה על
> הריצפה גב זקוף ראש מורכן ידים מאחורה זה מצב מספר 1. וכאן אולי הזמן שתדע מה
> זה נקודה:
> נקודה זה
> 10 הצלפות או 10 שיכבות שמיכה, כמה עטבים קטנים,20 שניות עם נר ועוד לאט לאט
> אתה תדע
> אני בשוק, לא מספיק להתאושש והיא ממשיכה עינים עצומות מוכן
> כן
> סטירה מצלצלת הרווחת עוד נקודה
> כן הגברת רונית
> קצת מאוחר מידי וסטירה נוספת נוחתת על פני אני כבר בקושי מרגיש את הלחי מרוב
> צריבה וכאב יד ימין אני מנחש
> טעות
> היא ממשיכה לשחק איתי אני מצליח לנחש פעם או פעמים ואני עדין מגיע בקלות רבה
> ל10 נקודות.
> היגע הזמן לשלם את המחיר לא ככה???
> אני לא יודע מה לומר ויוצא לי בלחישה כן הגברת רונית
> אתה רואה את השוט שם על הקיר
> כן הגברת רונית
> תביא אותו בפה לכאן
> אני עומד ללכת לשם ומרגיש שאולי עדיף שאני ילך על ארבע ואני מתקדם ככה ומביא
> את השוט
> יפה היא אומרת לי בו לברכים שלי
> אני נשכב לה על הברכיים היא ממשמשת לי את הישבן מרטיבה אותו בחומר נוזלי
> ואומרת לי
> אתה יודע שבאת לכאן לקבלת משמעת עצמאית נכון
> כן הגברת רונית
> עכשוו אני מכניסה לך פלאג לישבן ואתה צריך לשמור עליו עד סוף השיעור , אם הוא
> נופל לך אני מבטיחה לך שאתה תתחרט שדפקת כאן בדלת לא משנה כמה נקדות רווחת עד
> עכשוו ועונש שתשלם אליהם יהיה משחק ילדים לעומת מה שיתרחש. אבל בו לא נקדים
> את המאוחר.
> אני על הברכיים שלה מחזיק לה את הרגלים ורועד.
> הצלפה ראשונה
> אחד הגברת רונית
> הצלפה שניה אחרי 15 הצלפות אני לא מסוגל יותר וכל הגוף שלי רועד אני מחזיק לה
> את הרגלים חזק ודמעות יורדות מעיני
> בבקשה גברת רונית אני מתחנן להפסיק
> ככה מתחננים
> אני זוחל מיד לרצפה מניח את כל גופי על הרצפה והראש נוגע במגף שלה וכולי
> דמעות ותחנונים
> טוב ירדו לך סה"כ 15 מתוך 100
> אתה יכול להמשיך בשכיבות סמיכה
> אני ממתחיל וממשיך לספור ושומע אותה אומרת כל שכיבה לנשק לי את המגף אבל היא
> זזה ואני צריך לעשות שכיבות סמיכה ולזוז יחד איתה הפלג בישבן שלי שגם ככה
> כואב.
> אני בקושי מגיע לעוד 30 שכיבות סמיכה היא נוגעת לי קלות עם הרגל שלה בראש
> ואני נשכב על הריצפה.
> עוד לא גמרת חצי חמוד שלי היא מתישבת לידי ומלטפת את רואשי . אנחנו בתחילתו
> של השיעור הראשון ואתה מרוח לי ככה על הריצפה, אני מביט בה בהערצה ומת לכך
> שתמשיך ללטלף את רואשי היא כאילו שומעת את רחשי ליבי ממשיכה קצרות ללטף את
> ראשי ואומרת
> מצב 1
> אני קצת מתבלבל ונזכר ומתיישב בתנוחה
> לכך לך יותר מידי זמן יש לך עוד נקודה, אתה צריך לעשות זאת בפחות משלוש שניות
> ברור
> כן הגברת רונית
> סיימת לשלם על מ 45 מתוך ה100 שאתה חייב לי ולכן אני מכניסה אותך עכשוו לכלוב
> ומצביע על כלוב קטן בפינת החדר שלא ראתי קודם אני זוחל לשם צמוד לרגליה ונכנס
> פנימיה היא קושרת לי את הידים לתוך הכלוב וגם את הרגלים מקופלות פנימיה קשורת
> גם כן ואני מונח בתנוחה מאד מאד לא נוחה בתוך הכלוב יוצא שאני שוכב על הבטן
> שלי רגלים קשורות בצורה כואבת ליידים כל גופי כואב היא מוציאה בשניה את הפאלג
> מהישבן שלי ואני מרגיש הקלה עצומה ואז היא דוחפת לי נר לישבן ומדליקה אותו
> היא מביא את הכיסא ומתיישבת לידי הכלוב שלי עם המגף מול הפרצוף שלי הגוף שלי
> כואב מהתנוחה הזו ולאט לאט אני מתחיל להרגיש את כאב החלב שמטפף על ישבני
> היא מקרבת את המגף לחור הכלוב וכל כולי רוצה רק לנשק את המגף שלה הגוף כאוב
> מהמכות והכל וכן החלב נשפך לו על ישבני וצורב אותו ופי משתוקק לנשק לה את
> המגף.....
> ההמשך בקרוב
>
> --------------------------------

> שם משתמש

Re: ספור המאמנת מוקדש ללידי אלכס

המלט • 5 בינו׳ 2011

בסופו של יום אחרי כל התלאות הקיומיות, הסאדו והמאזו וכל הפטישים הכי מטורפים שיש,
כל מה שבנאדם רוצה זה שילטפו לו קצת את הראש.

בדוי​(נשלט) • 5 בינו׳ 2011

מאוד מאוד התחברתי
מחכה להמשך

Mark Antony • 5 בינו׳ 2011

נחמדה רונית הזאת.

Re: ספור המאמנת מוקדש ללידי אלכס

בכוח המוח​(שולטת) • 6 בינו׳ 2011

זה נכון. מזוכיסטים פשוט צריכים להענש ולרצות עונש לפני שהם מסוגלים להנות מליטוף פשוט (:

Re: ספור המאמנת מוקדש ללידי אלכס

המלט • 7 בינו׳ 2011

נגעת כאן באחת מהשאלות המורכבות ביותר בחקר הנפש המזוכיסטית: האם הצורך להענש מופיע לפני הליטוף, או אחריו?

כלבלב אנושי • 9 בינו׳ 2011

בכוח המח...את אכן ניחנת בהבנה ורגישות רבה לצרכי הנשלט....