שולט מדבר

בטי בום​(שולטת) • 4 במרץ 2011

המלט (מתה עליך חזרה)
למען הסק ספק, נשלטים הם הדגם המועדף עלי.
מתעבת "גברים" שבזים לנשלטים.

underfoot • 4 במרץ 2011

צ'ארנוחה, אני חושב שדווקא הבוגר האחראי צריך ומסוגל להבין שיש תכונות ודפוסי התנהגות שאסור להסכין עימן ושראוי לשאוף להיות הוגן יותר ואמיתי יותר בחיים האלו, במיוחד כלפי עצמך.
כך רגע שני צעדים ימינה ותאר לעצמך שאתה מפנטז על ילדות בנות חמש, כן, כן פדופיל. האם גם כאן היית ממליץ על מדיניות "זה מה יש ואין אחרת" והיית מנסה ללמוד לחיות עם מה שיש?
הומוסקסואליות, בניגוד לסטיגמה ההיסטורית, אינה סטיה נפשית אלא תופעה שמתרחשת בטבע ביחס של אחד לעשר (פחות או יותר), וגם אפשר להיות הומו בלי הממד הפרוורסי - זאת אומרת שהומו יכול לרצות להעניק אהבה ועונג וכמו כן לקבל אותה, חליפין נורמטיבי לחלוטין שאינו מתקיים ברוב סטיות המין המוכרות. בכל פעם שמישהו אומר לי "זרום עם זה" אני מיד נהיה חשדן, במיוחד כאשר מדובר על דבר מה כל כך עקום ודפוק כמו סאדו-מאזוכיזם.

ולגבי האותנטיות של הזיקפה, אז אומר רק שגם לאנס וגם לפדופיל יש זיקפה שכביכול מרמזת על נטיות אותנטיות ועל "הוא בסך הכל אוהב ל...". הסיבות שאני מביא דוגמאות כל כך מזעזעות של אנשים אלימים ופליליים היא משום שגם בסאדו-מאזו מתקיימת תקיפה ברוטאלית ואכזרית, רק שהיא איננה פלילית כי היא מופנית כלפי עצמך, כלפי הילד הפנימי שבתוכך.

אין לי שום התנגדות למסיבת הזימה שמתרחשת כאן, נהפוך הוא, טוב שאנשים יכירו את הנטיה שלהם יותר טוב ויחקרו אותה עוד ועוד, אבל אני נדהם מהיכולת של כמעט כולם להתעלם לחלוטין מהאספקטים הקצת יותר בעייתיים של התופעה האנושית הזאת.

Dunbar{Supreme93} • 4 במרץ 2011

אז אתה יכול רק להודות לאלוהים שלא עשה אותך אנס או פדופיל, מכיוון שגם הם צריכים לחיות עם הנטייה שלהם כל חייהם, או לקחת כדורים לסירוס כימי, אז תתמודד עם זה שהילד הפנימי שלך חוטף קצת יריקות, וקצת מלקק ישבן, ואפילו אלוהים ישמור גם סוליות נעליים, כי זה מה יש. אי אפשר לשנות את הנטייה שלך, וכל מי שיגיד לי אחרת אני אחשוד בו שהוא כומר הומו בארון שעושה סדנאות המרה.
וכן, כמו שההומו מגיע ליחסים אינטימיים של חיבה ואהבה, גם המזוכיסט יכול להגיע לזה עם/וגם/ולמרות/ובזכות הנטייה שלו, ולפעמים זה ממש מפעים כשזה בזכות, זה בדיוק בדיוק העניין.

קייסי • 4 במרץ 2011

איימן! (טאץ' דה סקרין! טאץ' דה סקרין!)

nomorenomore • 4 במרץ 2011

רק לי הכותרת "שולט מדבר" מזכירה את "אפי מדבר" מארץ נהדרת ?

underfoot • 4 במרץ 2011

אין לי בעיה להתמודד עם הנטיה שלי וגם לקבל אותה, זוהי הבחירה הפחות אמיצה לטעמי, המובן מאליו. אבל אהיה ארור אם באמת אאמין לך שאי אפשר לשנות או לאזן את הנטיה שלי, כי אני יודע טוב מאוד שאני כמזוכיסט לא יכול להגיע לשום מערכת יחסים אינטימית אם אף אחד משום שכל דבר אמיתי בעל משמעות יאיים לפרק לי את הפנטזיה המינית לרסיסים וממילא, אף אישה אינה יכולה למלא את תפקיד השולטת לאורך זמן, והייתי במערכות יחסים עם שולטות מדהימות שמה לעשות, אחרי תקופת זמן מסויימת והיכרות אינטימית עימן הלכו וקטנו לממדים אנושיים עד שלא נשאר כלום מאותו בלון מלא אוויר חם שנקרא דומינטריקס.

יש אנשי מקצוע שמכירים את הנטיות המיניות האלה מכיוונים קצת שונים, באופן מקצועי ולא באופן אישי והם טוענים שהנטיות האלו נוצרו במהלך החיים כתגובת נגד ולכן אפשר גם לטפל בהן, הם לא כמרים וגם לא מתקני הומואים, הם פסיכולוגים שמטרת עבודתם היא לעזור לאנשים להפסיק לחרבן לעצמם במכנסיים. לא נולדת עבד וגם אף אחת לא נולדה מלכה, אלו הם תפקידים נרכשים שממלאים איזה צורך נפשי, זוהי עדות לאי נחת נפשי שמשחקי המין הפרוורסיים יודעים להרגיע (באופן זמני, עד לפיקס הבא).

אבל צ'מע, צ'ראנוחה, אני לא צריך לשכנע את המשוכנעים, לדעתי אתה יודע יפה מאוד שמדובר בעניין די בעייתי, כך עולה ממה שאתה בדרך כלל כותב, ייתכן ואתה בוחר לתקוף את האפשרות שאכן אפשר לפעול למען שיפור העניינים משום שמדובר באופציה די מפחידה שמערערת על השלווה הטמונה בקבלה עצמית ובקיום שגרה ובחיים בתוך רדיוס הנוחות המוכרת.

אין לי בעיה עם תועבה ואני רחוק מלהיות קונפורמיסט, גם נהנתנות ומעט ניהיליזם לא מפחידים אותי, אבל כשאני רואה כל כך הרבה סבל אנושי (ואני מכיר הרבה אנשים מהסצינה) אני לא יכול לסתום את הפה ולהסכים שאכן מדובר בקצת משחקים לא מזיקים שאין צורך לקרוא בתוכם משמעויות או עומק, צריך רק לקבל את זה ולזרום עם זה אל עבר האורגזמה הבאה, יהיה בסיידר, סמוך על סמוך.
אז אני לא סותם את הפה.

Dunbar{Supreme93} • 4 במרץ 2011

כמובן שזה בעייתי. מדובר בסטייה.
לטענתי לא ניתן לשנות נטייה מינית, והפיתרון צריך להיות בקבלה של הנטייה תוך הגעה לאינטימיות יחד איתה. להסכין לחיות עם מישהי שהיא לא דומינטריקס כל הזמן, אבל עדיין לחוות את הרגעים של החסד/תועבה ששנינו כל כך אוהבים/שונאים. אבל זה לא משהו שאפשר להעביר אותו בפוסטים בפורום, אז תצטרך ללמוד את זה לבד (משתדל לא להשמע פטרוני).

וכעת בנימה אחרת, הפמדום בעיני, עם כל הבעייתיות שלו, הוא כל כך יפה, כל כך מפעים, כל כך גדול, כל כך ממלא, כל כך עצום, כל כך כובש ומצמית, והנימפה/אלה/שולטת/מלכה כל כך קסומה, מכשפת, מבריקה, מצחיקה, מופלאה, ענקית מהחיים, לא הייתי אפילו חולם לוותר על זה, זה האינסוף. אני נזכר בתיאור שלך של ההודית ההיא, עם הכפות רגליים שלה, והשמיים האינסופיים המעוננים, זה בערך ממצא את העניין. תדבר איתי אחרי שאגמור, אז אראה את הביוב, סתם סתם ;).

המלט • 4 במרץ 2011

הבעייה מתחילה כשמבינים שאי אפשר לחבר אינטימיות+אהבה+אשה אחת+כמה ילדים +
עד-שהמוות-יפריד-בינינו - לבין הפנטזיות הכי עירומות וכלייתיות שיש לאנשים כמו צ'ארנוחה, אנדרפוט
ועבדכם. בעניין זה אני מסכים לגמרי עם אנדרפוט שיש בעייה. לא ברור איך אפשר לטפל בה: אם אתה
מקבל את עצמך כמו שאתה, אתה מסכן את הצד הנורמטיבי שאנדרפוט כמה אליו. אם אתה מתעלם,
אתה משקר לעצמך כמו שקייסי אומרת. אין שחור ולבן, נכון ולא נכון. הכל נכון. טראגי קצת. אני מודה
לאלילה הראשונית שסיבבה את נסיבות חיי ככה שכבר איני צריך להתחבט בכך. תודה. תודה.

הדורבנים​(נשלט) • 4 במרץ 2011

צ'ארנוחה, זה היה כלכך יפה!

אני חושב שיש משהו במה שאנדרפוט חש - כי כולנו מטבענו גם ישר רוצים לעזור לו, וגם לכולנו יש סימפטיה כזו או אחרת לפמדום, והוא אומר לנו בין השורות שוב ושוב שבגלל שתי העובדות האלו אנחנו בעצם לא אובייקטיביים, ומפריעים לו לחשוב. מין "עזבו, אין מה לעזור. המצב שלי בקקט. אל תנסו לעודד אותי או ליפות את המצב". יש בזה משהו.

אז אנדרפוט, אותי מטריד משהו לגמרי אחר בדרך שאתה מחפש להבין את עצמך. אמרת שאולי היגיון היא לא הדרך הנכונה להבין ייצר כלכך בעיייתי ובוודאי לא רציונלי בעליל. אבל אני בכל זאת אנסה: מה שאני חושש הוא שבהתמקדות שלך ביצר המזוכיסטי, הגיונית כמה שתהיה, אתה בעצם מתעוור לגמרי לבעיות אחרות, שאולי יותר חשובות, ואולי הן אלה שמפריעות לחיים נורמליים.
כי בהיגיון הכי קר: מה זה בסך הכל יצר מזוכיסטי? אתה מתרגש מינית ממגף שדורכת על הראש שלך, הרבה יותר מחדירה רגילה ביחסי מין. באותה השנייה אתה רואה במגף את חזות הכל. תחום אל זה לרגע פה. נקודה. שורה חדשה.
חיים - קניות בסופר, אהבה, צחוק, דמע, ילדים. בכל מקרה, אפילו הונילי ביותר, מדובר בשורה של פשרות שצריך לעשות, ודילמות שלפעמים פותרים ולפעמים לא.
שורת סיכום:
מה בעצם הבעייה? אפשר לקשור ולשלב חיים עם מזוכיזם, אפשר גם לא. זאת בחירה. יאללה, תאהב שמגף דורכת עליך מדי פעם. מה זה קשור? אולי שאתה לא יכול לספק את האהובה שלך בגלל החדירה? אז תתאמץ. או תתפשר, או תמצא אהובה שמבינה קצת בצרכים מזוכיסטיים, ונהנית מהם קצת. או תנהל מערכת יחסים פתוחה. לא יודע. הרבה אפשרויות.

כאילו, החיים מציעים כזאת רבגוניות, שקשה להאמין שאין לבעייה שלך פתרון. מלא פשרות וחורים מגעילים, מלא תסכול, אבל סוג של פתרון. ואני חושש שאתה לא רואה אותו רק בגלל שאתה מצר את החיים שוב ושוב, לפרק "המגף מלא הבוץ על פני הנשלט כעולם שקרי" באיזשהו ספר אחד ויחיד.
אולי הבעייתיות הגדולה של המזוכיזם מעוורת אותך? אולי אתה צריך לחזור למקור, להתעלם לרגע מהיצר המזוכיסטי המאוד הבעייתי, ולשאול: מה בעצם ה*בעייה*. האמיתית.

מורטישיה: שאלת למה בחורה שיודעת לצוד ג'וקים עושה לי את זה.
אני מבין שזה היה בצחוק, אבל יש בשאלה משהו: אני חושב שזה בגלל שאני לא מתגרה מינית מסיטואציה שבה אני צריך *להציל* בחורה, שהיא תלויה בי, חסרת אונים וכו'. אני צד בשבילה ג'וקים (ואני עושה את זה יפה, באמת!), ואני עובד ונהנה לעשות בשבילה הכל, ושהיא לא נוקפת אצבע. אבל זה בקטע של לפנק אותה כזה, של מקום טבעי. לא בקטע של להציל אותה.
(אבל בסדר, נו, אני אהרוג לך אותו. אבל עוד לא גמרתי את הקפה! אוף, טוב. תביאי... )

בפראפרזה על פותח השרשור: אני מתגרה מנשים מובילות, חזקות, מנהיגות, וכו'. ככה זה בעולם, הן הכי סקסיות..

קייסי • 4 במרץ 2011

אתה מתכוון לאותו בלון מלא אוויר חם שנקרא המוח שלך?
מה שפומפם לדמות הדומינטריקס הפיקטיבית הזו שלך, שהתגלתה, הפתעה הפתעה, כאנושית אחרי ככלות הכל - הוא האוויר העכור של דמיונך.
יש אנשים שבשבילם שולטת (לא באשר היא - שולטת מסוימת) היא דמות בשר ודם שמגלמת תשוקה וערגה ולא מתגמדת לצפלין אנושי.
יש שולטות (רמז, רמז) שעובדת היותן בעלות "מימדים אנושיים" אין בה משום הקטנה שלהן. לעיתים אפילו להיפך.
אני יודעת ש"רק על עצמך לספר ידעת" וכל הג'יפה הזו שלך שמכשירה כל נפיחת מקלדת כעורה, אבל יהיה ממש נחמד אם תימנע מהכללות מעת לעת.