Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
נוריתE כתב/ה: [
צעדת מחאה סופרג'סטית מיליטנטית ,פעם בשנה,לשלוש ארבע שעות לא תפתור כלום. צריך לארגן הפגנה מול משרד המשפטים ובתי המשפט ואל מול הכנסת בכל פעם שאשה נרצחת או כשמקלים בעונשו של בעל מתעלל שנתפס ולא רק על רצח אלא לפני שירצח, צריך לדאוג להסברה מתאימה ב"אינפומרשיאלס" (בעברית ,עם תרגום לרוסית אנגלית ואמהרית,לפחות) בכל שעה ושעה בערוצי הרדיו הטלויזיה והכבלים(במקום לצעוק לנו כל חצי שעה"ישראל מתיבשת ולהעלות את מחירי המיים בלי שום פרופורציות) כדי שנשים תדענה את זכויותיהן בעבודה ,במשטרה,בבתי משפט לשכות רווחה ביטוח לאומי (אני,יודעת) ובכל מקום אחר ויש להן כאלו וחלק מהזכויות הן אפילו על בסיס אפליה מתקנת לטובת נשים ,צריך להרחיב את הלשכות לסיוע לנשים בכל אספקט ולהציק לחברי ממשלה וכנסת בכדי לקבל תקציבים צריך לארגן הפגנות שבועיות בכל כיכר ראשית בכל עיר על כל אחד ואחד מסעיפי האג'נדה שלעייל וזה לא יעבור ביום אחד,בשנה. וחוצ מזה ההשוואה הצעקנית הפופוליסטית הזאת לככר התחריר במצריים ולמה שבכלל הולך עכשיו בעולם הערבי ממש לא מוסיפה ,אותי הצעקה "תחריר תחריר,הרתיע מראש כאילו אנחנו נמצאים באיזו מדינת עולם שמינית שבה נשים מדוכאות עד עפר ואפר וזה,לא נכון. נשים כרוב ,יש להן את כל הזכויות הניתנות בחוק לכל אדם במדינה אין פה שום "קפוח מיגדרי" נגד נשים,לא בחוק. על החלשות והמקופחות שיש כאן במדינה,צריך להגן בכל יום וכל שעה ולא בקרנבל מילטננטי נוסח זה של "מצעד הגאוה"שהובא כאן לא מזמן. איך האחד סותר את השני, נוריתי? ניתן לצעוד בשמיני במרץ ובמקביל "לארגן הפגנות שבועיות בכל כיכר ראשית בכל עיר על כל אחד ואחד מסעיפי האג'נדה שלעייל" למרות ש "זה לא יעבור ביום אחד,בשנה." "כאילו אנחנו נמצאים באיזו מדינת עולם שמינית שבה נשים מדוכאות עד עפר ואפר וזה,לא נכון." אני לא יודע באיזו מדינה אנחנו נמצאים ברשימת המדינות, אבל אני כן מודע למספר עובדות: אנסים אינם מקבלים ולו שליש מהעונש המרבי הקבוע בחוק. עד לפני עשור נשים נאנסות עברו בדיקת אונס במחלקה פתולוגית של בית חולים (בבית חולים מסוים מאחורי דלת עליה היה תלוי השלט "חדר מתים"). רק לאחרונה רופאי נשים בבתי חולים התחילו לעבור קורסים מקצועיים בטיפול בנאנסות, עד אז, זה הבודק את פתיחת האצבעות אצל היולדת גם בדק את קרום הבתולין הקרוע אצל ילדה שנאנסה אונס קבוצתי. אם לתאומים עד גיל 10 תתקשה למצוא מקום עבודה אם לא תוכיח שיש לה "סידור" למקרה ויהיו חולים (או כמו שחברה שלי אמרה פעם למישהי שפנתה אליה כדי שתעבוד אצלה ושאלה אם יש לה סידור לקטנים למקרה ויהיו חולים – "ברור! אני אזרוק אותם מהבית ושלא יחזרו עד שיבריאו!") מחיר של גן + צהרון מסתכם בכ-אלפיים שקלים לחודש (במקרה של תאומים בכ- ארבעת אלפים). למסורבת מזונות ופי כמה גט, בפירוש אין סיכוי להתקיים. ולמרות שיש עוד, די לי בכך כדי להבין שהמצב בתחת ולכן אני בעד כל צעדה, זעקה, שלט ו/או הפגנה גם אם ישנוּ וגם אם נועדו לאפשר לצועדות רגע אחד במהלכו תוכלנה לאמור את מה שקורע אותן מבפנים. (וגם אם די להציב כוס חלב באחד הפורומים של אתר הכלוב כדי שתוך שעה יהפוך להיות יוגורט מרוב חמיצות) |
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
זהו שצעדות ומחאות נערכות רק "בארועים מיוחדים"
ולא בכל יום וזה,לא יזיז בהוא זה? מישהי פה או מישהו ידועים למשל שנע''מת מנסים להוציא את הסמכויות על גרושין לנשים חילוניות או בכלל לחילוניים מידי בתי הדין הרבניים ?בגלל היחס שלהם לנשים ? המחמיר מאוד ולא צודק? איפה המאבק? |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
{נפל לי המחשב}
הנקודה שלי היא,שצריך להיות מאבק יום יום ממוקד,אג'נדה אחת בכל פעם ז''א יכולות להיות גם שמונה הפגנות ביום,במקומות שונים,אבל שתתמקדנה. לדעתי ההפגנה הזאת היא שיחרור לחץ קולקטיבי יום האשה נועד קודם כל לחגוג את כל ההשגים של הנשים שרובם נעשו באפליה מתקנת (מה לעשות וככה זה עובד בעולם הגברים,אנחנו נאלצות לדרוש מה שלכם יש "בזכות") וגם למחות על מה שעוד לא תוקן וסודר,זה אני מסכימה אבל שוב דבר לא ייצא מכל זה,אם לא נעמוד על שלנו יום יום ושעה שעה וזה לא קורה בשטח.לא מספיק בכל אופן.. וכן גמד מה שלא אמרתי קודם ,אני מכירה את כל הבעיות והאג'נדות כי ברבות מהן נתקלתי כאם חד הורית עם משכורת מינימום לאורך כל השנים..אני את הזכויות הסוציאליות שלי במעמדז ה,קיבלתי מהמדניה על פי דין כי ידעתי מה הן וביקשתי ותודה לאל שהרבה בעיות אחרות לא עמדו בדרכי אמרתי כבר שמודעות היא חצי מהדרך ולא כולן יודעות ואת הבת שלי אני מגדלת עד היום לעמוד על זכויותיה כאדם ואישה בישראל. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
כתבתי קצת לתגובתך הגדועה, אבל אחרי שקראתי את התוספת, חזרתי בי ומחקתי.
לא לי להתווכח עם אשה על משמעותו ומטרתו של יום זה. בכל מקרה, אני מודה לך על השיחה. (-: |
|
|
נערת אמצע(אחרת){!}
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
free spirit כתב/ה: אספר לכם מדוע לדעתי (בלבד) היום הזה מיותר.
פשוטו כמשמעו - כי הוא פשוט לא תורם בכלום. אתה צודק, גמד. רק שלשום נרצחו שתי נשים על ידי בני זוגן. למרות שכבר 100 שנה יש את יום האישה הבינלאומי. מה זה אומר מבחינתי? שיום האישה הבינלאומי שווה כקליפת השום. הוא לא מעלה את המודעות, הוא לא מביא רוחות של שינוי ובטח שלא מסייע לקדם במשהו את מעמד האישה. נשים ממשיכות להירצח על ידי בני משפחתן בישראל ובכל העולם, במדינות כמו אפגניסטן נשים כלל אינן מודעות לכך שיש יום כזה. ואם כן, אז מה הן מקבלות ממנו? יום ללא צורך ללבוש בורקה? יום שבו הן לא ייסקלו באבנים רק כי נאנסו או כי יש חשד לכך שפגעו בכבוד המשפחה? סביר להניח שלא. אז מה אנחנו כן מקבלים ביום האישה הבינלאומי? פרחים במחירים מופקעים! אני מרוגשת. את הפרחים שלי תתרמו לצה"ל בבקשה. אין צורך ב"יום האישה הבינלאומי". יש צורך בחקיקה, יש צורך בהתערבות של האו"ם, יש צורך בכך שמועצת זכויות האדם של האו"ם תנסה לפנות מיומה העמוס בגינוי ישראל אחת ליום בערך ותתייחס גם למדינות שבהן להיות אישה הוא גיהנום עלי אדמות. וכל זה כל יום, לא ביום אחד אחת לשנה. גם לדעתי לחלק מהדברים. לשים אותנו הנשים כקבוצה ישר יוצר אפליה. לשים אותנו כמגדר מדוכא אותו דבר בדיוק. להסתכל על ההסטוריה ולראות שמה שהיה הוא לא בדיוק מה שקורה היום. נו באמת... נכון, נשים נרצחות על ידי בני זוג. לזה יום האישה יעזור? לא ממש. נשים מרוויחות פחות. נכון. כי נשים בתפקידי מפתח לא ממש מקדמות נשים. גברים מקדמים נשים יותר מנשים שמקדמות נשים. נשים שמנסות להיות גבריות ולהראות יותר לוחמניות מבחינתי זה לא פמיניזם. לא היה ולא יהיה ותראו את הגמד שישר קיבל רוח רעה בלי סיבה. אנחנו מתלהמות. וזה עוד כשאני כותבת מעדנות. בכנות. ממש בכנות כמה מאיתנו הנשים המתקדמות מעדיפות לפנות לרופא מומחה ממין נקבה וכמה לזכר? ואני לא מתכוונת לגניקולוג. כמה מעדיפות שהבוס הגדול יהיה גבר ולא אישה? תהיו אמיתיות לשם שינוי. בלי עצבים. אתן לא חייבות להיכנס בי. רק להסתכל על עצמכן בראי ולענות כל אחת לעצמה... |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
נערת אמצע כתב/ה: ותראו את הגמד שישר קיבל רוח רעה בלי סיבה. ...
מסתכלים לי בבבואה שבמראה (ומלבישים מעיל רוח על פניו). תוכלי להסביר בבקשה היכן קיבלתי רוח רעה? אם פגעתי בך באיזו דרך בדבריי, אני מתנצל בכנות ומאוד. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
נערת אמצע כתב/ה: free spirit כתב/ה: אספר לכם מדוע לדעתי (בלבד) היום הזה מיותר.
פשוטו כמשמעו - כי הוא פשוט לא תורם בכלום. אתה צודק, גמד. רק שלשום נרצחו שתי נשים על ידי בני זוגן. למרות שכבר 100 שנה יש את יום האישה הבינלאומי. מה זה אומר מבחינתי? שיום האישה הבינלאומי שווה כקליפת השום. הוא לא מעלה את המודעות, הוא לא מביא רוחות של שינוי ובטח שלא מסייע לקדם במשהו את מעמד האישה. נשים ממשיכות להירצח על ידי בני משפחתן בישראל ובכל העולם, במדינות כמו אפגניסטן נשים כלל אינן מודעות לכך שיש יום כזה. ואם כן, אז מה הן מקבלות ממנו? יום ללא צורך ללבוש בורקה? יום שבו הן לא ייסקלו באבנים רק כי נאנסו או כי יש חשד לכך שפגעו בכבוד המשפחה? סביר להניח שלא. אז מה אנחנו כן מקבלים ביום האישה הבינלאומי? פרחים במחירים מופקעים! אני מרוגשת. את הפרחים שלי תתרמו לצה"ל בבקשה. אין צורך ב"יום האישה הבינלאומי". יש צורך בחקיקה, יש צורך בהתערבות של האו"ם, יש צורך בכך שמועצת זכויות האדם של האו"ם תנסה לפנות מיומה העמוס בגינוי ישראל אחת ליום בערך ותתייחס גם למדינות שבהן להיות אישה הוא גיהנום עלי אדמות. וכל זה כל יום, לא ביום אחד אחת לשנה. גם לדעתי לחלק מהדברים. לשים אותנו הנשים כקבוצה ישר יוצר אפליה. לשים אותנו כמגדר מדוכא אותו דבר בדיוק. להסתכל על ההסטוריה ולראות שמה שהיה הוא לא בדיוק מה שקורה היום. נו באמת... נכון, נשים נרצחות על ידי בני זוג. לזה יום האישה יעזור? לא ממש. נשים מרוויחות פחות. נכון. כי נשים בתפקידי מפתח לא ממש מקדמות נשים. גברים מקדמים נשים יותר מנשים שמקדמות נשים. נשים שמנסות להיות גבריות ולהראות יותר לוחמניות מבחינתי זה לא פמיניזם. לא היה ולא יהיה ותראו את הגמד שישר קיבל רוח רעה בלי סיבה. אנחנו מתלהמות. וזה עוד כשאני כותבת מעדנות. בכנות. ממש בכנות כמה מאיתנו הנשים המתקדמות מעדיפות לפנות לרופא מומחה ממין נקבה וכמה לזכר? ואני לא מתכוונת לגניקולוג. כמה מעדיפות שהבוס הגדול יהיה גבר ולא אישה? תהיו אמיתיות לשם שינוי. בלי עצבים. אתן לא חייבות להיכנס בי. רק להסתכל על עצמכן בראי ולענות כל אחת לעצמה... בלי עצבים. לא נכנסת בך. כל דיעה לגיטימית, אפילו כשהיא, אעפס, די משונה. לא מעדיפה רופא גבר. ממש לא. אני מעדיפה גניקולוגיות פשוט כי יש לי אחת מעולה וכי החוויות שלי עם גברים במקצוע הזה לא היה משהו. אבל בכל הקשור לרופא אחר, אני מעדיפה בני אדם. שיקשיבו לי. לא אכפת לי אם זה יהיה גבר או אישה. (מה ההבדל למען השם?) היו לי שתי בוסיות נהדרות, שתיים איומות ושני בוסים מזעזעים. אחד מהם הכניס לי סטירה. סיפור אמיתי. ועדיין, אין לי העדפה לכאן או לכאן. מנהל נמדד, בעיניי, לפי מידת הבטחון שלו והמוכנות שלו להקשיב לעובדים שמתחתיו. גם הומור עוזר. מגדר לא באמת רלוונטי כאן. המנהלת שעוררה בי הכי הרבה השראה הייתה אישה. בכנות, אני מתה על נשים. לא על כולן, כמובן, אבל אני מאוד אוהבת נשים. אני מסתדרת טוב עם נשים, הן מצחיקות אותי. החברות הכי טובות שלי הן נשים מעוררות השראה, אפילו הערצה. גם אמא שלי. כולנו מתקדמות בעולם לא פשוט ולפעמים עם נקודת התחלה הרבה פחות טובה משל אחינו הגברים. אני גם מאוד אוהבת גברים. אני עומדת להתחתן עם אחד. אנחנו מאוד מאוד קרובים ולכן לחשוב עליו כמייצג של "מין" יהיה לי מוזר מאוד. בכלל, ככל שאני גדלה ומכירה אנשים טוב יותר ככה להגדרות המגדריות שלהם יש פחות חשיבות. להיסטוריה שלהם, לאיך שהם מדברים עם אנשים אחרים, למידת הפתיחות שלהם לעולם, לכל אלה יש השפעה גדולה מאוד על הדיעה שלי על בני אדם, למגדר - פחות. ואני אוהבת את מה שאני רואה כשאני מסתכלת במראה, לפחות כשאני עונה לשאלות שלך. שנים של חינוך עצמי, למידה ועקירה, כמעט בכוח, של לא מעט דיעות קדומות - עזרו. הרבה יותר כיף להסתכל על העולם וגם על המראה ככה. דיעות קדומות הן כמו ערפל מול העיניים. זה כאילו המשקפיים שלך מלוכלכות ואת לא שמה לב. ממליצה בכל לב להעביר איזה ויש על הזגוגיות. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
נערת אמצע, למה להסתפק בלעצמה אם אפשר בפורום?
מה לגבייך? את מעדיפה גבר בתור בוס? בתור הרופא שלך? אין לי שום עניין להיכנס בך. אני רק תוהה מאיפה השאלה הזאת באה. את שואלת ממה שאת רואה על עצמך? ממה שאת רואה על אחרות? חשבתי קצת על השאלה שלך, חשבתי על עצמי, על ההתנהגות שלי. וואלה, לא זכור לי שזה עבר לי בראש. עובדים עם מי שיש, מי שמומלץ או מי שקרוב לבית. הגניקולוג שלי נבחר כי הוא הקבוע במרפאה שקרובה לבית שלי. המוקדנית שאלה אם אני מעדיפה גבר או אשה, עניתי לה שלא אכפת לי. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
פרלין כתב/ה: בלי עצבים. לא נכנסת בך. כל דיעה לגיטימית, אפילו כשהיא, אעפס, די משונה. לא מעדיפה רופא גבר. ממש לא. אני מעדיפה גניקולוגיות פשוט כי יש לי אחת מעולה וכי החוויות שלי עם גברים במקצוע הזה לא היה משהו. אבל בכל הקשור לרופא אחר, אני מעדיפה בני אדם. שיקשיבו לי. לא אכפת לי אם זה יהיה גבר או אישה. (מה ההבדל למען השם?) היו לי שתי בוסיות נהדרות, שתיים איומות ושני בוסים מזעזעים. אחד מהם הכניס לי סטירה. סיפור אמיתי. ועדיין, אין לי העדפה לכאן או לכאן. מנהל נמדד, בעיניי, לפי מידת הבטחון שלו והמוכנות שלו להקשיב לעובדים שמתחתיו. גם הומור עוזר. מגדר לא באמת רלוונטי כאן. המנהלת שעוררה בי הכי הרבה השראה הייתה אישה. בכנות, אני מתה על נשים. לא על כולן, כמובן, אבל אני מאוד אוהבת נשים. אני מסתדרת טוב עם נשים, הן מצחיקות אותי. החברות הכי טובות שלי הן נשים מעוררות השראה, אפילו הערצה. גם אמא שלי. כולנו מתקדמות בעולם לא פשוט ולפעמים עם נקודת התחלה הרבה פחות טובה משל אחינו הגברים. אני גם מאוד אוהבת גברים. אני עומדת להתחתן עם אחד. אנחנו מאוד מאוד קרובים ולכן לחשוב עליו כמייצג של "מין" יהיה לי מוזר מאוד. בכלל, ככל שאני גדלה ומכירה אנשים טוב יותר ככה להגדרות המגדריות שלהם יש פחות חשיבות. להיסטוריה שלהם, לאיך שהם מדברים עם אנשים אחרים, למידת הפתיחות שלהם לעולם, לכל אלה יש השפעה גדולה מאוד על הדיעה שלי על בני אדם, למגדר - פחות. ואני אוהבת את מה שאני רואה כשאני מסתכלת במראה, לפחות כשאני עונה לשאלות שלך. שנים של חינוך עצמי, למידה ועקירה, כמעט בכוח, של לא מעט דיעות קדומות - עזרו. הרבה יותר כיף להסתכל על העולם וגם על המראה ככה. דיעות קדומות הן כמו ערפל מול העיניים. זה כאילו המשקפיים שלך מלוכלכות ואת לא שמה לב. ממליצה בכל לב להעביר איזה ויש על הזגוגיות.    
|
|
|
| walking dead |
לפני 13 שנים •
3 במרץ 2011
נערת אמצע,
צר לי אם לא הבהרתי עצמי כראוי. איני באה בתלונות על בסיס מגדרי ולמעשה אני גם מתנגדת נחרצות לאפליה מתקנת על בסיס מגדרי. גם אני מחבבת גברים בדיוק כמו נשים, ומוצאת כי ההבדלים ביניהם מרתקים בכל תחום. לדידי, מקצועיות אינה צריכה להיות קשורה למגדר, ובהתאם לדוגמה שהצגת, לאחר שהייתי אצל רופאת נשים ואצל רופא נשים החלטתי לבחור ברופא הנשים.לא כי הוא גבר (ואפילו לא כי הוא גבר-גבר) אלא פשוט כי הוא היה מקצועי וחביב יותר. באופי ובהשכלה. לא בגלל המגדר. תלונתי היא על כך שלדעתי לפחות מדובר ביום ריק מתוכן, בדומה ליום השואה שהפך לסימלי יותר אך לא מונע מממשלת ישראל להתעמר בניצולי השואה ולהניח להם למות בעוני ובחוסר כל לאורך כל השנה. עבור אנשים מסוימים יום האישה הוא חג - ואני מכבדת את זה מאוד. אך עבורי זהו יום רגיל כל הימים, ולו כי "יום האישה הבינלאומי" לא באמת מוכר בכמה מהמדינות הגדולות והצפופות בעולם. בטח לא מוכר לנשים. |
|
|