Lady Mod(אחרת)
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
מודה, לא היה לי כוח לקרוא את כל השירשור. אך יש לי שאלה אחת, ועוד משהו:
שאלה- על סמך מה מבוססת ההנחה שיש רוב של אנשים בעלי עודף משקל בכלוב /קהילת הסאדו בארץ? לא נראה לי שמישהו באמת ישב לעשות מחקר וסטטיסטיקה הולמים כדי לקבוע דבר כזה, וגם לא נראה לי שיש אפשרות לעשות מחקר שכזה, כי אין פה רוב שישתף פעולה בצורה הולמת הוגנת ואמיתית. נילי ונילי- מאוד אהבתי את שתי התגובות הראשונות שלך. |
|
|
| רק אני(נשלטת) |
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
master xy כתב/ה: רק אני כתב/ה: master xy כתב/ה: צאי מזה כבר. הפרובוקציות שלך מעפאנות לא פחות מהפוזות שלך . תתבגרי כבר טיפשה .
נדהמתי לראות תגובה כה בוגרת ועניינית, בראבו. 
תרמת רבות עם המשפט הזה לדיון, ואולי בעצם, כדאי שתפנים אותו גם להתנהגות שלך עצמך. תסיימי לאכול את התפוח הרקוב שלך . ואז תחזרי לסושי , היא בקטע של בנות . אולי היא תנגוס לך . ואגב , אני גם נדהמתי לראות אותך מגינה על הטיפשה שלועגת לנשים רבות וטובות בכלוב . מה קרה ? אחוות נקבות ? מעניין, לא ראיתי בתגובה שלה שום לעג לשום נקבה. היא ניסחה את זה באופן ענייני, ומי שבחרה להפגע מההודעה שלה מקומה על ספת הפסיכולוג. לעומת זאת אתה העדפת לרדת לפסים אישיים וילדותיים, מקווה שזה הביא לך סיפוק, כי שם טוב זה לא. את הדיון הזה מיציתי. |
|
|
נילי ונילי
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
מקבי כתב/ה: master xy - אתה שמן, נכון?
לא. הוא סתם אפס. ואתה מכיר אותו בניקים קודמים, שאותם חסמו לו שוב ושוב, ומשום מה הוא ממשיך לחזור. עולם כמנהגו נוהג. אותו אהבל עם אותה מנטרה. בברכת "יריקה אחת, בעיטה אחת, הצלפה אחת ודי", נ'. |
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
Mod כתב/ה: מודה, לא היה לי כוח לקרוא את כל השירשור. אך יש לי שאלה אחת, ועוד משהו:
שאלה- על סמך מה מבוססת ההנחה שיש רוב של אנשים בעלי עודף משקל בכלוב /קהילת הסאדו בארץ? לא נראה לי שמישהו באמת ישב לעשות מחקר וסטטיסטיקה הולמים כדי לקבוע דבר כזה, וגם לא נראה לי שיש אפשרות לעשות מחקר שכזה, כי אין פה רוב שישתף פעולה בצורה הולמת הוגנת ואמיתית. אף אחד ואף אחת למיטב ידיעתי לא בדקו רק אולי ראו ארבע נשים שממנות או חמש(אולי..) מופיעות במסיבות או ארועי קהילה וקפצו למסקנה עם רימוז קל ,מכוונה או שלא שנשים שמנות(עם שמץ רימוז לנשלטות דווקא ,ניראה לי) מחפשות מחסה בסאדו מחוסר ברירת מחדל או מחוסר כל ברירה אחרת(מינית-חברתית-זוגית) וזה לדעתי לא פחות מרושע מכל טופיק אחר שיורד על נשים גדולות-מלאות,עד שמנות. (שהיו פה בכלל ולאחרונה) מחקר כזה או אפילו סקר ראוי לשמו למסקנות כל שהן קשה מאוד לעשות ולא דווקא מחוסר שיתוף פעולה ,כי אחר כך את זה,צריך להעמיד אל מול מפקד אוכלוסין תואם בקורלציה מתאימה אבל זה?באמת.נותן תשובה אמיתית? מישהו באמת מבקש תשובות לשאלה כזאת? אמיתיות? לא חושבת. כל הטופיק הזה הוא חלק מהטראנד של "בואו ונבזה אנשים שמנים כי הם מטרה נוחה" כשהכוונה היא בעצם לנשים ובעצם לנישלטות.נוסח מסעי ה"שמ''ד"של עוזרד (שפטרנו) כל אחד ואחת צריכים ללבן בינם לבין עצמם,למה הם נימצאים בסאדו והתשובות הן אישיות ורבות כמספר האנשים והנשים שפה או בכלל בקהילה בארץ וזה דבר פרטי. לא צריך לעשות קרקס מכל דבר וזה,מה שנעשה פה. וכול החרדים משמנות זה,"מוקדש" : http://www.youtube.com/watch?v=OEdY1sQQwB8 |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
ציטוט: אתה רומז שכל מי שמגן על הבטטות בכלוב הוא שמן ? או כל מי שמצדד עם הפוסטמה סושי הוא רזה ? לא הבנתי את פרץ חוכמתך .
לשאלתך - יש לי זין שמן . אתה מוזמן . לא אמרתי כלום ולא טענתי דבר, רק שאלתי אם אתה שמן. ומשתתף בצערך בקשר לבולבולך. לא אמור להיות שם שומן בכלל, זו רקמה ספוגית שאמורה להתנפח עם הזרמת דם אליה, שומן יעצור זרימת-דם זו. ציטוט: א. הוא סתם אפס.
ואתה מכיר אותו בניקים קודמים, שאותם חסמו לו שוב ושוב, ומשום מה הוא ממשיך לחזור. עולם כמנהגו נוהג. אותו אהבל עם אותה מנטרה. עוד-זרג החביב, או שמוק אחר? |
|
|
שוסי
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
מקבי-
קוראים אותו פסיכיאטר מופרע. לכולם- תודה על התגובות וסליחה אם מישהו נפגע מדבריי,(לפחות הפעם) זו ממש לא היתה כוונתי. |
|
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
ציטוט: מקבי-
קוראים אותו פסיכיאטר מופרע. המיזוגניסט המשוגע? ההוא דווקא הייה מצחיק. זה סתם שמוק. ציטוט: וסליחה אם מישהו נפגע מדבריי,(לפחות הפעם) זו ממש לא היתה כוונתי.
זובי, על מה את מתנצלת? שחשבת שהרוב פה שמנדוזים? It's an easy mistake to make. |
|
|
Siren(מתחלפת){Misha}
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
Re: הדרה ופריקת אגרסיה ראובן כתב/ה: סושי,
האמת היא, שקהילת השליטה מושכת אליה אנשים נטולי שליטה בחייהם האישיים. הדבר יכול לבוא לכדי ביטוי במגוון היבטים, אולם רק מעטים מהיבטי חוסר השליטה גלויים לעין. הצירוף של אוכלוסיה מוחלשת והמדיום המנוכר בו מתקיימת התקשורת, יוצר תרבות שיח שהיא קיצונית יותר מזו המקובלת במדיה ה''נורמטיביות''. למעשה, תרבות השיח כאן מזכירה את זו המתקיימת בחברת הילדים. יש לזכור כי חברת הילדים היא אוכלוסיה מוחלשת מאד - פגיעים, נתונים לגחמות ההורים ומערכת החינוך, נטולי יכולת כלכלית - ולכן השיח הילדי מתאפיין בצורך עז של פריקת אגרסיות (אם אני מוחלש, עלי למצוא פרט שהוא מוחלש יותר ממני). כך, תוכלי להשוות בין השיח בקהילת השליטה והערכים שלה, לבין זה המתקיים בכיתות בתי-ספר (או המקבילה הספרותית, כגון ''בעל זבוב'' ל-גולדינג). השיח הוירטואלי נותן במה לסוגיות הלניסטיות כגון בעיית המשקל, משום שזה נושא סקסי, משום שהוא מאפשר לנו לבדל את עצמנו מ''האחרים''. אלא שאין אחרים - כולנו כאן משום שהודרנו מן השיח ואופן החיים הנורמטיבי, איש-איש ונסיבותיו הוא. אם ישנה נוכחות רבה יותר של השיח סביב השמנה, זה משום שהדבר נראה לעין וגם נוכח בשיח של החברה בכללותה. הדבר מכשיר את השרץ, כלומר ההנאה האריסטוטלית מפגמיהם של אחרים. הרבה פחות נוח לדון, למשל, בסיבות הנפשיות להעדפה מינית זו או אחרת, או בחירה בנסיבות חיים שהן ההפך המוחלט ממה שאדם באמת זקוק לו. מקווה שהארתי, R כן, בואו ונדבר על זה. לא פעם ולא פעמיים, אני מוצאת את עצמי תוהה מאין מגיע הצורך הזה להכאיב לאחרים, או לרצות בכך שאחרים יכאיבו לי. זה קצת מעבר לסשן אקראי. מכיוון שמרבית הילדות שלי, ובכלליות כל החיים שלי, כמעט תמיד התייחסו אליי בצורה נאותה, ונחשפתי למעט מאוד – אם בכלל – אלימות (באופן אישי). אני חושבת שבמקום מסוים, כאב הפך למשהו מסקרן. כן, יצא לי לשבור את השיניים ואז לא חשבתי שזה מעניין מבחינה מדעית. וכן, נקעתי את הקרסול והדבר האחרון שחשבתי עליו הוא כיצד לנתח את הכאב. אבל כעת כשאני חושבת אחורה על הניסיונות הללו, אני מעמידה אותם בסקאלה מסוימת, ומוצאת את עצמי חשה שהיכולת שלי לספוג ולמיין את סוגי הכאבים גדלה. זו לא בדיוק גאווה, אלא יותר התרגשות ומסירות בנוגע לדבר לא מוכר. בדומה לכך, כאב אצל אנשים אחרים, ולא בהכרח פיזי. אני לא אדם חזק, ואני גם לא נורא אלימה, גם כאשר אני מרפה מעט את הרסן של עצמי. אבל תגובות של אנשים מרתקות אותי. אני, לדוגמא, מאוד אוהבת להביט בהבעות הפנים של גבר כאשר הוא גומר, אבל גם כאשר אני מכאיבה לו. אבל זה משני, כי במקרה הזה הכול ברור וגלוי. לא נעים לומר, אבל מאוד מעניינות אותי תגובות של אנשים שנמצאים בסטרס, או כאב שמקורו בנפש. אני יודעת שאני נוגעת כאן בנושא מאוד רגיש ועדין, בעיקר כאשר יש כאן כמה אנשים שמאוד יקרים לי, אבל אני אהיה כנה. אנשים נפתחים אליי מאוד. אין לי מושג למה, ומעולם לא ניצלתי את זה לרעה. זה אפשר לי הצצה למגוון הבעות פנים, לעיתים כה קפואות שיכולתי להבחין ברגש רק בניואנסים הקטנים ביותר, בתזוזה של השפתיים, לפעמים בגוון הקול. זו הפכה להיות מעין תחרות ביני לבין עצמי – בכמה אוכל להבחין, ועד כמה אוכל להיוותר אדישה. האם אני מעוניינת להיות טריגר לכאב שכזה? אני חושבת שכן, כי ככל שאני נוברת עמוק יותר בתוך עצמי, העובדה שאני נוגעת באדם אחר מעניקה לי שליטה מדומה כלשהי בחיי שלי. מצד שני, אני נתקלת בכל אותם מחסומים שנבנו אצלי מאחר וחונכתי עליהם – והמשכתי לבנות אותם בכוחות עצמי לאחר מכן, מכוח האינרציה. אני מוכרחה למצוא דרך כלשהי לחמוק בין הצורך שלי להיות הבת של, הנכדה של, החברה של, ועם זאת – להגשים את הצורך שלי לפגוע באנשים אחרים, ולו רק בעבור החוויה של השליטה המדומה הזו. אני חושבת שהתת הכרה שלי פתרה את זה באופן דיי יפה ויעיל, בכך שהיא גורמת לי ולשפה שהגוף, הבעות הפנים והקול שלי מייצרים להזמין אנשים לפרוק מעל עצמם דברים בדיאלוג. בדרך הזו אני מגשימה את כל הציפיות שנתלות בי, אבל מצד שני התת מודע שלי לוקח על עצמו את ההבעות והסבל של האנשים האחרים, ומשלה את עצמו לחשוב שאני הגורם לכך, למרות שהדרך היחידה בה יכולתי להוות טריגר לכל זה היא דרך השאלה "מה שלומך?" על ידי ניכוס סיבת הכאב של אחרים להוויה שלי עצמי, אני מצד אחד מחזקת את השליטה המדומה שלי בחיי, אבל מצד שני לוקחת על עצמי מטען שקוף של אחריות או אשמה. האשמה הזו אינה באמת קיימת בעולם שמתבסס על עובדות מוצקות – היא קיימת אך ורק בעבורי, ויותר מוזר – אני נהנית מהאשמה הזו, מכיוון שהיא מהווה רובד נוסף של העיסוק האובססיבי-אגואיסטי שלי בעצמי. |
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
זו לא היתה השאלה :) master xy כתב/ה: מקבי כתב/ה: master xy - אתה שמן, נכון?
אתה רומז שכל מי שמגן על הבטטות בכלוב הוא שמן ? או כל מי שמצדד עם הפוסטמה סושי הוא רזה ? לא הבנתי את פרץ חוכמתך . לשאלתך - יש לי זין שמן . אתה מוזמן . עד כמה שדעתי הרופפת מגעת - הוא לא שאל מה המבנה האנטומי של הזין שלך... מאידך, במחשבה שניה, מקבי הלך לחפש אתונות שמנות ומצא את הזין שלך...לא רע ועוד עם הזמנה למסיבה. ואנא - אל תטרח לשלוח גם לי הזמנה. |
|
|
|
The Fool
|
לפני 13 שנים •
25 בינו׳ 2011
Re: זו לא היתה השאלה :) ציטוט:
מאידך, במחשבה שניה, מקבי הלך לחפש אתונות שמנות ומצא את הזין שלך... ליייק |
|
|