שולה פנינים
|
לפני 13 שנים •
24 בפבר׳ 2011
Re: לגופו של עניין ראובן כתב/ה: 4. שניים מן הכותבים כאן בחרו להשתלח בי אישית. אחד מהם, זו דרכו מזה זמן-מה והדבר הינו כשלג דאשתקד עבורי. השנייה מדאיגה בהרבה, משום שניכר כי הינה אשת מקצוע מתחום הטיפול. אבוי למטופל אשר נקלע לידיה של מטפלת, בעלת בעיה כה חמורה בניהול כעס ונטייה לנסגנות ילדותית. סביר להניח שהיא תעשה את מלאכתה באותו להט ילדי שהפגינה כאן, אולם ברור כי היא לא תוכל להימנע מהעברה נגדית, קרי, שימוש במטופל לצרכיה הרגשיים הבלתי פתורים. הדבר מחזק את עמדתי בנוגע להעדפת גישות טיפול ומטפלים קלאסיים שהינם גם זהירים בהרבה.
R תנוח דעתך, הגברת המקסימה מוכרת לי אישית והיא אינה פסיכולוגית אלא אדם משכיל ודעתני בנושא המדובר (ובנושאים אחרים). אני שמחה לראות את האמפתיה שאתה מפנה לאותם מטופלים עלומים (שאינם קיימים כלל). כסאדיסט, מדובר ודאי במאמץ יוצא מגדר הרגיל עבורך. יסיר מר דאגה מליבו. אין צורך בה. 
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
24 בפבר׳ 2011
ראובן, מה הקטע עם לציין בכל פעם את זה שאתה רשום בשמך הפרטי ולא בשם בדוי כאילו שזה רלוונטי?
שמע, אני דווקא אוהבת לקרוא את הדעות שלך. אבל רוב הפעמים אתה מנסח אותן בכזו פסקנות שכבר קשה לקרוא לזה "הבעת דעה" במובן התמים שלה. שאלו אותך פה כמה שאלות, למה לא לענות עליהן, לשם הגיוון, בפשטות, במקום לנתח תסביכים פוטנציאליים של מי ששאל אותן? אם כבר מדברים עם התחבאות... אני לא יודעת עד כמה באמת אתה מעוניין בשיח, אבל במספר הזדמנויות אמרת שכן. אז? מה דעתך על קצת גובה עיניים? קבל נא הושטת יד. |
|
|
בריזיט
|
לפני 13 שנים •
24 בפבר׳ 2011
"בחורה פשוטה",
בעיני, אם יש לך ספק - אין ספק ! כלומר, אם את מעלה את זה, זה מקנן בך ורוצה לצאת. אם את רוצה שהטיפול יהיה הכי יעיל שאפשר את צריכה להביא את עצמך, כפי שאת, ולהניח "על השולחן" את הדברים שמעסיקים אותך (גם אם אינך מרגישה ששם יש לך צורך לערוך שינויים). אם אינך מרגישה שהמטפל מספיק "עמיד" ייתכן שהוא אינו מתאים עבורך. כן, כן, אני מאמינה שבתהליך טיפולי צריך "קליק" ראשוני ובוודאי שניוני, בדיוק כמו בכל קשר קרוב אחר, על מנת לעבור את התהליך האינטימי הזה שמבוסס על ביטחון ואמון מלאים. בהצלחה |
|
|
ראובן
|
לפני 13 שנים •
24 בפבר׳ 2011
גדול ורחב הוא העולם
ובכן,
תודה בריז'יט, על כי הצלחת להביע את עמדת ה''בעד לחלוק עם המטפל'', במלים השוות לכל נפש, אשר אינן מעוררות כל אנטגוניזם. זוהי דוגמא נהדרת לאמנות ההגשה, שהינה אמנות פוליטית לבסוף. צר לי כי אישית, אין ביכולתי לכתוב בנהירות שכזו. תודה גם ל-עליה, על ההבהרה. דעתי לחלוטין נחה. גדול ורחב הוא העולם ואלוהים יודעת, כי יש בו מקום גם לנשים דעתניות, לא כל שכן משכילות, במיוחד במטבח. כעת יולי, תודה על ידך המושטת. אם תקראי ''אחורה'' דיונים בהם השתתפתי, את תראי כי תמיד ניסיתי לחלוק מן הידע וניסיון שצברתי (בבחינת הושטת יד משלי). לרוב זכיתי לקיתונות של רותחין, גם כאשר חלקתי ידע סאדו-מזוכיסטי שכולו קריאייטיב ורצון טוב להעשיר את נוף הסטייה (כלומר, לא הגות פסיכו-אבולוציונית כמו במקרה דנן, אלא רעיונות ותוכן לסשנים). אני מוצא כי שאלות בסגנון ''למה מי אתה שתכתוב כך וכך'', המופנות אלי על ידי מבקריי, מסיטות את הדיון ואינן ראויות לאיזושהי תשובה עניינית, גם משום שחיי הפרטיים הינם אכן פרטיים. ליבנת מוסיפה כי, ''ההיצמדות של אנשי הקהילה לערכי המיינסטרים, נובעת בדרך כלל מהצורך להרגיש פחות חריגים. לכן גם, כל רעיון המצדד בפתיחות מחשבתית נהדף מיד. זה אומר שכל המלים היפות שכתבת בפוסט הזה הן לחינם, אז כבה את המחשב ובוא תראה לאמא'לה מה אתה יודע''. R |
|
|
|
בריזיט
|
לפני 13 שנים •
24 בפבר׳ 2011
תודה, ראובן, על המילים החמות. הן נעימות לי.
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
25 בפבר׳ 2011
"מי אתה שתאמר כך וכך" מגיע בתגובה לכך שאתה מנתח פה אנשים על ימין ועל שמאל, אנשים שאינך מכיר אישית ופונה אליהם בנימה מתנשאת. זה מה שמפריע, ראובן, ולא הפתיחות המחשבתית. ההתנשאות. בנוסף, לפעמים אתה "מטעה את הציבור". *זה* מה שמפריע.
אתה צודק, ההתעסקות הזו בתגובותיך מסיטה את הדיון. כל תגובת אד הומינם עושה את זה. גם כשאתה מנתח טראומות ילדות דמיוניות של מגיבים אחרים, זה מסיט את הדיון. כאשר במקום לענות לגופם של דברים הנך מגיב ב"תגובה זו מעידה על מצב נפשי כך וכך" - זה מסיט את הדיון. השפה שלך אינה העניין. להפך, נעים מאד לקרוא דברים רהוטים, עשירים ויצירתיים. אבל אפשר להיות גס רוח גם בשפה יפה. נו, שיהיה. אני מניחה שאתה יודע בדיוק מה אתה עושה. אם היית רוצה שלא לגלוש לפסים אישיים, אני מניחה שהיית עושה את זה. כמה מילים בנושא השרשור: טיפול פסיכולוגי אינו כטיפול רפואי. קשה לבחור טיפול מתאים על סמך תסמינים בלבד. עליו להיות מותאם אישית להרכב הייחודי של נסיבות של כל מטופל. לכן, אני מוצאת שעצה פסקנית בנושא זה אינה מתאימה, ומעדיפה שיתוף בנסיון על הצגת תיאוריה חד משמעית. |
|
|
|
ראובן
|
לפני 13 שנים •
25 בפבר׳ 2011
על הדיון
יולי,
זה לא רק העיסוק בי. כמעט בכל דיון שהינו מעניין או מרכזי, תיווצר דינמיקה של דה-לגיטימציה כלפי אנשים או רעיונות מסוימים. כפי שליבנת ציינה, לרוב הדבר קורה משום שאנשים מסוימים מרגישים מאוימים מהבעת דעות מסוימות, ויעשו הכל כדי להשתיקן. האם תזכרי את הכתיבה הנהדרת של ''צעיף אדום מדם'', אותה דמות פיקטיבית ומרטיטה? גם אותה רצו להשתיק. סתימת פיות היא סתימת פיות ולא משנה באיזו איצטלה: קללות, איומים, הצעות להרחקה, דה-לגיטימציה של אדם מסוים או כתיבתו. האם את זוכרת את הציטטה של וולטר (Voltaire): ''אינני מסכים עם דעתך, אולם אלחם עד מוות כדי שתוכל לאמרה''? - הרי זו מהות הדיון, השיח, וכאן היא לא מתקיימת לרוב, לצערי. כאשר אני כותב כאן, אני מציע ממיטב נסיוני והשכלתי. לעתים אטעה אולם על פי רוב לא. אני תמיד פתוח להקשיב - ולהשיב - לביקורת עניינית בנושא הדיון, אולם איני רואה בעין יפה ניסיונות להתנגח בי אישית, גם אם הם נובעים מחוסר יכולת להתמודד עם רמת הכתיבה והטיעון הנדרשת. R נ.ב אגב ביקורת עניינית - מגיעה כאן התנצלות על דבר שכתבתי בעידנא דריתחא: לא כל הנשים הדעתניות והמשכילות מקומן במטבח. זו פנטזיה רומנטית המבוססת על ההנחה, כי נשים נבונות מכינות קפה שחור טוב יותר. להבדיל, יש נשים - ולא משנה עד כמה דעתניות ומשכילות - שלא הייתי מוכן שיגישו לי אפילו כוס מיץ אלפלפה. |
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 13 שנים •
25 בפבר׳ 2011
Re: על הדיון
[quote="ראובן"]יולי,
זה לא רק העיסוק בי. כמעט בכל דיון שהינו מעניין או מרכזי, תיווצר דינמיקה של דה-לגיטימציה כלפי אנשים או רעיונות מסוימים. כפי שליבנת ציינה, לרוב הדבר קורה משום שאנשים מסוימים מרגישים מאוימים מהבעת דעות מסוימות, ויעשו הכל כדי להשתיקן. האם תזכרי את הכתיבה הנהדרת של ''צעיף אדום מדם'', אותה דמות פיקטיבית ומרטיטה? גם אותה רצו להשתיק. סתימת פיות היא סתימת פיות ולא משנה באיזו איצטלה: קללות, איומים, הצעות להרחקה, דה-לגיטימציה של אדם מסוים או כתיבתו. האם את זוכרת את הציטטה של וולטר (Voltaire): ''אינני מסכים עם דעתך, אולם אלחם עד מוות כדי שתוכל לאמרה''? - הרי זו מהות הדיון, השיח, וכאן היא לא מתקיימת לרוב, לצערי. בנוגע לנושא סתימת פיות 
הרבה פעמים סתימת פיות נובעת מצורך בסיסי ואנושי להשתיק את ההבעה של הצד המשקף ממול את מה שמנסים להשתיק בתוך עצמך שנים. מי שמעז ממול זוכה על כך למחאה מהצד שסובל מהדחקה הזאת בעצמו,בין היתר כי הוא פשוט לא עבר את השלב הבסיסי והראשוני בתודעתו העצמית של לקבל זאת בעצמו. איך אתה מצפה שיתנו למישהו אחר איזו שהיא לגיטימציה רגשית למשהו ,אם אנשים רבים לא מסוגלים לתת לעצמם את הלגיטימציה האישית שמגיע להם להיות פשוט הם וולטר דרך אגב הייה אחד שהעז לתת זאת לעצמו ,ולכן לא הייתה לו בעיה להביע את מה שהוא הביע,בין היתר כי לא הייה חסר לו עומץ מספק לעצמו. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
25 בפבר׳ 2011
ראובן, אני קוראת בעניין את השירשור.
לא הסכמתי גם עם הדיעה הנחרצת שלך לגבי פסיכותרפיה, ובחרתי לא להגיב. אין לי שום דבר אישית נגדך ומעולם לא היה לי. גם אני אשאל- מה הרקע שלך בפסיכולוגיה? מה הידע ומה הניסיון? אמרת שאתה כותב מניסיונך והידע שלך ואינך אומר מהו. אתה מתחמק מזה שוב ושוב, אני אשאל את השאלה ללא הכחשה, ללא התנגחות וכדומה. אני פתוחה לדיעות שונות משלי ואף משנה את שלי מידי פעם, אם אני מוצאת לנכון. לי יש רקע אקדמי בתחום בתואר ראשון במדעי ההתנהגות, קראתי ספרות מקצועית, למדתי קורסים רבים בתחום הפסיכולוגיה במסגרת התואר הקודם ואני כרגע לומדת לתואר טיפולי נוסף. הגישה והדיעה שאני קיבלתי מחלק ניכר מהאנשים שפגשתי בתחום- אקדמיה או מקצוע, שונות משלך. אם יש לך ידע או מידע שסותר את מה שאני יודעת, אשמח לקבל אסמכתא לכך. אתה לא הגבת למידע שאנשים נתנו. ניקח לדוגמה את הגישה של הCBT שיעילה מאוד למגוון בעיות והפרעות שפסיכותרפיה פסיכואנלטית לא עוזרת בכלל ואף מזיקה. נעשו מחקרים מדעיים רבים שהוכיחו כי הCBT עוזר בצימצום סימפטומים ובהעלמתם במגוון בעיות כמו למשל בחרדות או פוביות שנתנו כדוגמה. לא מצאתי שום מחקר שאמר שפסיכואנליטיקה עזרה לאנשים עם פוביות או OCD. לא ציינת בכלל שיש הפרעות שמחייבות טיפול תרופתי בצמוד לטיפול נפשי שהרבה פעמים הוא קוגניטיבי או CBT. פסיכואנליזה מתאימה לחלק מהבעיות ולחלק מהאנשים, ורובה לא ניתנת למחקר אמפירי, בעוד הגישה הביולוגית והקוגניטיבית- התנהגותית כן. פניתי אליך כחלק מדיון, כמו שאתה אומר שאתה רוצה לנהל. אני אשמח לקבל תשובות ענייניות. תודה. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 13 שנים •
25 בפבר׳ 2011
ראובן,
מצחיק שדווקא אתה, שמדבר גבוהה גבוהה על פסיכואנליזה, התנגדות ומה שביניהן, לא מצליח לראות שהאופן שבו אתה מאשים את כל העולם במוגבלויות שונות ומשונות שמונעות ממנו להבין אותך וגורמות לו לבקר אותך, תוך שאתה בורח בעקשנות מכל שביב של ביקורת עצמית או קבלת ביקורת מן החוץ, הוא משהו שסביר להניח שכל פסיכואנליטיקאי שהיית מטופל אצלו היה נדבק אליו ולא עוזב עד שהיה מפיל את המחסום הזה ומאלץ אותך להפנות את הזרקור אל עצמך ולא אל אחרים. אבל שוב אניח לכך, כיוון שלמרות שאתה מסרב להבין זאת, לא אתה העניין פה. אתה, במובן של ראובן האדם, שיש לו חיים פרטיים שהם לא עניינו של אף אחד אבל העיקר שהוא כותב פה בשמו, לא מעניין לי את קצה הביצה, ונראה לי שגם לאף אחד אחר לא אכפת אם אתה חדשני לעילא, עורך דין או טייס, סוחב ריבים עם אבא או רוצה לשכב עם אמא. הדברים שאתה כותב הם המוקד פה, ולא בגלל שהם כה חדשניים, אלא בגלל שהם כה פסקניים, ואינם זוכים לביסוס שיצדיק את הפסקנות הזו. לפעמים מדובר סתם בהפצה של גיבוב הבלים פסיכולוגיסטיים (כמו פה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=333805&highlight=#333805 ) שמוצגים כאורים ותומים שלא בצדק. פעמים אחרות מדובר ב"עובדות" שבדית ממוחך הקודח, לעתים באופן מגוחך ממש שאין בעיה להפריך (כמו פה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=281883&highlight=#281883 ). אלו מקרים קלים יחסית, שבהם אתה עשוי לגרום לאנשים להאמין בבדיות בלתי מזיקות. אבל אתה גם שולח ידך לנושאים רפואיים של ממש (כמו פה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=311965&highlight=#311965 , וגם פה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=311476&highlight=#311476 ). שם, אם אתה סתם מחרטט כמו בפעמים האחרות ואין לך ידע של ממש, אתה עלול לגרום נזק למי שהנימה הפסקנית בה נאמרים הדברים יטעו אותו לחשוב שאתה איש מקצוע הבקיא בביולוגיה/רפואה/תזונה. אתה מבין? כאשר אנשים תוהים מה הרקע שלך כרופא או כפסיכולוג, זה לא בגלל שהם מעוניינים לדון בך אישית, אלא מפני שהם מעוניינים לדעת האם דבריך מגובים באסמכתא מקצועית (שכן הם לעולם נכתבים כאילו היו). ואם אין לך אסמכתא כזו, ואם אתה פשוט מצטט דברים שקראת באיזה ספר מבוא או באתר אינטרנט, או ממציא אותם מתוך הפתיחות המחשבתית שלך, המינימום שאתה יכול לעשות הוא להמנע מיצירת הרושם כאילו אתה כותב עובדות שאין בלתן. נסה זאת ותראה איך לפתע אתה יכול להביע את הרעיונות הכי פתוחים מחשבתית בעולם מבלי לספוג ביקורת. אולי תגלה שאינך חי בעולם של איאתולות אלא פשוט של אנשים עם ספקנות בריאה. |
|
|