הקלנועית של זלמן הוא נסע לאיטו על המדרכות המשובשות והמטונפות, מרעים מפעם לפעם בצופר האוויר שלו לאות אזהרה. מידיי בוקר היה משייט ברחוב הראשי, בסיבובו הקבוע, עוצר בספסל המרכזי, שולח ידו למחלק של עיתון הבוקר, מחליף מספר מילות ברכה ומאזן בכמה שהמדינה מושחתת וכולם חרא, תמיד מעודכן
