צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיע הזמן לומר את האמת- Second life

flashback{ג"ו}
לפני 13 שנים • 11 במרץ 2011

Re: לו היתי חבובה..

flashback{ג"ו} • 11 במרץ 2011
Brave Dwarf כתב/ה:
flashback כתב/ה:
Brave Dwarf כתב/ה:
flashback כתב/ה:
הכשל כאן הוא טרום לוגי וקמאי יותר, הוא אנושי דווקא, ומערומינו לא נעימים לעין.

אני זוכרת את זה כאילו היה אתמול; דאגני טאגרט חשפה בפני לראשונה אמת פשוטה ושווה זהב: הפרקטיקה להתמודדות עם פרדוקס היא לבחון את הנחות היסוד.

כשעשיתי זאת מצאתי פסודו אינטליגנציה וקיבעון מחשבתי שמתבטא בחוסר יכולת לקבל ביקורת ולרפלקסיה עצמית אצל כותב הפוסט, שמביאים אותי להבין למה אני נכנסת ללופ פרדוקסלי בנסיון לענות עניינית לפוסט הזה.

היינו, במקום לצאת מנקודת הנחה שאתה יודע הכל, פשוט תקשיב קצת.
נראה לי שזה יהפוך את הקרקס הזה לדיון ענייני ומעניין.
יש כאן סוגיות עקרוניות של אתיקה, מטאפיזיקה והכרה אבל לא כיף להשקיע בתגובה כאשר ברור שאין כאן עניין לדיאלוג אמיתי.



ואף מילה על ויניקוט!


את מציעה לו להקשיב ל Jerry Statler and Conrad Waldorf ולפתח אתם דיון ענייני?
רעיון מעולה. כבר בונה מרפסת מעליהם כדי להתגלגל מצחוק (-:


לא.
אני מציעה לו לנהל את מהלך העניינים באופן נעים יותר, כדי שיהיה חשק לדבר.
עם תרבות דיון כזו, אפילו ה muppets היו מושכות ידיהן, הרי הן לפחות מציעות שנינות ואינטליגנציה אמיתית.

בהצלחה עם ה porch. כל בית צריך אחת.


שא. התלוצצתי. את צודקת. הולך להתעסק בעניינים ומרפסות משלי. (-:


נו, הקדמת אותי..
כנראה שגם אני צריכה ללכת לעשות עם עצמי משהו מועיל יותר..
שבת שלום icon_smile.gif
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 11 במרץ 2011
Brave Dwarf • 11 במרץ 2011
שלא תדעי. מת פה מצחוק, נופל מתחת לשולחן ומנסה לצטט את הציטוט השני שלך.:

ציטוט: לא.
אני בספק אם היה על מה להתגלגל..
כל שאני מציעה הוא לנהל את מהלך העניינים באופן נעים יותר, כדי שיהיה חשק לדבר.




עם תרבות דיון כזו, אפילו ה muppets היו מושכות ידיהן, הרי הן לפחות מציעות שנינות ואינטליגנציה אמיתית.


הרגת גמד אחד- רשמי לפניך.
Homelander​(שולט)
לפני 13 שנים • 11 במרץ 2011
Homelander​(שולט) • 11 במרץ 2011
Brave Dwarf כתב/ה:
לגבי כשל לוגי, כפי שנקלט אצלי, אוסיף על דבריו של TorMentor, עמם אני מסכים:

ציטוט:
הכשל הלוגי, אמן החושים, הוא בכך שאם מה שעושה האדם כיום "לא שונה" ממה שעשה האדם הפרהיסטורי", אזי בהגדרה אין פה לא התקדמות מחד ולא הידרדרות מאידך. "לא שונה" = אותו דבר = לא זז קדימה ולא זז אחורה


שלהבדיל מאדם שמנהל חיים וירטואליים והמנותק מהמציאות, האדם הפרהיסטורי ענה/עונה על כל ה"דרישות" שלך. כי האדם הפרהיסטורי התנהל במתכונת ההישרדות ("סכינים...", "החזק שורד.." וגו'), וזאת להבדיל מהאדם המודרני והמכור לוירטואליה אותו אתה מבקר בפוסט שלך.

אני אישית רואה באינטרנט כלי נגיש למידע (שלא עמד לרשותו של האדם הפרהיסטורי כי היה עסוק בלהכות באבן על אבן כדי להשיג מקור חום), כפי שציינה נילי, אך גם למידע מעמיק יותר מזה שפירטה. אומנם ממעיט בתקשורות אינטרנטיות למיניהן כי איני חברותי דיי לשם כך (גם לא בחיי שמחוץ לנט) אבל בהחלט לא בוחל ב*מנועי חיפוש למיניהם ומעדיפם על פני קפיצה (בת 30 ק"מ) לספרייה הקרובה. וכן, גם בשיחה וירטואלית לפעמים מוצא עניין.



*http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4037399,00.html


תראה, אני עוד לא רואה צורך לחזור על התשובה שלי לטור- אתה מוזמן חהשיב עליה עניינית אם אתה רוצה ויהיה על מה לדבר בנידון.

באשר לדבריך שלך:
שוב, כל עוד אתה שם את הגבול, אז לדעתי אין כל בעיה; כפי שכבר אמרתי, אם אתה מתייחס לאינטרנט כאל כלי-יעיל ותו-לא, או במקרה הכללי ולא מופרז של אנשים פה בתור כלי גם להנאה שבתקשורת-אינטרנט למשל, אז סבבה לך; להיפך, אם אתה חי לפי מה שאתה מאמין בו אז נשמע שאנחנו מסכימים זה עם זה בנידון.
מלבד בעניין החברותי- זה כבר עניין שלך.
נוריתE
לפני 13 שנים • 11 במרץ 2011
נוריתE • 11 במרץ 2011
א''חש
אני בכלל נימנעת ומתעלמת מכל הדברים האלו אני גם לא משחקת סוליטר או באבלס.

יש אנשים שנימלטים אל הפנטזיה מפני המציאות שלא עושה להם טוב או שלא עונה
על הציפיות הגבוהות לפעמים מידי שלהם מהחיים או בגלל חוסר מסוגלות להתמודד
עם החיים כמו שהם
אז במקום לפנות לעזרה מקצועית לייעוץ ושיחות ותמיכה הם מחפשים מוצא אחר קל יותר
כי גם תראפיה נפשית היא סוג של התמודדות עם המציאות
והאינטרנט,ולא רק ה"2ND LIFE הוא מקום מקלט ,יותר קל להם לחיות בפנטסיה
(היה פרק מעולה בסאות'פרק שהראה בדיוק את זה,אם מישהו זוכר)
ובכלל
אנשים צריכים לצרוך ולעשות הכל במידה
אין שום דבר רע בלברוח לפעמים מהמציאות ולבנות לך עולם משלך על פי רצונותיך אבל צריך לשמור על פרופורציות כי יותר מדי מכל דבר ,הוא לא טוב
וזה
ממש
בפשטות.
kasandra​(מתחלפת){jegularis}
לפני 13 שנים • 11 במרץ 2011

:)

המשחק הזה הוא רק דוגמה מיני רבות שמעידה על השינויים בחיים שלנו,ולטעמי רובם הם לרעה.
בוא נתבונן רגע בחיי היום יום-
היום אנשים מעדיפים לקנות משהו לנשנש מג'אנק בחוץ במקום להקדיש חצי שעה מזנם לבשל בבית משהוא שיהיה להם בריא יותר.
ילדים מעדיפים לשבת מול משחקי מחשב וטלויזיה במקום לרוץ אחריי הכדור ולשחק קלאס בשכונה.
רופאים שמטפלים בחולים שסובלים מבעיות הזנחת בריאות מזניחים את הבריאות האישית שלהם בלעיסת מזונות תעשייתיים,סיגריות,המון קפה ועוד המון דברים מזיקים אחרים.
אנשים במקום להיפגש לכוס קפה מעדיפים לצ'וטט במחשב,אחריי זה יוצאים אתם לדייט וקשה להבין איך זה שהם לא כאלה תקשורתיים ומעניינים במציאות.
הורים שפעם היו חוזרים הביתה אחר הצהריים ומקדישים זמן לילדיהם מעדיפים היום לשים אותם בכול מיני פעילויות שכביכול למה שהוא יותר חשובות מזמן איכות עם ההורה(כי נו ההורה נורא צריך עוד כמה הישגים מרשימים לליטוף האגו העצמי שלו בטענה שהילד צריך את הכסף הזה= צריך למצוא לאיפה לדחוף את הילד של יפריע) -אחריי זה הם לא מבינים למה הילד צריך פסיכולוג בגיל 20,ולמה יש לו תסביכי אמא אבא.
פעם היו מסתכלים על אנשים בטור בניי אדם היום מסתכלים עליהם כמו על פונקציה ,ואם אין למה ליישם אותך סימן שלא צריכים אותך-ומה שלא צריכים אפשר לזרוק.

אם אתה שואל אותי ההסתכלות על הרבה דברים בחיים המודרניים שלנו עושה לי גועל עוד לפניי ה 2ND LIFE ,והמשחק הזה הוא רק אמצעי לעוד כמה מסימפטומים כאלה למצוא את מקום ייעודם והשתקתם.
אני כן יודעת לרואת ולהגיד שיחד עם המודרניצזיה יש גם הרבה דברים טובים וחדשים,אנחנו כן עוזרים יותר לאחרים,אנחנו כן מצילים הרבה יותר חיי אדם,ועוד כאלה וכאלה,אבל בינינו מי שם לב למחיר שאנחנו משלמים על זה בדרך.
הריי בדרך לכול "הצלחה" יש את המחיר שלה ,וכול עוד מי שממציא לא משלם אותו בעצמו אז בינינו מה אכפת להם.(לפעמים הם גם בעצמם משלמים את המחיר הזה וזה עדיין לא משנה להם כלום)

אני מאמינה שאפש איך שהוא לנסות ולמצוא את העמק השווה רק על ידיי זה שאתה צורך לחיי את הדברים שהם באמת חובה ומעט מאוד רשות מהעולם המודרני.
רק שגם כאן כול אחד צריך קודם ללמוד להבין מספיק את עצמו כדיי ליישם את מה שהוא חייב ולא רק נדמה לו שהוא צריך,ואיך בנאדם שמגיל קטן לומד לחיות על תחליפים מודרניים ומזויפים צריך פתאום בגיל בוגר לקום ולשאול את עצמו את הדברים האלה?
בינינו כמה כבר כאלה אתה מכיר? שלא נבהלו אחריי התשובה הראשונה וחזרו לנקודת ההתחלה?
Homelander​(שולט)
לפני 13 שנים • 12 במרץ 2011

נורית וקסנדרה יקרות-

Homelander​(שולט) • 12 במרץ 2011
ובכן,
אמרתן הכל ויפה.

מזכיר לי תמיד את השורה היפה של יהונתן-גפן משירו "סוף העולם" (שבוצע כמובן ע"י אביב):
"ילד סינטטי כבוי מול מסך-שדולק; תסתכל לרח' איך הוא ריק- כבר שכחנו איך לשחק."

אתמקד בעיקר בשאמרה קסנדרה פה:
"רק שגם כאן כול אחד צריך קודם ללמוד להבין מספיק את עצמו כדיי ליישם את מה שהוא חייב ולא רק נדמה לו שהוא צריך,ואיך בנאדם שמגיל קטן לומד לחיות על תחליפים מודרניים ומזויפים צריך פתאום בגיל בוגר לקום ולשאול את עצמו את הדברים האלה?
בינינו כמה כבר כאלה אתה מכיר? שלא נבהלו אחריי התשובה הראשונה וחזרו לנקודת ההתחלה?"

כמה אני מכיר כאלה?
מעט-מאד והתגובות שקדמו לכן פה בפורום מוכיחות את זה.
***

אין-ספק שהבריחה מהמציאות היא רק עוד רעה-חולה של המודרניזציה...
וכמובן בכל טוב יש רע; השאלה היא מה עולה על מה? היתרונות? החסרונות?
אני לא בטוח שאני יודע.

מה שאני יודע זה שספציפית התסמין של בריחה מהמציאות ככל שאנשים גם-ככה מתרחקים מהיסודות עליהם נבנתה החברה האנושית, הוא אחד המסוכנים ביותר- כי הוא ממש גבולי.
הערבוב הזה של מציאות אמיתית עם לא, יכול לעשות לכולם הרבה נזק. כי ידוע שאנשים לא יודעים לשים את הגבול.
כמו שאמר מישהו באתר אחר- בני-אדם נוטים להתמכר למה שעושה להם טוב, וזו בהחלט בעיה גדולה במקרה הזה.
kasandra​(מתחלפת){jegularis}
לפני 13 שנים • 12 במרץ 2011

Re: נורית וקסנדרה יקרות-

אמן החושים כתב/ה:
ובכן,
אמרתן הכל ויפה.

מזכיר לי תמיד את השורה היפה של יהונתן-גפן משירו "סוף העולם" (שבוצע כמובן ע"י אביב):
"ילד סינטטי כבוי מול מסך-שדולק; תסתכל לרח' איך הוא ריק- כבר שכחנו איך לשחק."

אתמקד בעיקר בשאמרה קסנדרה פה:
"רק שגם כאן כול אחד צריך קודם ללמוד להבין מספיק את עצמו כדיי ליישם את מה שהוא חייב ולא רק נדמה לו שהוא צריך,ואיך בנאדם שמגיל קטן לומד לחיות על תחליפים מודרניים ומזויפים צריך פתאום בגיל בוגר לקום ולשאול את עצמו את הדברים האלה?
בינינו כמה כבר כאלה אתה מכיר? שלא נבהלו אחריי התשובה הראשונה וחזרו לנקודת ההתחלה?"

כמה אני מכיר כאלה?
מעט-מאד והתגובות שקדמו לכן פה בפורום מוכיחות את זה.
***

אין-ספק שהבריחה מהמציאות היא רק עוד רעה-חולה של המודרניזציה...
וכמובן בכל טוב יש רע; השאלה היא מה עולה על מה? היתרונות? החסרונות?
אני לא בטוח שאני יודע.

מה שאני יודע זה שספציפית התסמין של בריחה מהמציאות ככל שאנשים גם-ככה מתרחקים מהיסודות עליהם נבנתה החברה האנושית, הוא אחד המסוכנים ביותר- כי הוא ממש גבולי.
הערבוב הזה של מציאות אמיתית עם לא, יכול לעשות לכולם הרבה נזק. כי ידוע שאנשים לא יודעים לשים את הגבול.
כמו שאמר מישהו באתר אחר- בני-אדם נוטים להתמכר למה שעושה להם טוב, וזו בהחלט בעיה גדולה במקרה הזה.


הכול טוב נכון ויפה ,וכאן נכנס לסיפור בעצם מהם אותם היסודות ?(בוא נרחיב קצת)
למה מה כזה חשוב בהם ?האם עצם החוסר רצון שלנו לבחור באותה התפתחות מודרנית ונעלה מעיד על פחד ממנה ?או על מה?

בעיניי היסודות הכי בסיסיים באנושות שלנו הם האינסטינקטים הפיזיים נפשיים ורגשיים שלנו.
הצרכים המנטאליים והקיומיים.
אסביר: לכולנו בתחילת חיינו ישנו צורך בסיסי להרגיש אהובים ,מקובלים,לקבל הערכה וכבוד ,יצר סקרנות לנסות לחוות ולראות איך כמה למה ומה זה ,לטעום דברים חדשים,לחוות חויות חדשות,לקבל לגיטימציה רגשית "לשטויות"שלנו.
לא זה לא שאנחנו בגיל הינקות יודעים להגדיר זאת ,ממש לא פשוט כי מנגנוני ההתפתחות שלנו פשוט עוד לא מספיק מפותחים,אבל תאמינו לי שהאינסטינקטים לזה ישנם ועוד איך.
תזכרו מי מבינכם לא התעצבן על אמא שלא היתה מספיק סבלנית להקשיב לכם,על גננת שלא שמה עליכם ,למי לא הייה חסר חיבוקי לפניי השינה,משהו טעים וחם לאכול אחריי הבית ספר,להרגיש מקובל על ידיי חבריו לכיתה או הוריו ועוד הרבה מיני כאלה.
וכאן תשאל האם החיים מאחוריי מודרניזציה ומדע בדיוני מפותח שכזה קירבו אותנו לכול זאת או לא?
לטעמי לא .למה?
נורה פשוט היום הרבה יותר קשה פשוט לחיות ולהיות אתה ,כי מבחוץ הכול מסביר לך לאיך אתה צריך או לא להיות ,והחיים הפכו למה ואיך מסביב לזה במקום פשוט ללחיות אותם כמו שהם.
כמה אנשים באמת מאושרים בחלקם ישנם היום בעולם המודרני?,שלא משוכנעים שמגיע להם יותר ,שהם לא מוערכים,מקובלים,אהובים ורצויים מספיק.
כמה נשים שחיות בשלום עם עצמם ובלי דייטה ואוכל נטול שומן פגשתן בחייכם,כמה גברים חיים בלי פוזה של אני...,ולא פשוט בישנו מי שאני וזהו.
מה דעתך על כך אמן יקר?

נב- אני רק אציין שחלק מהמגיבים בדיון זה גם מגיבים בדיון בנוגע לאסון ביפן והסוף האפוקליפטי לאנושות , מעניין אם הדיון הזה מתחבר להם לאותו הסוף המדובר?
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 14 במרץ 2011
Brave Dwarf • 14 במרץ 2011
אמן החושים כתב/ה:
Brave Dwarf כתב/ה:
לגבי כשל לוגי, כפי שנקלט אצלי, אוסיף על דבריו של TorMentor, עמם אני מסכים:

ציטוט:
הכשל הלוגי, אמן החושים, הוא בכך שאם מה שעושה האדם כיום "לא שונה" ממה שעשה האדם הפרהיסטורי", אזי בהגדרה אין פה לא התקדמות מחד ולא הידרדרות מאידך. "לא שונה" = אותו דבר = לא זז קדימה ולא זז אחורה


שלהבדיל מאדם שמנהל חיים וירטואליים והמנותק מהמציאות, האדם הפרהיסטורי ענה/עונה על כל ה"דרישות" שלך. כי האדם הפרהיסטורי התנהל במתכונת ההישרדות ("סכינים...", "החזק שורד.." וגו'), וזאת להבדיל מהאדם המודרני והמכור לוירטואליה אותו אתה מבקר בפוסט שלך.

אני אישית רואה באינטרנט כלי נגיש למידע (שלא עמד לרשותו של האדם הפרהיסטורי כי היה עסוק בלהכות באבן על אבן כדי להשיג מקור חום), כפי שציינה נילי, אך גם למידע מעמיק יותר מזה שפירטה. אומנם ממעיט בתקשורות אינטרנטיות למיניהן כי איני חברותי דיי לשם כך (גם לא בחיי שמחוץ לנט) אבל בהחלט לא בוחל ב*מנועי חיפוש למיניהם ומעדיפם על פני קפיצה (בת 30 ק"מ) לספרייה הקרובה. וכן, גם בשיחה וירטואלית לפעמים מוצא עניין.



*http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4037399,00.html


תראה, אני עוד לא רואה צורך לחזור על התשובה שלי לטור- אתה מוזמן להשיב עליה עניינית אם אתה רוצה ויהיה על מה לדבר בנידון.

באשר לדבריך שלך:
שוב, כל עוד אתה שם את הגבול, אז לדעתי אין כל בעיה; כפי שכבר אמרתי, אם אתה מתייחס לאינטרנט כאל כלי-יעיל ותו-לא, או במקרה הכללי ולא מופרז של אנשים פה בתור כלי גם להנאה שבתקשורת-אינטרנט למשל, אז סבבה לך; להיפך, אם אתה חי לפי מה שאתה מאמין בו אז נשמע שאנחנו מסכימים זה עם זה בנידון.
מלבד בעניין החברותי- זה כבר עניין שלך.


גם אני איני רואה צורך בכך. המקורית, אותה לא ראיתי טרם פרסמתי את שלי, הספיקה לי בהחלט. העויינות שבה, גם אם מוצדקת במידה רבה (ואני מתכוון לכך) הכניסה לי את השרשור בחור הלא נכון (למען לא לאבד את נימוסיי ולתאר את מה שהרגשתי באמת)..באשר לתשובתך לדבריי:

אני חושב שכאן הטעות העיקרית שלך - לא בפיתוח הרעיון עצמו, שכפי שפלש ציינה יפה מאוד, טומן בחובו לא מעט מחשבה ונושאים לדון בהם, אלא בנחרצות שבהנחות היסוד. ה- "של אנשים פה" שלך, לדוגמא, אינו בר תוקף כל עוד אני חלק מהם וכל עוד אינך מכיר את כולם (-:

שבוע טוב, אמן.
Homelander​(שולט)
לפני 13 שנים • 14 במרץ 2011

Re: נורית וקסנדרה יקרות-

Homelander​(שולט) • 14 במרץ 2011
kasandra כתב/ה:
אמן החושים כתב/ה:
ובכן,
אמרתן הכל ויפה.

מזכיר לי תמיד את השורה היפה של יהונתן-גפן משירו "סוף העולם" (שבוצע כמובן ע"י אביב):
"ילד סינטטי כבוי מול מסך-שדולק; תסתכל לרח' איך הוא ריק- כבר שכחנו איך לשחק."

אתמקד בעיקר בשאמרה קסנדרה פה:
"רק שגם כאן כול אחד צריך קודם ללמוד להבין מספיק את עצמו כדיי ליישם את מה שהוא חייב ולא רק נדמה לו שהוא צריך,ואיך בנאדם שמגיל קטן לומד לחיות על תחליפים מודרניים ומזויפים צריך פתאום בגיל בוגר לקום ולשאול את עצמו את הדברים האלה?
בינינו כמה כבר כאלה אתה מכיר? שלא נבהלו אחריי התשובה הראשונה וחזרו לנקודת ההתחלה?"

כמה אני מכיר כאלה?
מעט-מאד והתגובות שקדמו לכן פה בפורום מוכיחות את זה.
***

אין-ספק שהבריחה מהמציאות היא רק עוד רעה-חולה של המודרניזציה...
וכמובן בכל טוב יש רע; השאלה היא מה עולה על מה? היתרונות? החסרונות?
אני לא בטוח שאני יודע.

מה שאני יודע זה שספציפית התסמין של בריחה מהמציאות ככל שאנשים גם-ככה מתרחקים מהיסודות עליהם נבנתה החברה האנושית, הוא אחד המסוכנים ביותר- כי הוא ממש גבולי.
הערבוב הזה של מציאות אמיתית עם לא, יכול לעשות לכולם הרבה נזק. כי ידוע שאנשים לא יודעים לשים את הגבול.
כמו שאמר מישהו באתר אחר- בני-אדם נוטים להתמכר למה שעושה להם טוב, וזו בהחלט בעיה גדולה במקרה הזה.


הכול טוב נכון ויפה ,וכאן נכנס לסיפור בעצם מהם אותם היסודות ?(בוא נרחיב קצת)
למה מה כזה חשוב בהם ?האם עצם החוסר רצון שלנו לבחור באותה התפתחות מודרנית ונעלה מעיד על פחד ממנה ?או על מה?

בעיניי היסודות הכי בסיסיים באנושות שלנו הם האינסטינקטים הפיזיים נפשיים ורגשיים שלנו.
הצרכים המנטאליים והקיומיים.
אסביר: לכולנו בתחילת חיינו ישנו צורך בסיסי להרגיש אהובים ,מקובלים,לקבל הערכה וכבוד ,יצר סקרנות לנסות לחוות ולראות איך כמה למה ומה זה ,לטעום דברים חדשים,לחוות חויות חדשות,לקבל לגיטימציה רגשית "לשטויות"שלנו.
לא זה לא שאנחנו בגיל הינקות יודעים להגדיר זאת ,ממש לא פשוט כי מנגנוני ההתפתחות שלנו פשוט עוד לא מספיק מפותחים,אבל תאמינו לי שהאינסטינקטים לזה ישנם ועוד איך.
תזכרו מי מבינכם לא התעצבן על אמא שלא היתה מספיק סבלנית להקשיב לכם,על גננת שלא שמה עליכם ,למי לא הייה חסר חיבוקי לפניי השינה,משהו טעים וחם לאכול אחריי הבית ספר,להרגיש מקובל על ידיי חבריו לכיתה או הוריו ועוד הרבה מיני כאלה.
וכאן תשאל האם החיים מאחוריי מודרניזציה ומדע בדיוני מפותח שכזה קירבו אותנו לכול זאת או לא?
לטעמי לא .למה?
נורה פשוט היום הרבה יותר קשה פשוט לחיות ולהיות אתה ,כי מבחוץ הכול מסביר לך לאיך אתה צריך או לא להיות ,והחיים הפכו למה ואיך מסביב לזה במקום פשוט ללחיות אותם כמו שהם.
כמה אנשים באמת מאושרים בחלקם ישנם היום בעולם המודרני?,שלא משוכנעים שמגיע להם יותר ,שהם לא מוערכים,מקובלים,אהובים ורצויים מספיק.
כמה נשים שחיות בשלום עם עצמם ובלי דייטה ואוכל נטול שומן פגשתן בחייכם,כמה גברים חיים בלי פוזה של אני...,ולא פשוט בישנו מי שאני וזהו.
מה דעתך על כך אמן יקר?

נב- אני רק אציין שחלק מהמגיבים בדיון זה גם מגיבים בדיון בנוגע לאסון ביפן והסוף האפוקליפטי לאנושות , מעניין אם הדיון הזה מתחבר להם לאותו הסוף המדובר?


אני לא בטוח שזה מה שהתכוונת ולכן אחדד מעט:
הרעיון לדעתי שעונה הכי נכון למה שהעלת פה הוא הקרבה האנושית\האנושיות בכלל...
האינטימיות והחום- אלו הדברים שחסרים בדוגמאות שהבאת כאן, קרבה פיזית ונפשית אמיתיות.
הבעיה היא שככל שהטכנולוגיה מתפתחת עם המודרניזציה מכונות (ובעיקר מחשבים כי הן המכונות החכמות יותר שאנחנו מכירים) מחליפים בני-אדם.
במצב הזה החום האנושי מתחלף בקרירות מטאלית; וזה משליך גם על כל השאר. אנשים והתרבות נעשים הרבה יותר ציניים, אנשים מרגישים הרבה יותר צורך להגן על-עצמם כי הם לא רוצים לחשוף מה שבפנים בשביל רובוט ציני שילעג עליהם כשיעשו זאת וכן-הלאה.
לכן אין-ספק שאני מכיר כמה וכמה בני-אדם רגישים מאד, עמוקים ויפים, איכותיים יותר וחכמים יותר בחכמת הלב כמו השכל שרוב הזמן (בניגוד למה שבתרבות מתוקנת היה צריך לקרות) הם לבד.
ואז גם-הם מחפשים לעצמם לפחות פורקן מנטאלי, אתגר אינטראקטיבי כלשהו.
וזה בנוגע למה שדיברת עליו.

icon_smile.gif
daniel222
לפני 13 שנים • 14 במרץ 2011
daniel222 • 14 במרץ 2011
כמו בכל דבר בחיים, הכל תלוי במינון.
אני ממש לא אוהב הכללות.
לא כל מי שנמצא שם הוא אדם חלש ללא חיים, אני בטוח שיש שם גם כאלו, אבל לא כולם.

ב Second life יש הרבה יותר מ "לחיות שם; לקנות דברים, לבלות בכל-מיני עולמות-דמיוניים ואפילו לקיים יחסי-מין אם בא לך"
ישנם שם איזורים עם משחקים וקווסטים, יש גם bdsm ועוד מיני פטישים מסוגים שונים.
עם מעט דמיון זה מקום מאד נחמד לברוח אליו מדי פעם.

לברוח לעיתים מהמציאות זה משהו שכולם עושים, אם זה בקריאת ספר או צפייה בסרט.
היום מאד קל לברוח לעולם וירטואלי וכל עוד זה נעשה במינון סביר אין בכך שום בעיה,
זה אפילו חיובי.