| RIS |
לפני 13 שנים •
4 במרץ 2011
המקום בו נגמרים החיים (הנסיך הקטן ג')
.
המקום בו נגמרים החיים (הנסיך הקטן ג') החיים נגמרים במקום בו מתחילה האהבה אבל אל לכם להיבהל: זו איננה אלא תחילתה של הוויה חדשה, גדולה מהחיים ורחבה מהם המקיפה התפעמויות שיוצאות בריקוד ולס עם אותה יד שעוטפת ולוחצת את מפתח הלב. אחרי שמתרחשת סדרה של ניסים בתוך הגוף והלב משתנות גם הסְפִיקוֹת, כלומר היכולות. משתנים ניתני החושים. גם אלה הנספרים ביותר מחמש הספרות הראשונות. הצבעים מריחים כמו אביב, פריחת ההדרים מצלצלת כמו סטרדיבריוס והנבטים הקטנים שבלב מרגישים כמו חיבוק של נוצות במקום בו מתחילה האהבה. ************************************************************************************************* את מאוננת ובוכה. הגעגוע חונק אותך כמו רִיק שנשאב פנימה ומבקש ומבקש ואינו מוצא דרך להתמלא. את מאוננת וגומרת חזק ואז את בוכה. את מנסה לא לבכות אבל לא מצליחה. את מאוננת רק כשהוא מרשה לך ואינך מאוננת כשהוא לא מרשה לך ובשני המקרים את פועלת מתוך השעבוד כשאת עובדת אותו ומקדישה לו את האורגזמות שלך כשמותר לך לגמור בדיוק כמו שאת מעתירה ומגישה לו גם את עינויי ההתפתלויות של התשוקה המתעצמת והריגוש האדיר כשאסור לך. את מאוננת ובוכה כי את מתגעגעת וכי את רוצה להרגיש את היד הקשה על העורף ולשמוע באוזניים את הפקודות החדות. את בוכה כי את רוצה להיות לו בבשר ולא רק ברוח, במציאות ולא בדמיון. את בוכה כדי לא להיות לבד עם התשוקה אל העוצמה. ************************************************************************************************* החיים מתחילים עם בוא האהבה. וזאת יש לדעת: כל חלקיקי הקיום פועמים את העוצמה ומתכנסים למבנה טיסה החותר לנצחון. חיוך העיניים של האהבה מתחרה רק במבט המושפל או הרועד כאשר האהבה מתחרזת עם אדנות והכריעה הפנימית מבשרת את ההגעה סוף סוף הביתה אל המקום בו חיכו לכם מאז ומתמיד. ואפשר ללכת גם בכיוון ההפוך: האהבה מתחילה עם בוא החיים; האור שנדלק מפעיל את כל התנועות כמו מתוך "פריז פריים" שהשתחרר וכלום לא נראה או מרגיש עוד כמו קודם למרות שפיזית לכאורה לא השתנה דבר. ************************************************************************************************** את מאוננת ואחרי שאת גומרת את בוכה. את מאוננת וחושבת על אלף הדרכים הקשות והמשפילות שהוא יודע למשול בך ולרדות בך. את רועדת. את חושבת עליו לוקח אותך בגסות ובברוטליות והדגדגן שלך מתקשה. את רוצה שלא יספור אותך, שיזיין שפחה אחרת מול עינייך, שימכור אותך להיות זונה והמחשבה מפוצצת לך את הרחם כמו זיקוקי דרקון סיני ואת צועקת בחוץ ובפנים שזה הכל בשבילו והלב שלך בוער ואז העיניים שלך נהיות חמות. ואז את בוכה. . . . . ...אני יודע שיבוא יום ובו יפכו בך דמעות של שמחה. אני יודע שיהיה לך החיבוק הזה, הנגיעה הזו, הכריעה שאת כל כך מייחלת לה, היד הקשה הלופתת את עורפך ומאשרת אותך, תרתי משמע. אני יודע שיום יבוא ויהיה בך הריקוד ותהיה בך הלפיתה ותהיה גם הדלת שתשאר פתוחה אל ליבו תמיד במקום הצעדים לפני הדלת פעם בּ. אני רואה את אותו הרגע המכונן בו ירשה לך לגעת בפניו ואת תעצמי עיניים ותשלחי יד רועדת וליבך יפסח על פעימה כאשר פניו יתרפקו אל אצבעותייך. אני רואה אותך מתעוררת בבוקר, בין אם תשני לצידו או למרגלותיו ומגששת ונרגעת: הוא עדיין כאן, איתך. אני רואה אותך ויודע, איכשהו, שתגיעי. אני יודע שתגיעי אל חיקה של האהבה. ואשר לכם - יכולתי לספר לכם עוד ועוד על החיים ועל האהבה אבל מה אני יודע. מבחינתכם אם אין לועסים עבורכם הוכחות חותכות אתם הרי פטורים מלהשקיע. עזוב אותנו באמא'שך, חושב חלקכם. ועבור חלקכם האחר, אינני אחרי הכל, אלא עד אילם שמגשש ומחפש את המפתח אל ראשיתו של ספר החידות הגדול של האהבה. תחשבו מה שאתם רוצים. אחת היא לי. לי תמיד יהיו הכוכבים. |
|
|
Match Girl
|
לפני 13 שנים •
4 במרץ 2011
Oh.. Hell..
כל כך,
שאין מילים. |
|
|
שלגי
|
לפני 13 שנים •
4 במרץ 2011
כל כך יפה ומדויק, למרות שלא.
תודה ריס. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
5 במרץ 2011
(לחצתי על הפורום הלא הנכון והגעתי לדגדגן נפוח. כמעט בלעתי את הביצים מרוב פחד)
"ואשר לכם - יכולתי לספר לכם עוד ועוד על החיים ועל האהבה אבל מה אני יודע. מבחינתכם אם אין לועסים עבורכם הוכחות חותכות אתם הרי פטורים מלהשקיע" אתייחס בקול למשפט זה בלבד, כי מבחינתם... אינם פטורים מלהשקיע אלא מלהרגיש. ואל כל השאר - בלב. ובכלל ככה ואם לא ככה אז לא שווה: http://www.youtube.com/watch?v=XewO1DB96To&feature=related |
|
|
ginger
|
לפני 13 שנים •
6 במרץ 2011
גם שתיקה היא תגובה. אתה יודע את זה הרי כבר.
אלא שיש כל מיני תגובות שתיקתיות. קצת קשה לאבחן אותן, אתה יודע? והשתיקה הזו... היא שתיקה - כי יש בה המון מלאוּת ושוֹבע. זו שתיקה ממולאת בטוב, כשהאושר אינו פירורים, כי אם מהות מלאה במידה מדוייקת. שותקת, בפה מלא. |
|
|