| walking dead |
לפני 13 שנים •
31 בינו׳ 2011
Re: יש פה מזוכיסטיות רגשיות אמיתיות? Peter Pan כתב/ה: טקסט מנדטורי
זה תלוי. יש פה שולטים מנטליים אמיתיים...? |
|
|
לילי ש'
|
לפני 13 שנים •
31 בינו׳ 2011
דעתי השטחית בעניין:
במזוכיזם רגשי פרדוקס ה-"אם רוצים ונהנים מזה זה אז איפה פה הסבל" הוא גדול יותר. לכן מי שנמשך לכאב רגשי חייב להשאיר את זה קצת בתת מודע כדי באמת להמשיך לסבול ולא להוציא את העוקץ מפגיעה. כדי שהמתעלל שלו ימשיך להתעלל בו ולא יאבד עניין כדי להמשיך להרגיש קורבן חסר אונים אי אפשר, כלומר, קשה, לדעתי, להצהיר על עצמך כמזוכיסט רגשי ולהישאר כזה. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
31 בינו׳ 2011
צריך כל הזמן לשכוח בשביל שזה יעבוד.
להגיד "אני רוצה שיהיה לי טוב", להביא את עצמך לסיטואציות שמונעות את זה, להתמסטל מהסבל, ורק ברגע אחד של צלילות להודות בפני עצמך שזה מה שרצית, ומיד לחזור להדחיק בשביל שהסטלה לא תרד. * * * מה שאני לא מבינה, פיטר פן, זה את העניין בזה. למה שתרצה להביא מישהי למצבים כאלה? למה שתרצה לשתף פעולה עם הנטיה הזו? מה זה אומר, להיות סאדומזוכיסט בהקשר הזה? מזוכיזם זה בסדר כי זה משאיר פתח לאושר. מה שלא סותר אושר, ניתן לקבל ולאפשר. אבל אם המזוכיזם הוא בעצם דחף להרס? מה המשיכה בשיתוף פעולה עם הדחף הזה? לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אולי לא הבנתי משהו. אנא, הבהר. |
|
|
נולי
|
לפני 13 שנים •
1 בפבר׳ 2011
כן.
|
|
|
אחת מאלף(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
1 בפבר׳ 2011
כן יש
|
|
|
מישלי
|
לפני 13 שנים •
1 בפבר׳ 2011
קתרזיס....
קשה לי עם ההגדרה "מאזוכיזם ריגשי", אז אני אתייחס לנושא ע"פ ההגדרות שלי.
בוודאי יש הרבה מאד זוויות הסתכלות ורבדים שונים לנושא, אם אני אשב כאן ואחפור לעצמי, אני משוכנעת שאוכל להמציא מאמר שלם וחקרני (אבל אני לא אעשה זאת). הקתרזיס מתאר רגע של טיהור פנימי, הזדככות עמוקה... כאלה שמגיעים אחרי כאב או קושי או סבל גדולים. תיאוריות רבות ממקומות שונים בעולם ומתקופות שונות, עושות שימוש באלמנט הזה ולא בכדי, הוא עובד. יש משהו בהתגברות על הכאב, או הסבל, בהתרוממות מתוך הקריסה, שיוצא התעלות ריגשית, תחושת כל-יכול... 'אם יכולתי לזה, אני יכולה להכל...' יש גישות שמבוססות על זה שבני האדם (בעלי קוגניציה מרמת מסויימת ומעלה) מגיל יחסית צעיר, מודעים לסבל שבחייהם. מרגע שאנחנו מבינים שנמות, שנחלה, שנכאב, שנפגע, שנכשל... אנחנו חיים את חיינו בניסיון לברוח מסבל, להקטין את מידת קיומו בחיינו. באופן אישי, אני יכולה להעיד, שאני לא חסידת הגישה הזאת, אבל אני חושבת שהיא מתאימה לרוב בני האדם. שפר מזלי למצוא אושר בחיים, לחיות באושר מגיל יחסית צעיר, ומבחינתי אני מונעת מלבחור להיות בו, ולא מבריחה מסבל (שלשמחתי לא רב בחיי... אובייקטיבית או סובייקטיבית). אני לא מתחברת לשימוש בסבל כדי לגדול. אבל, וכאן יש אבל ! נוכחתי שבקשרים אינטימיים קרובים, שיש בהם אמון ואהבה עמוקים, רגעים של קתרזיס, הם חוויה מופלאה ! מעצימה, מקרבת, מחברת, מעמיקה, מיוחדת. כשאני יודעת שהאדם הזה שמולי אוהב אותי אהבת אמת, הרגע הזה יכול להיות רגע מכונן בחיים. (מוקדש לאדוני) |
|
|
a מק
|
לפני 13 שנים •
1 בפבר׳ 2011
TAKARA כתב/ה: Peter Pan כתב/ה: הרוב הגדול דווקא בורח אל הצד הפיזיי כדי לנוס בבהלה מהכאב הריגשי
אני לא חושבת שאתה מכיר פה את הרוב באופן אישי מספיק כדי להסיק את המסקנה הזו . מכיר מכיר. מלך הצ'אט. |
|
|
|
a מק
|
לפני 13 שנים •
1 בפבר׳ 2011
nympho כתב/ה: סליחה על הבורות...
מה זו מזוכיסטית רגשית? אחת (יכול להיות באותה מידה גם אחד) שנמשכת להכאבה ריגשית יותר עמוקה. לנבירה במקומות היותר מדממים בנפש. |
|
|
|
a מק
|
לפני 13 שנים •
1 בפבר׳ 2011
Re: יש פה מזוכיסטיות רגשיות אמיתיות? free spirit כתב/ה: Peter Pan כתב/ה: טקסט מנדטורי
זה תלוי. יש פה שולטים מנטליים אמיתיים...? הגדירי "שולט מנטאלי אמיתי" |
|
|
|
a מק
|
לפני 13 שנים •
1 בפבר׳ 2011
לילי ש' כתב/ה: דעתי השטחית בעניין:
במזוכיזם רגשי פרדוקס ה-"אם רוצים ונהנים מזה זה אז איפה פה הסבל" הוא גדול יותר. לכן מי שנמשך לכאב רגשי חייב להשאיר את זה קצת בתת מודע כדי באמת להמשיך לסבול ולא להוציא את העוקץ מפגיעה. כדי שהמתעלל שלו ימשיך להתעלל בו ולא יאבד עניין כדי להמשיך להרגיש קורבן חסר אונים אי אפשר, כלומר, קשה, לדעתי, להצהיר על עצמך כמזוכיסט רגשי ולהישאר כזה. ממש לא שיטחית. ניתוח מצוין של הענין והמכשולים בו. ההצהרה עצמה ממש לא משמעותית. אלא אם כן האנשים המתרגלים את הענין הם אהבלים נטולי מודעות עצמית. (לצערי יש כל כך הרה מאלה פה) שמח שהגעת וקידמת את הדיון כמה דרגות למעלה. |
|
|