בין המוראל למוראליטי

בין המוראל למוראליטי

שוגי​(מתחלף) • 25 בינו׳ 2011

הקלנועית של זלמן

הוא נסע לאיטו על המדרכות המשובשות והמטונפות, מרעים מפעם לפעם בצופר האוויר שלו לאות אזהרה. מידיי בוקר היה משייט ברחוב הראשי, בסיבובו הקבוע, עוצר בספסל המרכזי, שולח ידו למחלק של עיתון הבוקר, מחליף מספר מילות ברכה ומאזן בכמה שהמדינה מושחתת וכולם חרא, תמיד מעודכן לגבי ההתפתחויות האחרונות, אלו שהיה גומע באדיקות מערוץ אחד.
לעיתים שיחות הסרק הבטלות סטייל נהגי מוניות היו גולשות לעימותים ולטונים גבוהים שהפריעו את שלוותן של הציפורים שנחו על עמודי החשמל מעל והיו משלשלות כמחאה.
לאחר מכן היה מתניע שוב ומגיע לשוק.
שם היה מחנה את הקלנועית ויורד לראות מה קורה עם אשר.
אשר היה חברו מילדות, פתח בסטת ירקות וכיסו התפוח משטרות לא תאם את מראה הקבצן והקולניות המתפרצת.
או, הנה זלמן, שלא יעצרו אותך על מהירות, תקע לו הבסטיונר, מרוצה מעצמו כרגיל, מה זה 12 שקל עגבניות, תגיד, השתגעת? אמר שהבחין בקרטון עם הכיתוב בגיר מחיק תוך כדי שהוא ממלא שקית צהובה בפלפלים אדומים.
אבאלה, נגעת, נסעת, לא טובך תקנה במגה..
אשר, חתיכת דגנרט, לא השתנית אהה..
וואללה זלמן, מה אני יגידך מה נשאר לנו אהה, מה נשאר לנו בחיים האלה, רק לצחוק....
נו, תפסת כבר איזו רוסייה חדשה?
כן, ענה זלמן, לקחתי אותה על הקלנועית שלי לאיזו סמטא חשוכה, הוצאתי חמישים שקל והיא ישר ידעה מה היא צריכה לעשות..חיוך של אושר נמרח על פניו
בואנה יא ממזר, אפילו במכון לוקחים יותר..
זלמן ואשר, אשר וזלמן, עומדים להם ומחליפים חוויות יומיומיות תחת מעטה הפירות והירקות.
תגיד, בא לך לעשות לי טובה? הפתיע אשר..
מה?
יש לי להעביר איזה 5 קילו סלרי לאיזו זקנה בשיכוני עמישב, זאתי מבשלת בישול ביתי ומסרסרת אותו לכל המסעדות בצפון תל אביב.....
תקבל 100 שקל על השליחות.
זלמן חשב ואמר, תביא.
שמור לי שנייה על הבסטה....
אחרי 10 דקות חזר אשר עם שק אטום והעמיס אותו על הקלנועית.
הוא הכניס יד לכיס הג'ינס, הוציא את הסטיפה של המאתיימים, המאות והחמישימים והביא לו 100 תוך כדי שהוא מעווה את פניו בהבעה של חוסר רצון....
יאללה, יא קמצן, זרק זלמן...
אתה לא יודע איזה הוצאות יש לי פו, העירייה כל הזמן באים פקחים זבלים, רוצים אגרת שילוט, אומרים אני מפריע לסדר הציבורי, עושים לי ת'מוות, ואז מגיעים לי סמויים ממס הכנסה, איפו חשבונית, וואללה, אין לי , בוא לחקירה, ווג'ע ראס, מזל אני מכיר את זמיר מהעירייה..
כן, כן, לגבי הסלרי, מה הכתובת?
שרת 39, קומה ב', כניסה ד', מוראנה אל מקאייס.
יאללה, אני מניע, השיב זלמן מוחו אומר לא, אך ליבו התרכך, מה לא עושים בשביל חברים....
ת'יודע מה קח ת'ירקות טיפ, פתאום נחת על אשר מצב רוח נדבני..
זלמן פקפק במחווה, אך חש שכנראה היה צריך לבקש יותר..
הוא לחץ בחוזקה על דוושת הגז והמריא, מתעלם לחלוטין מהנהגים המצפצפים לו וקרע את המדרחוב המרוצף בשעטה.
שכונת הרכבות בעמישב קיבלה את פניו בלכלוך אופייני ובחבלי כביסה הקורסים תחת עומס הסדינים.
הוא עלה לבניין החשוך..מיאו..חתולה שחורה ששכבה בחושך נמלטה והוא כמעט איבד את שיווי משקלו.
המשלוח היה כבד, אבל הוא לא התייאש, הייתה לו משימה.
אושר, אושר, אושר.... נשמעו צעקות קצובות מהבניין ממול שנמשכו בריתם שחדר למוחו והתחיל לעשות לו סססס.... במוח.
סתמי תפה כבר, חשב לעצמו תוך כדי שהוא מתאמץ לגרור אחריו את השק הכבד.
גברת מוראנה אל מקאייס הייתה באמצע קריאת קלפים על כוס קפה עם איזו צעירונת שבאה לדרוש עצתה לגבי הזיווג הנוכחי.
את תתחתני, אני רואה את זה.
והוא לא ירביץ לי, שאלה תוך כדי שהיא מנסה להסתיר את אכזבתה...
אוי, ילדונת, כל הגברים מרביצים, את צריכה להיות אשה טובה, לבשל, לנקות, לתלות כביסה ופו ושם לצעוק לילדים שיעלו כבה הביתה.
חיוך גדול התמרח על לחיי אביטל כשנשמעה דפיקה בדלת. פתוח, קרקרה המכשפה הזקנה. זלמן נכנס גורר אחריו את השק הכבד.
או, הנה המשלוח שלי..טוב, זה 250 אמרה כלאחר יד, חתכה בחדות לסגור עניין עם הלקוחה.
אביטל הוציאה את כרטיס האשראי המוזהב שלה ומייד החזירה אחרי שקיבלה מבט משתומם ממוראנה.
איפה שמים את זה, שאל זלמן תוך כדי שהיא מפשפשת בארנקה...
נו, איפה סמים סלרי, ענתה בלעג המטרוניתה.
אביטל התחילה להלחץ מהמעמד.
באתי רק עם אשראי, יש לי עוד, שנייה, 150 מזומן ו...פשפשה בארנקה ועוד 24 שקל במטבעות....
לא נורא, קטעה אותה, שלמי לי בסשן הבא.
תודה, נעמדה כולה זורחת ומחייכת. זלמן גרר את השק הכבד ולפני שהיא יצאה מוראנה ירתה לחלל האוויר, ומה עם טיפ לזלמן?
אביטל הכניסה יד לתיקה ושלפה חמישים שקלים.
בזלמן עברה פתאום אותה ההרגשה שעוברת בחורה על קלנועית שמוצצת בשביל 50 שקל.
הוא הניח את השק הכבד ואמר בג'נטלמניות מוחלטת:
זה בסדר יקירתי, זה כבר שולם.