המלט
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
ככה זה העולם. תשבי בבית, יגידו לך למה את לא מפגינה. תצאי בחוץ להפגין, יגידו לך וואלה מה את
מפגינה ומה את רוצה, ומה עם האפליה הזו, ומה עם ההנצחה המגדרית ההיא, ומה עם ההנכחה של המבע הביצועי ההוא. ותמיד אלה עם המילים היפות והמנומקות היטב כנגד הם אלה שבחיים שלהם לא יזיזו את התחת שלהם לשום הפגנה. כי תמיד הם יראו עוד משהו שלא בסדר. הרי ברור שלא הכל בסדר. אז מה, אז לשבת בבית ולא לעשות כלום? אבל ככה זה העולם: יש את אלה שמדברים, ויש את אלה שעושים. הכי נפוצים הם המדברים ולא עושים, וכשמישהו כבר קם לעשות, נושאים נאומים מלומדים שמטרתם להוציא את הרוח מהמפרשים. היילני, אני לא תמיד שותף לדרך שלך ולכותרות שלך, אבל אני מצטרף למרי ג׳יין בפירגון. הדרך לשינוי קרובה יותר אלייך מאשר לכל אדם אחר כאן. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
המלט כתב/ה: ככה זה העולם. תשבי בבית, יגידו לך למה את לא מפגינה. תצאי בחוץ להפגין, יגידו לך וואלה מה את
מפגינה ומה את רוצה, ומה עם האפליה הזו, ומה עם ההנצחה המגדרית ההיא, ומה עם ההנכחה של המבע הביצועי ההוא. ותמיד אלה עם המילים היפות והמנומקות היטב כנגד הם אלה שבחיים שלהם לא יזיזו את התחת שלהם לשום הפגנה. כי תמיד הם יראו עוד משהו שלא בסדר. הרי ברור שלא הכל בסדר. אז מה, אז לשבת בבית ולא לעשות כלום? אבל ככה זה העולם: יש את אלה שמדברים, ויש את אלה שעושים. הכי נפוצים הם המדברים ולא עושים, וכשמישהו כבר קם לעשות, נושאים נאומים מלומדים שמטרתם להוציא את הרוח מהמפרשים. היילני, אני לא תמיד שותף לדרך שלך ולכותרות שלך, אבל אני מצטרף למרי ג׳יין בפירגון. הדרך לשינוי קרובה יותר אלייך מאשר לכל אדם אחר כאן. למה ככה? נכונות להזיז את התחת למען מטרות היא מבורכת, אבל לא שווה לשאול מהן המטרות? אני בכלל לא מבין איך אפשר לצאת להפגין בלי זה. סתם דוגמה: אני, למשל, בעד שוויון מגדרי, אבל נגד אפליה מתקנת. הפגנה למען שוויון מגדרי היא משהו שהייתי עשוי לתמוך בו, אבל "שוויון מגדרי" הוא סיסמה ריקה מתוכן מבלי שמציינים מה בדיוק מנסים לקדם. אם הפגנה מסוימת למען "שוויון מגדרי" נועדה לקדם אפליה מתקנת, מובן שלא אתמוך בה. לא שווה לי לשאול? מעבר לכך, "אפליה" ו"דיכוי" גם הן בהרבה מקרים סיסמאות ריקות, שהתעקשות דוגמטית להצמד אליהן לא רק שאינה מועילה, אלא אף חוטאת למטרה, כיוון שהיא מעכבת טיפול בבעיות האמיתיות. לדוגמה בנושא של שוויון מגדרי, אפליה ודיכוי משחקים תפקיד שולי לעומת המכשול העצום שמהווים ילדים לקריירה של אמהותיהם. לא חבל שסיסמאות האפליה יבואו על חשבון דרישות הגיוניות לרפורמות שיאפשרו לאמהות להשתתף כשוות בשוק העבודה? אז כששואלים מה בעצם הפואנטה, זה לא בגלל שכולם סתם אנשים רעים שאוהבים לשים רגליים למי שעושה, אלא אולי דווקא אנשים שמעריכים את מי שעושה ומנסים להבין מה הוא בדיוק עושה ואם זה מתאים להם, ואולי להציע לו דרכי עשייה אפקטיביות יותר. |
|
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
פעם אחת כשהייתי באוניברסיטה בירושלים הגיע אורח מארה"ב להרצות על פריצת דרך מדהימה שלו.
כשנערכה בינו לבין המנחה שלי היכרות, אמר לו המנחה שלי: " I admire some of your work", ולזה אני קורא דיוק מירבי. זאלופון, אני אוהב חלק מהתגובות שלך. תגובתך האחרונה דמגוגית בעיניי, כאשר עיקר דבריך הינם טיעונים לשם טיעונים. תבין, זאלופון. נשים הינן מקופחות. נשים ערביות בישראל הינן מקופחות מאד. בכל פעם שנשים, יהודיות וערביות יוצאות לרחוב להפגין, הן נושאות עמן מתבגר ומתגבר והולך של שנים על גבי שנים של קיפוח. עוד לפני שנולדת. עוד לפני שאני נולדתי. הן לא באות חמושות בנקודות לדיון במצגת; הן לא עוסקות בביאור ביטויים כמו "שויון מגדרי", אלא באות מהכליות, מבפנים, עם אלימות, הטרדה מינית, קיפוח תעסוקתי. זה לא בשביל שאתה, או כל אחד אחר שמודיע מראש שלא יפגין עד שלא יחתמו לו כאן, כאן וכאן על כך שההפגנה אמנם קוראת לשוויון מגדרי אבל בשום פנים ואופן לא לאפליה מתקנת -- תבואו ותשאלו שאלות. אני חושב שאתה טועה כשאתה מניח שמישהו צריך להסביר לך על מה ההפגנה. אם לא ברור לך, לך תלמד. השאלות שלך הן, כפי שסניגורים אוהבים לומר, argumentative. אתה לא באמת עוסק במהות. האם המהות של ההפגנה היא בעיניך העיסוק בהאם כן לשויון מגדרי אך לא לאפליה מתקנת, או שמא עניינה של ההפגנה הוא בהגיעו מים עד נפש? |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
המלט כתב/ה: פעם אחת כשהייתי באוניברסיטה בירושלים הגיע אורח מארה"ב להרצות על פריצת דרך מדהימה שלו.
כשנערכה בינו לבין המנחה שלי היכרות, אמר לו המנחה שלי: " I admire some of your work", ולזה אני קורא דיוק מירבי. זאלופון, אני אוהב חלק מהתגובות שלך. תגובתך האחרונה דמגוגית בעיניי, כאשר עיקר דבריך הינם טיעונים לשם טיעונים. תבין, זאלופון. נשים הינן מקופחות. נשים ערביות בישראל הינן מקופחות מאד. בכל פעם שנשים, יהודיות וערביות יוצאות לרחוב להפגין, הן נושאות עמן מתבגר ומתגבר והולך של שנים על גבי שנים של קיפוח. עוד לפני שנולדת. עוד לפני שאני נולדתי. הן לא באות חמושות בנקודות לדיון במצגת; הן לא עוסקות בביאור ביטויים כמו "שויון מגדרי", אלא באות מהכליות, מבפנים, עם אלימות, הטרדה מינית, קיפוח תעסוקתי. זה לא בשביל שאתה, או כל אחד אחר שמודיע מראש שלא יפגין עד שלא יחתמו לו כאן, כאן וכאן על כך שההפגנה אמנם קוראת לשוויון מגדרי אבל בשום פנים ואופן לא לאפליה מתקנת -- תבואו ותשאלו שאלות. אני חושב שאתה טועה כשאתה מניח שמישהו צריך להסביר לך על מה ההפגנה. אם לא ברור לך, לך תלמד. השאלות שלך הן, כפי שסניגורים אוהבים לומר, argumentative. אתה לא באמת עוסק במהות. האם המהות של ההפגנה היא בעיניך העיסוק בהאם כן לשויון מגדרי אך לא לאפליה מתקנת, או שמא עניינה של ההפגנה הוא בהגיעו מים עד נפש? מי מעריכה כמוני את מירב עמדותיך, המלט, ואתה יודע זאת. אבל לצאת ולהפגין על מנת להעלות על נס את תודעת הדיכוי ללא שום רעיון אופרטיבי, או מבלי שנבין איך ומה מתכוונים לעשות כדי לקדם מה, נראה לי כמו לטחון מים. לא. זה נראה לי כמו לייצר נזק ולהנציח בתודעה את התפישה כי נשים הן מגדר חלש, מבלי לומר היאך ניתן לשנות זאת. לחיות זה מקפח (כן, כמעט את כולם), אבל לצאת לרחובות כדי לומר את זה בלי לנקוט עמדה לגבי סוג השינוי הנדרש והדרך להגיע לשינוי זה, זה להסתובב מסביב לזנב של עצמנו. כמובן שמי שנהנה מעצם הריצה מסביב לזנב בתחושה שזה מאוד חשוב ועוד מעט הוא יגיע לאנשהו, יכול לעשות זאת ככל שירצה, אבל השאר זכאים לדעת בשביל מה הם יוצאים לרחוב. זה המינימום. |
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
ברור שאף אחד לא חייב לי הסברים. אבל ברור שמי שלא יתן לי הסברים, ושבמקרה חי ומפגין באותה ספרה שבה אני חי, לא יכול לצפות ממני שאתמוך בו, ואפילו לא יכול לצפות ממני שלא אבקר אותו.
אתה ואני חלוקים עמוקות בשני עיקריו של הנושא. ראשית, אני מוצא שנשים בישראל* כמעט שאינן "מקופחות", לא במובן הקלאסי של אפליה וקיפוח. מבחינה ממסדית, ההיפך הוא הנכון - המדינה במפורש מפלה לרעה גברים ולא נשים. נשים אמנם נמצאות בנחיתות מסוימת בתחומים שונים, אך זאת כמעט שלא על רקע קיפוח מכוון (שכנגדו יוצא הקצף פעם אחר פעם) והרבה יותר משום תנאים מסוימים, מוסדיים ותרבותיים. שנית, ונובע מתוך הראשון, אני לא סבור ש"הגיעו מים עד נפש" הוא עניינה של הפגנה מעין זו, אלא פעולה לשינוי אותם תנאים שגורמים לבעיה. הלא הנושא טחון ומוכר, ועוד הפגנה שאין לה מסר מוגדר לא תעלה ולא תוריד. הרבה יותר נכון וראוי בעיניי להפגין למען מטרות מוגדרות, אלא אם בסך הכל רוצים קצת לשחרר קיטור. לבוא בטענות בלי להציע פתרונות ואפילו בלי להגדיר היטב את הבעיות, זה חסר טעם בעיניי. בנושא לעוס פחות אולי היתה משמעות לדבר. בנושא כזה, רצוי להתקדם הלאה, לתכל'ס. כאמור, אין בכך כדי לפסול את עצם ההפגנה. יש בכך כדי לצער אותי אישית, על כי אלו שיודעים לצעוד ולארגן בכישרון ובמרץ (ואני, לדאבוני, איני נמנה עליהם) אינם נוהגים באופן שנראה לי לנכון. אך זו כמובן זכותם. * הכוונה לנשים יהודיות. ערבים, גברים ונשים, מופלים ללא ספק. וגם אצלם, אגב, חלק גדול מהבעיה לא נובע מאפליה לשמה אלא מכל מיני גורמים מבניים, תרבותיים ופוליטיים שאף אחד לא רוצה לגעת בהם, כי הכי קל לצעוק "קיפוח". |
|
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
בכוח המוח כתב/ה: המלט כתב/ה: פעם אחת כשהייתי באוניברסיטה בירושלים הגיע אורח מארה"ב להרצות על פריצת דרך מדהימה שלו.
כשנערכה בינו לבין המנחה שלי היכרות, אמר לו המנחה שלי: " I admire some of your work", ולזה אני קורא דיוק מירבי. זאלופון, אני אוהב חלק מהתגובות שלך. תגובתך האחרונה דמגוגית בעיניי, כאשר עיקר דבריך הינם טיעונים לשם טיעונים. תבין, זאלופון. נשים הינן מקופחות. נשים ערביות בישראל הינן מקופחות מאד. בכל פעם שנשים, יהודיות וערביות יוצאות לרחוב להפגין, הן נושאות עמן מתבגר ומתגבר והולך של שנים על גבי שנים של קיפוח. עוד לפני שנולדת. עוד לפני שאני נולדתי. הן לא באות חמושות בנקודות לדיון במצגת; הן לא עוסקות בביאור ביטויים כמו "שויון מגדרי", אלא באות מהכליות, מבפנים, עם אלימות, הטרדה מינית, קיפוח תעסוקתי. זה לא בשביל שאתה, או כל אחד אחר שמודיע מראש שלא יפגין עד שלא יחתמו לו כאן, כאן וכאן על כך שההפגנה אמנם קוראת לשוויון מגדרי אבל בשום פנים ואופן לא לאפליה מתקנת -- תבואו ותשאלו שאלות. אני חושב שאתה טועה כשאתה מניח שמישהו צריך להסביר לך על מה ההפגנה. אם לא ברור לך, לך תלמד. השאלות שלך הן, כפי שסניגורים אוהבים לומר, argumentative. אתה לא באמת עוסק במהות. האם המהות של ההפגנה היא בעיניך העיסוק בהאם כן לשויון מגדרי אך לא לאפליה מתקנת, או שמא עניינה של ההפגנה הוא בהגיעו מים עד נפש? מי מעריכה כמוני את מירב עמדותיך, המלט, ואתה יודע זאת. אבל לצאת ולהפגין על מנת להעלות על נס את תודעת הדיכוי ללא שום רעיון אופרטיבי, או מבלי שנבין איך ומה מתכוונים לעשות כדי לקדם מה, נראה לי כמו לטחון מים. לא. זה נראה לי כמו לייצר נזק ולהנציח בתודעה את התפישה כי נשים הן מגדר חלש, מבלי לומר היאך ניתן לשנות זאת. לחיות זה מקפח (כן, כמעט את כולם), אבל לצאת לרחובות כדי לומר את זה בלי לנקוט עמדה לגבי סוג השינוי הנדרש והדרך להגיע לשינוי זה, זה להסתובב מסביב לזנב של עצמנו. כמובן שמי שנהנה מעצם הריצה מסביב לזנב בתחושה שזה מאוד חשוב ועוד מעט הוא יגיע לאנשהו, יכול לעשות זאת ככל שירצה, אבל השאר זכאים לדעת בשביל מה הם יוצאים לרחוב. זה המינימום. לא יוצאים להפגין כשיש רעיון אופרטיבי במגירה. אם היה רעיון אופרטיבי, בר-ביצוע וממשי אזי לא היה כל צורך להפגין. יוצאים להפגין כשיש גוש בבטן שאי אפשר לסבול אותו יותר. עצם ההפגנה היא הדבר האופרטיבי העיקרי. ההפגנה עצמה, האנשים, הביטוי -- זה העניין, זו המשמעות. לייצר נזק בתודעה? זה עניין של איזונים. צריך לאזן בין הסכנה להשפיע על התודעה של מישהו לרעה, לבין ההשלמה עם המציאות מלאת הנזק. ומה הקטע הזה עם ה"צריך לדעת בשביל מה הם יוצאים לרחוב"? את לא נרשמת לקורס פמיניזם כאן ואף אחד לא חייב לך סילבוס. מרגישה סבבה? וואלה, אל תצאי לרחוב. אל תפגיני. אבל מה הקטע הזה של "תסבירו לי"? אומרים לך: חרא לנו. מקופח לנו. מה עוד צריך להגיד? |
|
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
זאלופון כתב/ה: ב
אתה ואני חלוקים עמוקות בשני עיקריו של הנושא. ראשית, אני מוצא שנשים בישראל* כמעט שאינן "מקופחות", לא במובן הקלאסי של אפליה וקיפוח. מבחינה ממסדית, ההיפך הוא הנכון - המדינה במפורש מפלה לרעה גברים ולא נשים. נשים אמנם נמצאות בנחיתות מסוימת בתחומים שונים, אך זאת כמעט שלא על רקע קיפוח מכוון (שכנגדו יוצא הקצף פעם אחר פעם) והרבה יותר משום תנאים מסוימים, מוסדיים ותרבותיים. ........... * הכוונה לנשים יהודיות. ערבים, גברים ונשים, מופלים ללא ספק. וגם אצלם, אגב, חלק גדול מהבעיה לא נובע מאפליה לשמה אלא מכל מיני גורמים מבניים, תרבותיים ופוליטיים שאף אחד לא רוצה לגעת בהם, כי הכי קל לצעוק "קיפוח". אז למה שלא תלך להפגין נגד קיפוח גברים? אני באמת לא יודע על מה אתה מדבר. אשמח אם תביא כמה דוגמאות לקיפוח גברים ביחס לנשים בישראל. |
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
המלט כתב/ה: אז למה שלא תלך להפגין נגד קיפוח גברים? אני באמת לא יודע על מה אתה מדבר. אשמח אם תביא כמה דוגמאות לקיפוח גברים ביחס לנשים בישראל. למה? כי כנראה שלא מספיק בוער בעצמותיי. לו הייתי אב גרוש שבאופן כמעט אוטומטי נוטלים ממנו את ילדיו אך ורק משום מינו, אולי הייתי עושה זאת (גיגול קצרצר ימצא לך אבות כאלה שאף אחד לא שם עליהם). לו הייתי קצת יותר עומד על קוצו של יוד, יתכן שהייתי יוצא לרחובות בשל העובדה שאני קיבלתי 300 ש"ח לחודש במשך שנה בזמן שבמקביל אליי חיילת ששירתה איתי קיבלה אלפי שקלים על אותו תפקיד, רק משום שמישהו קבע שבגלל שהיא אישה השנה השלישית שלה נקראת "קבע" ומשלמים עליה. לו הייתי קצת יותר מיליטנטי, לא הייתי יושב בשקט לנוכח העובדה שאחד המינים מקבל זיכוי מס שנגזר ממינו בלבד, וזה לא המין שלי. אבל אני כנראה לא כל אלה, וגם אם הייתי, מי היה מקשיב לי? הרי יש השתקה גורפת בכל מה שנוגע לקיפוח גברים. אסור להם להתלונן על אפליה, כמו שלאשכנזים אסור להתלונן על גזענות, כי משום מה מניחים שדברים כאלה יכולים להיות חד-סטריים בלבד. אם נשים מקופחות, אז לא יכול להיות שגם גברים מקופחים. זה אוי-אוי-אוי למחות על זה, ולכן אני לא מוחה. רק מציין עובדות. |
|
|
ראובן
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
יום האישה
עצם ההתוויה ''יום האישה'', מיד מחלישה כל טיעון שהוא בדבר אפליה של נשים, בחזקת: ''הבה נזרוק את הכל לסל של 'יום האישה'''. מבחינתי, אפשר להתמקד בנתוני השכר החודשי הממוצע: 9700 ש''ח לגברים, 6300 ש''ח לנשים (ברוטו, אוכלוסיה יהודית). הפער הינו כ-שליש(!).
בקצה גן מאיר יש בית קפה מקסים, R נ.ב בהמשך לכותב לפני, מצורפות שלוש דוגמאות לאפליה כלפי גברים בישראל: 1) שירות צבאי ארוך יותר מאשר זה של נשים; 2) העדפת גורפת של נשים, על ידי הערכאות החילוניות, במאבקי משמורת על ילדים; 3) גיל פרישה מאוחר יותר לגברים (חרף תוחלת החיים הקצרה יותר של הגברים). |
|
|
morgause(מתחלפת){מ}
|
לפני 13 שנים •
7 במרץ 2011
פרלין, קיפופיף וזאלופון: הידד.
|
|
|